הצגת המקור של הדף "מקובל"

{{עריכה|נושא=יהדות|נושא2=אישים|כל הערך=כן}}
'''מקובל''' הוא יהודי שעוסק בלימוד [[קבלה]] – [[תורת הסוד]] היהודית, ובכללה [[חקר]] ה[[אלוהות]] ו[[פרדס (יהדות)|סודות התורה]]. רוב המקובלים עסקו בקבלה [[התבוננות|עיונית]], אך היו שהתעסקו ב[[קבלה מעשית]].

[[בעל הסולם]] טען כי החיוב שגם ה[[תלמיד]] צריך מקודם להיות חכם ומבין מדעתו עצמו, ואם אינו כך אפילו יהיה [[צדיק]] היותר גדול בעולם אסור ללמדו ([[קבלה]]). ועוד, אם הוא כבר חכם ומבין מדעתו א"כ שוב אין לו צורך ללמוד מאחרים.

==מקובלים בהיסטוריה==
זיהוי של עקבות מתורת הסוד כבר ב[[תלמוד|תלמוד הבבלי]] (כגון [[מסכת חגיגה|חגיגה]] פרק שני), הוביל לקביעת מקובלים מסוימים בתקופת ה[[תנאים]].

ראשון המקובלים בתקופה המודרנית היה [[האר"י]]. בהמשך אנו מוצאים דמויות מרכזיות נוספות שהוגדרו כמקובלים, כדוגמת ה[[משה חיים לוצאטו|רמח"ל]], [[שלום שרעבי|הרש"ש]] הקדוש, [[החיד"א]], [[הגאון מווילנה]], [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]], ובדור הקודם – רבי [[יוסף חיים]].

===ראשוני המקובלים===
המאמרים התלמודיים אשר עסקו ב[[מעשה בראשית]] ו[[מעשה מרכבה|מרכבה]], ציינו אף שמות של אישים אשר עיסוקים היה בסודות התורה, ובפעילות מעשית ("קבלה מעשית") הנלוות לכך. דמויות אלו סווגו כראשוני המקובלים.

===מקובלי ימי הביניים===
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=יהדות|נושא2=אישים}}

===מקובלי צפת===
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=יהדות|נושא2=אישים}}

===מקובלים בעת החדשה===
גם בעת החדשה צמחו מקובלים שונים, אשר התרכזו בעיקר סביב [[ישיבת המקובלים בית אל]]. כך ניתן להצביע על רבי [[גדליה חיון]], מייסד הישיבה, ובעיקר את רבי [[שלום שרעבי]] המכונה הרש"ש הקדוש שעמד בראש הישיבה ונחשב לגדול המקובלים בכל הזמנים אחרי האר"י, כתב פרושים על ספרי הרב [[חיים ויטאל]] של ה[[האר"י|אר"י]] והעמיד דור שלם של תלמידים מקובלים נודעים כגון ה[[חיד"א]], [[יום-טוב אלגאזי|מהרי"ט אלגזי]], ר' [[חיים די לה רוזה|חיים דילרוזה]], ר' [[אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של ה[[בעש"ט]]) ועוד. 
בנוסף ניתן למנות את ה[[מהר"ל מפראג]], רבי [[יוסף חיים]] ה[[יוסף חיים מבגדאד|בן איש חי]], רבי [[שלום הדאיה]], רבי [[יהודה פתיה|יהודה פתייה]], הרוחות מספרות, הרב [[שלמה אלישיב]] בעל ה"לשם" סבו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב [[סלמאן אליהו]] אביו של ה[[ראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] ותלמיד ה[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]], ב[[מרוקו]] רבי [[חיים פינטו]] מייסד בית הדין הראשון בעיר מוגאדור. בירושלים האדמו"ר רבי [[יהודה לייב אשלג]] המכונה "[[בעל הסולם]]".
ובדורנו רבי [[מרדכי שרעבי]]- צאצא לרבי [[שלום שרעבי]], הרב [[סלמאן מוצפי]] רבי [[באבא סאלי|ישראל אבוחצירא]] המכונה: "[[באבא סאלי]]", בניו של [[בעל הסולם]]; הרב [[ברוך שלום אשלג]] והרב [[שלמה בנימין אשלג]]. וכן את הרב [[יצחק כדורי]] שכונה בחייו "זקן המקובלים", ה[[הראשון לציון|ראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[חיים אריה ארלנגר]], הרב [[חיים חורי]] הרב [[דוד בצרי]] הרב [[יצחק בצרי]] והרב שמעון כהן.

==ספרות==
הספרות הקבלית מתפרשת על פני דורות רבים.

ראשיתה של ספרות הסוד המוקדמת כבר בימי התנאים, [[פרקי היכלות]]{{הערה|{{Q118114182}}}} ו[[ספר יצירה]]. חיבורים אלו אינם בהכרח קבליים והם פורשו באופן מגוון במהלך הדורות.

ספרות הסוד האמוראית כוללת בעיקר את [[ספר הרזים]], ספר [[כשפים]] שחובר כנראה בתקופת התלמוד.
ספר זה גם הוא אינו קבלי במובן הידוע של המילה אלא הוא ספר מאגי שעוסק בעשיית כשפים, העלאה באוב וכו', וכן מדרשים רבים בתלמוד הבבלי והירושלמי הנושאים אופי אזוטרי.

בנוסף יש לציין את תורת הסוד של [[חסידי אשכנז]] (המוקדמים), שאמנם לא הייתה קבלית אך הייתה מלאה במאפיינים מיסטיים.

הספר הקבלי הראשון הוא [[ספר הבהיר]] המכונה "מדרשו של ר' נחוניא בן הקנה", ויחד איתו הופיעו ראשוני המקובלים במאה ה-12 וה-13.

במאה השלוש-עשרה הופיע [[ספר הזוהר]] שהפך לקאנון מעט לאחר הופעתו והוא מהווה את בסיס הקבלה כפי שאנחנו מכירים אותה. 
בנוסף התפתחה ספרות מגוונת של ראשוני המקובלים שכוללת ספרים כגון ספר הרימון לרמד"ל, וספר שערי אורה לר' יוסף ג'יקטיליה.

הספרות הקבלית המאוחרת יותר כוללת את ספריו של ה[[רמ"ק]], ובעיקר את [[פרד"ס רימונים]], וכן את כתבי תלמידיו של [[האר"י]] (בעיקר של רבי [[חיים ויטאל]]), שמהווים את העיסוק הקבלי הדומיננטי כיום.
סדרת הספרים פרדס יצחק הרב [[יצחק בצרי]]

==עוסקי קבלה אחרים==
למעשה לא כל אישיות העוסקת באינטנסיביות בספרות הקבלית, מכונה "מקובל". כך דמויות מסוימות, אשר אינם מזוהות לחלוטין בהתנהגותם ובקיום המצוות כפי המסורת הקלאסית, לא נכללים בכינויים אלו. כך הרבנים [[אוהד אזרחי]] ו[[מרדכי גפני]] אשר יסדו קהילות ולימוד של קבלה, והפסיכולוג ד"ר [[מיכה אנקורי]] אשר מטפל על פי הבנתו בתורת הקבלה; אינם מכונים "מקובלים".

==המחקר==
בהתאם לחקר הקבלה, שנוסד בתחילת [[המאה העשרים]] על ידי פרופ' [[גרשם שלום]] מ[[האוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]], התפתח אף חקר גדולי הקבלה "המקובלים".

==ראו גם==
*[[קבלה]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ראשוני המקובלים}}
{{מקובלי צפת|NoCategory=yes}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מקובלים|*]]
[[קטגוריה:קבלה|*]]