איתן סטיבה
לידה |
12 בינואר 1958 (בן 66) חיפה, ישראל |
---|---|
מידע כללי | |
בשירות | אקסיום ספייס |
לאום | ישראלי |
עיסוק בעבר | טייס קרב |
תקופת השירות | 16 בנובמבר 2020 – הווה (4 שנים) |
דרגה | אלוף-משנה |
זמן שהייה בחלל | 17 ימים, שעה ו-49 דקות |
עיסוק נוכחי | איש עסקים, נדבן |
משימות | |
Axiom Mission 1 | |
מדינה | ישראל |
---|---|
השתייכות |
צה"ל חיל האוויר הישראלי |
תקופת הפעילות | 1976–2019 (כ־43 שנים) |
דרגה | אלוף-משנה |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת לבנון הראשונה | |
עיטורים | |
| |
תפקידים אזרחיים | |
איש עסקים ונדבן |
איתן מאיר סְטִיבֶּה (נולד ב-12 בינואר 1958) הוא איש עסקים ונדבן ישראלי, אסטרונאוט בטיסה מסחרית וטייס קרב לשעבר. סטיבה הוא הישראלי השני ששהה בחלל, הראשון בתחנת החלל הבינלאומית ותייר החלל הישראלי הראשון. הוא המריא לחלל באפריל 2022 כחבר-צוות בטיסת Axiom Mission 1, שנודעה בישראל כ"משימת רקיע", לטיסת חלל פרטית, יחד עם עוד שלושה תיירי חלל.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטיבה נולד בחיפה. הוריו הכירו באמסטרדם, כשהדריכו במחנות הקיץ של הנוער הציוני, השלימו את לימודיהם, התחתנו, ועלו לישראל ב־1953. אמו, אלמה, עבדה כעובדת סוציאלית קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברמת-חן. אביו, אהוד, שהיה יליד אינדונזיה, עבד כחוקר קרקע ומים במכון וולקני ברחובות.[2] בגיל 4 נסע סטיבה עם משפחתו לארצות הברית ללימודי הדוקטורט של אביו. בגיל 7 שבו לישראל, ועברו להתגורר ברמת גן. הוא בוגר תיכון בליך, השתתף בנבחרות האתלטיקה והכדוריד של בית הספר, התאמן בנבחרת ישראל בג'ודו וזכה פעמיים באליפות ישראל לילדים. בנעוריו היה פעיל בתנועת הצופים ונשלח מטעם התנועה כמדריך למחנות קיץ בארצות הברית.
שירותו הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1976 התגייס לקורס הטיס של חיל האוויר, אותו סיים במגמת קרב. הוא שירת תחילה כטייס סקייהוק בטייסות 140 ו-102, לאחר מכן בטייסת 201 כטייס פנטום, ובהמשך כטייס 16-F בטייסת 117. בשנת 1984 השתחרר משירותו הסדיר, ועד שנת 2012 שירת במילואים בטייסת 117. סיים את שירות המילואים בדרגת אלוף-משנה. בין השנים 2013 ל־2019 שירת כמדריך טיסה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר במגמת 'ראשוני קרב'. במשך 43 שנות טיסה בחיל האוויר השלים אלפי שעות טיסה, זכה באות מילואימניק מצטיין מטעם חיל האוויר וקיבל את אות המופת בטיסה.[3]
במהלך מלחמת שלום הגליל, ביוני 1982, נרשמו לזכותו 4.5 הפלות של מטוסי אויב סוריים: ב־9 ביוני, במהלך מבצע ערצב 19, מטוס מסוג מיג-23 (נרשם לזכותו כחצי הפלה מאחר שההפלה הייתה משותפת גם לאליעזר שקדי),[4] ויומיים לאחר מכן, ב־11 ביוני, השתתף בקרב אוויר מעל לבקעת הלבנון, שבה רביעיית מטוסי F-16 פייטינג פלקון של טייסת 117 הפילה תשעה מטוסי אויב, מתוכם ארבעה על ידי סטיבה, שהטיס בקרב את מטוס ה-F-16 ("נץ") שמספרו 107 - שני סוחוי-22, מיג-23 ומסוק קרב מסוג גאזל. בכך הפך לאחד מארבעה טייסים ישראלים שהפילו ארבעה כלי טיס באותה גיחה (השלושה הראשונים היו במהלך מלחמת יום הכיפורים), ולטייס ה-F-16 היחיד בעולם שהפיל ארבעה מטוסים בגיחה אחת.
עסקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1984 הצטרף סטיבה לצוות יועצים של התעשייה האווירית שעבד על פיתוח מערכות מטוס הלביא. בשנת 1985 היה ממקימי קבוצת LR, שעסקה במכירת נשק, כולל פריסת מערכות הגנה אוויריות וימיות (שפותחו על ידי רפאל ואלביט), הקמת תשתיות במדינות מתפתחות, הקמת שדות תעופה, הפעלת תקשורת סלולרית ולוויינית, הקמת פרויקטים לפיתוח חקלאות, הקמת כפרי נוער ועוד. עיקר עיסוקו של סטיבה בחברה היה בפיתוח מערך המימון לפרויקטים בינלאומיים, בשיתוף פעולה עם בנקים ומוסדות לפיתוח בינלאומי. בשנת 2011 סיים את דרכו בחברה ומכר את חלקו בה (33%). בשנת 2012 רכש 35% מחברת מיטרלי, שעסקה בתחומים דומים לקבוצת אל אר, ובשנת 2018 עזב את החברה ומכר את חלקו בה.
חלק מפעילותו באפריקה ספג ביקורת רבה בעקבות מעורבותו בעסקאות מכירת נשק למורדי משטר במהלך מלחמת האזרחים באנגולה. במסגרת מכירות אלו, התקרב סטיבה לנשיא אנגולה הרודן דוש סנטוש.[5][6][7]
בשנת 2010 ייסד את קרן Vital Capital, שסייעה לשיפור מצבן של אוכלוסיות מעוטות יכולת במדינות מתפתחות, בייחוד ביבשת אפריקה. הקרן משקיעה בחקלאות תעשייתית ובייצור מזון, בדיור בר-השגה ובתשתיות עירוניות, בבתי חולים, באנרגיה מתחדשת, בטיהור מים ובטיפול בשפכים, תמיד בשיתוף פעולה עם אוכלוסיות מקומיות. פעילות החברה סייעה בהקמת שירותים חיוניים כמו מי שתייה מטוהרים, חשמל ושירותי בריאות. הקרן יצרה אלפי משרות קבועות חדשות שמאפשרות מוביליות חברתית ורווחה כלכלית.
סטיבה חבר בפורום הכלכלי העולמי. בנוסף, הוא חבר בוועדה המייעצת של קרן השקעות האימפקט הישראלית Bridges, שותף בחברת הרטק המפתחת מערכות סימולציה, במרכז הרפואי לאונקולוגיה ליסוד, בחברת הבריאות הדיגיטלית פנגאה, המפתחת טיפולים מותאמים אישית לסרטן על בסיס פתולוגיה גנטית מולקולרית, ובחברת Proprep, שפתרון הלימודים המקוונים שלה מאפשר לסטודנטים לממש את הפוטנציאל שלהם בלימודי המדעים באמצעות סרטוני הדרכה ותרגולים מותאמים אישית.
סטיבה עוסק במשבר האקלים בהקשר של השקעות ירוקות והצורך לזנוח דלקים מזהמים לטובת אנרגיה מתחדשת. הוא טוען שמשבר הקורונה הוא נקודת מפנה והזדמנות בכלכלה העולמית להסטת השקעות מדלק מאובנים והפניית משאבים לפתרונות העולים בקנה אחד עם מיגור משבר האקלים.[8][9]
פילנתרופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטיבה שירת בסדיר ובמילואים תחת אילן רמון כמפקד טייסת. ב־2010 היה חלק מגרעין המייסדים של עמותת קרן רמון, עמותה שהקימה רונה רמון עם חברי משפחה קרובים ואישים מובילים בחברה הישראלית. מאז הקמתה מלווה סטיבה את הפעילות החינוכית שלה ומכהן כחבר בוועד המנהל שלה. הוא שותף בהקמת מיזמים חברתיים כגון קריית אדם בלוד - מרכז לימודי, מחקרי וטיפולי המעניק טיפול נפשי לתושבי העיר, מיזם זיכרון בסלון לזכר השואה, המרכז ללימודי אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון, בדרך לגן,[10] אינקלו - רשת בתי ספר מכילים ועוד.
סטיבה ומשפחתו הקימו את אנאתה,[11] חברה לתועלת הציבור שתומכת במיזמים חברתיים וחינוכיים כמו יוניטף - מועדוניות לילדי פליטים, תומכת במכינות, בבתי חולים, בתוכניות אקדמיות, מעניקה מלגות לימודים ועוד. סטיבה חבר בוועדת ההיגוי של חבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה, וקיבל בשנת 2016 תואר עמית כבוד של האוניברסיטה העברית.
במשרדו בתל אביב הקים את הגלריה ללימודי אפריקה, שבה מוצגות תערוכות המתמקדות בהצגת ובחינת האמנות האפריקאית וההתייחסות ליבשת ולתושביה. לגלריה פרויקטים משותפים עם האקדמיות לאומנות ועיצוב בצלאל ושנקר.
טיסת חלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – Axiom Mission 1, משימת רקיע
סטיבה המריא לחלל ב-8 באפריל 2022 מטעם חברת אקסיום ספייס, בחללית הדרגון 2 של חברת SpaceX כחלק מטיסת Axiom Mission 1 שהייתה טיסת החלל הפרטית המלאה הראשונה אל תחנת החלל הבינלאומית.[12] סטיבה היה תייר חלל ששילם מכספו עבור הכרטיס,[13] אך טיסתו סווגה כפרויקט לאומי ובמסגרתה הוא ביצע מספר ניסויים מדעיים מטעם גופים ישראליים.[14][15] מלבד ביצוע מחקרים וניסויים מדעיים, ערך סטיבה במהלך שהותו בחלל ראיונות עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ומספר גופי תקשורת ישראלים.[16][17] ב-25 באפריל חזר סטיבה לכדור הארץ.[18]
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטיבה נישא לאורה בשנת 1985. לזוג בת ושני בנים. בנו, עמית, נשוי לחברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר.[19]
בת דודתו היא המיקרוביולוגית יהודית ברמן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איתן סטיבה באתר הפורום הכלכלי העולמי
- גיא לשם, איך הרוויחו הטייסים איתן סטיבה, רועי בן-ימי ועמי לוסטיג מאות מיליוני דולרים באפריקה, באתר TheMarker, 10 באפריל 2008
- יגאל מוסקו, הטייס שהפך למלך באפריקה, באתר מאקו, 3 בפברואר 2012
- סער הס ואיתי בלומנטל, "אלוף ההפלות" ימריא לחלל: זהו האסטרונאוט הישראלי השני, באתר ynet, 16 בנובמבר 2020
- אסטרונאוט ישראלי ישוגר לחלל בסוף 2021: אירוע ההכרזה בבית הנשיא
- משימת רקיע, באתר סוכנות החלל הישראלית
- רביב גולן, הנוסע השני, באתר "ידיעות אחרונות", 4 ביוני 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמיר קורץ, טייס הקרב לשעבר איתן סטיבה יהיה הישראלי השני שיטוס לחלל, באתר כלכליסט, 16 בנובמבר 2020
- ^ מייקי לוי, אלוף ההפלות שהפך למיליונר: הטייס שיהיה הישראלי השני בחלל, באתר וואלה, 16 בנובמבר 2020
- ^ מאי פלג, "224 שנות טיסה: לוחמי צוות-אוויר קיבלו אות מופת", 30 ביולי 2019, אתר חיל האוויר
- ^ שי לוי, אלוף הפלות: הרקורד בחיל האוויר של הישראלי השני שיגיע לחלל, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2020
- ^ אורי איזק, סימן השאלה המוסרי שמכתים את ההודעה ההיסטורית על הישראלי השני בחלל, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2020
- ^ גלי וינרב, העסקים באפריקה וההרפתקה בחלל: איתן סטיבה מציג אסטרונאוט מזן חדש, באתר גלובס, 5 במאי 2021
- ^ גור מגידו, לבזבז 55 מיליון דולר על טיול של שבוע וחצי: מסע היח"צ הבין-כוכבי של איתן סטיבה, באתר TheMarker, 15 באפריל 2022
- ^ איתן סטיבה, משבר האקלים צובע בירוק את שוק ההון, באתר כלכליסט, 24 במאי 2020
- ^ איתן סטיבה, הקורונה מאיצה את הכלכלה הירוקה, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2020
- ^ בדרך לגן - אתר מידע מקצועי להורים על גני ילדים
- ^ אנאתה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^ מסביון לחלל: איש העסקים סטיבה יבצע ניסוי של ילדים חולי סרטן
- ^ אודי עציון, סטיבה ישלם 50 מיליון דולר כדי להיות האסטרונאוט הישראלי השני, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2020
- ^ אתר משימת רקיע
- ^ אסף רונאל, איתן סטיבה יהיה הישראלי השני שייצא לחלל - במימון עצמי, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2020
- ^ איתמר אייכנר, סטיבה לנשיא הרצוג: "ככל שעובר הזמן מתרגלים לעבודה בחלל", באתר ynet, 10 באפריל 2022
- ^ קרן מרציאנו, ריאיון עם איתן סטיבה - מתחנת החלל הבין-לאומית: "ישראל היא מחזה מרהיב", באתר מאקו, 12 באפריל 2022
- ^ ינון בן שושן, אחרי 17 ימים בחלל: איתן סטיבה וחללית הדרגון נחתו בכדור הארץ, באתר וואלה, 25 באפריל 2022
- ^ מאור בן הרוש, מכאן עד הירח: סתיו שפיר התארסה לבנו של איתן סטיבה, באתר וואלה, 22 ביוני 2022