שמאל רדיקלי

שמאל רדיקלי, או שמאל קיצוני, הוא מונח מקובל לתיאור אידאולוגיה פוליטית שמאלית ורדיקלית הדוגלת בשינויים שורשיים ומעמיקים במבנה השלטון והחברה, במיוחד בתחומי הכלכלה, הלאומיות, התרבות, ויחסי הכוח בחברה. כל זאת תוך כדי שאיפה לפירוק ההיררכיות ה"לא צודקות" המתקיימות מאז המהפכות הקודמות (ההגדרה של היררכיה לא צודקת משתנה ממקום למקום). במהלך ההיסטוריה, תנועות שמאל רדיקלי באירופה ובברית המועצות היו קשורות לרוב לקומוניזם ואנרכיזם.

שלט שהונף במהלך הפגנה בפריז הנושא את הכיתוב "יחי המרקסיזם-לניניזם!"

מאפיינים של שמאל רדיקלי

המונח שמאל רדיקלי כולל בתוכו קבוצות פוליטיות רבות, והוא הטרוגני למדי. המאפיין המשותף היחיד של קבוצות אלו הוא פעולה באמונה שניתן להגיע לחברה נטולת כל סוג של דיכוי ושאיפה להגיע לחברה כזאת. אך מעבר לכך, קשה יהיה למצוא מאפיינים אידאולוגים לקבוצות אידאולוגיות שונות. עם זאת, כמעט כל תפיסות השמאל הרדיקלי דוחות באופן מוחלט את הקפיטליזם על גווניו ^{[דרוש מקור: מי?]}. מבחינת צורת הממשל, אין לשמאל הרדיקלי דעה חד-גונית, אך קיימת הנחה משותפת כי ניתן לקיים בעולם חברה שוויונית באופן כזה או אחר. הדבר מתיישב עם העיקרון האידאולוגי המצדד בשינוי עמוק של הקיים, כולל החלפת צורות השלטון הקיימות. תפיסות אנרכיסטיות וקומוניסטיות שואפות בדרכים שונות לחברה המתנהלת ללא שלטון ומדינה, בעוד שתפיסות רדיקליות אחרות מאמינות בקיום של חברה שוויונית בתוך תחומה של מדינה מסוג זה או אחר.

מבחינה מדינית וצבאית, ארגוני השמאל הרדיקלי מתנגדים בחלקם למלחמות, לסחר בנשק ומגיעים אף לתמיכה בפציפיזם. לעומת זאת, ארגוני שמאל רדיקלי אחרים תומכים במאבק אלים (בדרגות שונות של אלימות, עד כדי אלימות קיצונית ואף שימוש בטרור) כדי להשיג את מטרותיהם. הקבוצות המשתמשות באלימות טוענות שהאלימות שהן מפעילות היא אפסית לעומת האלימות שהממסד מפעיל. ארגונים אלו מצהירים בדרך כלל על תמיכה בזכויות מיעוטים, מתנגדים ללאומיות, מדגישים את הנושא של זכויות אדם, ולעיתים אף תומכים במתן זכויות לבעלי חיים. בכך, מוצאים חלק מאנשי השמאל הרדיקלי שותפים שמחזיקים באידאולוגיות כלכליות שונות או אפילו לא מחזיקים באידאולוגיה כלכלית מוצהרת כלל, כמו למשל ארגוני זכויות אדם או אפילו ארגונים העוסקים בשימור הטבע. אנשי שמאל רדיקלי, שמעצם טבעם אינם מסכימים עם הקיים, מוצאים את עצמם לעיתים ב"קו האש" של הפגנות, מחאות ומאבקים שונים.

אידאולוגיות המזוהות עם השמאל הרדיקלי

קיימות תפיסות ואידאולוגיות שונות בשמאל הרדיקלי לגבי האופן בו יש לשנות את העולם. קיים קונפליקט מתמיד בתוך השמאל הרדיקלי לגבי שאלת האמצעים הלגיטימיים או היעילים להשגת המטרה. קומוניסטים למשל מקבלים את הצורך בארגון היררכי ובמדינה שמטרתה להתפרק על מנת להגיע לתיקון עולם. אנרכיסטים לא מוכנים לקבל שום סוג של היררכיה ועל כן פועלים בקבוצות קטנות ושוויוניות, על כך יגידו קומוניסטים שזוהי שיטה לא יעילה. זרמי השמאל הרדיקלי המובהקים ביותר הם אלו הסוציאליסטים: קומוניזם, ואנרכיזם, אך קיימות תפישות נוספות.

קומוניזם - קומוניזם היא שיטה כלכלית־חברתית המוגדרת כביטול ניצול הפועלים העובדים בידי בעלי ההון שהם בעלי אמצעי הייצור, דרך בעלות מוחלטת של החברה כולה על הנכסים השונים שלה ועל אמצעי הייצור, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומה של מדינה. שלב חשוב בתהליך ההגעה אל הקומוניזם הוא קיומה של המדינה הסוציאליסטית. גם בקומוניזם יש זרמים שונים. ביניהם לניניזם, טרוצקיזם, מאואיזם אנרכו-קומוניזם וסטאליניזם. על פי הקומוניזם הסטאליניסטי ניתן לפעול באופן לא מוסרי ומדכא על מנת "לטהר" את החברה האנושית מגורמים לא רצויים אשר מפריעים להתפתחות החברה למקום טוב יותר. כיום כמעט אין תומכים בתפיסה זו וקומוניסטים ברחבי העולם מתנגדים לה נחרצות, אם כי מההיסטוריה אנו למדים כי שיטות דיכוי אלימות ואכזריות הופנו כלפי מתנגדי משטר במרבית המדינות בהם קם משטר קומוניסטי.

אנרכיזם - האנרכיסטים גורסים כי לכל מערכת חברתית היררכית תהיה השפעה שלילית הן על הפרט הנמצא תחת סמכותה והן על בעל הסמכות באותה קבוצה. במסגרת התנגדות זו להיררכיה, האנרכיסטים מתנגדים למוסד המדינה ורובם המוחלט מתנגד גם לקפיטליזם, שבו הם רואים שיטה כלכלית המבוססת על ניצול. קיימים סוגים שונים של אנרכיזם. חלקם אינם מוגדרים כתפיסות שמאליות או פוליטיות, לדוגמה אנרכו-קפיטליזם או אנרכו-פרימיטיביזם. אנרכיזם מתקיים בחברות קטנות ברחבי העולם אשר השיגו אוטונומיה מהמדינה שבה הן חיות או שפשוט אינן מכירות בה.

עקרונות של שמאל רדיקלי

קבוצות שמאל רדיקלי שונות מאמינות בערכים שונים, ביניהם:

פציפיזם - פציפיזם הוא התנגדות לשימוש באלימות. השקפה הדוגלת בביטול המלחמה והמצדדת בוויתור על חימוש ועל הכשרה צבאית.

סוציאליזם - סוציאליזם היא האמונה שאמצעי הייצור צריכים להיות בידי הציבור, בין אם זה בעזרת שליטה ממשלתית (מרקסיזם), או דמוקרטיה.

אינטרנציונליזם מחד והתנגדות לגלובליזציה מאידך.

טרור שמאלני-רדיקלי

שנות ה-60 וה-70 היוו כר פורה להתפתחותן של מיליציות שמאלניות-רדיקליות שעסקו בטרור ובמאבק מזוין על מנת לקדם את האידאולוגיה שלהם בכוח הזרוע. עימם נמנים ארגונים כמו FARC, הבריגדות האדומות, סיעת הצבא האדום, הצבא האדום היפני (פעיליו ביצעו את הטבח בנמל התעופה בלוד ב-1972), ארגון ה-17 בנובמבר ביוון, פעולה ישירה בצרפת, וארגונים פלסטיניים כמו החזית העממית, החזית העממית - המפקדה הכללית (ארגונו של אחמד ג'יבריל) והחזית הדמוקרטית.

שמאל רדיקלי בישראל

ערך מורחב – שמאל רדיקלי בישראל

השמאל הרדיקלי בישראל מורכב מיחידים ומתנועות חברתיות-פוליטיות המזוהים עם רעיונות השמאל הרדיקלי העולמי כפי שהם באים לידי ביטוי במדינת ישראל. השמאל הרדיקלי בישראל מיוצג בכנסת על ידי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), שעיקר מצביעיה בא מקרב הציבור הערבי, אולם, קיים בה גם מיעוט של יהודים.

השמאל הרדיקלי דוגל בשינויים עמוקים במבנה החברה, במיוחד בתחומי הלאומיות, הכלכלה, התרבות ויחסי הכוחות בחברה. בישראל, שבה ניתן משקל רב לסכסוך הישראלי-ערבי, השמאל הרדיקלי מאופיין גם לפי דעותיו ופעולותיו בנושא זה וביחסו לציונות. השמאל הרדיקלי בישראל מזוהה עם שלילת הציונות (אנטי ציונות או פוסט ציונות) או אי-השתייכות אליה ("א-ציונות"). חלק נכבד מפעילות השמאל הרדיקלי הוא בנושא זכויות אדם של הפלסטינים, ובדיווח והפצת מידע אודות הפרתם לכאורה בידי ישראל. בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני תומכות קבוצות השמאל הרדיקלי בסיום הכיבוש של כל השטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. חלק מהארגונים תומכים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים כפתרון מדיני, וארגונים אחרים תומכים בהפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה או למדינה דו-לאומית.

ראו גם

• קומוניזם
• אנרכיזם
• פציפיזם
• קיצוניות ורדיקליזם
• שמאל רדיקלי בישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמאל רדיקלי בוויקישיתוף

• אסף שגיב, תוגתו של השמאל הרדיקלי, תכלת 38, חורף התש"ע / 2010
• ארכיון מסמכים של השמאל הרדיקלי נקלט לאחרונה בספרייה הלאומית