קליפת המוח הארובתית-מצחית
קליפת המוח הארובתית-מצחית (באנגלית: Orbitofrontal Cortex, בקיצור OFC) היא חלק מקליפת המוח הקדם-מצחית. אזור זה הוא אחד מהאזורים הכי פחות מובנים לאדם במוח[1]. עם זאת, ידוע כי אצל בני האדם, לאזור זה יש השפעה בקבלת החלטות ובמערכת התגמול במוח[2].
שיוך | קליפת המוח הקדם-מצחית |
---|---|
תיאור ב | האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (822) |
מזהים | |
מזהה נרולוקס | birnlex_1049 |
מזהה נרוניימס | 91 |
FMA | 242003 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C2331062 |
אנטומיה
עריכהה-OFC נמצא בחלקו הקדמי התחתון של קדמת קליפת המוח הקדם מצחית המכיל את אזורי ברודמן 10, 11 ו-47. אזור זה נמצא ממש מעל ארובת העין ומכאן שמו. מבחינת קישוריות הוא מקושר רבות לאזורים סנסוריים ומקבל את האות העצבי מן הגרעין הגבי-מרכזי של הרמה (תלמוס)[3]כמו גם מן ה-Piriform cortex(אנ') וכן הוא מאוד מקושר אל האמיגדלה[4] אל הפאראהיפוקמפוס, ואל קליפת המוח הקדם מצחית הלטרלית[5] .
הפרדה בין ה-OFC ל-vmPFC
עריכהבאופן כללי, הפרדה בין אזורים מסוימים נעשית באמצעות מספר שיטות כגון תפקודיות, קישוריות וכן סוגי התאים הבונים את הרקמה. האזורים OFC ו-vmPFC (קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית, באנגלית: ventromedial prefrontal cortex) סמוכים האחד לשני, ושיטות שונות מפרידות אותם באופן שונה ובהתאם לכך ממקמות אותם באזורים המשתנים מעט משיטה לשיטה. בעקבות כך ישנם חלקים מסוימים בקליפת המח אשר פעם ישתייכו ל-OFC ופעם ל-vmPFC. מבחינה זו יש הקבלה בין שני אזורים אלו. אחת ההבחנות שמפרידה בין ה-OFC לבין ה-vmPFC היא הרשתות העצביות להן האזורים מקושרים[6] כאשר הבחנה אחרת קשורה לצפיפות התאים הפרמידאלים בשכבה 5[7], וכך הלאה.
תפקוד
עריכהמידע אודות גירוי מסוים שמתקבל ממגוון חושים מעובד ברמה הבסיסית בתלמוס ומועבר לאמיגדלה שם הוא מעורר מוטיבציה מיידית להיחשף לגירוי או להימנע ממנו. במקביל אותו המידע מועבר מהתלמוס אל פיתול החגורה הקדמי (ACC) ואל קליפת המוח הארובתית מצחית[8]. משם המידע מועבר, בין היתר, אל ההיפותלמוס, המעורב ביצירת תגובות פיזיולוגיות[8]. הקליפה הארובתית מצחית מבצעת עיבוד נוסף ואיטי של המידע אודות הגירוי, הכולל חיזוי השלכותיו. וכן שקלול רגשות של נתוני רווח והפסד ביחס לתגובה אפשרית כלפי הגירוי. המידע מעובד גם בפיתול החגורה הקדמי שמשקלל את ערך התגובה ביחס לסיכוי לבצע אותה, באופן שמשפיע על המוטיבציה ועל ההחלטה הסופית האם לבצעה או להימנע ממנה. ההחלטה משפיעה על עיכוב או עירור של המסלול המהיר מהאמיגדלה להיפותלמוס, וכן על אופן התגובה הרגשית והניהולית העתידית של המסלול המהיר[9]. הקליפה הארובתית מצחית מעורבת גם בחשיבה יצירתית מסתעפת ומתכנסת, ומשלבת מגוון נתונים לכדי רעיון[10].
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Kringelbach, Morten L. "The human orbitofrontal cortex: linking reward to hedonic experience". Nature Reviews Neuroscience, volume 6, pages 691–702 (2005)
- ^ Fuster, J.M. "The Prefrontal Cortex—An Update: Time Is of the Essence". NeuronVolume 30, Issue 2, May 2001, Pages 319-333
- ^ Fuster, J.M. The Prefrontal Cortex, (Raven Press, New York, 1997).
- ^ Barbas, Helen; Zikopoulos, Basilis (2006). "Chapter 4: Sequential and parallel circuits for emotional processing in the primate orbitofrontal cortex". In Rauch, Scott L.; Zald, David H. (eds.). The Orbitofrontal Cortex. New York: Oxford University Press. p. 67.
- ^ Haber, SN; Behrens, TE (3 September 2014). "The neural network underlying incentive-based learning: implications for interpreting circuit disruptions in psychiatric disorders". Neuron. 83 (5): 1019–39. doi:10.1016/j.neuron.2014.08.031. PMC 4255982. PMID 25189208.
- ^ Barbas H, Ghashghaei H, Rempel-Clower N, Xiao D (2002) Anatomic basis of functional specialization in prefrontal cortices in primates. In: Handbook of Neuropsychology (Grafman J, ed), pp 1-27. Amsterdam: Elsevier Science B.V.
- ^ Wallis, J. Cross-species studies of orbitofrontal cortex and value-based decision-making. Nat Neurosci 15, 13–19 (2012) doi:10.1038/nn.2956
- ^ 1 2 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
- ^ Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.