קוזביי גרד

קוזביי גרד
Кузеба́й Ге́рд

לידה	2 בינואר 1898 (יוליאני) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, רוסיה
פטירה	1 בנובמבר 1937 (בגיל 39) סנדארמוך, רוסיה
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה	סנדארמוך
מקום לימודים	High Institute of Literature and Arts
שפות היצירה	אודמורטית, שפות פינו-אוגריות

קוזמה פבלוביץ' צ'ייניקוב (ברוסית: Кузьма́ Па́влович Ча́йников, ידוע בשם קוזביי גרד, ברוסית: Кузеба́й Ге́рд‏; 2 בינואר 1898 אוֹ 1898 – 1 בנובמבר 1937) היה משורר אודמורטי, סופר פרוזה, מחזאי, מתרגם, אתנוגרף, פולקלוריסט, איש לאומי וציבור. קלאסיקה של ספרות אודמורט. פעיל בבנייה הלאומית והתרבותית של אודמורט. בשנת 1932 הוא נרדף פוליטית. הואשם בלאומנות אודמורטית, מעורבות באיחוד לשחרור העמים הפיניים.

ביוגרפיה

קוזביי גרד (שמו האמיתי קוזמה פבלוביץ' צ'ייניקוב) נולד ב-2 (14) בינואר 1898 (או 1898) בכפר בוקצ'יווקו (כיום בוגשה דוקיה) במחוז וייאטקה. היה הבן החמישי במשפחה. בגיל 7 איבד את אביו והאם שלחה אותו לבית הספר היסודי. המורה, שראתה את יכולותיו, שלחה אותו לבית הספר בוואוווז.

בשנת 1912 הוא התקבל לסמינר המורים בקוקרה. שם זכה לכבוד רב. בכל המקצועות פרט למתמטיקה היו לו ציונים מצטיינים. ב-3 במאי 1916 סיים את הסמינר. באוקטובר 1916 מונה לעומד בראש בית הספר הדו-כיתתי בבוליאוצ'ינה.

בינואר 1918 מונה כחבר הנהלת איגוד המורים המחוזי וכעומד בראש המחלקה הוונטית במחלקה המחוזית לחינוך. עבד במלמיז' ופיתח פעילות ערה להשכלת האוכלוסייה המקומית: הקים במושבות להקות דרמה, כתב להן מחזות ותרגם יצירות של מחזאים רוסים. בתקופה זו הפך למתכתב של העיתון הבולשביקי באודמורטית "גודיירי" ("רעם").

בין אפריל לדצמבר 1919 נסע לקורסים במוסקבה במשרד החינוך העממי, וחזר לעסוק בהשכלת עמו. במרץ 1920 הוזמן לעבוד בנציבות האודמורטית כעומד בראש מחלקת ההוצאה לאור. בשנים 1922-1926 למד במכון הספרות והאמנות הגבוה של וסילי ברוסוב במוסקבה. לאחר סיום הלימודים עבד במוזיאון המרכזי של איז'בסק.

פעילות מדעית

גרד היה היוזם של הקמת הראשון חברה ללימוד התרבות האודמורטית, עוד בהיותו סטודנט. טרם המהפכה עשה רבות למען השכלת עמו. בנובמבר 1918 היה המארגן של החברה התרבותית-חינוכית הווטית, שערכה פעולות רבות כולל הופעות והצגות בשפה האודמורטית. גרד האמין שהשפה האם היא הכלי העיקרי להשכלת כל עם, ולכן ההשכלה של האודמורטים צריכה להתבסס על השפה והתרבות הלאומית שלהם.

בתקופת לימודיו במכון ברוסוב עסק גרד בחקר היצירה העממית והמנהגים של האודמורטים. כדי למשוך עוד אנשים לנושא הוא יזם את הקמת האגודה "בוליאק". בתקופה זו החל טרור פוליטי בברית המועצות ומלחמה בלאומנות. מנהיגי האגודה, ובכללם גרד, הואשמו בצרות לאומית ובשאיפה להתנתק מברית המועצות. התנועה הקיבוצית (קרייבדצ'יסקה) שקעה, ובשנת 1928 האגודה "בוליאק" נסגרה.

בתקופה קצרה זו של יצירה פרסם גרד יותר מ-120 מאמרים על נושאי תרבות ומדע (כ-40 מהם ברוסית, 5 - בהונגרית, פינית וגרמנית), והוציא יותר מ-20 ספרים משלו, כולל 3 אסופות שירים ופואמות ו-3 אסופות שירים עממיים.

גרד הניח את היסודות לספרות הילדים האודמורטית-סובייטית. הוא פרסם למעלה ממאה שירים ופואמה אחת "דובים" (גונדירס) על פי מוטיבים עממיים. עבור תלמידי בית הספר היסודי כתב גרד ספרי קריאה "גשם חם", "דרך חדשה", תרגם 5 ספרי לימוד מרוסית, וכן תרגם את המחזה "מכל התכונות" מאת טולסטוי והמחזות של פ. זמויסקי ו-ו. ביאנקי.

על ידי להקות תיאטרון חובבים בשנות השלטון הסובייטי הועלו לראשונה המחזות של גרד "על דרך האור", "העדים" ו"הקוסמת". בספר השירים "הנגן" [קריאה פונטית: קרזצ'י] בשני החלקים הראשונים שיקף את העבר של העם האודמורטי, ובאחרים שיר את המהפכה. בשיר "לאיז'בסק" ובפואמה "המפעל" הוא הלל את עבודת הפועלים. בקובץ "אדמה פורחת" [סיאשקאיאשיש מוזיים] הוא הלל את הטבע המקומי והחדש הסובייטי. בקובץ השירים השלישי "מדרגות" [לגטס] הוא ביטא את חדירת החדש, הסובייטי, לכפר האודמורטי, את השינוי בפסיכולוגיה של האיכר, והרחיב את נושא מעמד הפועלים בפרק "בעבודה גדולה".

גרד היה אוסף נמרץ של יצירה עממית של עמו, והקדיש תשומת לב מיוחדת לשירים, ופרסם אוספי שירים עממיים "שירי האודמורטים ממלמיז"" ו"שירים אודמורטיים".

ביקורת

בסוף שנות ה-20 החלה ביקורת חריפה בעיתונות האודמורטית כלפי גרד וכתיבתו הספרותית. הביקורת בעיקר מוצאת את ביטויה בהערכת היצירה האמנותית מנקודת מבט האידאולוגיה של המפלגה השלטת, הרואה בספרות לפני הכל כלי למאבק מעמדי ובניין הסוציאליזם. בשנת 1928 גרד כתב בתלונה לפרקליט "בעיתון 'גודיירי' מתפרסמים מאמרים די בלתי זוהרים, שבהם בצורה חצופה ובלתי מבוססת מייחסים לי האשמות כלשהן בלאומנות או בחוסר אוריינות ספרותית, או לחלופין לפעמים מאשימים אותי בכך שאין לי תחושה לאומית..."

בדצמבר 1929 כתב גרד בתלונה לפקוח העממי-פועלים המחוזי: "...במאמרים בעיתון 'איז'בסקאיה פראבדה' המחברים ניסו להדביק עליי תוויות בלתי אפשריות, מוגזמות והמצאתיות כמו 'מנהיג לאומי-דמוקרטי', 'אידאולוג של הקולחוז הריאקציונרי ביותר', 'אדם עם תביעה למדעיות'"וכו'.

בינואר 1930, בכנס הראשון של האסוציאציה הכללית-אודמורטית של הסופרים המהפכניים, הוצג יצירת גרד "לזרם הלאומי-בורגני" של הספרות האודמורטית. ב-1932 טון הביקורת כלפי גרד הפך לקשוח יותר. בפברואר, בכנס הסופרים השני של האסוציאציה המהפכנית האודמורטית, הוכרז הסופר כ"אידאולוג של הבורגנות הלאומית", וקובץ השירים והפואמות האחרון שלו "מדרגות" - כ"עבודה נגד המהפכה". המאבק ב"גרדיזם" הפך למשימה העיקרית בפיתוח הספרות האודמורטית.

ב-15 בפברואר 1932 תחת רושם הדברים בכנס הגיב גרד בבקשה לתא המפלגה של בית הספר המפלגתי-סובייטי, בה הכיר ב"שורה של שגיאות ספרותיות-פוליטיות".

ב-9 ביולי 1933 הורשע על ידי הנהלת הג'פ"ו ונגזר עליו עונש מוות. כנראה לבקשת מקסים גורקי הומתק גזר הדין ל-10 שנות מאסר בגולאג. מ-16 בדצמבר 1933 ריצה את עונשו בלאגר סורוק.

ב-10 באוקטובר 1937 נידון למוות בלנינגרד להורג. נורה ב-1 (או 2) בנובמבר 1937 בשמורת סנדרמוך יחד עם 1,111 אחרים לכבוד 20 שנה למהפכת אוקטובר. יש גרסאות לא מאושרות שהוא נרצח ב-1942.

תרגומים לעברית

"מאטי – סיפורה של נערה אודומורטית" תורגם על ידי נטשה בורגזוב, יצא לאור בהוצאת 'קלאסיקה מתקדמת', 2024

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוזביי גרד בוויקישיתוף