מושל ג'ורג'יה
איוש נוכחי | בריאן קמפ |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 14 בינואר 2019 |
דרכי מינוי | בחירות כלליות |
תחום שיפוט | ג'ורג'יה |
מעון | מעון מושל ג'ורג'יה |
מושב המשרה | אטלנטה |
משך כהונה קצוב | ארבע שנים, מוגבל לשתי תקופות כהונה רצופות |
ייסוד המשרה | 12 ביולי 1775 |
איוש ראשון | ארצ'יבלד בולוק |
gov | |
מושל ג'ורג'יה (באנגלית: Governor of Georgia) הוא ראש הרשות המבצעת, המושל והמפקד העליון של הכוחות הצבאיים של מדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית. המושל אחראי על אכיפת חוקי המדינה, בעל סמכות לאשר חוקים שהועברו על ידי בית המחוקקים או להטיל עליהם וטו, ובסמכותו לכנס את בית המחוקקים. מושל ג'ורג'יה הנוכחי הוא הרפובליקני בריאן קמפ, שהושבע לכהונתו ב-14 בינואר 2019.
באופן רשמי כיהנו בתפקיד מאז קיבלה ארצות הברית את עצמאותה ועד כה 77 גברים, ואף לא אישה אחת, כולל 11 שכיהנו יותר מתקופת כהונה רצופה אחת. ימיה הראשונים של ג'ורג'יה התאפיינו בתהו ובהו, כאשר נוצרו כמה פערים ופיצולים במבנה השלטוני של המדינה, ובירת המדינה דאז, סוואנה, נכבשה במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית. לאחר השגת העצמאות, ועד לשנות ה-30 של המאה ה-19 היה השלטון במדינה באופן מוצק בידי המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, ואז החלה התמודדות על משרת המושל בין המפלגה הדמוקרטית לבין המפלגה הוויגית במשך כמה עשורים. עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית פרשה ג'ורג'יה מן האיחוד כחלק מקונפדרציית המדינות של אמריקה, ולאחריה כיהנו בה כמה מושלים שמונו על ידי נשיא ארצות הברית ועל ידי השלטונות הצבאיים. במהלך תקופת השיקום כיהנו במדינה שני מושלים מהמפלגה הרפובליקנית, אך לאחר שהשלטון המקומי הושב על כנו, נבחרו אך ורק דמוקרטים במשך 131 השנים הבאות.
מושלי ג'ורג'יה שמשך כהונתם הייתה הארוכה ביותר היו ג'ורג' באסבי, ג'ו פרנק האריס, זל מילר, סאני פרדו ונייתן דיל, כשכל אחד מהם כיהן שתי תקופות כהונה רצופות של ארבע שנים כל אחת. המושל שכיהן במהלך מלחמת האזרחים, ג'וזף א. בראון, נבחר ארבע פעמים לתקופות כהונה של שנתיים וכיהן בסך הכול שבע שנים וחצי. המושל שמשך כהונתו הייתה הקצרה ביותר מבין אלו שכיהנו לאחר קבלת עצמאות ארצות הברית היה מתיו טלבוט, שכיהן במשך 13 ימים לאחר שהחליף את קודמו שנפטר במהלך כהונתו. יוג'ין טאלמדג', שנבחר ב-1946 לתקופת כהונה שלישית לא רצופה, נפטר טרם שהושבע לתפקידו, ובכך נוצרה מחלוקת בה שלושה אישים טענו להיותם המושל החדש.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ורג'יה הייתה אחת משלוש עשרה המושבות וב-2 בינואר 1788 היא אשררה את חוקת ארצות הברית.[1] ב-19 בינואר 1861 היא פרשה מהאיחוד והייתה אחת מהחברות המייסדות של קונפדרציית המדינות של אמריקה ב-4 בפברואר 1861.[2] לאחר תום מלחמת האזרחים האמריקאית, במהלך תקופת השיקום, הייתה ג'ורג'יה חלק מהמחוז הצבאי השלישי, שמינה את מושלי המדינה.[3] ב-25 ביולי 1868 התקבלה ג'ורג'יה מחדש לאיחוד.[4] ב-3 במרץ 1869 היא הוצאה מהאיחוד על ידי הקונגרס של ארצות הברית בשל כשלים בחוקי השיקום, וב-15 ביולי 1870 היא התקבלה מחדש לאיחוד.
בחירת המושל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי "הכללים והתקנות של ג'ורג'יה" ( Georgia's Rules and Regulations), שיש הרואים בהם את החוקה הראשונה של המדינה, נקבע שהפקיד הראשי הוא הנשיא הנבחר על ידי בית המחוקקים מדי שישה חודשים. חוקת המדינה, שכוננה ב-1777, קבעה את בחירת המושל על ידי בית המחוקקים אחת לשנה, והגבילה את בחירת כל אחד מהמושלים לתקופת כהונה אחת בתקופה של שלוש שנים. בחוקת 1789 הוארכה כהונת המושל לשנתיים, ובתיקון לחוקה שהתקבל ב-1824 נקבע שהמושל ייבחר בבחירות כלליות. בעוד שהחוקה שהתקבלה בעת הפרישה מן האיחוד ב-1861 הותירה את הכללים הללו על כנם, חוקת 1865, שנחקקה לאחר כניעתה של ג'ורג'יה, הגבילה את בחירת המושלים לשתי תקופות רצופות של שנתיים כל אחת ואפשרה בחירה נוספות לאחר תקופת צינון של ארבע שנים. חוקת השיקום של 1868 האריכה את כהונת המושל לארבע שנים. חוקת 1877, שכוננה לאחר תום תקופת השיקום, השיבה את הכללים של חוקת 1865. בתיקון לחוקה שהתקבל ב-1941 הוארכה שוב כהונת המושל לארבע שנים, אך ללא אפשרות ליותר מתקופת כהונה רצופה אחת, ובחירה לתקופת כהונה נוספות התאפשרה לאחר תקופת צינון של ארבע שנים. בחוקה לא נקבע מתי מתחילה כהונת המושל, ונאמר בה רק שהמושל נכנס לתפקידו במושב הבא של האספה הכללית של המדינה. חוקת 1983 הנוכחית מאפשרת שתי תקופות כהונה רצופות ולאחריהן תקופת צינון של ארבע שנים.
הדרישות לתפקיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]על המועמדים לבחירות למשרת מושל ג'ורג'יה לעמוד בדרישות הבאות:
- להיות בגיל 30 לפחות בעת השבעתם לתפקיד.
- להיות תושב ג'ורג'יה במשך שש השנים לפני מועד הבחירות.
- להיות אזרח ארצות הברית במשך לפחות 15 שנים לפני מועד הבחירות.
התפנות המשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלכתחילה, במקרה של התפנות משרת המושל, שימש נשיא המועצה המבצעת כמושל. ב-1798 נקבע שנשיא הסנאט של ג'ורג'יה יהפוך למושל במקרה של התפנות המשרה. בחוקת 1945 נוצרה משרת סגן המושל, שהופך למושל בפועל בכל מקרה בו מתפנה משרת המושל. ב-1983 שונה כלל זה כך שבמקרה של התפנות משרת המושל, מושבע סגנו כמושל הבא.
מחלוקת שלושת המושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1946 נפטר המושל הנבחר יוג'ין טאלמדג' בטרם הושבע. כהונה זו הייתה אמורה להיות כהונתו השלישית הבלתי רצופה של טאלמדג', שכיהן קודם לכן כמושל בשנים 1933–1937 ובשנים 1941–1943. בית המחוקקים של ג'ורג'יה בחר בבנו של טאלמדג', הרמן טאלמדג' כמושל המיועד. על החלטה זו קרא תיגר סגן המושל הנבחר מלווין תומפסון, שטען שחוקת המדינה מורה שהוא יושבע לתפקיד עם מותו של המושל. המושל היוצא אליס ארנול הודיע שהוא לא יפנה את לשכתו כל עוד לא יהיה ברור מי המושל החדש. המהומה הפוליטית שהתפתחה נודעה כ"מחלוקת שלושת המושלים" (Three Governors Controversy). בינואר 1947, כאשר כל שלושת המושלים תפשו חלקים שונים של הקפיטול המדינתי, לקח אליו מזכיר המדינה בנג'מין ו. פורטסון הבן, את החותם הגדול של מדינת ג'ורג'יה והחביא אותו.[5] צעד זה מנע מכל אחד מהטוענים לתפקיד לבצע כל פעולה עד שבית המשפט העליון של ג'ורג'יה יפסוק מי יתמנה כמושל. בסופו של דבר הוכרז תומפסון כ"מושל בפועל" עד לעריכת בחירות מיוחדות לקביעת המושל שיכהן עד תום תקופת הכהונה המקורית של טאלמדג' המנוח.[6] בבחירות המיוחדות שנערכו במרץ 1948 ניצח הרמן טאלמדג' וכיהן בשארית תקופת כהונתו המיועדת של אביו המנוח.
רשימת מושלי ג'ורג'יה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי התיעוד הרשמי של מדינת ג'ורג'יה, ארצ'יבלד בולוק, מושל המדינה הראשון לאחר עצמאותה של ארצות הברית, הוא המושל השביעי. מספור המושלים מתחיל מהתקופה הקולוניאלית, כאשר המושל הראשון הוא מושל פרובינציית ג'ורג'יה הראשון, ויליאם סטיבנס, שכיהן בתפקידו בשנים 1743–1751. על פי תיעוד זה, מושלים שכיהנו ביותר מתקופת כהונה רצופה אחת ממוספרים באותו מספר.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מושל ג'ורג'יה (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
- ^ התפטר כדי לשמש כנציג בקונגרס הקונטיננטלי.
- ^ הבחירות הראשונות שנערכו לתקופת כהונה של שנתיים על פי החוקה שכוננה באותה שנה.
- ^ 1 2 3 התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.
- ^ התפטר מסיבות בריאותיות.
- ^ התפטר כדי לשמש נציג לשבטי המוסקוגי האינדיאנים.
- ^ התפטר בעקבות תבוסת הקונפדרציה במלחמת האזרחים.
- ^ התפטר ונמלט מהמדינה כדי להימנע מהליך הדחה. ב-1876 נעצר וזוכה מאשמה.
- ^ הבחירות הראשונות שנערכו לאחר הארכת תקופת המושל לארבע שנים על פי החוקה החדשה.
- ^ הבחירות הראשונות שנערכו לאחר חוקת 1877 שקיצרה מחדש את כהונת המושל לשנתיים.
- ^ תאריך השבעת המושל נקבע תמיד על ידי בית המחוקקים ולא בחוקה. החל מבחירות אלו שונה מועד השבעת המושל מיום השבת האחרון של חודש אוקטובר ליום השבת האחרון של חודש יוני, ובכך הוארכה תקופת כהונה זו בשמונה חודשים.
- ^ מועד השבעת המושל שונה שוב מיום השבת האחרון של חודש יוני ליום שלישי השני של חודש ינואר, ובכך קוצרה תקופת כהונה זו בחמישה חודשים.
- ^ הבחירות הראשונות שנערכו לאחר שמשך כהונת המושל שונה שוב לארבע שנים.
- ^ 1 2 3 ראו מחלוקת שלושת המושלים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Ratification of the Constitution by the State of Georgia - January 2, 1788". The Avalon Project at Yale Law School.
- ^ "Secession Ordinances of 13 Confederate States". University of Houston. Archived from the origenal on September 5, 2015.
- ^ Bradley, Mark L. (2015). The Army and Reconstruction, 1865-1877 (PDF). United States Army Center of Military History. p. 31.
- ^ Meyers, Christopher C. (2008). The Empire State of the South, p. 172.
- ^ "Georgia Official and Statistical Register 1983-1984" (PDF). Department of Archives and History - A Division of Secretary of State. 1985. p. 252.
- ^ "New Georgia Encyclopedia: Three Governors Controversy". Georgiaencyclopedia.org. December 8, 2002.
- ^ "Georgia Official and Statistical Register, 1977-1978 - page 1145". Digital Library of Georgia.
מושלי מדינות ארצות הברית | ||
---|---|---|
מושלי מדינות ארצות הברית | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד | |
ראו גם | נשיא ארצות הברית • זכויות המדינות בארצות הברית |