התערוכה העולמית של פריז (1878)
התערוכה העולמית של פריז (בצרפתית: Exposition Universelle) התקיימה בין 1 במאי ל-10 בנובמבר 1878 בשאן דה מארס שבפריז. הייתה זו התערוכה העולמית השלישית שהתקיימה בפריז והראשונה שנוהלה על ידי הרפובליקה הצרפתית השלישית, כצעד של שיקום לאחר מלחמת צרפת–פרוסיה. המבנה העיקרי שהוקם לקראת התערוכה היה ארמון טרוקדרו הישן, שנהרס והוחלף בארמון שאיו לרגל התערוכה העולמית של פריז (1937). בתערוכה ביקרו 16,156,626 איש.[1]
פרטים | |
---|---|
מבקרים | 16,156,626 |
מקום תצוגה | פריז, צרפת |
קואורדינטות | 48°51′44″N 2°17′18″E / 48.86222222°N 2.28825°E |
שנה | 1878 |
https://www.bie-paris.org/site/fr/1878-paris | |
היסטוריה
עריכהמטרת התערוכה הייתה לציין את שיקומה של צרפת בכלל ופריז בפרט לאחר הטראומות הלאומיות של מלחמת צרפת–פרוסיה והתקוממות הקומונה הפריזאית ולציין את חוסנה הכלכלי ויכולותיה של הרפובליקה השלישית. עם זאת, התערוכה כמעט ולא נפתחה במועד, לאחר שההכנות לפתיחה, שנערכו בחופזה, לא הסתיימו עד לטקס פתיחתה והושלמו רק חודש לאחר מכן.
שטח התערוכה, שהשתרע על פני כל שאן דה מארס בגדה השמאלית של נהר הסן, כולל הקמת גשר ינה (Pont d'Iéna) וארמון טרוקדרו הישן בגדה הימנית, היה 27 הקטאר, השטח הגדול ביותר לתערוכה כלשהי עד אז. כן הוקמה במיוחד תחנת הרכבת Gare du Champ de Mars (התחנה נהרסה זמן קצר לאחר סיום התערוכה). שטח התערוכה התחלק באופן כללי לשניים, כאשר החלק המערבי שלה כלל תצוגות מצרפת ומאלג'יריה הצרפתית (שנחשבה והוצגה כחלק אינגטרגלי של המדינה-האם) בעוד החלק המזרחי כלל תצוגות משאר מדינות העולם (פרט לגרמניה) ומן ההקולוניות של צרפת באפריקה ובאוקיינוס השקט. כשליש מתצוגת "שאר העולם" נתפס על ידי תצוגות של בריטניה ומושבותיה: הודו הבריטית, קנדה, ויקטוריה, ניו סאות' ויילס, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית ומושבת הכף. ראש המשלחת הבריטית היה אדוארד, הנסיך מוויילס.
מבנה התערוכה והתצוגות
עריכהכמו בתערוכות הקודמות התמקדו התצועות בשני ענפים, אמנות יפה וטכנולוגיה. בנוסף נסללה דרך לאורכה הוצגו דוגמאות אדריכליות ממגוון ארצות העולם. המבנה המרכזי שמשך את מירב ההתעניינות היה ארמון טרוקדרו, שניצב מול שאן דה מארס, על גדת הסן הנגדית. בארמון הוצגו יצירות אמנות ממגוון ארצות והוא כלל גם אולם קונצרטים בו הועלו יצירות, שחלק נכתבו במיוחד עבור התערוכה. המאפיין המרכזי של אולם הקונצרטים היה עוגב גדול. ב-30 ביוני 1878 הוצב בגן הארמון חלקו העליון (הטורסו והראש) של פסל החירות שהוזמן במקור לכבוד חגיגות יובל המאה של ארצות הברית (1876) אך הוצב בה רק עשור לאחר מכן. ארמון התעשייה (Palais de l'Industrie) ליד שאנז אליזה (במקום בו נמצא כיום מוזיאון הגרנד פלה) שהוקם עבור התערוכה העולמית של פריז (1855) שימש שאתר התצוגות הטכנולוגיות.
בין החידושים שהוצגו לראשונה לקהל היו הטלפון של אלכסנדר גרהם בל, מנוע סולארי, מנורות קשת חשמלית שהאנרגיה להפעלתן סופקה על ידי הדינמו לזרם ישר של גראם, פונוגרף ומגפון של אדיסון.
תצוגה פופולרית נוספת הייתה "גן חיות אנושי" אשר היה כפר סגור בו שוכנו 400 ילידים שהציגו חיים יום-יום ומלאכת יד לקהל.
כל מבני התערוכה כמעט היו מבנים ארעיים שנבנו במהירות מחומר הנקרא staff (תערובת של גבס פריזאי, גליצרול, מלט ודבק), שעוצב על יריעות יוטה שנפרסו על רשתות ברזל.
פריטים שהוצגו בתערוכה - גלריה
עריכה-
כריכת "ספר השעות"
-
מיכל קטורת יפני - א
-
מיכל קטורת יפני - ב
-
אגרטל
-
מזרקה
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של התערוכה העולמית של פריז (בצרפתית ובאנגלית)
- דף התערוכה באתר התערוכות העולמיות
- בילי מלמן, העיר כתערוכה - מהקריסטאל פאלאס ועד לתערוכות המאה ה-20, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה