גרשון אדלשטיין

הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.

הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין

לידה	18 באפריל 1923 ב' באייר ה'תרפ"ג שומיאצ'י, רוסיה
פטירה	30 במאי 2023 (בגיל 100) י' בסיוון ה'תשפ"ג בני ברק, ישראל
מקום קבורה	בני ברק
תאריך עלייה	1934
מדינה	ברית המועצות, ישראל
השכלה	ישיבת פוניבז' ישיבת לומז'ה
תקופת הפעילות	1943–2023 (כ־80 שנה)
השתייכות	חרדים ליטאים
תחומי עיסוק	חינוך
תפקידים נוספים	ראש ישיבת פוניבז'
בת זוג	הניה רחל דיסקין
אב	צבי יהודה אדלשטיין
אם	מרים אדלשטיין

הרב גרשון אדלשטיין

מאז פטירתו של הרב אהרן יהודה ליב שטינמן בשלהי 2017, עמד הרב אדלשטיין, יחד עם הרב חיים קניבסקי, כמנהיגי תנועת דגל התורה, המייצגת את רוב הציבור החרדי-ליטאי. ממרץ 2022, עת נפטר הרב קנייבסקי, עמד לבדו בהנהגת הציבור הליטאי.

ביוגרפיה

שגריר ארצות הברית בישראל תומאס ר. ניידס בביקור בביתו של הרב אדלשטיין, דצמבר 2021

מודעות אבל בבני ברק ביום הלווייתו.

נולד בעיירה שומיאץ הסמוכה לסמולנסק, בברית המועצות, לרב צבי יהודה אדלשטיין, רב העיר ובנו של הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, בעל "בן אריה" על הש"ס, ולמרים, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה.

אימו השיגה תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי לבניה, כך שיהיו רשומים כצעירים בשלוש שנים מגילם האמיתי ולא ילמדו בבית ספר בפיקוח היבסקציה. למד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין, מחסידי חב"ד, בתמורה לכך שאביו הרב צבי יהודה לימדו בכל יום שעות רבות גמרא וראשונים. בעקבות מחלתה של אמו בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', ושם גידלו הרב החב"די הרב משה אקסלרוד רב בערים ברוסיה וארץ ישראל והוא שלחו ללמוד תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור מחסידי חב"ד ומתלמידי אביו הרב צבי יהודה אדלשטיין. שם גם קיבלו את הידיעה על פטירת אימם.

בחודש ניסן ה'תרצ"ד (1934), הצליח אביו להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק, וביקש מבניו לחזור לביתם בשומיאץ. באותה תקופה ניהלה סבתו הרבנית רייזל את משק הבית וגידלה את האחים, כדי שאביהם יוכל ללמוד תורה. בחודש אייר ה'תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו באנייה "נובו רוסייסק" בהפלגה מאודסה לארץ ישראל. בל"ג בעומר הגיעה המשפחה לארץ ישראל. המשפחה נסעה לירושלים, שם ביקרו את הרב איסר זלמן מלצר ואת הרב קוק שלמד יחד עם סבם, הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה) בישיבת וולוז'ין.

באלול ה'תרצ"ד (1934), לאחר מספר חודשים של נדודים בין קרובי משפחה, קבע אביהם את מושב המשפחה ברמת השרון. מאחר שברמת השרון לא היה בית ספר דתי, האב למד עם בניו בבית בישיבה על ארגזי תפוזים מחוסר ריהוט. הם למדו גמרא עם רא"ש ורי"ף, ובחלק מהמסכתות גם טור ובית יוסף. בשבתות למדו רמב"ם על נושאי המסכת. האחים למדו גם דקדוק, חשבון ואנגלית, שהייתה השפה הרשמית אז, ולשם כך הובא לביתם מורה מיוחד.

בשנת ה'תרצ"ה (1935) נבחר האב לרב המקום. לקראת חודש אלול ה'תש"ב נשלחו הבנים לישיבת לומז'ה, בעקבות הפצרותיו של גרשון. הם הגיעו ברגל מביתם לישיבה שבפתח תקווה בא' באלול, ולא ידעו שהזמן התחיל יום קודם לכן. המשגיח, הרב אברהם אבא גרוסברד, אמר שכבר אין לו מקום בשבילם. מזכיר הישיבה, שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר מוזס) פגש אותם והזמינם לישון בביתו, עד שנמצאו להם מיטות בישיבה בראשית חשוון. בהוראת אביהם הצטרפו לחבורתו של הרב שמואל רוזובסקי.

כעבור שנה נישא אביהם לרחל, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית מוטל על הרבנית והם לא יצטרכו לבטל תורה, והאחים שבו לסדר הלימוד עם אביהם. בחורף ה'תש"ד (1943–1944), כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', הגיע הרב שמואל רוזובסקי, שמונה לראש הישיבה, לבקש מאביהם שיצטרפו לקבוצת מייסדי הישיבה. הם נמנו עם ששת התלמידים הראשונים בישיבה, שהשתכנה אז בבית הכנסת הליגמן בבני ברק, והבחורים ישנו בחדרים שנשכרו עבורם בעיר. שני האחים הצעירים השתכנו בביתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, שהשכיר לישיבה את חדר השינה היחיד בבית.

מייסד הישיבה, הרב יוסף שלמה כהנמן, מינה אותו ללמד תלמידים פליטי השואה שהגיעו למוסד היתומים "בתי אבות", ובשנת ה'תש"ו מונה למסור שיעורים לתלמידים הצעירים בישיבה. בשנת ה'תש"ח נישא להניא רחל, בתו של הרב יהושע זליג דיסקין, רבה של פרדס חנה (נפטרה בי"ד בתשרי ה'תשס"ב), ובאותה השנה מונה על ידי הרב כהנמן לר"מ בישיבה.

הרב אדלשטיין היה מקורב לרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון איש. לאחר פטירת אביו, ב-כ' בחשוון ה'תשי"א (1950), התלבט האם ליטול עליו את תפקיד רבה של רמת השרון, אך מאחר שכבר היה בעל תפקיד בישיבה ולאור סירובה של אשתו לעקור מבני ברק, הוטל התפקיד על אחיו הרב יעקב אדלשטיין.

באמצע שנות ה-90 התגלעו מאבקי ירושה בישיבת פוניבז'. על פי פסיקת בית דין בעניין, החל הרב אדלשטיין בחודש אייר ה'תש"ס באמירת שיעור כללי לבני הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש ישיבה יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי. לאחר מכן הצטרף אליהם הרב שמואל מרקוביץ.

בשל המחלוקת הוביל הרב אדלשטיין את פיצול הישיבה לשתיים, וכיום מתנהלות למעשה במתחם ישיבת פוניבז' שתי ישיבות, שבראשות אחת מהן עמד – יחד עם הרב פוברסקי – עד לפטירתו, והשנייה בראשות הרב מרקוביץ'. תפילות השבת והחגים של ישיבתו מתקיימות במבנה "אהל קדושים" ולא בהיכל הישיבה.

בשנת ה'תשס"ג (2003) צורף למועצת גדולי התורה של מפלגת דגל התורה.

בשנת ה'תשס"א (2001), בעיצומו של שיעור שמסר הרב אדלשטיין, התפרצו בחורים ממתנגדיו ועוררו במקום מהומה במטרה להפסיק את השיעור. הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שיגר לו מכתב בו הביע מחאה באלו שביזו את כבוד תורתו, עם תוספת בקשה שימחל להם. בשנת ה'תשס"ח (2008) השליכו עליו מתנגדיו גביע לֶבֶּן מחלון בניין. בעקבות זאת התקיימה עצרת תמיכה בו בישיבתו, בהשתתפות הרבנים חיים קניבסקי, מיכל יהודה ליפקוביץ ונסים קרליץ. הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שלח מכתב לעצרת.

לאחר פטירת אשתו, ייסד שיעור בסדר טהרות בביתו במוצאי שבתות, לעילוי נשמתה.

הרב אדלשטיין שימש כבעל תוקע בישיבת פוניבז' מאז שנת תש"ו ועד ראש השנה האחרון לחייו. לאחר פטירתו, עבר התפקיד לבנו הרב ישראל אדלשטיין מראשי ישיבת בית מדרש עליון .

פטירתו והלווייתו

במאי 2023, חג השבועות ה'תשפ"ג, אושפז במרכז הרפואי מעייני הישועה בבני ברק עקב קשיי נשימה. מספר ימים לאחר מכן הידרדר מצבו, ובבוקרו של יום שלישי, י' בסיוון ה'תשפ"ג (30 במאי 2023), נפטר, והוא בן 100.

הלווייתו התקיימה ביום פטירתו בבני ברק, מהיכל ישיבת פוניבז' אל בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' והשתתפו בה על פי הערכת המשטרה כ-200,000 איש.

עמדותיו

תורה

עמדתו של הרב אדלשטיין הייתה שיש להתאים את הלימוד לפי טבעו של כל תלמיד. לפי עמדתו, כשסגנון הלימוד תואם לאופיו של הלומד, הנאתו וסיפוקו רבים יותר, וכך יהיה יותר קל לו להתמיד בלימודיו לאורך שנים, כפי האידיאל הליטאי. כמו כן, טען שלרוב הלומדים מתאים יותר הלימוד בקצב מהיר שבו נלמדים דפים רבים, ובנוסף רכישת הבקיאות והרחבת היקף הידע הם בסיס הכרחי לסברות ישרות והבנה נכונה של הסוגיות התלמודיות וגורמת לסיפוק רב יותר ללומד.

כמו כן, נתן דגש רב על לימוד "מוסר", ובמרבית שיחותיו עורר על החשיבות שבלימוד המוסר. אף בהספד שנשא על הרב חיים קנייבסקי, דיבר על הצורך וההכרחיות שבכך והתועלת שצומחת מכך בכל צורת האדם ותחומי חייו. לצד זאת הדגיש שיש לעשות זאת מתוך שמחה ובספרים שמעניינים את האדם.

חינוך ומשפחה

הרב אדלשטיין עודד את המחנכים ליצור קשר אישי עם התלמידים, שהוא לדבריו הבסיס לחינוך הילד לאהבת תורה.

הוא שלל התנהגות קיצונית הפוגעת ביחסים הטבעיים של האדם עם סביבתו. בשיחה לאברכים אמר:

לפעמים בני אדם מתנהגים שלא כפי טבעם הישר מחמת חשבונות וטעויות שונות, וכגון מי ששקוע בלימודו ואינו רוצה לדבר דברים בטלים, עד כדי כך שאינו שם לב להתייחס כראוי לבני ביתו ולסובבים אותו. היה מעשה באברך שהיה שקוע מאד בלימוד, ולא דיבר שום דברים בטלים, וכשהיה חוזר לביתו היה אוכל ונח ומיד חוזר לתלמודו. והעירו לו כי לא זו הדרך, אלא צריך להתעניין בשלומם של בני ביתו, ולתת יחס למי שזקוק לזה, והתחיל לעשות ככה, ומאז נהפכו חייו לחיים מאושרים. כל אדם שהוא בעל משפחה, משועבד לבני משפחתו, וצריך להקדיש להם זמן, ולשמוע מאשתו את מה שרוצה לספר ולומר לו, וכבר אמרו (קידושין מט, ב) תשעה קבין שיחה נטלו נשים, ומצרכי האשה שיהיה לה עם מי לדבר את ה"תשעה קבין"

— גליון "דרכי החיזוק", מס' 142

הדגיש נחרצות ובעקביות את החובה לחנך את הילדים רק בדרכי נועם וללא כפייה ואווירה רעה, וגם כאשר הם כושלים יש לפעול רק "בדרכי נועם". לדבריו, ההסברה גורמת לילד לדעת מה נכון וטוב, וכשהוא לא עומד בכך בשל קושי, כפייה רק תיצור ריאקציה, והדרך הנכונה היא עידוד ויצירת חשק. כאשר נשאל על הקפדה מצד ההורים על בני נוער שמאחרים את זמן קריאת שמע ותפילה, הדגיש: "בדרכי נועם! בלי כפיה!" וכאשר למרות זאת נשאל אם "לנדנד" להם על כך, פתח במונולוג ארוך מהרגלו:

לא לא לא לא לא לא, לא לנדנד להם [...] כפייה זה יוצר ריאקציה, להכריח ילד אסור, כפייה זה חינוך הפוך, זה תוצאה הפוכה. חינוך זה רק בצורה מעניינת, בידידות, מתוך אהבה [...] רק בדרכי נועם! שלא ירגיש בכלל שיש ביקורת עליו [...] אם הוא מרגיש את הביקורת זה כואב לו מאוד [...] זה כלל חשוב בחינוך

הוא ראה ביוצאים בשאלה וב"נושרים" תינוקות שנשבו ו"אנוסים", וקרא "לנהוג בהם מנהג כבוד וידידות". הוא התנגד בחריפות לגישה להרחיקם מהבית או לגעור בהם, ואף הגדיל בתיאור החובה לקרבם לחיק המשפחה, אפילו יותר משאר הילדים, והורה לתמוך בהם כלכלית גם כאשר מדובר בדברים כמו לבוש הנוגד את ההלכה, לצד ניסיון לגרום להם להשתנות על ידי הסברה בדרכי נועם.

הוא יעץ לגברים המתקשים בשלום בית עם האשה לפעול לפי קו מנחה, שאותו הוא כינה: "לשתוק ולכבד", כלומר: הגבר צריך לשתוק כאשר אשתו מביעה תרעומת או כעס עליו, ולא להגיב כדי לא לפתח מריבה, וכן לכבד אותה בכל מצב ובכל זמן, ובכך יחיו בני הזוג חיי אהבה מאושרים. בנוסף, הוא הרבה לומר בשיחתו השבועית, שגם אם אחד מבני הזוג כועס על השני, אסור לו להרים את הקול על השני. על ידי ההתגברות הזאת אדם יכול למנוע מעצמו לכעוס הן בזוגיות והן בין כל אדם לחברו.

חיילי צה"ל וחילוניים

בשנת ה'תשע"ב התבטא במהלך שיעור:

גם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר. מה זה לאומיות? אהבת העם. חילונים בצבא מוסרים נפשם על הצלת אחרים. מה, זה לא "הרוגי לוד"? אם החילוני מוכן למסור את נפשו יותר מהחרדי, הוא יותר גדול ממנו.

— הרב אדלשטיין

פרסום הדברים עורר סערה ואף גרר מספר משלחות שדחקו בו לחזור בו, אך הוא סירב. בהזדמנות נוספת הדגיש שגם יהודי שאינו מאמין, אם מסר נפשו למען יהודים אחרים, ייכנס לעולם הבא. הוא הוסיף ש"אף על פי שהוא עשה זאת מתוך לאומיות", לאומיות יהודית שונה מ"לאומיות של גויים" והיא "אהבת הבריות של יהודים" ומבורכת.

באחת התקופות שהשיח הציבורי בישראל הציף יחס פוגעני לחרדים ולדת, הדגיש בשיחתו:

ובתקופה זו שיש מסיתים ומקטרגים כנגד שומרי התורה והמצוות, צריכים לדעת כי באמת רוב החילוניים אינם שונאים ויש להם יחס חיובי מאד, ואפילו המסיתים [...] יש להם בטבעם מידות טובות, ובדרך כלל סיבה חיצונית גורמת להם להסית, שלא נהגו בהם בימין מקרבת אלא בימין דוחה, או מחמת קנאה

והוסיף שלעיתים קיימת הסתה מצד מי שסבור שהחרדים שונאים אותו, וכמו שהסבירו התוספות על רבי עקיבא שכאשר היה עם הארץ אמר "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור" על אף שהיה בעל מידות טובות, מפני שחשב שתלמידי חכמים שונאים אותו, אך האמת היא "שתלמידי החכמים שונאים את החטא ולא את החוטאים".

הנהגה ציבורית

בזמן מגפת הקורונה הוביל קו מחמיר של הישמרות מפני הנגיף, וכבר בשלב מוקדם אסר תפילה במניין, מפני הסכנה בהידבקות.

הרב אדלשטיין התנגד לאופי פעולתה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת, בשל טענות שעלו שלפיהן הוועדה הקיימת חוסמת על דעתה תכנים רבים הנצרכים לציבור החרדי ללא התייעצות עם מנהיגיו. עם זאת נמנע שנים רבות מהקמת ועדה חלופית, ורק בימיו האחרונים נתן את ברכתו למהלך שכזה. בבוקר יום פטירתו פורסמה הודעה על מסלול זה בעיתון יתד נאמן, המזוהה עם אנשיו.

ארץ ישראל ומהות התקופה

סבר שבימינו מתקיימת נבואת הגאולה שבספר יחזקאל בפרק לו, ושהקב"ה מקיים את ההבטחה לקיבוץ גלויות למען קידוש שמו ובונה את ארץ ישראל מחדש. יתרה מכך, לדבריו אף מובטח מעתה לעם ישראל ששוב לא ייצאו בגלות, כדברי יחזקאל שם ""וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם".

הוא הסביר על פי דברי הנביא, שעבור המטרה של קידוש השם מתחילה הגאולה על אף שעם ישראל טרם עשה תשובה. והתשובה תבוא בהמשך - על ידי לימוד "תורת ארץ ישראל", שזו רמה מיוחדת של לימוד תורה בארץ שזוכים לו לאחר השיבה מהגלות, בזכות קדושת הארץ. הוא ביאר שזו היא הבטחת הנביא "וזרקתי עליכם מים טהורים", והדבר מתקיים בריבוי התורה הגדול שיש היום בארץ, שאף מחו"ל באים ללמוד בה ומרגישים בכך רמה גבוהה יותר של תורה. ועל ידי כך יתעורר עם ישראל לתשובה שלימה ואזי יזכה להשלמת הגאולה במלואה

משפחתו

אחיו, הרב יעקב אדלשטיין, היה רבה של רמת השרון.

אחיו מן האב, הרב שלמה אדלשטיין, היה ר"מ בישיבת באבוב בבת ים, ראש ישיבת "נועם התורה" במודיעין עילית, ראש כולל "נשמת ישראל" בפריז שבצרפת וראש ישיבת "אהבת אהרן" בבני ברק.

גיסו, הרב ראובן יוסף גרשונוביץ (נישא לאחותו פסיה), היה ראש ישיבות חמדת שמואל בחמ"ד וישיבת הנגב בנתיבות.

גיסו הרב יצחק דוד ברייטשטיין (נישא לאחותו למחצה שושנה רבקה), שימש כספרא דדייני בבד"ץ העדה החרדית בירושלים.

גיסו הרב שמעון משה דיסקין היה ר"מ בישיבת קול תורה, מחבר ספרי 'משאת המלך'.

גיסו הרב יוסף דיסקין היה מראשי ישיבת תפארת ציון.

נשא לאשה את הניה רחל בת הרב יהושע זליג דיסקין רבה של פרדס חנה (נפטרה בי"ד בתשרי תשס"ב).

• בתו מאירה נישאה לרב דוד לוי, מראשי ישיבת פוניבז', לשעבר ר"מ בישיבת רבנו חיים עוזר. חתנם, הרב אהרן וייס, בנו של הרב ישראל מאיר וייס, הוא ר"מ בישיבת מיר מודיעין עילית.
• בנו הרב צבי יהודה הוא ראש ישיבת ארחות תורה בבני ברק
• בנו הרב בצלאל היה ראש ישיבת "אהבת אהרן". נפטר בט״ז בתשרי ה'תשפ״ד, כארבעה חודשים אחרי פטירת אביו.
• בנו הרב ישראל הוא ר"מ בישיבת בית מדרש עליון בבני ברק
• בנו הרב יוסף שמעון, נפטר בחיי אביו
• בתו בילה נישאה לרב אברהם ישעיהו אדלר, ר"מ בישיבת רבנו חיים עוזר
• בתו שושנה נישאה לרב איתמר גרבוז, ראש ישיבת ארחות תורה

דודיו הם, הרב בנימין מובשוביץ רבה של הרצליה, הרב מרדכי שמואל קרול רבו של היישוב כפר חסידים, והרב יהודה יצחק ברמן רב בקלינצי ותל אביב

בני דודיו הם, הרב מרדכי שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', הרב אליהו אליעזר מישקובסקי רב היישוב כפר חסידים וראש ישיבת כנסת חזקיהו, הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ' רב העיר הרצליה, הרב יעקב ניסן רוזנטל אב"ד חיפה, והרב שלמה נח קרול רב המושב חמ"ד

חיבוריו

• ממגד גרש ירחים - על תלמוד בבלי, נערכו משיעוריו שנמסרו בישיבה
• הערות וביאורים על סדר הרמב"ם - יצא ב-2012 ונערך על ידי תלמידיו
• הערות וביאורים על הש"ס - יצאו החל מה'תשפ"א

משנת 2000 בערך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:

• שיעורי רבי גרשון - על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'
• שיעורי הגרי"ג - שיעורי רבי גרשון אדלשטיין על מסכתות; יבמות, כתובות, בבא קמא ובבא מציעא
• זכרון יעקב - שיעורי רבי גרשון אדלשטיין (ורבי ברוך דב פוברסקי) על פרקים ב', ג' וח' של מסכת בבא בתרא
• אסיפת שמועות - אסופת מאמרים ושיעורים בענייני המועדים
• דרכה של תורה - בענייני דרך הלימוד
• קונטרס דעת מבינים - על דרכי הלימוד
• פתגם המלך - על חג הפורים
• ענני כבוד - על חג הסוכות
• חותמו של כהן גדול - על ימי החנוכה
• דרכי החיזוק - פרקי הדרכה - ה'תשע"ח. וכן דרכי החיזוק - ענייני ציבור, ה'תשפ"א. לקט משיחותיו השבועיות בווועד לבחורים בביתו. שיחות אלו ואחרות מתפרסמות בעלון שבועי בשם דרכי החיזוק

כמו כן, משנת ה'תשע"ט, יוצא מדי שבוע עלון ובו לקט מדברי תורתו, בשם ממגד גרש ירחים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרשון אדלשטיין בוויקישיתוף

• רשימת המאמרים של הרב גרשון אדלשטיין, באתר רמבי"ש
• רשימת הפרסומים של גרשון אדלשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• מידע על הרב גרשון אדלשטיין בקטלוג הספרייה הלאומית
• שיעורים של הרב אדלשטיין, לצפייה באתר בינינו
• יוסף פאר, ‏הגרי"ג אדלשטיין: "לא לשנוא החילונים, לרחם עליהם", באתר כיכר השבת, 4 בינואר 2012
• אהרן רבינוביץ, יורש הנהגת הציבור הליטאי-חרדי: הרב אדלשטיין, פרגמטיסט בן 94 וראש ישיבת פוניבז', באתר הארץ, 12 בדצמבר 2017
• קובי נחשוני, הרב שלא יודע מה מברכים על תפוח: הכירו את המנהיג החרדי החדש, באתר ynet, 13 בדצמבר 2017
• יהודה שלזינגר, עולה מהספסל, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2017
• נח פלאי ואליהו גוט, מנהיג של דור, באתר עיתון משפחה, ‏4 במרץ 2022
• כל הכתבות על הרב גרשון אדלשטיין, באתר ערוץ 7
• , באתר יוטיוב
• 77 שנה של קביעות: הספד לרב גרשון אדלשטיין זצ"ל, באתר "סרוגים", 30 במאי 2023
• ירחמיאל גרשון בן צבי יהודה אדלשטיין (1923-), דף שער בספרייה הלאומית
• מהעיירה הנידחת ברוסיה לגדול הדור: תולדותיו של ראש הישיבה באתר כיכר השבת.

סדרת ספרי "שיעורי ר' גרשון"

• פסחים; יבמות; כתובות; נדרים; גיטין; קידושין; בבא קמא; בבא מציעא; בבא בתרא ח"א; בבא בתרא ח"ב ומכות; סנהדרין, באתר היברובוקס