מסחר אלקטרוני

מסחר אלקטרוני (באנגלית: E-commerce) הוא מסחר וביצוע עסקאות (טרנסקציות) מסחריות באופן אלקטרוני, באמצעות תקשורת מחשבים. מסחר אלקטרוני מתאר קשת רחבה של פעילויות ברשת האינטרנט. פעילויות אלו כוללות הפצת מידע על ידי ספקים, פעילויות מכירה ורכישה מקוונת של מוצרים בני קיימא ושירותים, תמיכה בלקוח/במוצר לאחר המכירה ועוד. עם התפתחות האינטרנט ניתנה דחיפה רבה לניצול מודל זה. בעזרת תוכנות מחשב, המותאמות במיוחד לצורך זה, ואתרי אינטרנט ייעודיים ניתן לבצע רכישות של מוצרים ושירותים, באופן אוטומטי באמצעות האינטרנט (סליקה), ללא הצורך להפגיש את המוכר עם הקונה, להציג את המוצרים בחנות קיימת (אלא להשאירם במחסנים) ולחסוך את התנועה הנדרשת ממקום למקום כדי לבצע פעולת קנייה.

בעת התפתחות המסחר האלקטרוני בשנות ה-90, חייבה כניסה לסחר האלקטרוני היערכות כללית של מחלקות החברה השונות: ייצור, שיווק, תפעול, מכירות וכיוצא בהן. חברות מסורתיות רבות "נכוו קשות" מכניסה לא-נכונה לסחר האלקטרוני. אתרי סחר רבים נסגרו בגלל תזרים מזומנים שלילי ואתרי מסחר אחרים זכו להצלחה גדולה. מראשית המאה ה-21 מהווה המסחר האלקטרוני נדבך בפעילות העסקית של מרבית העסקים.

קטגוריות מסחר אלקטרוני

מסחר אלקטרוני מתחלק לשלוש קטגוריות ראשיות:

• Business-to-Consumer- B2C - עסקה הנקשרת בין גורם עסקי ללקוח פרטי ("עסקה קמעונאית"). תחום זה מטפל ברכש מוצרים על ידי לקוח מזדמן, בדרך כלל לקוח ביתי. בית העסק מקים אתר אינטרנט, המשמש "חנות וירטואלית" ומציג בו את המוצרים שהוא מציע, והגולש עשוי להגיע לאתר זה במהלך חיפוש ממוקד אחר מוצר שהוא מעוניין בו, או בעקבות פרסום שראה באתר אחר. אתר אמזון הוא דוגמה בולטת לחנות וירטואלית כזו. לחליפין, עשוי בית העסק להצטרף ל"קניון וירטואלי", שבו צד שלישי אחראי לתפעול האתר, ובית העסק מטפל רק בהצגת המוצרים.
• Business-to-Business - B2B - עסקה הנקשרת בין שני גורמים עסקיים ("עסקה סיטונאית"). תחום זה מטפל בביצוע עסקאות בין ארגונים, הן כתהליך מרכזי בשרשרת הייצור של הארגון (חמרי גלם, כלי עבודה וכדומה) והן לצורך התהליכים הנלווים (ציוד משרדי, מחשוב שולחני וכדומה). תחום B2B מתאפיין בקיום התקשרויות חוזיות ארוכות טווח בין קונים ומוכרים ובאפשרות להשתמש ברשתות תקשורת פרטיות במקום באינטרנט. ארגונים עשויים לסחור אלה עם אלה באמצעות תשתית פרטית, או באמצעות צד שלישי, המתמחה במסחר מסוג זה, ומכונה "זירת מסחר". חלק מהפעילות הבין-עסקית מתבצעת במודל זהה לזה של B2C; דהיינו: לקוח עסקי רוכש מוצרים בחנות וירטואלית. אולם בנוסף, יישומי מסחר בין גורמים נתמכים בטכנולוגיות ייעודיות כגון Electronic Data Interchange ו-Electronic Funds Transfer, אשר הוצגו לראשונה בסוף שנות ה-70. עם תחילת שנות ה-90 החלו ארגונים להשתמש במודל זה כתחליף לזירת המסחר המסורתית. ביוני 2003 הוסדרו בישראל תקנות מס הכנסה המאפשרות שימוש בחשבונית אלקטרונית. מאז, מתרחבת בישראל רשת של ספקים ולקוחות אשר מיישמים חיבור B2B גם עבור הזמנות רכש וחשבוניות.
• Customer to Customer - C2C - זהו סוג של מסחר אשר מאפשר ללקוחות פרטיים לסחור אחד עם השני. אתרי C2C תופסים תאוצה גדולה בעולם, מאחר שהם מאפשרים לאנשים פרטיים רבים ליצור הכנסה נוספת, ואף הכנסה מרכזית, על ידי מסחר באינטרנט, ללא צורך בהשקעה כספית גדולה, ותוך חשיפה לקהל לקוחות רב – ארצי ובינלאומי. ישנן מספר אפשרויות לביצוע מסחר בין פרטיים ברשת:
  • אתרי "לוחות מודעות" מחליפים את לוחות המודעות בעיתונים, ומספקים עבור המוכר הפרטי פלטפורמה בה הוא יכול לפרסם מודעה בדבר המוצר או השירות שהוא מספק - רכב, דירה, מוצרי צריכה שונים, שירות מקצועי וכו'. הלקוח המעוניין במוצר זה יוצר קשר עם המוכר מחוץ לאתר על ידי דוא"ל או טלפון, ופרטי העסקה נסגרים שם. דוגמאות ללוחות כאלו מישראל הם האתרים "הומלס", "WinWin" ו"יד2".
  • אפשרות שנייה היא פלטפורמת מסחר המאפשרת למוכר הפרטי לפרסם את המוצר שלו, בצד מוצרים של לקוחות פרטיים ועסקים. הממשק שבאתר בנוי לסגירת עסקות בתוך הפורטל – כך שהלקוח מבצע את הרכישה ללא קשר ישיר עם המוכר, והמוכר מתחייב לשלוח את המוצר מייד עם קבלת התשלום. (eBay, וואלה Buy).

יתרונות המודל

המהפכה הכלכלית והחברתית מואצת במידה רבה על ידי יצירת תשתית מידע עולמית באמצעות רשת האינטרנט. תשתית זו, המגשרת על פני ריחוק גאוגרפי ועל פני פערי זמן, מאפשרת את פיתוחו של המסחר האלקטרוני. תופעת המסחר האלקטרוני משנה במידה ניכרת את כלל מערכת היחסים בין השותפים למסחר, ומקרבת את מאפייני השוק לתנאי שוק משוכלל - מידע רב על האפשרויות בשוק, ביטול האילוץ הגאוגרפי (מרחק פיסי), זמני תגובה קצרים ותקורה נמוכות.

פיתוחו של המסחר אלקטרוני צופן יתרונות רבים לכלל הגורמים הפעילים בסחר - עסקיים ופרטיים. הקונה מקצר את הזמן לאיתור המוצר, משווה בין מוצרים זהים, יכול לרכוש את המוצר מכל העולם (אין מגבלה לשוק המקומי), מציאת ספק מועדף על פי הקריטריונים של הקונה, קיצור זמן התהליכים עד לאספקת המוצר וחיסכון בעלות ביצוע פעולות אלו. המוכר לעומת זאת מרחיב את מעגל הקונים הפוטנציאליים (ללא חסמי בידול גאוגרפי), צמצום עלויות שיווק (חשיפה מצומצמת לקהלי היעד הפוטנציאליים), חיסכון בעלות ביצוע הפעולות, בעיקר הודות לצמצום תקורת הרישומים והמעקבים וקיצור משך הזמן לקבלת תמורה.

קניות קמעונאיות באינטרנט

קניות קמעונאיות באינטרנט הן מסחר מקוון שבו צרכני קצה רוכשים מוצרים ו/או שירותים מספקים באמצעות האינטרנט בשיווק מאתרים עסקיים לצרכן הפרטי. אתרים המאפשרים קניות באינטרנט נקראים חנות אלקטרונית, חנות וירטואלית, קניון וירטואלי וכדומה.

עם התפתחות הטכנולוגיה המעורבת בהתקשרות לאינטרנט גדלו האפשרויות למסחר אלקטרוני דרכו. יותר ויותר אנשים יכלו להתחבר בקלות רבה יותר ופס גלישה רחב יותר לאינטרנט, והתפתחות מנועי חיפוש, כגון גוגל, אפשרה להם להגיע ביתר קלות לאתרים העוסקים בתחום. כמות השימוש באתר מסוים על ידי הגולשים נמדדת על ידי יחס המרה. בין האתרים הפופולריים כיום למסחר אלקטרוני ניתן למנות את האתרים הכלליים ebay, ו-אמזון ואתרים מתמחים, כגון iTunes, העוסק בשירים ומוזיקה, Etsy המתמקד במסחר בעבודות יד ופריטי אספנות, או אתרי אינטרנט המהווים גרסאות מקוונות של בתי עסק פיזיים. כמו כן, פורטלים שונים, כגון יאהו! או וואלה הישראלי, פתחו באתרם חנויות מקוונות. גם אתרים קטנים יותר, החל בבלוגים וכלה באתרי מעריצים משתמשים לעיתים במסחר אלקטרוני באתר עצמו או דרך אתר ייעודי אחד, המאפשר להם למכור את מרכולתם דרכו. סוג נוסף של מסחר אלקטרוני מאפשר לגולשים גישה לתוכן אינטרנטי או שירותים שונים תמורת תשלום.

לצד אתרי המסחר עצמם נפוצו אתרים נוספים העוסקים בשירותים שונים למען המסחר עצמו. בין השאר ניתן למנות את אתרי השוואת המחירים, כגון zap השוואת מחירים הישראלי, המאפשרים לצרכנים להשוות בין מוצרים שונים הנמכרים בכמה חנויות, או מדריכים לחנויות מקוונות. פרסום באינטרנט, כמו גם דואר זבל, מכוון במקרים רבים למסחר אלקטרוני ולעיתים אף מנסים להתאים את ההצעות לפי ניתוח מידע אודות הצרכן (לדוגמה, דפים מסוימים אליהם נכנס באתר מסוים או מילות מפתח המצויות בדף בו הוא נמצא). הפעילות אותה מבצעים בעלי האתר על מנת להביא לאתרם קונים נקראת קידום אתרים.

שיטות מכירה ורכישה

מרבית העסקאות באינטרנט זהות במודל העסקי לאלה בהם יכול הצרכן להיתקל מחוצה לו. כך, על פי רוב, מוכר הספק מוצרים לצרכן תמורת מחיר נקוב.

אולם, בנוסף לשיטות מכירה קונוונציונליות, התפתחו מודלים עסקיים המנצלים את הפלטפורמה הדיגיטלית לשיטות מכירה שנמצאות בשימוש מוגבל או אינן נמצאות בשימוש כלל מחוץ לאינטרנט. כך למשל:

• אתרי מכירות פומביות מבקשים מהצרכנים להתחרות ביניהם בעבור ההצעה הגבוהה ביותר.
• אתרי מכירות קבוצתיות מוכרים כמות גדולה של מוצרים במחיר נמוך יחסית לקבוצת אנשים (לאו דווקא מאורגנת)
• אתרי קניה חברתית מציעים כמות גדולה של מוצר מסוים בפרק זמן מוגבל.
• מסחר ללא סחורה בשיטת הדרופשיפינג, שיטה שלא דורשת הון התחלתי.
• וכמובן מסחר בשיטה רגילה כמו חנות שהולכים למכולת, משלמים והמוצר מגיע אלייך (גוגו שופ, וואלה שופ, וכדומה..).

קווים משותפים לכל הפעילויות הללו הם:

• הצורך להציג את המוצר (או השירות) המיועד למכירה בצורה אטרקטיבית, ובצירוף כל המידע שעשוי לעניין את הלקוח.
• הצורך להעביר את התשלום בגין הרכישה בצורה אמינה ובטוחה מהקונה אל המוכר, ולהעביר את המוצר הנרכש באופן דומה מהמוכר אל הקונה.

אבטחת מידע

עקב בעיות אבטחת מידע הקיימות באינטרנט וכדי להסדיר את התשלומים התפתחו שירותים המאפשרים מסחר אלקטרוני אנונימי יותר, מבחינת הצרכן, או פרוטוקלי אבטחה אשר מטרתם להפיג חששותיו, לפחות חלקית.

חלק מהשירותים שהתפתחו, כגון שירות קניה בטוחה של Visa, נועדו בעיקר להבטיח כי העושה שימוש בכרטיס האשראי באינטרנט הוא אכן בעל הכרטיס. אחרים, כגון PayPal, מאפשרים לצרכן להסתיר את מספר הכרטיס מהאתרים השונים. סוג זה של שירות מאפשר לצרכן להרשם ולקבל מספר מנוי - אותו ימסור לבעלי האתרים השונים עימם הוא מבקש לבצע עסקה. אלו יעבירו את בקשת התשלום לספק השירות של הצרכן, ורק זה יעביר הבקשה לחברת האשראי.

לצד שירותים אלו נפוצו פרוטוקלי ואמצעי אבטחה, שמטרתם להגן על המידע המועבר בעת ביצוע העסקה בין הלקוח לבית העסק המקוון. אתרים רבים משתמשים כיום בפרוטוקול https, המצפין את הודעות ה-http לפני שאלו נשלחות ומפענח אותן עם הגעתן ליעד. ההצפנה עצמה נעשתה בעבר על ידי פרוטוקול ההצפנה SSL וכיום רב השימוש ביורשו - TLS, אשר הפך גם לתקן אינטרנטי. אספקט אחר של הגנת הלקוח נוגע לשיווק המוצרים עצמם. כיוון שהלקוח לא יכול לראות את המוצר שהוא יקבל, מלבד בתמונות או סרטי וידאו שמספק האתר, גדל החשש שמא יתקל במעשה רמאות ולא יקבל את אשר שילם עליו. בישראל חוק הגנת הצרכן מגן על הרוכשים בחנויות מקוונות ומשווה את העסקאות בכאלו לעסקאות בחנויות "רגילות".

ראו גם

• רכישה מקוונת
• דרופשיפינג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסחר אלקטרוני בוויקישיתוף

• שיטת הפסיפס -מודל לניתוח רווחיות ויעילות פעילות איקומרס
• סליקת כרטיסי אשראי באינטרנט
• סוכנויות הידיעות, 2006: צפי לגידול של 20% במכירות המקוונות, באתר ynet, 23 במאי 2006
• צרכנות, חקיקה ואבטחת מידע בקניה ברשת, באתר משרד התעשייה והמסחר
• איגוד האינטרנט הישראלי - אקדמית מסחר אלקטרוני
• אורי פסובסקי, לאט לכם, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2012
• עדי דברת-מזריץ, איך להרוויח ממסחר באינטרנט: האנשים שעשו את זה מסבירים, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2018
• האותיות הקטנות: מה חשוב לדעת כשאתם מזמינים מוצר באינטרנט, סרטון בערוץ "כאן | דיגיטל", באתר יוטיוב (אורך: 4 ד'), 21 במאי 2023
• מסחר אלקטרוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מסחר אלקטרוני, דף שער בספרייה הלאומית
• מדריך פתיחת חנות באינטרנט, באתר מגזין אונליין, 26 במאי 2023
• אמיר עוז, ‏מהיר ודיגיטלי: כך הטכנולוגיה משנה את חוויית קניית הרכב, באתר "אנשים ומחשבים", 31 באוקטובר 2023