צבא קנדה
צבא קנדה (באנגלית: Canadian Army, בצרפתית: Armée canadienne), לשעבר פיקוד כוחות היבשה (Land Force Command – LFC), הוא צבא היבשה של קנדה. צבא קנדה הוא אחת משלוש הזרועות של הכוחות הקנדיים
| |||
| מדינה |
 קנדה | ||
|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות | 19 במאי 1855 – הווה (169 שנים) | ||
| הגוף הקודם |
Non-Permanent Active Militia  | ||
| זרועות בצבא |
Royal Canadian Army Service Corps | ||
| שם קצר |
CA | ||
| מטה |
אוטווה, | ||
| מנהיגות | |||
| ראש הצבא | Commander of the Canadian Army | ||
| Commander of the Canadian Army | ג'וסלין פול | ||
| כוח אדם | |||
| סוג שירות | התנדבותי | ||
| זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | כ-44,000 | ||
| כוחות פעילים | כ-22,500 | ||
| כוחות מילואים | כ-21,500 | ||
| מלחמות שהשתתף בהן | |||
| https://www.exercito.pt/pt/ | |||
  | |||
 | |
| זרועות | |
|---|---|
| צבא קנדה | |
| הצי המלכותי הקנדי | |
| חיל האוויר המלכותי הקנדי | |
| עיטורים ומבנה פיקודי | |
| עיטורי כוחות ההגנה של קנדה | |
| דרגות כוחות ההגנה של קנדה | |
| היסטוריה צבאית | |
| היסטוריה צבאית של קנדה | |
| היסטוריה של קנדה |
. נכון לספטמבר 2013 מונה כוח האדם של צבא קנדה 21,600 חיילים בשירות קבע, 24,000 חיילים בשירות מילואים ו-5000 רנג'רים (rangers) ובסך הכול 50,600 חיילים. כמו כן מעסיק צבא קנדה 4900 אזרחים עובדי צבא.[1]
הצבא מחזיק בסיסי קבע בכל רחבי קנדה וכן אחראי על כוחות המילואים של הצבא שהם המרכיב הגדול ביותר בכוחות המילואים של הכוחות הקנדיים. מפקד צבא קנדה הוא "ראש מטה הצבא" (Chief of the Army Staff) וכיום מכהן בתפקיד זה לוטננט גנרל מרקיס האינס (Marquis Hainse).
המונח "צבא קנדה" התקבל רשמית רק ב-1940. מלפני איחוד קנדה ועד מלחמת העולם השנייה הכינוי הרשמי היה "המיליציה הקנדית" ("Canadian Militia"). ב-1965, כצעד מקדים לאיחוד הזרועות השונות, כל כוחות היבשה הוכפפו לישות חדשה שב-1968 נקראה "צבא קנדה" שיחד עם הצי המלכותי הקנדי וחיל האוויר המלכותי הקנדי הרכיבו את הכוחות הקנדיים.
היסטוריה
עריכה
לפני איחודה של קנדה ב-1867, הצבא הבריטי, שכלל יחידות מיליציה קנדיות, הגן על קנדה בעיתות מלחמה. לאחר 1867 הוקמה מיליציה פעילה קבועה ובעשורים הבאים הוקמו כמה כוחות סדירים שהם אבותיהם של "כוחות הארטילריה הרכובים המלכותיים הקנדיים" (Royal Canadian Horse Artillery), "הפרשים הקנדים המלכותיים" (Royal Canadian Dragoons) ו"הרגימנט המלכותי הקנדי" (The Royal Canadian Regiment). כוחות סדירים קנדים השתתפו במרד הצפון מערבי (North-West Rebellion) ב-1885, במלחמת הבורים השנייה ב-1899 ובכוחות גדולים מאוד בחיל המשלוח הקנדי (Canadian Expeditionary Force) במלחמת העולם הראשונה.[2]
ב-1940, במהלך מלחמת העולם השנייה, שונה שמה של המיליציה הקבועה הפעילה ל"צבא קנדה" ושמה של המיליציה הלא-קבועה שונה לכוחות המילואים של צבא קנדה. הצבא השתתף במלחמת קוריאה והיה חלק מהנוכחות של נאט"ו בגרמניה המערבית במהלך המלחמה הקרה. בשנים שלאחר האיחוד עם הצי המלכותי הקנדי וחיל האוויר המלכותי הקנדי ב-1968 גודלם של כוחות היבשה קטן.
למרות הקשר ההדוק של קנדה לבריטניה ולארצות הברית, לא השתתפו כוחות קנדיים באופן ישיר במלחמת וייטנאם ובמלחמת עיראק.[3]. כוחות קנדיים היו חלק של כוח הקמה של אונדו"ף והמשיכו להיות חלק של כוח או"מ זה במשך שנים רבות. כוחות קנדיים השתתפו בכמה פעולות צבאיות עם בעלות בריתה של קנדה, כולל במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 ובמלחמת אפגניסטן ב-2001, בנוסף למשימות שמירת שלום של האו"ם במקומות שונים בעולם.[4]. במהלך מלחמת אפגניסטן ג'ני קריניאן הועמדה בראש כוח קרבי לראשונה בתולדות צבא קנדה. כמו כן במשימה זו לראשונה נהרגה חיילת קרבית קנדית.
בשנת 2022 פורסם שהצבא הקנדי מפעיל כוחות גלויים בשטחי יהודה ושומרון ומסייע לרשות הפלסטינית במימוש תוכנית פיאד שמטרתה השתלטות על שטחי C.[5]
מבנה נוכחי
עריכההצבא מופעל על ידי מפקדת הכוחות הקנדיים באוטווה. הצבא מחולק לחמש דיוויזיות:
- הדיוויזיה הקנדית הראשונה (1st Canadian Division)
- הדיוויזיה הקנדית השנייה (2nd Canadian Division), לשעבר כוחות היבשה של אזור קויבק.
- הדיוויזיה הקנדית השלישית (3rd Canadian Division),לשעבר כוחות היבשה של האזור המערבי.
- הדיוויזיה הקנדית הרביעית (4th Canadian Division), לשעבר כוחות היבשה של אזור המרכז.
- הדיוויזיה הקנדית החמישית (5th Canadian Division), לשעבר כוחות היבשה של האזור האטלנטי.
הדיוויזיה הראשונה משמשת כמפקדה שיכולה לפרוס את עצמה בכל אירוע בו יש צורך בהובלת כוחות צבא גדולים. שאר הדיוויזיות החליפו את הכוחות האזוריים והן אחראיות על ניהול הכוחות הסדירים וכוחות המילואים בתחומיהן. לכל אחת מהדיוויזיות השנייה, השלישית והרביעית יש קבוצת בריגדות ממוכנות סדירות תחת פיקודן, יחד עם שתים או שלוש בריגדות מילואים.
כל קבוצת בריגדות ממוכנת כוללת שלושה גדודי חיל רגלים, רגימנט ממוכן, רגימנט ארטילריה ורגימנט הנדסה קרבית. כל קבוצת בריגדות כוללת גם גדוד תמיכה, פלוגת קשר ומחלקת משטרה צבאית.
בנוסף לארבע הדיוויזיות המרחביות, "מערך תורת הלחימה והאימונים של הצבא" (Canadian Army Doctrine and Training System) אחראי על פיקוח, שילוב וביצוע ההדרכות ופיתוח תורת הלחימה של הצבא. מערך זה אחראי על כמה בתי ספר וגופי הדרכה.
פיקוד
עריכהבראש צבא קנדה עמד עד 1964 ראש המטה הכללי (Chief of the General Staff), כאשר שמו של התפקיד שונה למפקד הצבא, כצעד מקדים לאיחוד כוחות ההגנה של קנדה.[6] בשנת 1993 שונה שם התפקיד ל"ראש מטה הכוחות הקרקעיים" (Chief of the Land Staff)[7] ובשנת 2011 בעקבות שינוי השם בחזרה מ"כוחות היבשה" ל"צבא קנדה" שונה שם התפקיד ל"מפקד צבא קנדה" (Commander of the Canadian Army)והוא גם ראש מטה הצבא.
תוכנית ההכשרה לקצינים מתבצעת בדרך כלל בקולג' הצבאי של קנדה (Royal Military College of Canada) או באוניברסיטאות אזרחיות. לרוב הקצינים מגיעים לצבא ישירות למסלול הכשרה זה ולעיתים ניתן להגיע למסלולים להכשרת קצינים מתוך שורות הצבא, או על פי מקצועות מבוקשים.
הכוחות הסדירים
עריכה
המסורות של כוחות הרגלים והשריון של הצבא מקושרות באופן חזק לאלה של הצבא הבריטי. רבים מהרגימנטים הוקמו על פי הדפוס הקיים בצבא הבריטי ומערכת רשמית של יחידות "תאומות" נוצרה כדי לקדם את המסורת של היסטוריה משותפת. רגימנטים אחרים התפתחו באופן עצמאי. כמו כן התפתחה מסורת של אותות מערכה ודגלי יחידה. כשני שלישים משמות היחידות הם בעלי צליל ממקור אנגלי והיתר הם בעלי שמות ממקור צרפתי.
בין השנים 1953 עד 1971 חיל הרגלים הסדיר כלל שבעה רגימנטים כשכל אחד מהם כלל 2–4 גדודים. כיום סדר הכוחות הסדירים הוא:
חיל רגלים
עריכה- "הרגימנט המלכותי הקנדי" (The Royal Canadian Regiment)
- "רגימנט חיל הרגלים הקל של הנסיכה פטריסיה" (Princess Patricia's Canadian Light Infantry)
- "הרגימנט המלכותי ה-22" (Royal 22e Régiment)
כל אחד מהרגימנטים כולל שני גדודי חיל רגלים ממוכנים וגדוד חיל רגלים קל שכולל בתוכו פלוגת צנחנים.
חיל התותחנים
עריכהחיל תותחנים: כוחות ארטילריית השדה של קנדה נקראים באופן מסורתי "הארטילריה הרכובה המלכותית הקנדית" (Royal Canadian Horse Artillery) וכיום קיימים ארבעה רגימנטים:
- "הרגימנט הראשון" (1st Regiment, Royal Canadian Horse Artillery)
- "הרגימנט השני" (2nd Regiment, Royal Canadian Horse Artillery)
- "הרגימנט החמישי" (5e Régiment d'artillerie légère du Canada)
- "רגימנט ההגנה האווירית הרביעי" (4th Air Defence Regiment, Royal Canadian Artillery)
חיל השריון
עריכההכוחות הסדירים של גיסות השריון המלכותיים הקנדים הם:
- "הפרשים המלכותיים הקנדים" (The Royal Canadian Dragoons)
- "הפרשים של לורד סטרת'קונה" (Lord Strathcona's Horse )
- "הרגימנט המשוריין ה-12 של קנדה" (12e Régiment blindé du Canada)
הנדסה קרבית
עריכה- "רגימנט ההנדסה הקרבית הראשון" (1 Combat Engineer Regiment)
- "יחידת התמיכה ההנדסית הראשונה" (1 Engineer Support Unit)
- "רגימנט ההנדסה הקרבית השני" (2 Combat Engineer Regiment)
- "רגימנט התמיכה ההנדסית הרביעי" (4 Engineer Support Regiment)
- "רגימנט ההנדסה הקרבית החמישי" (5 Combat Engineer Regiment)
יחידות נוספות
עריכהבמסגרת הצבא קיימות 7 פלוגות (Squadrons) קשר ורגימנט אחד ללוחמה אלקטרונית. כמו כן קיימים ארבעה גדודי תמיכה לוגיסטית.
כוחות המילואים של הצבא
עריכהכוחות המילואים של הצבא הוא המרכיב הגדול ביותר של כוחות המילואים הראשיים של הכוחות הקנדיים. כוחות המילואים מאורגנים בבריגדות מרחביות מוקטנות. כוחות המילואים של הצבא פעילים מאוד והשתתפו בצורה משמעותית בכל המשימות של הצבא הסדיר בעשור האחרון, במקרים מסוימים הם תפסו עד 40% מכוח האדם. כוחות המילואים של הצבא מונים כיום כ-15,000 איש. באפריל 2008 קלטו כוחות המילואים של הצבא את כל כוחות המילואים של חיל הקשר.
ציוד
עריכהקנדה היא מדינה תעשייתית עם טכנולוגיה ומדע מפותחים מאוד. מאז מלחמת העולם הראשונה, קנדה ייצרה בעצמה את הרכבים הממוגנים שלה, את הטילים המונחים נגד-טנקים ואת כלי הנשק הקלים של הצבא. למרות קיצוצים נרחבים בתקציב הביטחון בין שנות השישים לעשור הראשון של המאה ה-21, הצבא מצויד היטב. הצבא כעת מפעיל כ-10,500 כלי רכב כולל רכבי שטח מרצדס-בנץ G-קלאס ומשאיות 7000-MV (אנ'). כמו כן מפעיל הצבא כ-2700 רכבי קרב משוריינים כולל ה-LAV III וטנק הלאופרד 2.[8] הצבא מפעיל גם כ-150 קני ארטילריה, כולל תותחים הוביצר M777 (אנ') ו-LG1 Mark II (אנ').[9] בין השנים 2011–2017 אמור הצבא לקבל משפחה חדשה של כלי רכב משוריינים כולל 138 רכבי קרב קרוב שמיועדים ללוות את הלאופרד 2 ולהגדיל את יכולות הקרב של הצבא. הצבא גם יקבל משפחה חדשה של רכבי סיור משוריינים טקטיים שבסופו של דבר יחליפו את ה-RG-31 Nyala (אנ') ואת רכב הסיור "קויוט" ( Coyote )(אנ'). החיילים הרגליים יצוידו במערכת המשולבת לחייל (Integrated Soldier System)(אנ') שממתינים לה כבר זמן רב והיא מיועדת לשדרג את מהלך ביצוע הפקודות, זיהוי המטרות וקריאת השטח. הצבא יקבל סדרה חדשה של רכבי הנדסה קרבית שתוכננו במיוחד לפלס דרך לכוחות ולכלי רכב דרך שדות מוקשים ולאורך דרכים ממולכדות במטעני צד ומטענים ממולכדים. משפחה חדשה זו של כלי רכב תחליף בסופו של דבר את צי כלי הרכב המתיישן של מערך ההנדסה.
חיל הרגלים משמש ברובי ה-Colt Canada C7 (אנ') כרובה הסער העיקרי ויחידות העילית משתמשות ברובה זה עם מטול רימונים M-203 ובנשק המחלקתי האוטומטי ה-FN Minimi C9(אנ').[9]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של צבא קנדה (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של צבא קנדה (בצרפתית)
- על הצבא בארכיון הלאומי של קנדה
- אתר פרטי על הצבא
- שיטת הענקת אותות הקרב בצבא קנדה
- Canadiansoldiers.com
הערות שוליים
עריכה- ^ About the Army". Department of National Defence.
- ^ "Soldiers of the First World War - CEF".
- ^ "Canada's 'No' To Iraq War A Defining Moment For Prime Minister, Even 10 Years Later".
- ^ "Canada in Afghanistan: Overview of Military and Development Activities".
- ^ חשיפת תנועת רגבים בערוץ 14: ממשלת קנדה נועצת את ציפורניה ביהודה ושומרון, נבדק ב-2022-08-02
- ^ Dr. Wilf Lund (n.d.) Integration and Unification of the Canadian Forces, CFB Esquimalt Naval & Military Museum, www.navalandmilitarymuseum.org
- ^ Major Andrew B. Godefroy CD PhD (2007) Chasing the Silver Bullet: the Evolution of Capability Development in the Canadian Army, Canadian Military Journal, vol 8, no 1, pg 59
- ^ Equipment: Vehicles, www.army.forces.gc.ca
- ^ 1 2 Equipment: Weapons, www.army.forces.gc.ca