דוקטור הו

דוקטור הו
Doctor Who

הלוגו הרשמי (2023-הווה)
סוגה	מדע בדיוני, הרפתקאות, מתח
יוצרים	סידני ניומן סי. אי. וובר דונלד וילסון ראסל טי. דייוויס (הסדרה החדשה)
שחקנים	הצוות הנוכחי: שוטי גטווה מילי גיבסון
פרסים	פרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה לסדרת הדרמה הטובה ביותר, פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס פיבודי, פרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה לסדרת הדרמה הטובה ביותר, פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס פיבודי, Saturn Award for Best Television Presentation, פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר), פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר)
פסקול	Space Adventures – Music from 'Doctor Who' 1963–1968
ארץ מקור
שפות	אנגלית
מספר עונות	26 (1963-89) 13 (2005 - הווה)
מספר פרקים	875 (נכון ל-2023)
תוכנית המשך	טורצ'ווד הרפתקאות שרה ג'יין Class
הפקה
מפיקים בפועל	ראסל טי. דייוויס (2005-2010; 2022-הווה)
חברת הפקה	BBC
הפצה	BBC, נטפליקס, HBO Max
טכניקת צילום	מערך מרובה מצלמות
מוזיקה	מוריי גולד (2005-2017; 2023) סיגון אקינולה (2018–2022)
אורך פרק	45 דקות מינימום, 70 דקות מקסימום
שידור
רשת שידור	BBC One
רשת שידור בישראל	BBC Entertainment HOT VOD (עונות 1-8) Yes Stars Action (עונות 1-4) Yes Sci Fi (עונה 5)
תקופת שידור מקורית	23 בנובמבר 1963 – 6 בדצמבר 1989, 1996, 26 במרץ 2005 – הווה
קישורים חיצוניים
www.doctorwho.tv

דוקטור הוּ (באנגלית: Doctor Who; משמעות השם בעברית: "איזה דוקטור?" תרגום מילולי: "דוקטור מי") היא סדרת טלוויזיה בריטית מסוגת המדע הבדיוני שמופקת על ידי ה-BBC מאז 1963. ב-2006 זכתה הסדרה בפרס באפט"א בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר.

הסדרה מתארת את מסעותיו של חייזר הרפתקן ומסתורי מגזע אדוני הזמן, שהוא דמוי-אדם, הידוע רק בשם "הדוקטור". הדוקטור מטייל עם מלווים במרחבי הזמן והחלל, בחללית שהיא גם מכונת זמן, שנקראת טארדיס. "הדוקטור" מטייל בכדור הארץ ובגלקסיות, בפלנטות ובכוכבים שונים, בתקופות זמן שונות, נלחם בחוצנים מרושעים ופותר תעלומות.

לסדרה "דוקטור הו" יש חלק משמעותי בתרבות הפופולרית, הן בממלכה המאוחדת והן באזורים אחרים. הסדרה מוכרת בזכות הסיפורים המקוריים שבה, השימוש החדשני במוזיקה אלקטרונית והאפקטים המיוחדים שנעשו בתקציב נמוך. הסדרה הפכה לתוכנית פולחן בבריטניה ובמקומות נוספים בדומה למסע בין כוכבים, והשפיעה על דורות של כותבים לטלוויזיה. הביקורות לסדרה חיוביות. הסדרה נרשמה בספר השיאים של גינס כסדרת המדע הבדיוני שרצה הכי הרבה זמן על המסך.

העונה ה-13 של הסדרה עלתה לשידור ב-31 באוקטובר 2021 והסתיימה ב-5 בדצמבר של אותה השנה. היא כללה 6 פרקים.

ב-25 באוקטובר 2022 רכשה חברת וולט דיסני את זכות ההפצה של הסדרה ברחבי העולם דרך דיסני+ בעוד שבבריטניה זכויות השידור יישארו אצל הBBC.

בעקבות סדרת הטלוויזיה נעשו גם שני סרטי קולנוע משנות השישים אשר עלילתם מבוססת על כמה מהפרקים המוקדמים של הסדרה. את דמותו של הדוקטור בסרטים גילם שחקן האימה הבריטי המפורסם דאז, פיטר קושינג. הסרטים זכו לביקורות פושרות.

היסטוריה

לוגו מעוין ששימש בכותרות הפתיחה של עונות 1973 עד 1980

פתיח הסדרה המחודשת בארבע העונות הראשונות שלה

הסדרה המקורית של דוקטור הו שודרה במשך 26 עונות, מ-23 בנובמבר 1963 ועד 6 בדצמבר 1989. בין הכותבים לסדרה היו: טרי ניישן, הנרי לינקולן, דאגלס אדמס, רוברט הולמס, טרנס דיקס, דניס ספונר, אריק סאוורד, מלקולם האלק, כריסטופר ה. בידמיד, סטיבן גאלאגר, בריאן היילס, כריס באוצ'ר, מארק פלאט ובן אהרונוביץ'. בעקבות ירידה באחוזי הצפייה, הסדרה הועברה לשעות שידור פחות נצפות, ולאחר מכן הוחלט להוריד אותה מהמסך.

ב-1996 הופק סרט טלוויזיה בהפקה משותפת של FOX, אולפני יוניברסל ורשת ה-BBC בכיכובו של פול מקגאן (עם הופעת אורח של הדוקטור השביעי) בתפקיד הדוקטור השמיני, מתוך כוונה שישמש כמעין פיילוט לסדרה חדשה. הסרט זכה להצלחה בבריטניה אך הראה ביצועים כושלים בטבלת הדירוג האמריקאית, ולכן הרעיון נפסל והסדרה לא חודשה.

סיפורים חדשים לסדרת "דוקטור הו" יצאו לאור בצורת רומנים ותסכיתי רדיו, אך סדרת הטלוויזיה נשארה בהקפאה עד 2003. בספטמבר 2003 הכריז ה-BBC על הפקת סדרה חדשה ברשת אחרי שנים של ניסיונות למצוא מימון חיצוני להפקת סרט טלוויזיה נוסף.

ב-25 במרץ 2005 חודשה הסדרה ל-13 פרקים בכיכובו של כריסטופר אקלסטון, הדוקטור התשיעי, וזמן קצר לאחר תחילת השידורים, לאור העניין הרב שהיא עוררה בקרב הקהל, נחתם חוזה להפקת שתי עונות נוספות (2006 ו-2007). עם זאת, במהלך העונה הסתבר שאקלסטון החליט לפרוש לאחר עונה אחת בלבד, ונודע כי השחקן שיחליפו כדוקטור העשירי הוא דייוויד טננט. בילי פייפר המשיכה לגלם את המלווה רוז טיילר, אך ב-15 ביוני 2006 הודיע ה-BBC רשמית כי פייפר תפרוש מהסדרה בסוף העונה השנייה. את פייפר החליפה השחקנית פרימה אג'ימן שגילמה את דמותה של מרת'ה ג'ונס, ובעונה הרביעית הופיעה רק בתפקידי אורח. במקומה הצטרפה לסדרה קתרין טייט שגילמה את דמותה של דונה נובל, אך כמו אגימן, גם טייט נשארה עם הסדרה לעונה אחת בלבד. עם סיום העונה הרביעית, שודרו במשך שנת 2008 ו-2009 5 פרקי ספיישל בלבד שבסופם עזב טננט את הסדרה. בשנת 2010 עלתה לשידור העונה החמישית, כאשר מאט סמית מגלם את הדוקטור האחד עשר ומלוויו החדשים הם איימי פונד המגולמת על ידי קארן גילאן ורורי ויליאמס המגולם על ידי ארתור דארוויל. כמו כן הוחלף המפיק בפועל והכותב הראשי, ראסל טי דייוויס, שליווה את הסדרה החדשה מעונתה הראשונה, בסטיבן מופאט, שכתב בעבר מספר פרקים לסדרה ואף היה אחראי לסדרות אחרות ב-BBC כגון זיווגים וג'קיל. בשנת 2011 עלתה עונה שישית לסדרה, שבה שלושת השחקנים הראשיים מהעונה החמישית, מאט, קארן וארתור, המשיכו לגלם את דמויותיהם הדוקטור, איימי ורורי, בהתאמה. כמו כן, המשיכו שלושת השחקנים לעונה השביעית, בה לאחר חמישה פרקים פרשו השחקנים קארן וארתור המגלמים את איימי ורורי. קלרה אוסוולד המגולמת על ידי ג'נה קולמן, שהופיעה בתפקיד מינורי בפרק הראשון של העונה השביעית, תפסה את מקומם, והחל מפרק הספיישל "אנשי השלג" ששודר לאחר הפרק החמישי בעונה, הצטרפה לסדרה כמלווה קבועה של הדוקטור. לאורך זמן תפקידו של מאט בתור הדוקטור, מלווה לא קבועה של הדוקטור שחוזרת והולכת הייתה מרכזית יותר בעלילה - דמותה של ריבר סונג המגולמת על ידי אלכס קינגסטון, שהוצגה כבר בפרק מסוים בעונה הרביעית. לאחר העונה השביעית שודרו שני פרקי ספיישל (ביניהם פרק לרגל חגיגות היובל לסדרה), ובסופם עזב מאט סמית את הסדרה, ואת תפקיד הדוקטור החדש לקח פיטר קפלדי, ולצדו ג'נה קולמן בתפקיד קלרה (עונות 8–9).

שידורי דוקטור הו בישראל

לאחר שידור הפרק הראשון של הסדרה החדשה, "רוז", הסדרה נמכרה לארצות רבות נוספות ובהן ישראל. בישראל הסדרה שודרה בעבר ב-Yes stars 2‏, BBC Prime ו-AXN ובשירות ה-VOD של HOT. לאחר מכן שודרה בערוץ yes stars Action של הלוויין וב-Yes action (אפיק 13), וב-BBC Entertainment בכבלים ובלוויין. נכון להיום התוכנית אינה משודרת בערוצי הטלוויזיה בישראל, אך בעלי דיסני פלוס יכולים לצפות בספיישלים של 2023 והלאה.

פורמט

בסדרה המקורית בשנים 1963 - 1989, הפרקים השבועיים היו חלק מסיפור שנמשך בדרך כלל ארבעה עד שישה פרקים. חריגים בולטים היו הסיפורים "תוכנית האב של הדאלקים" שכלל 12 פרקים (והפרק "משימה אל הלא ידוע", שהיווה הקדמה לפרק הנ"ל, שלא כלל איש מהצוות הקבוע), 10 פרקים של "משחקי מלחמה" ו-14 פרקים של "משפטו של אדון הזמן" (סיפור שלמעשה נמשך עונה שלמה).

הרעיון המקורי היה לעשות תוכנית לכל המשפחה בעלת אופי חינוכי. הכוונה הייתה להציג לסירוגין תוכניות שמלמדות היסטוריה באמצעות סיפורים המתרחשים בתקופות חשובות בהיסטוריה האנושית (כמו המהפכה הצרפתית, האימפריה הרומית או קרב קולודן), ותוכניות שמלמדות מדעים עם סיפורים המתרחשים בעתיד או בחלל החיצון. בעונות הראשונות המלווים של הדוקטור היו בהתאם מורים להיסטוריה ולמדע. בפועל סיפורי המדע בדיוני בסדרה עוררו יותר עניין, והנושאים ההיסטוריים, שלא היו חביבים על הכותבים, נזנחו לחלוטין. אף על פי שאירועים היסטוריים המשיכו לשמש רקע לפרקים בסדרה, הם היוו רק תפאורה לסיפורי מדע בדיוני. הסדרה הפכה במהירות ל"מוסד לאומי" בבריטניה, ושחקנים וקומיקאים רבים השתתפו בה בתפקידי אורח.

עד יוני 2005 הופקו כ-709 פרקים של "דוקטור הו", משך רוב הפרקים הללו ארך בסביבות ה-25 דקות. בסדרה המחודשת ב-2005 הופקו בינתיים 13 עונות, ובהן פרקים שאורכם כ-45 דקות ומספר פרקי "ספיישל" ששודרו בין העונות ושאורכם גדול יותר ולא קבוע. הכותבים המרכזיים בסדרה החדשה הם ראסל טי דייוויס (בעונות 1–4), סטיבן מופאט (בעונות 5–10) וכריס צ'יבנל (עונות 11–13).

נעימת הנושא

אחת מן הגרסאות המוקדמות של נעימת הנושא של דוקטור הו

נעימת הנושא של הסדרה, שחוברה ב-1963 על ידי רון גריינר ודליה דרבישייר, נחשבה לחדשנית בתחום המוזיקה האלקטרונית. העיבוד המוזיקלי של דרבישייר שימש בשינויים קלים עד לסוף העונה ה-17 של הסדרה. בעונה ה-18 (1980) חובר לחן דינמי יותר על ידי פיטר האוול, העיבוד הוחלף ב-1986 בעיבוד של דומיניק גלין, אך הוא לא התקבל יפה. קף מקקלוך עיבד מחדש ב-1987 עבור העונה של הדוקטור השביעי, גרסה זו ליוותה את התוכנית עד שהופסקה בשנת 1989. בסדרה המחודשת ב-2005 עיבד מאריי גולד את הלחן עיבוד מחודש שכלל דגימות מהנעימה המקורית של 1963, ותוספות מקוריות. עיבודים נוספים של נעימת הנושא הופיעו בתוכנית המיוחדת לרגל 30 שנה לדוקטור הו במסגרת משדר התרמה בריטי לילדים במצוקה, בסרט הטלוויזיה משנת 1996 וכן בחלק מתסכיתי השמע המופצים על ידי חברת "Big Finish" ברישיון מה-BBC.

בתחילת שנות השבעים הקליט ג'ון פרטווי, שגילם את הדוקטור השלישי, שיר ששמו "מי זה הדוקטור" לפי נעימת הנושא של הסדרה. ב-1988 הוציאה להקת "The Justified Ancients of Mu Mu" (שנודעה אחר כך בשם KLF) תקליטון בשם "Doctorin' The Tardis" בשם הטיימלורדס ("אדוני הזמן"), שיר שהגיע לראש המצעדים בבריטניה. מוזיקאים נוספים שהקליטו גרסאות כיסוי של הנעימה היו להקת "אורביטל", הלהקה האוסטרלית "פורפליי", הלהקה האירית "הפוגס" ועוד. השיר One of These Days מתוך האלבום Meddle של פינק פלויד כולל קטעים המזכירים מאוד את נעימת הנושא, הנכתבו ככל הנראה כהומאז'.

פרקים

הסדרה הקלאסית (1963-1989)

ערך מורחב – דוקטור הו - עונות (1963-1989)

הסדרה המחודשת (2005 - הווה)

ערך מורחב – דוקטור הו - עונות

דמויות

הדוקטור

ערך מורחב – הדוקטור (דוקטור הו)

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

הדוקטור לדורותיו. משמאל לימין: ויליאם הארטנל, פטריק טרוטון, ג'ון פרטווי, טום בייקר, פיטר דייוויסון, קולין בייקר, סילבסטר מקוי, פול מקגאן, כריסטופר אקלסטון, דייוויד טננט (הפעם הראשונה), מאט סמית, פיטר קפלדי, ג'ודי ויטאקר, דייוויד טננט (הפעם השנייה), שוטי גטווה

דמותו של הדוקטור הייתה בתחילה אפופה במסתורין. כל מה שהיה ידוע עליו הוא שיש לו נכדה, סוזן, שנולדה "בזמן אחר ובעולם אחר", וששניהם יצאו לגלות. במשך הזמן התגלה שהדוקטור שייך לגזע אדוני הזמן והגיע מהכוכב גאליפריי. הוא בעל שני לבבות, ויש בכוחו, כמו כל אדוני הזמן, לקום לתחייה מחודשת אחרי מותו (תהליך המכונה "התחדשות"). הוא השתתף במלחמת הזמן, אשר בה נהרגו כל בני גזעו. את הדוקטור שיחקו עד כה 14 שחקנים (כולל את הדוקטור ממלחמת הזמן אשר בדרך כלל לא נחשב בספירת הדוקטורים). השחקן הנוכחי המשחק את הדוקטור הוא שוטי גטווה. הדוקטור המקורי היה רגזן וחמום מוח, אבל גם אינטליגנטי מאוד ורחמן, הוא מתעב רשע וברצון מושיט עזרה לזקוקים לו. לדוקטור יש חללית שהיא גם מכונת זמן הנקראת טארדיס והיא גדולה יותר מבפנים מאשר מבחוץ.

בעונה האחרונה של דוקטור הו לפני ביטולה ב-1989 שולבו רמזים באשר לעברו של הדוקטור. הרמזים היו אמורים להתפתח לכדי סיפור שלם יותר בעונה ה-27 של התוכנית, אך זו, כאמור, בוטלה.

על פי הפרקים המתוכננים שלא שודרו, הדוקטור אמור היה לגלות פרטים לגבי גלגול קודם שלו (שקדם לגוף הראשון שלו כדוקטור) שנודע בשם "האחר". בסרט הטלוויזיה משנת 1996 התגלה כי הדוקטור הוא בחלקו בן-אנוש, אך פרט זה לא זכה, בינתיים, להתייחסויות נוספות בסדרה החדשה, והוא אף סותר מידע שהופיע בסדרה המקורית. מעריצים שניסו לתת הסבר לגילוי הזה במסגרת ההגיון הפנימי של הסדרה העלו את האפשרות שרק בגלגולו השמיני היה הדוקטור חצי-אדם. ביסוס לאפשרות זו ניתן למצוא בסיפור "Mawdryn Undead" מהעונה העשרים (הדוקטור החמישי), שם נטען כי אדוני זמן יכולים "לשנות גזע" בין התחדשות אחת לאחרת. בעבר אף הועלתה האפשרות שהדוקטור יהיה אשה באחד מגלגוליו - אפשרות שנזנחה בסופו של דבר אך קיבלה ביטוי בפארודיה "Curse of Fatal Death", בה עובר הדוקטור סדרה של התחדשויות ובסופו של דבר הופך לאשה, בגילומה של ג'ואנה לאמלי - שחקנית שעל פי שמועות הייתה מועמדת לגלם את הדוקטור האשה בסדרה האמיתית (לבסוף היה שימוש בדבר זה בהתחדשות של המאסטר למיסי בעונה 8 ובהתחדשות של גנרל גאליפריי בעונה 9, שלפי דבריו היה בכל חייו אישה והפך רק פעם אחת לגבר, וכן בהתגלמות ה-13 של הדוקטור).

בסוף עונה שבע הוצג דוקטור לא ידוע שאותו מגלם השחקן ג'ון הארט ורק נאמר שעשה מעשה שאותו הדוקטור מחשיב נוראי כל כך עד שאינו קורא לו אפילו הדוקטור. הסיפור שלו סופר בהרחבה ב-23 בנובמבר 2013, במהלך ספיישל חגיגי (לרגל חגיגות ה-50 שנה לסדרה) שהיה באורך של סרט מלא והוקרן בתלת מימד ובבתי קולנוע נבחרים בבריטניה.

עד לשנת 2005 "ההתחדשות" של הדוקטור עובדה כחלק מהסיפור, אבל אחרי ההפסקה הארוכה בסדרה הוחלט לא להחליף את השחקנים בפרק הראשון, כדי לא לגרום לבלבול בקרב צופים החדשים. בהתאם לכך הדוקטור התשיעי (בגילומו של כריסטופר אקלסטון) מופיע בתחילת הסדרה, ללא הופעתו של הדוקטור השמיני, אולם הוא מזכיר את דמותו הקודמת ורומז על כך שהתחדשותו קרתה לאחרונה. מפיקי הסדרה החדשה הסבירו כי לסצנת התחדשות בראשיתו של פרק ראשון המיועד לציבור שברובו לא הכיר את הסדרה המקורית לא יהיה האפקט הרגשי שמתלווה לסצנה שכזו, והיא תגרום לבלבול מיותר אצל הצופה.

ב-1 ביוני 2013 הוכרז כי מאט סמית, שגילם את התגלמותו ה-11 של הדוקטור, יעזוב את הסדרה ויתחדש במהלך ספיישל חג המולד 2013, שישודר ב-25 בדצמבר 2013. ב-4 באוגוסט 2013 הוכרז כי מחליפו יהיה פיטר קפלדי, שהשתתף כדמות משנית בעונה הרביעית ("להבות פומפיי"). ההתחדשות עצמה התרחשה בספיישל חג המולד 2013: "זמנו של הדוקטור". המעבר מהדוקטור ה-11 ל-12 הייתה ההתחדשות הקצרה ביותר שקרתה עד היום. בסוף 2017 עזב קפלדי את התפקיד, והוחלף על ידי ג'ודי ויטאקר באוקטובר 2018 – ג'ודי היא האישה הראשונה שגילמה את הדוקטור. בנובמבר אותה שנה צללו נתוני הצפייה של הסדרה חדות, כשצופים רבים התלוננו על כך שהעלילה נעשתה תקינה פוליטית מדי אחרי שפרקים הציגו מפגש עם רוזה פארקס וגבר שנכנס להריון.

ב-8 במאי 2022 הוכרז כי שוטי גטווה לוהק לתפקיד הדוקטור ומתעתד להתחיל לגלמו בשנת 2023.

ב-23 באוקטובר 2022 הוכרז באופן רשמי כי דייוויד טננט יחזור לגלם את הדוקטור אחרי ג'ודי ויטאקר, ויהיה הדוקטור ה-14. שוטי גטווה, שהוכרז לפני כן, יהיה הדוקטור ה-15 ויגיע מיד אחריו.

שחקנים שגילמו את הדוקטור בטלוויזיה

שם	שנים
ויליאם הארטנל	1963–1966, 1973
פטריק טרוטון	1966 - 1969, 1973, 1983, 1986
ג'ון פרטווי	1970–1974, 1983
טום בייקר	1974 - 1981
פיטר דייוויסון	1981 - 1984
קולין בייקר	1984 - 1987
סילבסטר מקוי	1987 - 1989, 1996
פול מקגאן	1996, 2013
ג'ון הארט	ספיישל 50 שנה לסדרה (2013)
כריסטופר אקלסטון	2005
דייוויד טננט	2005 - 2010, 2013
מאט סמית	2010 - 2013, 2014
פיטר קפלדי	2013 - 2017
ג'ודי ויטאקר	2017 - 2022
דייוויד טננט	2022-2023
שוטי גטווה	2023 -

ב-1983, ביום השנה ה-20 לסדרה, גילם ריצ'רד הארנדול את תפקיד הדוקטור הראשון בסרט הטלוויזיה "חמשת הדוקטורים", כיוון שויליאם הארטנל נפטר ב-1975. בספיישל חג המולד בשנת 2017 התפקיד גולם על ידי דייוויד בראדלי. טרוטון ופרטווי מתו אף הם ב-1987 וב-1996 בהתאמה. שני סרטי "דוקטור הו" הופקו בשנות השישים בכיכובו של פיטר קאשינג, אך הם חורגים באופן מהותי מהקו שהתוותה הסדרה בהמשך דרכה - למשל, הדוקטור של קאשינג הוא בן אנוש ולא חייזר - ולפיכך הם נחשבים מחוץ לקאנון, והדוקטור של קאשינג אינו נכלל בספירה הרגילה של הדוקטורים. בסיפור "משפטו של אדון זמן", שהיווה את כל העונה ה-23, נטען כי התובע במשפטו של הדוקטור, הואליארד (מייקל ג'ייסטון), אינו אלא זיקוק של צידו האפל של הדוקטור שניתק ממנו בין הגוף ה-12 לגוף האחרון שלו (אף על פי שבסדרה החדשה הדוקטור מקבל עוד מחזור התחדשיות חדש).

מלווים

ערך מורחב – דוקטור הו - דמויות

בילי פייפר בתפקיד המלווה רוז טיילר. (2005)

לדוקטור נלווים כמעט תמיד שותפים למסע. (למעט מקרים חריגים; בפרק "The Deadly Assassin" הדוקטור הרביעי מטייל לבד אחרי ששרה ג'יין עזבה, בפרק "Heaven Sent" הדוקטור ה-12 עדיין בלי אף מלווה אחרי מותה של קלרה). המלווה הוא הדמות הראשית לצדו של הדוקטור והוא נועד כדי לספק לצופים דמות להזדהות איתה, ולקדם את העלילה על ידי כך שישאל שאלות ויסתבך בצרות. הדוקטור רוכש לו מלווים חדשים ונפרד ממלווים קודמים, חלקם חוזר לבתיהם ואחרים נשארים בעולם החדש אליו הגיעו, ואף בכמה מקרים המלווה מת במהלך הסדרה.

בימיה הראשונים של הסדרה, הדוקטור נהג לטייל עם שניים-שלושה מלווים כל פעם. החל משנות ה-70, הדוקטור החל לטייל לרוב עם מלווה אחת בלבד, בדרך כלל בחורה צעירה. בין המלווים והמלוות הזכורים ביותר בסדרה הקלאסית ניתן למצוא את איאן וברברה (ויליאם ראסל וג'קלין היל), ג'יימי (פרייזר היינס), ג'ו גרנט (קייטי מאנינג), שרה ג'יין סמית (אליזבת סליידן), רומאנה (מרי תאם \ ללה וורד) ו-K-9 הכלב הרובוטי. (קולו של ג'ון ליסון). בין המלוות בסדרה המחודשת ניתן לראות את רוז טיילר (בילי פייפר), מרתה (פרימה אג'ימן), דונה (קתרין טייט), איימי ורורי (קארן גילאן וארתור דארוויל) וקלרה אוסוולד (ג'נה קולמן).

דמויות נוספות

מעבר למלווים הקבועים, יש עוד דמויות שנוהגות לחזור ולהופיע בסדרה. בריגדיר אליסטר לת'ברידג'-סטיוארט (ניקולס קורטני) הוא איש צבא וחבר של הדוקטור שעומד בראש הארגון יוני"ט (UNIT - Unified Intelligence Taskforce). הוא הופיע בסדרה לסירוגין משנת 1968 לצד הדוקטור השני ועד שנת 1989 לצד הדוקטור השביעי. רוב הופעותיו היו בשנות ה-70, לצד הדוקטור השלישי. בסדרה המחודשת, בתו של הבריגדיר, קייט סטיוארט (ג'מה רדגרייב) תופסת את מקומו ומופיעה לצד הדוקטור ה-11 וה-12, וחוזרת להופיע בספיישלים עם הדוקטור ה-14 ועם הדוקטור ה-15.

המאסטר הוא חבר ואויב של הדוקטור. הוא הופיע לראשונה לצד הדוקטור השלישי בשנת 1971 בגילומו של רוג'ר דלגאדו וחזר והופיע שוב ושוב במהלך הסדרה בפרקים שונים. אחרי שדלגאדו נהרג בתאונת דרכים, השחקן העיקרי לגלם את המאסטר היה אנתוני איינלי, אשר שיחק בתפקיד עד הפרק האחרון של הסדרה הקלאסית בשנת 1989. המאסטר חזר גם בסדרה המחודשת בשנת 2007, בגילומם של סר דרק ג'קובי וג'ון סים ובהמשך בגילומה של מישל גומז ובגילומו של סשה דוואן.

בני משפחתם של המלוות החלו לתפוס נופח משמעותי בעלילה בסדרה המחודשת. אמא של רוז, ג'קי (קאמיל קודורי) והחבר של רוז, מיקי (נואל קלארק) הופיעו לא מעט בשתי העונות הראשונות וחזרו להופעות אורח בהמשך. כך גם אחותה של מרתה, טיש (גוגו אמבתה-רו) שהופיעה בעונה השלישית; סבה של דונה, וילפרד (ברנרד קריבינס) שהופיע בעונה הרביעית (וחזר להופעת אורח בספיישל עם הדוקטור ה-14, זמן קצר לפני מותו) ובן זוגה של קלרה, דני (סמואל אנדרסון) שהופיע בעונה השמינית. הארייט ג'ונס (פנלופי וילטון) היא חברת פרלמנט ומאוחר יותר ראש ממשלה שהופיעה לצד הדוקטור התשיעי והעשירי מספר פעמים. מייזי ויליאמס גילמה את אשילדר, נערה שהדוקטור ה-12 הופך לבת אלמוות והוא ממשיך להיתקל בה בפרקים שונים לאורך העונה התשיעית.

דמות משנה בולטת היא ריבר סונג (אלכס קינגסטון). ריבר היא ארכאולוגית מהמאה ה-51 והיא מופיעה לראשונה בסדרה המחודשת בעונה הרביעית, לצד הדוקטור העשירי. נראה שהיא מכירה אותו היטב, אך הוא אינו מזהה אותה כלל. בהמשך היא חוזרת ומופיעה לצד הדוקטור ה-11 וה-12, התעלומה שלה ממשיכה להעמיק ולהיפתר - מתגלה שהיא בתם של המלווים איימי ורורי ושהיא והדוקטור נהיים מעורבים בקשר רומנטי.

אויבים

ערך מורחב – דוקטור הו - מפלצות

כשהמפיק סידני ניומן יזם את הסדרה, הוא לא רצה להנציח את הקלישאות של "המפלצות בעלות העיניים הבולטות" שרווחו בז'אנר המדע בדיוני. אך המפלצות היוו מרכיב ב"דוקטור הו" כבר מההתחלה. לדוקטור יריבים רבים, הבולטים מביניהם הם "הסייברמנים", ה"דאלקים" ו"המאסטר" - אדון זמן שסרח. מבין כל המפלצות והנבלים היו אלה הדאלקים שכבשו את דמיונם של הצופים.

סדרות בת

(K-9 And Company (1981

הניסיון הראשון ליצור סדרת-בת ל"דוקטור הו" היה "K-9 And Company". פרק פיילוט בשם "A Girl's Best Friend" הופק ושודר, אך התוכנית לא המשיכה מעבר לזה. התוכנית התמקדה במלוות העבר שרה ג'יין סמית (אליזבת סליידן) אשר מקבלת יום אחד מתנה מהדוקטור - הכלב הרובוטי K-9. (קולו של ג'ון ליסון).

טורצ'ווד (2006–2011)

ערך מורחב – טורצ'ווד

"טורצ'ווד" עוקבת אחר מעלליו של קפטן ג'ק הארקנס (ג'ון בארומן), מלווה לשעבר של הדוקטור אשר עומד בראש ארגון "טורצ'ווד 3" בקארדיף של המאה ה-21. הוא והצוות שלו (גוון קופר, אוון הרפר, טושיקו סאטו ויאנטו ג'ונס) מסכלים יחדיו מזימות של חייזרים ונבלים שונים להשתלט על העולם. הסדרה נחשבת למיועדת לקהל צופים בוגר יותר מזה של סדרת האם, בשל אופי אפל יותר ומינון גבוה יותר של מין ואלימות. התוכנית שודרה בערוץ BBC Three בעונתה הראשונה, עברה ל-BBC Two בעונתה השנייה והגיעה לערוץ המרכזי, BBC One בעונתה השלישית. העונה הרביעית שודרה בערוץ האמריקאי Starz. התוכנית מעולם לא בוטלה רשמית, אך נכון לשנת 2020 אין תוכניות להפיק עונה נוספת. תסכיתי אודיו בהפקת "ביג פיניש" המשיכו את עלילות הסדרה מעבר לעונה הרביעית.

הרפתקאות שרה ג'יין (2007–2011)

ערך מורחב – הרפתקאות שרה ג'יין

"הרפתקאות שרה ג'יין", בדומה ל-"K-9 And Company", עוקבת אחר דמותה של שרה ג'יין סמית. שרה ג'יין מאמצת בן, לוק, ויחד איתו ועם חבריו (מריה, קלייד וראני) היא מסכלת מזימות ותוכניות של חייזרים, יצורים ונבלים שונים להשתלט על העולם. גם K-9 מופיע לסירוגין. זהו הספין-אוף הראשון בו הדוקטור בעצמו (דייוויד טננט ומאט סמית) מגיע להופעות אורח. סדרה זו מיועדת לקהל צופים שכולל ילדים ומוגדרת ל"כל המשפחה". היא שודרה בערוץ CBBC המיועד לילדים.

הסדרה הסתיימה לאחר שידור מחצית מפרקי העונה החמישית שנכתבו, בעקבות מותה של השחקנית הראשית אליזבת סליידן.

(Class (2016

ערך מורחב – Class (סדרת טלוויזיה)

"Class" היה ספין-אוף לנוער אשר התמקד בבית הספר התיכון "Coal Hill" אשר הופיע לא פעם בסדרה, בין היתר כשהמלווה קלרה אוסוולד (ג'נה קולמן) עבדה בו כמורה. הדמויות הראשיות היו חבורת תלמידים (אפריל, ראם, טניה וצ'רלי) והמורה שלהם, מיס קוויל. מיס קוויל וצ'רלי הם למעשה חייזרים שכלואים בכדור הארץ ויחד עם שאר הדמויות הם מתמודדים עם איומים מהחלל החיצון אשר תוקפים את בית הספר. זהו הספין-אוף השני בו הדוקטור (פיטר קפלדי) מגיע להופעת אורח. הסדרה בוטלה אחרי עונה אחת. תסכיתי אודיו בהפקת "ביג פיניש" המשיכו את עלילות הסדרה מעבר לעונה שהופקה.

(Doctor Who Confidential (2005-2011

במקביל לעליית הסדרה המחודשת בשנת 2005, עלתה גם תוכנית אשר תיארה את העשייה מאחורי הקלעים של "דוקטור הו". התוכנית נקראה "Doctor Who Confidential". (בתרגום חופשי: "דוקטור הו חסוי") אחרי כל פרק של "דוקטור הו" ששודר בערוץ BBC One, שודר בערוץ BBC Three פרק מאחורי הקלעים שמתאר איך עשו את הפרק ששודר באותו היום. הפרקים כללו ראיונות עם השחקנים, הכותבים ועם צוות ההפקה ולעיתים גם עם שחקנים ודמויות מפתח מהסדרה הקלאסית. התוכנית ירדה מהמרקע אחרי העונה השישית.

במדיות אחרות

הסדרה זכתה להנצחה במגוון רחב של מדיות. כבר בזמן שידור הסדרה המקורית הפכו חלק מפרקי הסדרה לספרים בהוצאת ה-BBC. בהמשך, לאחר ביטול הסדרה, המשיכו מעריצים ושוחרים של הדוקטור לפתח את דמותו בסדרת ספרי "ההרפתקאות החדשות של דוקטור הו" (בהוצאת וירג'ין), בקומיקס שהתפרסם במסגרת מגזין דוקטור הו, ובסדרת תסכיתים רשמיים המופקים עד היום על ידי חברת "Big Finish".

סיפורי הדוקטור במדיה השונים מפתחים את דמויותיהם של הדוקטורים השונים, מוסיפים להם סיפורים חדשים ומלווים חדשים. סיפורים ומלווים אלו אף משפיעים על הדוקטורים של המדיה האחרים. כך, למשל, הופיע בקומיקסים של עלילות הדוקטור השישי יצור משנה-צורה בשם פרובישר, המעדיף להופיע רוב הזמן כפינגווין. פרובישר הופיע פעמיים גם בתסכיתים של Big Finish.

עם זאת, רוב סיפורי המדיה הנוספים מעבר לתוכניות הטלוויזיה וסרט הטלוויזיה מ-1996 נחשבים מחוץ לקאנון של דוקטור הו ואינם מחייבים את יוצרי הסדרה במסגרת שמירת ההגיון הפנימי וההיסטוריה של הדוקטור. עד כה, בסדרה החדשה, ההתייחסות היחידה לסיפורים ממדיות אחרות הייתה במיני-פרק שבו פול מקגאן ציין את שמותיהם של כל המלווים שלו באותה תקופה בתסכיתי Big Finish, ובראיונות עם יוצרי הסדרה עולה מפעם לפעם כי רעיונות לפרקים נלקחו מתוך סיפורים שנכתבו לראשונה באחד המדיה האחרים. לדוגמה, הפרק "טבע האדם" בעונה השלישית (נכתב על ידי פול קורנל) הוא גרסה טלוויזיונית לספר של הדוקטור השביעי עם אותו השם.

פרסים ומועמדויות

שנה	פרס	קטגוריה	מועמד/ים	תוצאה	מקור
2024	פרס התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה	סדרת הדרמה הטובה ביותר	דוקטור הו	מועמדות
	פרס באפט"א לטלוויזיה	רגע בלתי נשכח	שוטי גטווה נחשף כדוקטור ה-15	מועמדות

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של דוקטור הו (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של דוקטור הו (באנגלית)

• דוקטור הו, ברשת החברתית פייסבוק
• דוקטור הו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• דוקטור הו, ברשת החברתית אינסטגרם
• דוקטור הו, סרטונים בערוץ היוטיוב
• "דוקטור הו", באתר נטפליקס
• "דוקטור הו", באתר AllMovie (באנגלית)
• "דוקטור הו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "דוקטור הו", באתר Metacritic (באנגלית)
• "דוקטור הו", באתר HBO Max (באנגלית)
• "דוקטור הו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• דוקטור הו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• "TARDIS Index File" - אנציקלופדיה בנושא דוקטור הו וסדרות הבת של הסדרה, באתר ויקיה (באנגלית)
• דוקטורפדיה, באתר ויקיה
• מי הדוקטור? באתר "המסך המפוצל"
• נועה מנהיים, הו, דוקטור, למה אמרת לא לנשים?, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2013
• אבי בליזובסקי, ‏יובל לסדרה דוקטור הו – כל דוקטור הביא עימו פיתוחים מדעיים חדשים, באתר "הידען", 23 בנובמבר 2013
• לירון סיני, חוגג 50: כך הפך דוקטור הו לתופעה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2013
• אודליה גולדמן, ‏הו לא: מהפכת המי טו שלא עוברת מסך, בעיתון מקור ראשון, 25 בפברואר 2019
• ערגה הלר, ‏צעד קטן לאדם, זיכרון חדש לאנושות: לשאלת התיעוד ההיסטורי בסדרת הטלוויזיה "דוקטור הּו", סליל, כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, חורף 2018
• משחק אינטראקטיבי: הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדת ה-50 לסדרה, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)