הצגת המקור של הדף "פלפול"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח נפוץ בתלמוד ובספרות הפרשנית|אחר=שיטת לימוד שהתפתחה בימי הביניים|ראו=[[שיטת הפלפול]]; לשיטה דומה שהתפתחה בנצרות, ראו [[סכולסטיקה]]}}{{פירוש נוסף|אחר=ניגון חב"ד|ראו=ניגון הפלפול}}
'''פִּלְפּוּל''' הוא מונח נפוץ ב[[משנה]] וב[[תלמוד]], המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי [[הלכה]]. בניגוד ל[[שיטת הפלפול]] לה קמו מתנגדים רבים במהלך ההיסטוריה היהודית, הפלפול מובא בתלמוד לרוב בהקשרים חיוביים. המילה "פלפול" מציינת [[סיני ועוקר הרים|חריפות]], ומקובל לחשוב כי מקורה ה[[אטימולוגיה|אטימולוגי]] הוא מהמילה [[פלפל שחור|פלפל]], כפי שנכתב ב[[מסכת סופרים]]: {{ציטוטון|נמשלה התורה כמלח והמשנה כפלפלין|פרק ט"ו}}; אך דעה זו כנראה שגויה, והמשמעות של הביטוי הוא "פל-פל", כלומר, צמד הברות המבטאות היפוך לכאן ולכאן; הלוך ושוב, [[קושיה]] ותירוץ, הבעת דעה וחזרה ממנה.{{הערה|[[חנוך ילון]], "פלל, פלפל בעברית ובארמית", '''[[תרביץ]]''' (כרך ו'), [[ה'תרצ"ה]].}}

==מאפייני הפלפול המדרשי==
הפלפול לבש צורות שונות ומאפיינים שונים לאורך הדורות. הפלפול ה[[תנאים|תנאי]]-[[מדרש]]י אופיין בדרך חשיבה הפכפכה; כשמו כן הוא, "פל-פל", הטיית הדעה אנה ואנה. צורת חשיבה שאינה מתמקדת במהותם של הדברים, אלא ביכולת הלוגית המופשטת לטעון אותם, וכתוצאה מכך לכל A תמיד ניתן לטעון לא-A. ביטוי נפוץ בספרות התנאית המדגים צורת חשיבה זו הוא "או אינו אלא"... או ביטוי דומה אחר: "או כלך בדרך זו"; שני ביטויים המדגימים את היכולת האינטלקטואלית לחשוב את היפוכה של ה"הוא-אמינא" (ב[[ארמית]], בתרגום חופשי: 'ההנחה המוקדמת'). מאפיין עיקרי נוסף, הוא שהדיון בשורשו לרוב הכיל יסוד מעשי והושתת על שאלה הלכתית פרקטית - בניגוד לפלפולים המאוחרים - אך באמצעו ובמהלכו סטה המפלפל ממטרתו המקורית ודן בשאלות תאורטיות, אך לבסוף כמעט תמיד נקבעה הלכה למעשה.

חומרי הגלם של פלפול זה היו לרוב פסוקים, בעיקר מה[[מקרא]] אך גם ב[[תנ"ך]], וכן סתירות בין סוגיות הלכתיות שונות.

פלפול בעל מאפיינים מעט שונים, שנפוץ ב[[משנה]] וב[[תלמוד]], התבסס בעיקרו על מעין שעשוע בדברי הלכה; כלומר, שימוש בנימוקים אנטי-הלכתיים באופן שברור היה כי על-אף שהם עוסקים בנושא מעשי - אין כל ספק שאין ביכולתם לשנות הלכה פסוקה, כך לדוגמה: {{הדגשה|רבי מאיר היה אומר על טמא - טהור, ומראה לו פנים, ועל טהור - טמא, ומראה לו פנים|עירובין יג ב|מסכת עירובין, דף י"ג, ב'}}. לכולם היה ברור כי הטמא - טמא והטהור - טהור, אך לשם הפלפול השתמש רבי מאיר בחריפותו כדי להבהיר את ההפך, המעשי - כביכול. דוגמה נוספת המדגימה שעשוע אינטלקטואלי לשמו, היא טיהור השרץ: {{הדגשה|תנא, תלמיד ותיק היה ביבנה, שהיה מטהר את השרץ בק"נ טעמים|עירובין יג ב|מסכת עירובין, דף י"ג, ב'}}.{{הערה|[[דב רפל]], '''הוויכוח על הפלפול''' (עמ' 11 - 12).}}

==פלפול כשבח==
לפי התלמוד ב{{בבלי|שבת|ל|א|ללא=שם}}, אחת השאלות שאדם נשאל לאחר מותו היא {{ציטוטון|פלפלת בחכמה?}}. כלומר הפלפול אינו רק שבח אלא אפילו חובה.

בתלמוד מופיעים [[הגיוגרפיה|סיפורי-הלל]] על אודות חכמים לאורך ההיסטוריה שהפליאו לפלפל. כך לדוגמה נכתב על [[עתניאל בן קנז]]: {{הדגשה|אלף וארבע מאות קלין וחמורין, וגזרות שוות, ודקדוקי סופרים, נשתכחו בימי אבלו של משה, והחזירן עתניאל בן קנז בפלפולו|תמורה טז א|מסכת תמורה, ט"ז, א'}}. [[תנאים|תנא]] שבלט בחריפותו היה [[רבי מאיר]], שעליו נאמר: {{הדגשה|שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו, שהוא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ומראה לו פנים|ערובין יג ב|מסכת עירובין, י"ג, ב'}}. מגמה זו של הצגת פנים הפוכות מן ההלכה הפסוקה, נמצאת בתלמוד באותו מקום גם לגבי [[סומכוס]], תלמידו של רבי מאיר: {{הדגשה|אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן <small>([[רבי אבהו]] בשמו של [[רבי יוחנן]])</small>: תלמיד היה לו לרבי מאיר וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה. תנא: תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים.|עירובין יג ב|תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, ב'}}.

כך גם, כאשר [[רבי חייא]] ו[[חנינא בן חמא|רבי חנינא]] התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול.

==תורת ארץ ישראל==
{{ערך מורחב|תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)}}
כמה מן ההוגים החשובים ביהדות דיברו על המושג 'תורת ארץ ישראל', כמציין את שיטת הלימוד המקורית הממעטת בפלפול. [[הראי"ה קוק]] פיתח את הנושא, וקרא לשוב לשיטת הלימוד הזו. הוא הזהיר שאם לא תהיה השקעה בפיתוח הסגנון הארץ-ישראלי ותלמידי החכמים שבארץ ימשיכו ללמוד בסגנון הלימוד המסורתי, לא תהיה להם הצלחה בלימוד.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=פלפול}}
*{{אנצ דעת|2299}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:דרכי לימוד התלמוד]]