ארטמיס

ארטמיס
Άρτεμις

תפקיד	אלת הציד והירח
תרבות	יוון העתיקה
מקום מגורים	האולימפוס
אלים מקבילים	דיאנה, ארדואינה, ארטיו, תנת, אנאהיט
אב	זאוס
אם	לטו
אחים	אפולו

פסל ארטמיס מהלובר; העתק רומאי של פסל הלניסטי.

אָרְטְמִיס (ביוונית עתיקה: Άρτεμις ‏Άρτεμις^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא אלת הציד, חיות הבר, אלת הבתולות, ואחת משנים עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית. היא בתם של ראש האלים זאוס ובת הטיטאנים לטו. ארטמיס היא אחותו התאומה של אפולו, אל השמש, הרפואה, המוזיקה, השירה ואל האורקלים. ארטמיס היא אחת משלוש האלות הבתולות, יחד עם אתנה והסטיה. בקרב הרומאים היא נקראה דיאנה. בתקופות מאוחרות יותר זוהתה ארטמיס עם סלנה, אלת הירח, עם הקטה ואפילו תפסה את תפקידה של איליתיה כפטרוניתן של היולדות.

דמותה של ארטמיס

במקורה הייתה ארטמיס אלת הציד והשגיחה על מרחבי השדות ועל חיות הבר, ההרים והחורשות. הייתה לה פמליה של ציידות בנות תמותה, נימפות וחצאי אלים הנקראות ציידות ארטמיס שליוו אותה במסעות הציד שלה. האלה עצמה לא חפצה בנישואין או באהבה ודרשה מהציידות ששירתו אותה לשמור על בתוליהן.

ארטמיס מתוארת לעיתים כאכזרית ונקמנית (בדמותה הרומית), אך היה זה רק חלק אחד של אישיותה, ובמקרים אחרים היא מוצגת כמיטיבה וכמי שפועלת למען בני האדם בכלל והנשים בפרט (בדמותה היוונית).

מקדשה העיקרי של ארטמיס באטיקה היה בבראורון ועל האקרופוליס האתונאי היה מקדש נוסף לארטמיס בראורוניה. סמלה היה חץ וקשת כסופים ולעיתים תוארה כשסהר הירח מעל ראשה. חיות בר רבות מקודשות לה, והיא הייתה מלווה לעיתים בצבי או בכלב ציד. בנוסף, מקודשים לה עץ הדקל ופסגות ההרים. לכבודה נבנה מקדש ארטמיס באפסוס - אחד משבעת פלאי עולם. ארטמיס מקודשת במיוחד באיקריה. במאה השישית לפני הספירה נבנה מקדש ארטמיס בעיירת הנמל נאס שבאיקריה.

מיתוסים מרכזיים

לידתה

ארטמיס הייתה בתם של ראש האלים זאוס והנימפה לטו ואחותו התאומה של אפולו. כשנודע להרה, אשתו של זאוס, כי לטו בהריון מבעלה, היא אסרה על לטו ללדת על היבשה. לכן, לטו נאלצה ללדת את התאומים אפולו וארטמיס באי דלוס (או אורטיגיה לפי גרסה אחרת), שהמרה את פי הרה והסכים לקבלה. אגדה אחרת מספרת כי הרה חטפה את איליתיה אלת הלידות, כדי למנוע מלטו המעוברת ללדת את ילדיה, אך האלים האחרים כפו עליה לשחרר את איליתיה. לחלופין, ארטמיס נולדה ראשונה וסייעה לאמה בלידת אחיה הצעיר אפולו. על פי גרסה נוספת של המיתוס, ארטמיס נולדה יום לפני אפולו באי אורטיגיה. היא סייעה ללטו להגיע לדלוס, שם נולד אפולו. אגדה נוספת מספרת שבלידת ארטמיס נצבעו שני דקלים בכסף וכאשר אפולו נולד נצבע עץ זית בזהב.

אקטיון וארטמיס

אקטיון היה נכדו של קדמוס, ואחד הציידים הגדולים ביותר בתולדות יוון. ליד היער בו היה צד תמיד הייתה מערה עם מעיין שיצר בריכה עם מים זכים, ושם התרחצה ארטמיס כשחזרה ממסעות הציד.

יום אחד אקטיון החליט לצאת לסייר לבדו ביער. הוא טעה בדרכו והגיע למערה. הנימפות והציידות של ארטמיס ראו אותו מגיע וניסו להסתיר את מערומי האלה בגופם. אך מאוחר מדי - עיניו של אקטיון חזו באלה הבתולה ללא בגדיה. כעסה של ארטמיס היה איום והיא הפכה אותו לצבי.

אקטיון רץ ללא הפוגה ולא ידע לאן ללכת. לבסוף מצאו אותו כלבי הציד שלו והחלו רודפים אחריו. הוא ניסה לברוח, אך חבריו הציידים דרבנו ושיסו בו את הלהקה המובחרת כולה. הכלבים קרעו את אקטיון לגזרים. יש האומרים שכעסה של ארטמיס לא שכך עד אשר ירדה נשמתו שאולה.

יריבות עם אפרודיטה

אפרודיטה, היא אלת האהבה והפריון הנשי, המייצגת את ההפך המוחלט מארטמיס, האלה הבתולה, אשר מתעסקת בציד, מקצוע שגברים עוסקים בו בדרך כלל. בנוסף, היא תוארה כאלה יפהפייה שכמעט השתוותה ביופייה לאפרודיטה, מה שאומר שחלק מהיריבות היא לגבי היופי.

אדוניס

אדוניס, מאהב של אפרודיטה, טען שהוא יותר טוב בירייה בחץ וקשת מהאלה ארטמיס. עקב כך ארטמיס הרגה אותו על ההיבריס (חטא הגאווה) שלו. גרסה נוספת טוענת שאפרודיטה גרמה למותו של חברה של ארטמיס, היפוליטוס, אז אותו דבר עשתה ארטמיס לאדוניס, אף שגרסאות נוספות טוענות שהיפוליטוס התגרה קודם באלה אפרודיטה, מה שאומר שהריב התחיל מהצד של ארטמיס.

ניובה בת טנטלוס

ניובה הייתה מלכת העיר תבאי, אשתו של אמפיון ובתו של טנטלוס. המיתוס מספר שניובה טענה כי היא טובה מלטו, אמם של ארטמיס ואפולו, מפני שילדה שבעה בנים ושבע בנות, ולא רק זוג תאומים. נקמתם של אפולו וארטמיס לא איחרה לבוא: אפולו הפך את כל בניה של ניובה לגושי פחם וארטמיס הפכה את כל הבנות לקוביות קרח. על פי גרסה מסוימת, רק כלוריס נותרה בחיים מכל ילדיה של ניובה. אמפיון נשבע לנקום את דם ילדיו, אך אפולו הרג גם אותו. ניובה, שעולמה חרב עליה בן רגע, נמלטה להר סיפליון באסיה הקטנה ובכתה נוראות עד שהפכה לאבן. דמעותיה הפכו לנהר אכלואוס. זאוס הפך את כל אנשי תבאי לאבן כדי שאיש מהם לא יוכל לקבור את ילדי ניובה המתים במשך תשעה ימים. בתום תשעת הימים קברו האלים עצמם את הילדים.

בתרבות המודרנית

• כוכב הלכת המינורי 105 Artemis נקרא על שמה. כמו כן יש מכתש על הירח הקרוי על שמה.
• על שם האלה נקראת תוכנית ארטמיס להנחתת אסטרונאוטים על הירח בעשור השלישי של המאה ה-21.
• הסופר אנדי ויר קרא לעיר על הירח על שמה, בספרו ארטמיס.
• ארטמיס זה שמו של הדמות הראשית ארטמיס פאול בסדרת הספרים "ארטמיס פאול" מאת הסופר אואן קולפר.
• ארטמיס הוא שמו של החתול הלבן של מינאקו (סיילור ונוס) ב"סיילור מון".
• בספר פרסי ג׳קסון וקללת הטיטאן מאת ריק ריידן מופיעה האלה ארטמיס וחבורת הציידות שלה

לקריאה נוספת

• אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 210-185, מסת"ב 9789655525694
• אהרן שבתאי, המיתולוגיה היוונית, הוצאת מפה, 2000

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארטמיס בוויקישיתוף

• ארטמיס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)