סער גמזו
סער גמזו (נולד ב-22 ביוני 1977) הוא איש תקשורת, שדרן רדיו, מבקר, יזם תרבות ומנהל אמנותי. משדר תוכנית שבועית בגלגלצ ומשמש כמנהל התקשורת של תזמורת ירושלים מזרח ומערב.
 | |
| לידה | 22 ביוני 1977 (בן 47) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | המכללה למינהל |
| עיסוק | שדרן רדיו, מבקר מוזיקה, עורך |
| תחום סיקור | תרבות |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | https://www.facebook.com/saar972 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגמזו גדל והתחנך ברמת גן, ולמד בתיכון אהל שם בעיר. בשנת 2007 סיים לימודי תואר ראשון בתקשורת וניהול בהמכללה למינהל.
את הקריירה הרדיופונית החל בזמן הלימודים לתואר כשדרן בתחנת קול הקמפוס, בה הגיש ערך והגיש בין השנים 2004–2014 את התוכניות "המבדיל", "972", "סתימה זמנית" ו"משחקי השאפל", פורמט רדיופוני מקורי אותו פיתח והגיש עם חברי להקת הקולקטיב רועי ריק ועידן רבינוביץ'.
החל מ-2005 החל לכתוב ביקורות מוזיקה, טורים אישיים וכתבות מגזין בעיתון מעריב, באתרים וואלה! תקשורת, בית אבי חי, Nrg, ובאתר התחנה של קול הקמפוס.
בשנים 2009–2011 ערך את מדורי המוזיקה והלילה באתר עכבר העיר.
בשנת 2011 חזר לקול הקמפוס ושימש בתפקיד העורך הראשי של התחנה עד 2013.
בשנת 2013 מונה למבקר המוזיקה של ישראל היום.
בשנת 2014 ערך בערוץ 24 מספר תוכניות ובהן תוכניתו של לירון תאני ו-הקצהTV בהגשת קוואמי ולאון פלדמן.
בשנים 2014–2015 היה העורך הראשי ומנהל הדיגיטל של תחנת הרדיו במרכז הבינתחומי הרצליה.
בשנת 2017 החל לשדר תוכנית שבועית בגלגלצ, במסגרת הרצועה "האנשים של המוזיקה". התכנית מייצרת חיבורים לא שגרתיים של מוזיקה מאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, וחושפת סצנות מחתרתיות ולא מוכרות מהמדינות השכנות.
בשנת 2017, בשיתוף אשת יחסי הציבור יפעת לדר יזם גמזו את פרויקט שבט אחים ואחיות, אליו נרתמו גלגלצ וחברת התקליטים "הליקון". את מילות השיר כתב דורון מדלי ואת הלחן יצר עידן רייכל, להפקה של תומר בירן. בשיר השתתפו עשרות של זמרות וזמרים מהשורה הראשונה בישראל והוא זכה להשמעות וחיקויים רבים. על היוזמה וניהול הפרויקט קיבל גמזו את פרס מפקד גלי צה"ל למצוינות.
בשנת 2020, היה עמית בתוכנית למנהיגות בתרבות יהודית של מכון מנדל למנהיגות.
רדיו
עריכהקול הקמפוס
עריכהבשנים 2004–2011 שימש גמזו כשדרן מן המניין בתחנה והיה מעורב בכמה תוכניות, אותן ערך והגיש. שתי התוכניות המרכזיות שאותן הגיש היו "972", בה אירח אמנים ישראלים רבים בהם רמי פורטיס, ברי סחרוף, מאיר בנאי, אביתר בנאי, אהוד בנאי, גבריאל בלחסן, אסף אבידן, נינט טייב ועשרות אחרים.
התכנית "סתימה זמנית", שעלתה בשנת 2011, סימנה מעבר מתוך הזירה הישראלית למבט רחב יותר. העריכה המוזיקלית שילבה סגנונות מגוונים ורבים, המוזיקה שיקפה אירועים והתרחשויות מהאקטואליה והפוליטיקה האזורית וההגשה נעשתה בקריצה ובמידה לא מבוטלת של הומור.
את שעשועון הרדיו "משחקי השאפל" הגה יחד עם רועי ריק ועידן רבינוביץ', חברי להקת הקולקטיב, והוא עלה לשידור בשנת 2012. הפורמט המקורי הפך לפופולרי מאוד בקרב מאזיני התחנה, שלקחו בו חלק פעיל ואף הוזמנו להשתתף ב"טורניר השאפל הגדול" שנערך באולפן ביוני 2013. השיר "איזה בלאגן" של פרננדו סיישס היה האות המרכזי של התכנית, והוא היה אורח הכבוד בשיאו של טורניר השאפל הגדול.
כעורך התחנה בשנים 2011–2013 גמזו הכניס אל התחנה קולות מהפריפריה התרבותית והגאוגרפית של ישראל. תקופה זו אופיינה בקידום של סצנת האינדי הישראלית, יצירת סדרת אלבומים באולפני התחנה תחת הכותרת "חרק"ה" (חיות רדיו קול הקמפוס) ופעילות דיגיטלית מתקדמת ברשתות החברתיות.
גלגלצ
עריכהאת המשבצת ברצועת "האנשים של המוזיקה" אייש גמזו לאחר עזיבתה של חן אלמליח, והמשיך בקו מוזיקלי דומה. התכנית, שמשודרת בימי ג' בין השעות 22:00-24:00, מציגה את הסצנות העצמאיות של פלסטין, מצרים, לבנון, מרוקו ומדינות אחרות מהאזור, לצד מיטב היוצרים העצמאיים מישראל.
דוקו וטלוויזיה
עריכהבשנת 2010 יצר את התסריט לסרטם התיעודי של רותם פלדנר ותניא פלשקס, "בארץ החיפושיות השחורות", שיצא לאור ב-2011. הסרט מתעד את הפסטיבל השלישי ומרואיינים בו מוזיקאים, עיתונאים ומפיקי הפסטיבל. הסרט הוקרן במסגרת אינדינגב 5 בשנת 2011.
בשנת 2014 תפקד גמזו כעורך תוכן בערוץ 24, והיה אחראי על עריכת המגזין שהגישו אילנה ברקוביץ' וג'ייסון דנינו-הולט, התכנית האישית של לירון תאני ומגזין האינדי הקצהTV. גמזו סיים את תפקידו במסגרת חילופי עורכים ראשיים בערוץ ומעבר לתוכן בעל אופי שונה.
בשנת 2017 עיצב את פסקול הסרט הארץ שמעבר להרים, סרטם של ניר ברעם והבמאי מיכאל אללו, שמלווה את מסעו של ברעם אל יהודה, שומרון ומזרח ירושלים.
חיים אישיים
עריכהגמזו מתגורר בתל אביב עם בת זוגו ושני ילדיהם המשותפים.
פרט לעיסוקיו בתקשורת, מעניק גמזו שירותי ייעוץ תקשורתי ואסטרטגי לארגונים וגופי תרבות.
