ויקיפדיה:הידעת?
| ראשי | דיונים |
הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.
שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.
ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.
מאגר ערכי "הידעת?" היומיים
| היום | ||
|---|---|---|
| 6 בנובמבר 2024 |
 באמצע שנות השבעים ביקשו אנשי רשות שמורות הטבע, לחדש את אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל. לאחר שארחו את אחיו של השאה הפרסי, מוחמד רזא פהלווי, ואפשרו לו לצוד יעל בעל קרניים גדולות במיוחד בחי בר שליד יטבתה, קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע באיראן. עד לשלהי 1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר אברהם יפה, מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים. אזרח הולנדי בשם מייק ואן חרבנברוק, שעבד ברשות שמורות הטבע, טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת אל על האחרונה מטהראן. הנקבות צורפו לשני זכרים שהובאו מגרמניה שנתיים לפני כן והוקם גרעין רבייה בחי-בר שבכרמל. החל מ-1996 מתבצע באופן סדיר שחרור לטבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות בעולם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| הידעת? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| נובמבר 2024 | ||
|---|---|---|
| 1 בנובמבר 2024 |
 מאז הקמת המדינה נקברים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים, אך עוד קודם לכן נעשה ניסיון להקים פנתאון לגדולי האומה שלא צלח. ב־1934 העלה מנחם אוסישקין, ששימש יו"ר הקרן הקיימת לישראל, את עצמותיו של יהודה לייב פינסקר, שנפטר 43 שנה קודם לכן באודסה והיה מראשי חובבי ציון, ארצה. המקום שנבחר היה מערת ניקנור שבהר הצופים שבירושלים, אשר שימשה כמערת קבורה עוד בתקופת בית שני. הרעיון כשל, ולבד מפינסקר רק אוסישקין עצמו נקבר עוד במקום, עם פטירתו ב־1941. היותו של הר הצופים מובלעת בשטח ירדן בין השנים 1948 ל־1967, בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הקשה אף הוא על הקבורה במקום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 בנובמבר 2024 |
 בשנת 350 לפנה"ס כתב אריסטו "העובדה שקודם לכן המים חוממו תורמת לקפיאתם המהירה". 2,000 שנה לאחר מכן ציין פרנסיס בייקון ש"מים מחוממים במקצת קופאים יותר בקלות מאשר מים קרירים". תצפיות אלו זכו להתעלמות מצד הקהילה המדעית המודרנית עקב עמידתן לכאורה בניגוד לפרדיגמה המקובלת. רק ב-1969, לאחר שתלמיד תיכון מטנזניה בשם ארסטו מפמבה התעקש לעמוד מאחורי תצפית דומה של קפיאה מהירה של תערובת גלידה חמה במהלך שיעור בישול בבית ספרו, פורסם מאמר מדעי המתאר את התופעה. חזרות נוספות על הניסוי העלו מספר גורמים אפשריים לקפיאה המהירה של הנוזל החם, הנראית מנוגדת לעקרונות תרמודינמיים. התופעה מכונה על שמו של התלמיד העקשן, אפקט מפמבה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 בנובמבר 2024 |
 "חתלתול אקוסטי" היה מיזם של ה-CIA ו"סוכנות המדע והטכנולוגיה" האמריקנית, שבו ניסו להשתמש בחתול למטרות ריגול, בשנות השישים. בניתוח שארך כשעה, שתל וטרינר מיקרופון בתעלת אוזנו של חתול, משדר רדיו קטן בבסיס גולגולתו, וחוט חשמל דק בתור אנטנה אל תוך פרוותו, סמוך לעמוד השדרה. כדי למנוע הסחות דעת דוכא חוש הרעב של החתול. עלות המיזם הוערכה בכעשרים מיליון דולר. המשימה הראשונה במסגרת הפרויקט הייתה לצותת לשני אנשים בחצר שגרירות ברית המועצות שבוושינגטון הבירה. החתול שוחרר בקרבת מקום, אך ככל הנראה כמעט מיד הוא נדרס על ידי מונית. בעקבות כישלון משימה זו, בוטל המיזם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 בנובמבר 2024 |
 מדע הארכאולוגיה נוצר רק בסוף המאה ה-19. הארכאולוגים עד לתקופה זו התעניינו יותר בממצאים מעניינים לצורך הצגה במוזיאונים מאשר במחקר מדעי ארכאולוגי באתר, והתנהגותם דמתה יותר להתנהגות הארכאולוג הבדיוני אינדיאנה ג'ונס. ידוע הסיפור על האגיפטולוג הצרפתי אמיל אמלינו, אשר גילה באבידוס שבמצרים העליונה כ-3,000 כדי אבן מפוארים שלמים מהשושלות ה-1–3 של הממלכה הקדומה (המאה ה-30 לפנה"ס–המאה ה-27 לפנה"ס). אמלינו בחר מתוכם את הכדים היפים ביותר עם כתובות חרותות על גביהם, ואת יתרת הכדים ניפץ לרסיסים כדי למנוע מאחרים להשיגם. השינוי חל כאשר הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי חפר בשנת 1890 את תל חסי שבשפלת ארץ ישראל. פיטרי הקפיד על תיעוד ורישום מדויק של כל ממצא, התעניין בשברי הקרמיקה, והבין שכלי החרס הם הכלי הטוב ביותר לצורך תיארוך. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 בנובמבר 2024 |
  הטמרין הקיסרי (Saguinus imperator), פרימט קטן שנפוץ באמריקה הדרומית, קיבל את שמו בזכות שפמו הייחודי שדומה לזה של קיסר גרמניה וילהלם השני. הזואולוג שגילה את המין נתן לו תחילה את שמו כבדיחה, אולם עם הזמן דבק השם בטמרין המשופם והפך לשמו המדעי. לעומתו, הטמרין הזהוב-ידיים, שאף הוא נפוץ באמריקה הדרומית, קיבל את שמו המדעי "טמרין מידס" (Saguinus midas) בשל פרוותו הזהובה שעל כפות ידיו ורגליו ועל שם המלך האגדי, מידאס, שהיה ידוע כבעל יכולת הפיכת כל דבר שנגע בו לזהב. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 בנובמבר 2024 |
באמצע שנות השבעים ביקשו אנשי רשות שמורות הטבע, לחדש את אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל. לאחר שארחו את אחיו של השאה הפרסי, מוחמד רזא פהלווי, ואפשרו לו לצוד יעל בעל קרניים גדולות במיוחד בחי בר שליד יטבתה, קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע באיראן. עד לשלהי 1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר אברהם יפה, מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים. אזרח הולנדי בשם מייק ואן חרבנברוק, שעבד ברשות שמורות הטבע, טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת אל על האחרונה מטהראן. הנקבות צורפו לשני זכרים שהובאו מגרמניה שנתיים לפני כן והוקם גרעין רבייה בחי-בר שבכרמל. החל מ-1996 מתבצע באופן סדיר שחרור לטבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות בעולם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 בנובמבר 2024 |
 האדם מצא לאיברי הקרנפים שימושים רבים לתועלתו. בעבר, עמים שונים באפריקה ובמזרח הרחוק השתמשו בעור הקרנף להכנת מגיני מלחמה, או למיגון סירות המלחמה כדי להגן עליהן מפגיעת חיצים וחניתות. בסין השתמשו בעור גם כדי לרפד את אוכפי הסוסים. בעוד ששימושים אלו פסו בעיקרם מהעולם, עדיין תולים רבים באיברי הקרנף סגולות רפואיות. בתאילנד, נמכר דם קרנפים כסגולה לחוזקה ואבקת עצמות קרנף כתרופה לשרירים כואבים. גם לגללי הקרנף מצאו שימוש - הם גורמים לשלשול ובתוספת שמן מסירים יבלות, וזאת בתנאי שהם "טריים" ממעיו של קרנף שהומת זה עתה. גם השתן (שכביכול מרפא דלקות גרון), הקרן ואיברי המין הזכריים (המשמשים לשיקוי תאווה) נמכרים בשוק השחור. הביקוש הרב לאיבריהם של הקרנפים גורם לנסיקה במחיריהם בארצות רבות בעולם, ובמקביל להכחדתם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 בנובמבר 2024 |
 במדינות רבות נבחר בעל חיים כסמל לאומי של המדינה. כך למשל, בארצות הברית נבחר עיטם לבן-ראש כציפור הלאומית והביזון כחיה לאומית, הזאב האפור הוא בעל החיים הלאומי של טורקיה ושל סרביה, הברדלס הוא בעל החיים הלאומי ברואנדה, ועוד דוגמאות רבות. עם זאת, אין מדינות רבות בהן מכהן בעל חיים בתפקיד רשמי. בריטניה היא אחת מן המדינות יוצאות הדופן, שכן במעונו הרשמי של ראש ממשלת בריטניה מתוקצב חתול שתוארו הרשמי הוא "לוכד העכברים הרשמי במעון ראש הממשלה" (Chief Mouser to the Cabinet Office). התקציב השנתי להחזקתו של החתול הרשמי הוא 100 לירות שטרלינג, נכון לעשור הראשון של המאה ה-21. במהלך המאה העשרים ובשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 תועדו 12 חתולים בתפקיד זה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 בנובמבר 2024 |
9 בנובמבר הוא תאריך שבו התרחשו מספר אירועי מפתח בהיסטוריה של גרמניה. המונח הגרמני לציון יום זה נקרא "Schicksalstag" (שׁיקְזַאלְסְטַאגְ; "יום הגורל"), שבו נעשה שימוש זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה בידי מספר היסטוריונים ועיתונאים ושימוש נרחב בכלי התקשורת הגרמנים לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989. בין האירועים הרבים שפקדו את גרמניה בתאריך זה, ניתן למנות חמישה אירועים בולטים במיוחד: ב-1848 הוצא להורג המנהיג הליברלי רוברט בלום, פעולה שנתפסה כסמל לכישלון של מהפכות 1848; ב-1918 קרס הרייך השני במהלך המהפכה הגרמנית ובמקומו עלתה רפובליקת ויימאר; ב-1923 נכשל ניסיון המהפכה של היטלר לעלות לשלטון (הפוטש במרתף הבירה), אירוע שהעלה את היטלר למעמד של דמות דומיננטית בפוליטיקה הגרמנית; ב-1938 התרחש ליל הבדולח שהיה הטבח הגדול הראשון ביהודי גרמניה; ב-1989 הופלה חומת ברלין, פעולה שהחלה סדרה של אירועים שבעקבותיהם אוחדה גרמניה מחדש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 10 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 11 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 12 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 13 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 14 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 15 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 16 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 17 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 18 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 19 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 20 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 21 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 22 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 23 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 24 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 25 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 26 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 27 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 28 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 29 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 בנובמבר 2024 | תבנית:הידעת? 30 בנובמבר 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| הידעת? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |