כורכום
כֻּרְכּום (שם מדעי: Curcuma longa, בעברית: כורכומה ארוכה) הוא צמח רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, המוכר בעיקר כתבלין וכתרופה ביתית.
 כורכום
| ||
|---|---|---|
צמח הכורכום
| ||
| מצב שימור | ||
| ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | צומח | |
| מערכה: | בעלי פרחים | |
| מחלקה: | חד־פסיגיים | |
| סדרה: | זנגבילאים | |
| משפחה: | זנגביליים | |
| סוג: | כורכום | |
| מין: | כורכומה ארוכה | |
| שם מדעי | ||
 Curcuma longaלינאוס, 1753 | ||
מוצא הצמח בתת-היבשת ההודית ודרום-מזרח אסיה. צמח הכורכום בעל קנה שורש דמוי פקעת. גבעולי הצמח יכולים להגיע עד לגובה של שלושה מטרים. הצמח בעל עלים גדולים, פורח בסתיו בשיבולת צפופה. ריבוי צמח הכורכום נעשה על ידי חלוקת הפקעת. קנה השורש הוא בצבע כתום ועטוף בקליפה חומה, והוא מזכיר בצורתו את קרוב משפחתו של הכורכום - הזנגביל.
הכורכום מכיל חומר שנקרא כורכומין. בכורכום נעשה שימוש ברפואה המסורתית, אבל אין לו יעילות רפואית קלינית.
כתבלין
עריכההכורכום משמש בבישול בעיקר בצורתו הטחונה, ולעיתים בשימוש בשורשים מיובשים או טריים. אבקת התבלין הנמכרת בשווקים כתבלין טהור, או בתערובת עם תבלינים או חומרים נוספים. לתבלין המופק מהשורש המיובש והטחון צבע צהוב עז, וריח ייחודי. בתיבול הוא מעניק למאכלים צבע זהוב וטעם עדין.
הכורכום מרכיב חשוב בתערובות המסאלה (קארי) ההודיות והחווייג' התימני וכן מסייע במתן צבע אופייני לרוטב חרדל.
לדעת רבים הכורכום לא כלול באיסור אכילת קטניות בפסח[2] הנהוג בקרב יהודי אשכנז.
שימושים רפואיים
עריכה
ערך מורחב – כורכומין
בצורתו הטריה מכיל הכורכום אשלגן, חומצה אסקורבית (ויטמין C), בטא-קרוטן וחומרים מעכבי חמצון.
המרכז הארצי לבריאות משלימה ואינטגרטיבית (NCCIH) של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית ערך סיכום על האפקטיביות הרפואית של הכורכום[3]. בסיכום נרשם שאף על פי שנעשו מחקרים רבים על מרכיבי הכורכום, השפעותיהם הרפואיות עדיין לא ברורות[3][4]. החומר הפעיל בצמח הכורכום נקרא כורכומין (Curcumin). לכורכום ולכורכומין מגוון פעולות ביולוגיות, אך קשה לחקור אותן מכמה סיבות. ראשית, הכורכומין אינו יציב ומשתנה בקלות לחומרים אחרים. שנית, כשצורכים כורכום באופן אוראלי, הזמינות הביולוגית שלו נמוכה, ורק מעט ממנו מגיע לזרם הדם. שלישית, קיימת שונות גבוהה בהרכב החומרים של מוצרי כורכום וכורכומין[3].
הכורכומין נחקר בהקשר לפעילותו האפשרית נגד דלקת וכטיפול לסרטן ושימושים רפואיים נוספים. חרף מספר הרב של המחקרים בתחום, לא נמצאו ראיות ליעילות מספקת של הכורכומין לטפל בבעיות אלה.[5][6] מחקר שנערך בבית החולים שיבא מצא כי כורכומין מסייע בטיפול במחלת קוליטיס כיבית, אולם שותף למחקר הדגיש כי ריכוז הכורכומין בכורכום, 5%, נמוך מכדי שצריכת כורכום תהווה טיפול במחלה.[7]
צריכת כורכום במינונים גבוהים מהנמצא בדרך-כלל במזון, עלולה להיות מסוכנת לנשים בהיריון[3]. עדיין לא ברור אם השימוש בכורכום בטוח בתקופת ההנקה[3].
קישורים חיצוניים
עריכה
- כורכום, באתר ITIS (באנגלית)
- כורכום, באתר NCBI (באנגלית)
- כורכום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כורכום, באתר Tropicos (באנגלית)
- כורכום, באתר GBIF (באנגלית)
- כורכום, באתר The Plant List (באנגלית)
- כורכום, באתר IPNI (באנגלית)
- הכורכום ביהדות
- תמי אדיב ורינת זיו, שגעת הכורכום: על מה כל הרעש? באתר שירותי בריאות כללית, 8 ביוני 2017
האם תוספי כורכום טובים לבריאות?, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2022- מעין ברנע־זהר, גילויים חדשים על הכורכום, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 בינואר 2023
- כורכום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ כורכום באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ כורכום ללא קטניות?, באתר כושרות.
- ^ 1 2 3 4 5 Turmeric, NCCIH (באנגלית)
- ^ מעין ברנע־זהר, גילויים חדשים על הכורכום, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2023-01-10
- ^ "Turmeric". US National Institutes of Health, National Center for Complementary and Alternative Medicine. 2014. נבדק ב-6 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Essential Medicinal Chemistry of Curcumin
- ^ נאוה רוזנפלד, הצ’ופצ’יק של הכורכום: מחקר חדש מצביע על הסגולות של התבלין, פורבס ישראל, 28 באפריל 2015
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.