יוסף ולק – הבדלי גרסאות

יוסף ולק
	אין תמונה חופשית
לידה	27 בינואר 1914; א' בשבט תרע"ד; ברסלאו, גרמניה
פטירה	26 במאי 2005 (בגיל 91); י"ז באייר תשס"ה
מדינה	גרמניה, ישראל
מעסיק	אוניברסיטת בר-אילן
פרסים והוקרה	מדליית בובר-רוזנצווייג (1996)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־08:57, 1 בנובמבר 2024

יוסף וַלְק (בגרמנית: Joseph Walk;‏ א' בשבט תרע"ד, 27 בינואר 1914 – י"ז באייר תשס"ה, 26 במאי 2005) היה מחנך והיסטוריון ישראלי יליד גרמניה.

שימש כמורה וכמפקח מחוז ירושלים, פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן וראש מכון ליאו בק ירושלים.

היה איש הציונות הדתית, אידאולוג בולט של השמאל הציוני-דתי עד שנות ה-70 וממייסדי עמותת "עוז ושלום".

ביוגרפיה

יוסף נולד בעיר ברסלאו שבגרמניה למקס (מתתיהו) ומרגרט ולק. סבו, יהודה ולק, היה יהודי ליטאי שהיגר לגרמניה עם ילדיו. אביו הצטרף לתנועה הציונית בגיל 20, וחינך את בנו לערכי הציונות הדתית. ולק התחנך ברוח תורה עם דרך ארץ, ולמד בבית הספר התיכון היהודי בעיר, שאביו היה ממייסדיו. בין מוריו שם היה אריך קליבנסקי.^[1] בהשקפת עולמו הלך ולק בדרכו של עקיבא ארנסט סימון (ולימים הכירו והיה לידידו). בעת שלמד בכיתה י' היה ממארגני סניף של "ברית הנוער של צעירי המזרחי" בברסלאו. עם סיום לימודיו בתיכון היהודי (שהיה בית ספר שש-שנתי, עד כיתה י') למד בגימנסיה ריאלית גרמנית בעיר, ובמהלך לימודיו בחר במקצוע ההוראה וקיווה לעלות לארץ ישראל ולהיות בה למחנך.^[2] בשנת 1932 סיים את בחינות הבגרות ונסע ללמוד בסמינר היהודי למורים בקלן. בסמינר הכיר את רבקה (פרידה) וייל (1913–1958) מדיסלדורף, בתם הרביעית של רוזֶה לבית הורוויץ והרב ד"ר חיים יהודה אריה וייל. ב-1933 שב לעיר הולדתו ולימד בבית ספר עממי ותיכון יהודיים ציבוריים. בשנת תרצ"ו נישא לרבקה. בני הזוג רצו להינשא בארץ, אך מתוך התחשבות במשפחותיהם, נישאו בברלין בינואר 1936. לאחר כשבוע עלו השניים לארץ ישראל באונייה מטריאסט, שבה השגיחו על קבוצה של עליית הנוער הדתי.

בארץ התיישבו במושב הדתי שדה יעקב שבעמק יזרעאל. במשך חמש שנים עבד ולק כמדריך בקבוצות של עליית הנוער. לאחר מכן היה מורה בשדה יעקב ובעפולה. במלחמת העצמאות התגייס לחיל המשמר של "ההגנה", ולקח חלק בכיבוש בית לחם הגלילית וולדהיים וגירוש תושביהם הטמפלרים מהארץ.^[3] בעקבות חוויותיו מהגירוש החל לכתוב מדור קבוע ב"הצופה לילדים", שאותו כתב במשך שנים (בתחילה נקרא "מה דעתך", ואחר-כך "לדעת").

בשנים 1947–1948 כיהן כמנהל בית הילדים במארקין, בלגיה, ליתומים ניצולי השואה. עם שובו לארץ הוסיף להורות, ומ-1952 ועד 1954 כיהן כמפקח מחוז ירושלים במשרד החינוך. בשנת תשי"ד פרסם בהוצאת המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית ספר לימוד השפה העברית בשם "צא ולמד". לאחר מכן למד חינוך ותולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל ללימודי התואר הראשון (1956), השני (1964) והשלישי (1971), משנת תשט"ו עד תשט"ז מילא את מקומו של יהודה מוריאל כמנהל הסמינר הדתי למורות "תלפיות" בתל אביב. לאחר מכן ניהל את הסמינר למורות "אפרתה" בירושלים במשך כשש שנים.

בשנת תשל"א קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית, על הדיסרטציה: "חינוכו של הילד היהודי בגרמניה הנאצית: החוק וביצועו". עוד לפני כן, בתש"ל, ראה אור חלק מהמחקר במאמרו 'התחיקה הנאצית בתחום חינוכו של הילד היהודי בגרמניה', בשנתון "בר-אילן". בהמשך עיבד את עבודתו לספר, שראה אור בירושלים בשנת תשל"ו בהוצאת יד ושם, וב-1991 בפרנקפורט בתרגום לגרמנית.

מחקריו של ולק התמקדו בשואה ובפרט בחינוך היהודי בשנותיה. בנוסף פרסם מאמרים בנושאי חינוך והוראה.

ולק לימד חינוך ותולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, עד פרישתו 1981 כפרופסור אמריטוס. במקביל לכהונתו בבית הספר לחינוך כיהן כראש המכון לחקר יהדות הגולה. לאחר פטירתו של מרק (מאיר) דְבוֹרְזֶ'צְקי בשנת 1975 החליפו לתקופה קצרה כמופקד הקתדרה להוראת השואה. משנת 1978 החליף את יוחנן גינת כראש מכון ליאו בק.

ולק היה מהקולות הבולטים בשמאל הציוני-דתי, היה ממייסדי עמותת "עוז ושלום".

בשנת 1996 זכה במדליית בובר-רוזנצווייג, המוענקת לאישים שהרימו תרומה משמעותית לדיאלוג היהודי-נוצרי.

משפחה

כעבור שנה מנישואיו לרבקה נולדו התאומים זאב ולק ושושנה – לימים שושנה שטאל, אשתו של המחנך והסופר אברהם שטאל. בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נולדה בתם השלישית, שולמית – לימים שולמית מלמד, מחנכת, תושבת בית אל, ממייסדי ערוץ 7 וראשיו, ואשתו של הרב זלמן מלמד, מחנך ואיש ציבור, רב היישוב בית אל ב' לשעבר וראש הישיבה הגבוהה ישיבת בית אל. בנם הרב אליעזר מלמד הוא רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה.

בשנת 1958, כשהיה ולק בן 44, נפטרה אשתו רבקה. כעבור שנתיים נישא לעדה, ולזוג נולדה בת נוספת. לעדה היו שלושה ילדים מנישואיה הקודמים, הגדול שבהם היה לימים הרב איתן איזמן, ראש רשת החינוך הציונית-דתית נעם-צביה.

יוסף ולק היה סב לעשרות נכדים ונינים.

ולק נפטר בישראל בסוף מאי 2005 בשיבה טובה, בן 91 במותו. בניסן תש"ע (מרץ 2010) נפטרה אלמנתו עדה.^[4]

ספריו

חינוכו של הילד היהודי בגרמניה הנאצית: החוק וביצועו, ירושלים: יד ושם, תשל"ו. (ראה אור בתרגום לגרמנית)

Kurzbiographien zur Geschichte der Juden, 1918-1945; herausgegeben vom Leo Baeck Institute, Jerusalem, Munich: K.G.Saur, 1988.
Jüdische Schule und Erziehung im Dritten Reich, Frankfurt am Main: A. Hain, 1991.
Die "Jüdische Zeitung für Ostdeutschland" 1924-1937. Zeitgeschichte im Spiegel einer regionalen Zeitung, Hildesheim: G. Olms (Haskala), 1993.

בעריכתו

גיאורג קרשנשטיינר, נפש המחנך ובעיית הכשרת המורים; תרגם יהושע עמיר; בעריכת יוסף ולק; עורך כללי ברוך שראל, ירושלים: בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ושל משרד החינוך והתרבות, תשכ"ה.
שאול אש, עיונים בחקר השואה ויהדות זמננו; ערך יוסף ולק; הביא לדפוס מאיר חובב, ירושלים: המכון ליהדות זמננו – האוניברסיטה העברית, יד ושם, מכון ליאו בק, תשל"ג.
יוסף ולק (עורך), גרמניה, כרך ב: וירטמברג, הוהנצולרן, באדן (חלק 2 של פנקס הקהילות), ירושלים: יד ושם, תשמ"ה.

Als Jude in Breslau – 1941. Aus den Tagebüchern von Dr. Willy Israel Cohn; Herausgegeben von Joseph Walk, Jerusalem: Verband ehemaliger Breslauer und Schlesier in Israel; Ramat-Gan: Bar-Ilan University, Institute for the Research of Diaspora Jewry, 1975.
- Als Jude in Breslau, 1941. Aus den Tagebuechern von Studienrat A. D. Dr. Willy Israel Cohn; herausgegeben von Joseph Walk; 2. Aufl., Gerlingen: Bleicher Verlag, 1984.
Joseph Walk (Hrsg.), unter Mitarbeit von Daniel Cil Brecher [et al.]; mit Beitraegen von Robert M.W. Kempner un d Adalbert Rueckerl, Das Sonderrecht für die Juden im NS-Staat. Eine Sammlung der gesetzlichen Massnahmen und Rechtlinien. Inhalt und Bedeutung, Heidelberg: C. F. Müller Juristischer Verlag, 1981. (2. Aufl.: 1996.)

מסות, מאמרים, זיכרונות

כיום אתמול: מסות, מאמרים וזכרונות, ירושלים: ששר, 1997.

Joseph Walk, Wider das Vergessen: Aufsätze und Erinnerungen aus sechs Jahrzehnten; herausgegeben von Paul Sauer, Gerlingen: Bleicher Verlag, 1996.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של יוסף ולק, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת המאמרים של יוסף ולק באתר רמב"י
יוסף ולק באתר WorldCat
יוסף ולק, כציוני דתי בגולה, באתר מכללת ליפשיץ (זיכרונות)
אליעזר מלמד, לדמותו של מחנך, באתר ערוץ 7 (הרב אליעזר מלמד מספר על סבו לאחר פטירתו)
רועי שרון, "רב הסרבנים" מלמד לא למד את זה בבית, באתר nrg‏, 18 בדצמבר 2009
חנה פלטיאל, דודה חנה על סבתא רבקה, באתר "צאצאי סבתא רבקה", כ"ו באלול תשס"ג (על אשתו של ולק, רבקה ולק לבית וייל, מאת אחותה הצעירה)
אוריאל סימון, שלושים לפטירתו של פרופ' יוסף (יוסל) ולק עליו השלום, פרשת שלח לך, גיליון 400 (תשס"ה), באתר עוז ושלום: החוג הרעיוני לציונות דתית
יוסף ולק (1914-2005), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ולק שמר עמו על קשר גם לאחר מכן (ראו: Dieter Corbach, Die Jawne zu Köln. Zur Geschichte des ersten jüdischen Gymnasiums im Rheinland und zum Gedächtnis an Erich Klibansky, 1900–1942. Gedenkbuch zur Ausstellung im Historischen Rathaus der Stadt Köln vom 12.-26. November 1990, Cologne: Scriba Verlag, 1990), ולימים הקדיש לזכרו ("לזכר מורי ד"ר א. קליבנסקי הי"ד, מראשי החינוך התיכון היהודי בגרמניה") את מאמרו האקדמי הראשון: 'התחיקה הנאצית בתחום חינוכו של הילד היהודי בגרמניה' (בר-אילן ז–ח (תש"ל), 369–396).
^ כך על פי זיכרונותיו; יוסף ולק, כציוני דתי בגולה, באתר מכללת ליפשיץ.
^ אורי דרומי, "כמו כפר גרמני בימי ילדותי": אריה דרסלר, משמר זכר הטמפלרים בבית לחם הגלילית, 1923-2005, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2005.
^ מודעת אבל, ערוץ 7.

[1] ולק שמר עמו על קשר גם לאחר מכן (ראו: Dieter Corbach, Die Jawne zu Köln. Zur Geschichte des ersten jüdischen Gymnasiums im Rheinland und zum Gedächtnis an Erich Klibansky, 1900–1942. Gedenkbuch zur Ausstellung im Historischen Rathaus der Stadt Köln vom 12.-26. November 1990, Cologne: Scriba Verlag, 1990), ולימים הקדיש לזכרו ("לזכר מורי ד"ר א. קליבנסקי הי"ד, מראשי החינוך התיכון היהודי בגרמניה") את מאמרו האקדמי הראשון: 'התחיקה הנאצית בתחום חינוכו של הילד היהודי בגרמניה' (בר-אילן ז–ח (תש"ל), 369–396).

[2] כך על פי זיכרונותיו; יוסף ולק, כציוני דתי בגולה, באתר מכללת ליפשיץ.

[3] אורי דרומי, "כמו כפר גרמני בימי ילדותי": אריה דרסלר, משמר זכר הטמפלרים בבית לחם הגלילית, 1923-2005, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2005.

[4] מודעת אבל, ערוץ 7.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אישיות
-{{אין תמונה|גבר}}
+|תאריך לידה=[[27 בינואר]] [[1914]]
-'''יוסף וַלְק''' (ב[[גרמנית]]: '''Joseph Walk''';{{כ}} [[27 בינואר]] [[1914]] – [[י"ז באייר]] [[תשס"ה]], [[26 במאי]] [[2005]]) היה [[מחנך]] ו[[היסטוריון]] [[ישראלי]] [[יהדות גרמניה|יליד גרמניה]].
+|תאריך לידה עברי=[[א' בשבט]] [[תרע"ד]]
+|תאריך פטירה=[[26 במאי]] [[2005]]
+|תאריך פטירה עברי=[[י"ז באייר]] [[תשס"ה]]
+|מקום לידה=[[ברסלאו]], [[גרמניה]]
+}}
+'''יוסף וַלְק''' (ב[[גרמנית]]: '''Joseph Walk''';{{כ}} [[א' בשבט]] [[תרע"ד]], [[27 בינואר]] [[1914]] – [[י"ז באייר]] [[תשס"ה]], [[26 במאי]] [[2005]]) היה [[מחנך]] ו[[היסטוריון]] [[ישראלי]] [[יהדות גרמניה|יליד גרמניה]].
 שימש כמורה וכ[[מפקח (חינוך)|מפקח]] מחוז ירושלים, [[פרופסור]] לחינוך ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] וראש [[מכון ליאו בק ירושלים]].
@@ שורה 7: / שורה 13: @@
 ==ביוגרפיה==
-יוסף ולק נולד בעיר [[ברסלאו]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. סבו היה [[יהדות ליטא|יהודי ליטאי]] ש[[הגירה|היגר]] לגרמניה עם ילדיו. אביו הצטרף ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] בגיל 20, וחינך את בנו לערכי [[ציונות דתית|הציונות הדתית]]. ולק התחנך ברוח [[תורה עם דרך ארץ]], ולמד בבית הספר התיכון היהודי בעיר, שאביו היה ממייסדיו. בין מוריו שם היה [[אריך קליבנסקי]].{{הערה|ולק שמר עמו על קשר גם לאחר מכן (ראו: Dieter Corbach, ''Die Jawne zu Köln. Zur Geschichte des ersten jüdischen Gymnasiums im Rheinland und zum Gedächtnis an Erich Klibansky, 1900–1942. Gedenkbuch zur Ausstellung im Historischen Rathaus der Stadt Köln vom 12.-26. November 1990'', Cologne: Scriba Verlag, 1990), ולימים הקדיש לזכרו ("לזכר מורי ד"ר א. קליבנסקי הי"ד, מראשי החינוך התיכון היהודי בגרמניה") את [[מאמר אקדמי|מאמרו האקדמי]] הראשון: 'התחיקה הנאצית בתחום חינוכו של הילד היהודי בגרמניה' ('''בר-אילן''' ז–ח (תש"ל), 369–396).}} בהשקפת עולמו הלך ולק בדרכו של [[עקיבא ארנסט סימון]] (ולימים הכירו והיה לידידו). בעת שלמד בכיתה י' היה ממארגני סניף של "ברית הנוער של [[צעירי המזרחי]]" בברסלאו. עם סיום לימודיו בתיכון היהודי (שהיה בית ספר שש-שנתי, עד כיתה י') למד בגימנסיה ריאלית גרמנית בעיר, ובמהלך לימודיו בחר במקצוע ההוראה וקיווה [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]] ולהיות בה למחנך.{{הערה|כך על פי זיכרונותיו; יוסף ולק, [http://old.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0571/m0571265a.html כציוני דתי בגולה], באתר [[מכללת ליפשיץ]].}} בשנת [[1932]] סיים את בחינות הבגרות ונסע ללמוד בסמינר היהודי למורים ב[[קלן]]. בסמינר הכיר את רבקה פרידה) וייל (1913–1958) מ[[דיסלדורף]], בתם הרביעית של רוזֶה לבית הורוויץ והרב ד"ר [[חיים יהודה אריה וייל]]. ב-[[1933]] שב לעיר הולדתו ולימד בבית ספר עממי ותיכון יהודיים ציבוריים. בשנת [[תרצ"ו]] נישא לרבקה. בני הזוג רצו להינשא בארץ, אך מתוך התחשבות במשפחותיהם, נישאו ב[[ברלין]] בינואר [[1936]]. לאחר כשבוע [[העלייה החמישית|עלו השניים לארץ ישראל]] באונייה מ[[טריאסט]], שבה השגיחו על קבוצה של [[עליית הנוער|עליית הנוער הדתי]].
+יוסף נולד בעיר [[ברסלאו]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] למקס (מתתיהו) ומרגרט ולק. סבו, יהודה ולק, היה [[יהדות ליטא|יהודי ליטאי]] ש[[הגירה|היגר]] לגרמניה עם ילדיו. אביו הצטרף ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] בגיל 20, וחינך את בנו לערכי [[ציונות דתית|הציונות הדתית]]. ולק התחנך ברוח [[תורה עם דרך ארץ]], ולמד בבית הספר התיכון היהודי בעיר, שאביו היה ממייסדיו. בין מוריו שם היה [[אריך קליבנסקי]].{{הערה|ולק שמר עמו על קשר גם לאחר מכן (ראו: Dieter Corbach, ''Die Jawne zu Köln. Zur Geschichte des ersten jüdischen Gymnasiums im Rheinland und zum Gedächtnis an Erich Klibansky, 1900–1942. Gedenkbuch zur Ausstellung im Historischen Rathaus der Stadt Köln vom 12.-26. November 1990'', Cologne: Scriba Verlag, 1990), ולימים הקדיש לזכרו ("לזכר מורי ד"ר א. קליבנסקי הי"ד, מראשי החינוך התיכון היהודי בגרמניה") את [[מאמר אקדמי|מאמרו האקדמי]] הראשון: 'התחיקה הנאצית בתחום חינוכו של הילד היהודי בגרמניה' ('''בר-אילן''' ז–ח (תש"ל), 369–396).}} בהשקפת עולמו הלך ולק בדרכו של [[עקיבא ארנסט סימון]] (ולימים הכירו והיה לידידו). בעת שלמד בכיתה י' היה ממארגני סניף של "ברית הנוער של [[צעירי המזרחי]]" בברסלאו. עם סיום לימודיו בתיכון היהודי (שהיה בית ספר שש-שנתי, עד כיתה י') למד בגימנסיה ריאלית גרמנית בעיר, ובמהלך לימודיו בחר במקצוע ההוראה וקיווה [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]] ולהיות בה למחנך.{{הערה|כך על פי זיכרונותיו; יוסף ולק, [http://old.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0571/m0571265a.html כציוני דתי בגולה], באתר [[מכללת ליפשיץ]].}} בשנת [[1932]] סיים את בחינות הבגרות ונסע ללמוד בסמינר היהודי למורים ב[[קלן]]. בסמינר הכיר את רבקה (פרידה) וייל (1913–1958) מ[[דיסלדורף]], בתם הרביעית של רוזֶה לבית הורוויץ והרב ד"ר [[חיים יהודה אריה וייל]]. ב-[[1933]] שב לעיר הולדתו ולימד בבית ספר עממי ותיכון יהודיים ציבוריים. בשנת [[תרצ"ו]] נישא לרבקה. בני הזוג רצו להינשא בארץ, אך מתוך התחשבות במשפחותיהם, נישאו ב[[ברלין]] בינואר [[1936]]. לאחר כשבוע [[העלייה החמישית|עלו השניים לארץ ישראל]] באונייה מ[[טריאסט]], שבה השגיחו על קבוצה של [[עליית הנוער|עליית הנוער הדתי]].
 בארץ התיישבו במושב הדתי [[שדה יעקב]] שב[[עמק יזרעאל]]. במשך חמש שנים עבד ולק כמדריך בקבוצות של עליית הנוער. לאחר מכן היה מורה בשדה יעקב וב[[עפולה]]. ב[[מלחמת העצמאות]] התגייס ל[[חיל המשמר]] של "[[ההגנה]]", ולקח חלק בכיבוש [[בית לחם הגלילית]] ו[[אלוני אבא|ולדהיים]] וגירוש תושביהם ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] מהארץ.{{הערה|{{הארץ|אורי דרומי|"כמו כפר גרמני בימי ילדותי": אריה דרסלר, משמר זכר הטמפלרים בבית לחם הגלילית, 1923-2005|1.1069982|27 בדצמבר 2005}}.}} בעקבות חוויותיו מהגירוש החל לכתוב מדור קבוע ב"[[הצופה לילדים]]", שאותו כתב במשך שנים (בתחילה נקרא "מה דעתך", ואחר-כך "לדעת").
-בשנים [[1947]]–[[1948]] כיהן כמנהל בית הילדים הציוני במרקין (Marquain) שבמערב [[בלגיה]], ליתומים [[ניצולי השואה]]. עם שובו לארץ הוסיף להורות, ומ-1952 ועד [[1954]] כיהן כ[[מפקח (חינוך)|מפקח]] מחוז ירושלים ב[[משרד החינוך]]. בשנת [[תשי"ד]] פרסם בהוצאת המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של [[ההסתדרות הציונית]] [[ספר לימוד]] השפה העברית בשם "צא ולמד".
+בשנים [[1947]]–[[1948]] כיהן כמנהל [[בית הילדים במארקין, בלגיה]], ליתומים [[ניצולי השואה]]. עם שובו לארץ הוסיף להורות, ומ-1952 ועד [[1954]] כיהן כ[[מפקח (חינוך)|מפקח]] מחוז ירושלים ב[[משרד החינוך]]. בשנת [[תשי"ד]] פרסם בהוצאת המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של [[ההסתדרות הציונית]] [[ספר לימוד]] השפה העברית בשם "צא ולמד".
 לאחר מכן למד [[חינוך]] ו[[תולדות עם ישראל]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. במקביל ללימודי התואר הראשון (1956), השני (1964) והשלישי (1971), משנת [[תשט"ו]] עד [[תשט"ז]] מילא את מקומו של [[יהודה מוריאל]] כמנהל הסמינר הדתי למורות "[[מכללת תלפיות|תלפיות]]" ב[[תל אביב]]. לאחר מכן ניהל את הסמינר למורות "אפרתה" בירושלים במשך כשש שנים.
@@ שורה 26: / שורה 32: @@
 ==משפחה==
-כעבור שנה מנישואיו לרבקה נולדו התאומים זאב ולק ושושנה – לימים שושנה שטאל, אשתו של המחנך והסופר [[אברהם שטאל]]. בשנת [[1939]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נולדה בתם השלישית, שולמית – לימים [[שולמית מלמד]], מחנכת, תושבת [[בית אל]], ממייסדי [[ערוץ 7]] וראשיו, ואשתו של הרב [[זלמן מלמד]], מחנך ואיש ציבור, רב היישוב בית אל ב' ו[[ראש ישיבה|ראש]] ה[[ישיבה גבוהה|ישיבה הגבוהה]] [[ישיבת בית אל]]. בנם הרב [[אליעזר מלמד]] הוא רב היישוב [[הר ברכה]] וראש [[ישיבת הר ברכה]].
+כעבור שנה מנישואיו לרבקה נולדו התאומים זאב ולק ושושנה – לימים שושנה שטאל, אשתו של המחנך והסופר [[אברהם שטאל]]. בשנת [[1939]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נולדה בתם השלישית, שולמית – לימים [[שולמית מלמד]], מחנכת, תושבת [[בית אל]], ממייסדי [[ערוץ 7]] וראשיו, ואשתו של הרב [[זלמן מלמד]], מחנך ואיש ציבור, רב היישוב בית אל ב' לשעבר ו[[ראש ישיבה|ראש]] ה[[ישיבה גבוהה|ישיבה הגבוהה]] [[ישיבת בית אל]]. בנם הרב [[אליעזר מלמד]] הוא רב היישוב [[הר ברכה]] וראש [[ישיבת הר ברכה]].
 בשנת [[1958]], כשהיה ולק בן 44, נפטרה אשתו רבקה. כעבור שנתיים נישא לעדה, ולזוג נולדה בת נוספת. לעדה היו שלושה ילדים מנישואיה הקודמים, הגדול שבהם היה לימים הרב [[איתן איזמן]], ראש רשת החינוך הציונית-דתית [[נעם-צביה]].
@@ שורה 33: / שורה 39: @@
 ולק נפטר ב[[ישראל]] בסוף מאי [[2005]] בשיבה טובה, בן 91 במותו.
-בניסן תש"ע (מרץ [[2010]]) נפטרה אלמנתו עדה.{{הערה|1=[https://archive.is/20131216223722/pnima.co/More/Dead.aspx/1?page=183 מודעת אבל], [[ערוץ 7]].}}
+בניסן תש"ע (מרץ [[2010]]) נפטרה אלמנתו עדה.{{הערה|1=[https://archive.today/20131216223722/pnima.co/More/Dead.aspx/1?page=183 מודעת אבל], [[ערוץ 7]].}}
 ==ספריו==
@@ שורה 39: / שורה 45: @@
 <div class="mw-content-ltr">
-* ''Kurzbiographien zur Geschichte der Juden, 1918-1945''; herausgegeben vom Leo Baeck Institute, Jerusalem, Munich: K.G.Saur,‪ 1988.‎
+* ''Kurzbiographien zur Geschichte der Juden, 1918-1945''; herausgegeben vom Leo Baeck Institute, Jerusalem, Munich: K.G.Saur, 1988.
-* ''Jüdische Schule und Erziehung im Dritten Reich'', Frankfurt am Main:‎ ‪ A. Hain,‎ 1991.‎
+* ''Jüdische Schule und Erziehung im Dritten Reich'', Frankfurt am Main: A. Hain, 1991.
-* ''Die "Jüdische Zeitung für Ostdeutschland" 1924-1937. Zeitgeschichte im Spiegel einer regionalen Zeitung'',‪ Hildesheim: G. Olms (Haskala), 1993.‎
+* ''Die "Jüdische Zeitung für Ostdeutschland" 1924-1937. Zeitgeschichte im Spiegel einer regionalen Zeitung'', Hildesheim: G. Olms (Haskala), 1993.
 </div>
 ===בעריכתו===
-* [[גיאורג קרשנשטיינר]], '''נפש המחנך ובעיית הכשרת המורים'''; תרגם [[יהושע עמיר]]; בעריכת יוסף ולק; עורך כללי ברוך שראל,‫ ירושלים: בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ושל משרד החינוך והתרבות, תשכ"ה.
+* [[גאורג קרשנשטיינר|גיאורג קרשנשטיינר]], '''נפש המחנך ובעיית הכשרת המורים'''; תרגם [[יהושע עמיר]]; בעריכת יוסף ולק; עורך כללי ברוך שראל, ירושלים: בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ושל משרד החינוך והתרבות, תשכ"ה.
-* [[שאול אש]], '''עיונים בחקר השואה ויהדות זמננו'''; ערך יוסף ולק; הביא לדפוס [[מאיר חובב (סופר)|מאיר חובב]],‫ ירושלים: המכון ליהדות זמננו – האוניברסיטה העברית, יד ושם, מכון ליאו בק, תשל"ג.
+* [[שאול אש]], '''עיונים בחקר השואה ויהדות זמננו'''; ערך יוסף ולק; הביא לדפוס [[מאיר חובב (סופר)|מאיר חובב]], ירושלים: המכון ליהדות זמננו – האוניברסיטה העברית, יד ושם, מכון ליאו בק, תשל"ג.
 * יוסף ולק (עורך), '''גרמניה''', כרך ב: '''וירטמברג, הוהנצולרן, באדן''' (חלק 2 של '''[[פנקס הקהילות]]'''), ירושלים: יד ושם, תשמ"ה.
 <div class="mw-content-ltr">
-* ''Als Jude in Breslau – 1941. Aus den Tagebüchern von [[וילי כהן|Dr. Willy Israel Cohn]]; Herausgegeben von Joseph Walk, Jerusalem: Verband ehemaliger Breslauer und Schlesier in Israel;‎ ‪Ramat-Gan:‎ ‪Bar-Ilan University, Institute for the Research of Diaspora Jewry,‎ 1975.
+* ''Als Jude in Breslau – 1941. Aus den Tagebüchern von [[וילי כהן|Dr. Willy Israel Cohn]]; Herausgegeben von Joseph Walk, Jerusalem: Verband ehemaliger Breslauer und Schlesier in Israel; Ramat-Gan: Bar-Ilan University, Institute for the Research of Diaspora Jewry, 1975.
-** '' Als Jude in Breslau, 1941. Aus den Tagebuechern von Studienrat A. D. Dr. Willy Israel Cohn''; herausgegeben von Joseph Walk; 2. Aufl., Gerlingen: Bleicher Verlag,‎ 1984‎.
+** '' Als Jude in Breslau, 1941. Aus den Tagebuechern von Studienrat A. D. Dr. Willy Israel Cohn''; herausgegeben von Joseph Walk; 2. Aufl., Gerlingen: Bleicher Verlag, 1984.
-* Joseph Walk (Hrsg.), unter Mitarbeit von Daniel Cil Brecher [et al.]; mit Beitraegen von Robert M.W. Kempner un d Adalbert Rueckerl, ''Das Sonderrecht für die Juden im NS-Staat. Eine Sammlung der gesetzlichen Massnahmen und Rechtlinien. Inhalt und Bedeutung'', Heidelberg: C. F. Müller Juristischer Verlag, 1981.‎ (2. Aufl.: 1996.)
+* Joseph Walk (Hrsg.), unter Mitarbeit von Daniel Cil Brecher [et al.]; mit Beitraegen von Robert M.W. Kempner un d Adalbert Rueckerl, ''Das Sonderrecht für die Juden im NS-Staat. Eine Sammlung der gesetzlichen Massnahmen und Rechtlinien. Inhalt und Bedeutung'', Heidelberg: C. F. Müller Juristischer Verlag, 1981. (2. Aufl.: 1996.)
 </div>
@@ שורה 59: / שורה 65: @@
 <div class="mw-content-ltr">
-* Joseph Walk, ''Wider das Vergessen: Aufsätze und Erinnerungen aus sechs Jahrzehnten''; herausgegeben von Paul Sauer, Gerlingen: Bleicher Verlag,‎ 1996.‎
+* Joseph Walk, ''Wider das Vergessen: Aufsätze und Erinnerungen aus sechs Jahrzehnten''; herausgegeben von Paul Sauer, Gerlingen: Bleicher Verlag, 1996.
 </div>
 ==קישורים חיצוניים==
-* {{הספרייה הלאומית|‫ולק, יוסף|Walk, Joseph}}
+* {{הספרייה הלאומית|ולק, יוסף|Walk, Joseph}}
 * {{רמב"י|ולק, יוסף|Walk, Joseph}}
 * [http://www.worldcat.org/identities/lccn-n81-117120 יוסף ולק] באתר WorldCat
-* יוסף ולק, [http://old.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0571/m0571265a.html כציוני דתי בגולה], באתר [[מכללת ליפשיץ]] (זיכרונות)
+* יוסף ולק, [https://web.archive.org/web/20131014052613/http://old.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0571/m0571265a.html כציוני דתי בגולה], באתר [[מכללת ליפשיץ]] (זיכרונות)
-* {{בשבע|[[אליעזר מלמד]]|לדמותו של מחנך|4463}} (הרב אליעזר מלמד מספר על סבו לאחר פטירתו)
+* {{ערוץ7|[[אליעזר מלמד]]|לדמותו של מחנך|558793|}} (הרב אליעזר מלמד מספר על סבו לאחר פטירתו)
 * {{nrg|רועי שרון|"רב הסרבנים" מלמד לא למד את זה בבית|980/143|18 בדצמבר 2009|1|1}}
 * חנה פלטיאל, [http://walk.fav.co.il/index.php?dir=app_sites&page=content&id=93089 דודה חנה על סבתא רבקה], באתר "צאצאי סבתא רבקה", כ"ו באלול תשס"ג (על אשתו של ולק, רבקה ולק לבית וייל, מאת אחותה הצעירה)
-* [[אוריאל סימון]], [http://www.netivot-shalom.org.il/parshheb/shelach8.php שלושים לפטירתו של פרופ' יוסף (יוסל) ולק עליו השלום], [[פרשת שלח לך]], גיליון 400 (תשס"ה), באתר עוז ושלום: החוג הרעיוני לציונות דתית
+* [[אוריאל סימון]], [https://web.archive.org/web/20130930144220/http://netivot-shalom.org.il/parshheb/shelach8.php שלושים לפטירתו של פרופ' יוסף (יוסל) ולק עליו השלום], [[פרשת שלח לך]], גיליון 400 (תשס"ה), באתר עוז ושלום: החוג הרעיוני לציונות דתית
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007269604305171|יוסף ולק (1914-2005)}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 78: / שורה 85: @@
 {{מיון רגיל:ולק, יוסף}}
-[[קטגוריה:יהודים גרמנים]]
+[[קטגוריה:ישראלים ילידי גרמניה]]
 [[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
 [[קטגוריה:אנשי חינוך יהודים]]
@@ שורה 84: / שורה 91: @@
 [[קטגוריה:אנשי עליית הנוער]]
 [[קטגוריה:ציונות דתית: אישים]]
+[[קטגוריה:פעילי עוז ושלום - נתיבות שלום]]
 [[קטגוריה:ציונות דתית: אנשי חינוך]]
 [[קטגוריה:ציונות דתית: אנשי ציבור]]
 [[קטגוריה:עובדי משרד החינוך, התרבות והספורט]]
-[[קטגוריה:חוקרי השואה]]
+[[קטגוריה:חוקרי השואה ישראלים]]
 [[קטגוריה:חוקרי יהדות גרמניה]]
-[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: מדעי החברה]]
+[[קטגוריה:שדה יעקב: אישים]]
+[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
-[[קטגוריה:ילידי 1914]]
+[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: חינוך]]
+[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הקדושים]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1914]]
 [[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2005]]
+[[קטגוריה:סגל מכללת תלפיות]]