אוראדיה

אוראדיה
Oradea
בעבר Nagyvárad - Oradea Mare
סמל אוראדיה סמל אוראדיה	דגל אוראדיה דגל אוראדיה
	; ;
	פוטומונטז' של אוראדיה:למעלה: מראה מן האוויר אל הנהר קרישול רפדה וככר אונירי (האיחוד). באמצע מימין לשמאל:בית העירייה; ארמון הבישופות היווני-קתולית; למטה מימין לשמאל:ארמון "הנשר השחור"; המלון ובית הקפה "אסטוריה" - בעבר ארמון סטריל וקפה "אמקה";ארמון הבישופות הרומית-קתולית.
מדינה	רומניה
מחוז	מחוז ביחור
חבל ארץ	טרנסילבניה
ראש העיר	פלורין בירטה (החל מ-2020 - המפלגה הלאומית ליברלית)
בירת העיר	אוראדיה
תאריך ייסוד	המאה ה-12
שטח	111.20 קמ"ר
גובה	126 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	183,105 (1 בדצמבר 2021)
‑ במטרופולין	245,537 (2011)
‑ צפיפות	1,257 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	47°04′20″N 21°55′16″E / 47.072222222222°N 21.921111111111°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.oradea.ro
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רומניה רגילה) בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים; השחור; אוראדיה

אוֹרַאדְיָה (ברומנית: Oradea, בעבר - Oradea Mare, בהונגרית: Nagyvárad (נאג'ווארד); בגרמנית: Großwardein (גרוסוורדיין); ביידיש: גרויסווארדיין) היא עיר ברומניה במחוז ביחור (Bihor) שבטרנסילבניה, המשתרעת על שתי גדותיו של הנהר קרישול רפדה (Crişul Repede, "קרישול המהיר"). בעיר עצמה מתגוררים 206,527 תושבים (לפי מפקד שנערך ב-2002). יחד עם הפרברים שאינם חלק מהעיר מגיע סך כל התושבים לכ-220,000.

גאוגרפיה

העיר שוכנת על הנהר קְרִישוּל רֶפֶּדֶה, בקרבת הגבול עם הונגריה.

היסטוריה

השם אוראדיה נגזר מהמילה ההונגרית Várad שמשמעותה "עיירה", מהשורש Vár שמובנו "עיר" או "מצודה". האזכור הראשון לאוראדיה בשמה הלטיני ואראדינום (Varadinum) היה בשנת 1113. מצודת אוֹראדיה, שחורבותיה נותרו עדיין בימינו, הוזכרה לראשונה ב-1241 בשל השיפוצים המהירים והחיזוקים שנדרשו למנוע התקפה של המונגולים נגד העיר. עם זאת, רק במאה ה-16 החל הגידול בשטח העיר.

במאה ה-18 המהנדס הוינאי פרנץ אנטון הילברנט תכנן את העיר בסגנון בארוק, והחל מ-1752 נבנו כמה מנקודות הציון של העיר, ובהן הקתדרלה הקתולית, ארמון הבישוף, ומוזיאון ארץ קרישאנה או ארץ נחלי הקריש (Muzeul Ţării Crişurilor).

בספטמבר 1940 סופחה אוראדיה להונגריה יחד עם שאר חלקי טרנסילבניה שנכללו בתכתיב וינה.

כלכלה

אוראדיה היא אחת הערים המשגשגות ברומניה, בעיקר הודות למיקומה על הגבול ההונגרי, ובכך היא שער למערב אירופה. העיר זכתה לתחייה כלכלית אחרי 1989 (סילוק השלטון הקומוניסטי), בעיקר בזכות התרחבות מגזר השירותים שנהנה מבסיס צרכנים חשוב.

האבטלה באוראדיה עומדת על 6.0%, קצת פחות מהממוצע ברומניה, אך גבוה מהממוצע במחוז ביחור (2%). אורדאה מייצרת כ-63% מהתוצר התעשייתי של מחוז ביחור, אך גרים בה כ-34.5% מהאוכלוסייה של המחוז. התעשיות העיקריות הן: ריהוט, טקסטיל וביגוד, הנעלה ומזון.

ב-2003 נפתח באוראדיה מרכז הקניות "שוק לוטוס", מרכז הקניות הגדול הראשון שנפתח בעיר.

אדריכלות

האדריכלות באוראדיה היא תערובת בין בנייה מהתקופה הקומוניסטית, בעיקר ברבעים החיצוניים, ובניינים היסטוריים בעיקר בסגנון הבארוק, שרידים לתקופה שהעיר הייתה חלק מהאימפריה ההבסבורגית ואחר כך האימפריה האוסטרו הונגרית.

בתקופת הקומוניזם ובשנות המעבר הראשונות של רומניה שלאחר הקומוניזם, רבים ממבנים היסטוריים אלה ננטשו או שמצב תחזוקתם היה גרוע. מספר שנים לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, החלו במלאכת שחזורם של רבים ממבנים אלה למצבם הקודם, בין השאר הודות לתמיכה כלכלית של האיחוד האירופי.

הקהילה היהודית

ערך מורחב – יהדות אוראדיה

היהודים הנאולוגים, ששאיפתם להסתגלות לחברה המודרנית שמסביבם הביאה להיפרדותם מהיהדות האורתודוקסית, בנו ב-1878 את הבניין המרשים של בית הכנסת הנאולוגי ציון על גדת הנהר קרישול רפדה^[1]. היהודים האורתודוקסים בנו בתורם ב-1890 בית כנסת מפואר משלהם, בית הכנסת ה"ישראליטי (יהודי) האורתודוקסי". האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, הגיע עם חסידיו מויז'ניץ לאוראדיה במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא הנהיג בה את חצרו, עד מותו בשנת 1936. נקבר שם ובשנת 1950 הועבר ארונו לבני ברק.

ילידי המקום

אוסקר פודור, (במקור פוקס בהונגרית: Fodor Oszkár; נאג'ווארד, 4 בינואר 1880 – בודפשט, 5 בינואר 1950) היה שחקן, במאי תיאטרון, דרמטורג, סופר ומנהל תיאטרון יהודי-הונגרי.
ד"ר בלה דיאושי (מקודם נוסבאום; בהונגרית: Diósy Béla; נאג'ווארד, 30 בינואר 1863 – בודפשט, 19 באפריל 1930) היה מבקר מוזיקה יהודי-הונגרי, בין החשובים בהונגריה בתקופתו, סופר, עיתונאי, פרופסור באקדמיה למוזיקה.
יוסף עופר (הרש) (16 ביוני 1929 – 25 באוגוסט 2003) היה סופר וטייס ישראלי, מראשוני חיל האוויר הישראלי.

אתרים בעלי חשיבות

אתרי תיירות חשובים בעיר הם מרכז העיר, ומרכז המרפא באילה פליקס (Băile Felix) המצוי מחוץ לעיר ונגיש ברכבת. אתרים נוספים:

מוזיאון חבל נהרות הקריש (Muzeul Ţării Crişurilor) – מוזיאון מתקופת הבארוק ולו 365 חלונות.
הקתדרלה הברוקית (Catedrala barocă) - הקתדרלה הבארוקית הגדולה ברומניה.
מבצר אוראדיה (Cetatea Oradea)
הכנסייה עם ירח (Biserica cu Lună) כנסייה ייחודית באירופה עם שעון המראה את תצורת הירח העכשווית.
ארמון "הנשר השחור" ("Pasajul "Vulturul Negru). שם פעל החל משנת 1907 הקולנוע "אוראניה", הראשון באוראדיה, מיוזמתו של ינה סייקאי (סקלי) (Székely Jenő).
מוזיאון "אנדרה אדי" ("Muzeul "Ady Endre) – ביתו של אחד מגדולי המשוררים ההונגריים.
התיאטרון הממלכתי (Teatrul de Stat) – תוכנן בידי שני ארכיטקטים אוסטרים בסוף המאה ה-19.
יש באוראדיה כמאה כנסיות של הזרמים השונים בנצרות, כולל הכנסייה הבפטיסטית הגדולה במזרח אירופה ושלושה בתי כנסת (כיום רק אחד פעיל).

חינוך ותרבות

ב-1780 נפתחה בעיר האקדמיה המלכותית שבה למדו תחילה פילוסופיה ואחר ב-1788 נוסף בית הספר למשפטים. מוסד זה שימש בסיס לאוניברסיטה של אוראדיה שכיום לומדים בה 20,000 סטודנטים ב-15 פקולטות.

בעיר פועלים תיאטרון ותזמורת סימפונית.

חלוקה אתנית

בעבר

1910: 69,000 (דוברי רומנית 5.6%, דוברי הונגרית 91.1%)
1920: 72,000 (דוברי רומנית 5%, דוברי הונגרית 92%)
1930: 90,000 (דוברי רומנית 25%, דוברי הונגרית 67%)
1966: 122.634 (רומנים 46%, הונגרים 52%)
1977: 222.741 (רומנים 64%, הונגרים 34%)

בשנות האלפיים

על פי המפקד שנערך בשנת 2002:

רומנים 145,295 (70.4%)
הונגרים 56,830 (27.5%)
צוענים 2,466 (1.2%)
יהודים 172

רבעים

העיר מחולקת לרבעים הבאים: מרכז העיר, Vie, Nufărul, Rogerius,Velenţa, Cantemir, Ioşia

תחבורה

רשת התחבורה הציבורית מנוהלת בידי Regia Autonomă Oradea Transport Local) OTL) וכוללת 3 קווי רכבת חשמלית וכמה קווי אוטובוסים. בעיר שלוש תחנות רכבת, מרכזית המצויה במרכז העיר קרוב לרובע Vie, מזרחית, ומערבית המצויה ברובע Ioşia.

ערים תאומות

ישראל גבעתיים, ישראל
איטליה מנטובה, לומברדיה, איטליה

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אוראדיה
אתר על אוראדיה-ביהור
אתר נוסף על אוראדיה
בתי כנסת ברומניה (מצגת להורדה)
ביניינים באוראדיה
נג'וורד (Nagyvárad), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
"אוראדיה", באתר JewishGen (באנגלית)
אוראדיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אורדיאה מרה (רומניה), דף שער בספרייה הלאומית

הערים הגדולות של רומניה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2021^{[אוכלוסין 1]}
^ ROMANIA: Counties and Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בוקרשט קלוז'-נאפוקה
	1	בוקרשט	בוקרשט	1,819,419	11	בראילה	בראילה	155,000	טימישוארה יאשי
	2	קלוז'-נאפוקה	קלוז'	324,700	12	ארד	ארד	150,700
	3	טימישוארה	טימיש	308,500	13	סיביו	ארג'ש	145,200
	4	יאשי	יאשי	303,000	14	פיטשט	סיביו	143,800
	5	קונסטנצה	קונסטנצה	269,700	15	בקאו	בקאו	133,800
	6	קראיובה	דולז'	246,400	16	טרגו מורש	מורש	125,700
	7	בראשוב	בראשוב	246,200	17	באיה מארה	מרמורש	115,900
	8	גאלאץ	גאלאץ	227,800	18	בוזאו	בוזאו	102,300
	9	פלוישט	פרחובה	190,700	19	בוטושאן	בוטושאן	96,800
	10	אוראדיה	ביחור	187,000	20	סאטו מארה	סאטו מארה	94,600

^ Sion neolog synagogue, באתר Visit Oradea

[2] ROMANIA: Counties and Major Cities

[1] Sion neolog synagogue, באתר Visit Oradea

[1]

[אוכלוסין 1]