מלכי פורטוגל
רשימת מלכי ומלכות ממלכת פורטוגל מתחילה ב-1139, עם הכרזתה של פורטוגל כממלכה עצמאית בידי המלך אפונסו הראשון ומסתיימת ב-5 באוקטובר 1910, עם הכרזתה של פורטוגל כרפובליקה וביטול המלוכה, בתקופת המלך מנואל השני.
מלכי פורטוגל נמנו עם ארבע שושלות:
- בית בורגונדיה (שושלת אפונסו), מ-1143 עד 1383 או 1385 (ר' בהמשך בהתייחס לריבונות פורטוגל בשנים אלו)
- בית אביש (שושלת ז'ואאו), מ-1385 עד 1580
- הענף הפורטוגלי של בית הבסבורג (שושלת פיליפה), מ-1580 עד 1640
- בית ברגנסה, 1640 - 1910
קודם לעצמאות פורטוגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורטוגל עלתה לראשונה כיחידה פוליטית עצמאית במאה ה-9, כשוימארה פרס כבש את "מחוז פורטוגל" בצפון פורטוגל (בין נהרות המניו והדורו) מן המורים, ששלטו בשטח למשך זמן קצר.
ניתן להצביע על מספר שושלות ששלטו בשטח לפני עצמאות פורטוגל:
דוכסות פורטוגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 868 העניק אלפונסו השלישי, מלך אסטוריאס, את השטח שבצפון פורטוגל של ימינו לוימארה פרס, כשטח אוטונומי. השטח נקרא על שם העיר פורטוקאלה (כיום פורטו), שעמדה במרכזו. ב-1071 איבד אחד מצאצאיו של פרס, נונו מנדס, את העצמאות לטובת שלטון גליסיה. גרסיה השני, מלך גליסיה, היה הראשון שנשא בתואר "מלך פורטוגל". גרסיה לא זכה לשלוט זמן רב בשטח זה, שנכבש ב-1072 בידי אחיו וסופח לממלכת לאון. ב-1093 נוצרה מחדש דוכסות פורטוגל, תחת שלטונו של אנרי (אנריקה) מבורגונדיה.
אנריקה מבורגונדיה שאף להעניק לפורטוגל עצמאות מלאה. לאחר מותו משלה בדוכסות אלמנתו טרסה, ששימשה כעוצרת בשם בנם אפונסו, שהיה אז ילד. טרסה המשיכה להאבק עבור עצמאותה של פורטוגל וניהלה במסגרת זו מספר מלחמות. ב-1128 הודחה טרסה, ובנה עלה לשלטון בדוכסות ונודע בשם אפונסו הראשון. ב-1139 הכריז אפונסו על עצמו כמלך פורטוגל. אלפונסו הרביעי, מלך לאון, הכיר במלכותו ב-1143. עצמאותה של פורטוגל זכתה להכרה מן האפיפיור אלכסנדר השלישי ב-1172, ויש הרואים בשנה זו את תחילת קיומה של פורטוגל כמדינה עצמאית.
בית בורגונדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בית בורגונדיה
ב-1139, או למצער 1143, הפך אפונסו למלך הראשון של פורטוגל העצמאית. שושלתו שלטה על פורטוגל במשך כמאתיים שנה, עד למותו של פרננדו הראשון. פרננדו הראשון הותיר אחריו בת יחידה (ללא בנים), ביאטריש, שהייתה נשואה לחואן הראשון, מלך קסטיליה. ביאטריש הוכתרה רשמית כמלכת פורטוגל, אך מתנגדיה טענו כי בשל נישואיה, שלטונה על פורטוגל מהווה למעשה איבוד הריבונות הפורטוגזית לטובת ממלכת קסטיליה ופרצה מלחמת אזרחים, שבסופה הודחה המלכה ועלתה שושלת בית אביש. במשך שנים הודר גם זכרה של ביאטריש מספרי ההיסטוריה בפורטוגל, בשל כך.
| שם | תמונה | משנת | עד | שם בפורטוגזית | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אפונסו הראשון | 
|
1139 | 1185 | Afonso Henriques | מלך למעשה כבר מ-1126 אך הכריז על עצמאות פורטוגל ב-1139 |
| 2 | סנשו הראשון | 
|
1185 | 1211 | Sancho I | |
| 3 | אפונסו השני | 
|
1211 | 1223 | Afonso II | |
| 4 | סנשו השני | 
|
1223 | 1247 | Sancho II | |
| 5 | אפונסו השלישי | 
|
1247 | 1279 | Afonso III | |
| 6 | דיניש | 
|
1279 | 1325 | Dinis | |
| 7 | אפונסו הרביעי | 
|
1325 | 1357 | Afonso IV | |
| 8 | פדרו הראשון | 
|
1357 | 1367 | Pedro I | |
| 9 | פרננדו הראשון | 
|
1367 | 1383 | Fernando I | לא הותיר אחריו בנים; בתו היחידה, ביאטריש, ירשה את כסו כמלכת פורטוגל, אך מלכותה עורערה על ידי מלחמת אזרחים |
| 10 | ביאטריש | 
|
1383 | 1385 | Beatriz | בתו היחידה של פרננדו הראשון שירשה את כס המלוכה; אך שלטונה עורר מחלוקת בשל טענות לאיבוד הריבונות לטובת קסטיליה והיא הודחה לטובת דודה, ז'ואאו הראשון, מקים בית אביש. |
בית אביש
[עריכת קוד מקור | עריכה]על רקע מלחמת האזרחים בפורטוגל (לאחר מותו של פרננדו הראשון ועלייתה לשלטון של המלכה ביאטריש), ולאחר ניצחונו בקרב אלז'וברוטה, עלה לשלטון אחיו למחצה של פרננדו, ז'ואאו הראשון, אחד מבניו הבלתי-חוקיים של פדרו הראשון. תקופת שלטונו של בית אביש מאופיינת בין היתר בעלייתה של האימפריה הפורטוגזית וברדיפות נגד יהדות פורטוגל אשר בשיאן - הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות והקמת האינקוויזיציה הפורטוגזית.
ב-1557 מת המלך ז'ואאו השלישי, ואת כסאו ירש נכדו סבשטיאו, שהיה אז בן שלוש. ב-1578 נהרג סבשטיאו בקרב אל-קסר אל-כביר והכתר עבר לידי אחי-סבו, אנריקה. אנריקה היה חשמן לפני עלותו לשלטון, ולא היה רשאי להינשא. הוא פנה לכנסייה בבקשה להתיר לו להינשא ולהוליד יורש, אך האפיפיור, שהיה כלי בידיה של שושלת הבסבורג היריבה, סירב לבקשתו. כתוצאה מכך גרם מותו של אנריקה, שנתיים לאחר עלותו לשלטון, למלחמת ירושה. יש הרואים במותו של אנריקה את קץ שלטונו של בית אביש, בעוד שאחרים מכירים בתקופת שלטונו הקצרה של אנטוניו, אב המנזר של קראטו (בנו הבלתי-חוקי של אחד מאחיהם של ז'ואאו השלישי ואנריקה) כחלק משלטונה של שושלת אביש, טרם נפילתה לטובת בית הבסבורג.
הספרות בסוגריים מציינות ספירת מניין המלכים על פי היסטוריונים אשר אינם מכירים בשלטונה של ביאטריש.
| שם | תמונה | משנת | עד | שם בפורטוגזית | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| (10) 11 | ז'ואאו הראשון | 
|
1385 | 1433 | João I | אחיו-למחצה של פרננדו הראשון, בנו הבלתי-חוקי של פדרו הראשון |
| 12 (11) | דוארטה | 
|
1433 | 1438 | Duarte | |
| 13 (12) | אפונסו החמישי | 
|
1438 | 1481 | Afonso V | |
| 14 (13) | ז'ואאו השני | 
|
1481 | 1495 | João II | |
| 15 (14) | מנואל הראשון | 
|
1495 | 1521 | Manuel I | |
| 16 (15) | ז'ואאו השלישי | 
|
1521 | 1557 | João III | |
| 17 (16) | סבשטיאו | 
|
1557 | 1578 | Sebastião | נכדו של ז'ואאו השלישי |
| 18 (17) | אנריקה | 
|
1578 | 1580 | Henrique | חשמן, אחי-סבו של סבסטיאו ושאר-בשרו הקרוב ביותר |
| 19 (18) | אנטוניו, אב המנזר של קראטו | 
|
1580 | 1580 | António I | שלטונו ארך 20 יום בלבד, עד פלישתו של מלך ספרד לפורטוגל; הוא הודח בידי האחרון ב-1580, אך המשיך לטעון לכתר פורטוגל מן האיים האזוריים עד 1583 |
הענף הפורטוגזי של בית הבסבורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]שושלת פיליפה עלתה לשלטון בפורטוגל ב-1581, כאשר פליפה השני, מלך ספרד השתלט על הממלכה לאחר מותו של המלך אנריקה (ונודע בפורטוגל בשם פיליפה הראשון). השושלת מנתה שלושה מלכים, כולם נקראו בשם פיליפה. שלטונה של השושלת הגיע לקצו ב-1640, לאחר התקוממות שפרצה תחת שלטונו של פיליפה השלישי, שניסה להחליש את האצולה הפורטוגזית וגרם להתדרדרות במצבה של האימפריה הפורטוגזית.
המספר בסוגריים מציין את מניין המלכים ללא אנטוניו וביאטריש (שנחשבו בעיני פלגים מסוימים כמלכים בלתי-חוקיים).
| שם | תמונה | משנת | עד | שם בפורטוגזית | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 20 (18, 19) | פיליפה הראשון | 
|
1581 | 1598 | Filipe I | נקרא גם פליפה השני, מלך ספרד. |
| 21 (19 או 20) | פיליפה השני | 
|
1598 | 1621 | Filipe II | נקרא גם פליפה השלישי, מלך ספרד. |
| 22 (20 או 21) | פיליפה השלישי | 
|
1621 | 1640 | Filipe III | נקרא גם פליפה הרביעי, מלך ספרד. |
לאחר מלחמת העצמאות של 1640, עלתה לכס המלוכה משפחת ברגנסה, משפחת אצולה פורטוגזית שלה קשרי דם למלך מנואל הראשון. המשפחה המשיכה לשלוט על פורטוגל עד הפיכתה לרפובליקה ב-1910. השושלת ממשיכה עד היום, וגם כיום קיימים טוענים לכתר פורטוגל מטעם משפחת ברגנסה (הנוכחי הוא דוארטה פיו).
כמו בטבלה הקודמת, המספרים בסוגריים מציינים את מניין שליטי פורטוגל ללא המלכה ביאטריש ו/או המלך אנטוניו.
| שם | תמונה | משנת | עד | שם בפורטוגזית | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 23 (22, 21) | ז'ואאו הרביעי | 
|
1640 | 1656 | João IV | עלה לאחר מרד כנגד בית הבסבורג והשלטון הספרדי. |
| 24 (22 או 23) | אפונסו השישי | 
|
1656 | 1667 | Afonso VI | |
| 25 (23 או 24) | פדרו השני | 
|
1667 | 1706 | Pedro II | |
| 26 (24 או 25) | ז'ואאו החמישי | 
|
1706 | 1750 | João V | |
| 27 (25 או 26) | ז'וזה הראשון | 
|
1750 | 1777 | José I | |
| 28 (26 או 27) | מריה הראשונה (1734 – 1816) | 
|
1777 | 1816 | Maria I | בתו של ז'וזה. הייתה נשואה לפדרו השלישי, מלך פורטוגל |
| 29 (27 או 28) | ז'ואאו השישי | 
|
1816 | 1826 | João VI | |
| 30 (28 או 29) | פדרו הרביעי | 
|
1826 | 1826 | Pedro IV | הוכתר ב-1822 בתור קיסר ברזיל, וויתר לשם כך על כתר פורטוגל זמן מועט לאחר שירש אותו |
| 31 (29 או 30) | איזבל מריה | 
|
1826 | 1828 | Isabel Maria de Bragança | |
| 32 (30 או 31) | מיגל הראשון (1803-1866) | 
|
1828 | 1834 | Miguel | היה שמרן, קתולי אדוק, בתקופתו פרצה מלחמת אזרחים ויש שלא הכירו בסמכותו |
| 33 (31 או 32) | מריה השנייה | 
|
1834 | 1853 | Maria II | שלטה ביחד עם בעלה, פרננדו השני, מלך פורטוגל. מריה היא המונרך היחיד שנולד מחוץ לאירופה ושלט באחת ממדינות אירופה |
| 34 (32 או 33) | פדרו החמישי | 
|
1853 | 1861 | Pedro V | |
| 35 (33 או 34) | לואיש הראשון | 
|
1861 | 1889 | Luís I | אחיו של פדרו החמישי |
| 36 (34 או 35) | קרלוש הראשון | 
|
1889 | 1908 | Carlos I | נרצח ב-1908 יחד עם בנו הבכור, לואיש-פיליפה |
| 37 (35 או 36) | מנואל השני | 
|
1908 | 1910 | Manuel II | הודח ב-1910 |
טוענים לכתר, בני שושלת מיגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הפלת שלטונו של מיגל הראשון, מלך פורטוגל קם פלג בבית ברגנסה שראה במיגל ובצאצאיו את בעלי הטענה החוקית לכתר פורטוגל. לאחר הפיכת פורטוגל לרפובליקה, ממשיך פלג זה לטעון לכתר הפורטוגלי. מלך פורטוגל האחרון, מנואל השני, שהיה חשוך ילדים, הכיר על ערש דווי בדוארטה נונו, ראש השושלת היריבה, כיורש הכתר. בנו של דוארטה נונו, דוארטה פיו, הוא הטוען הנוכחי לכתר פורטוגל.
| שם | תמונה | נולד | מת | שם בפורטוגזית | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| מיגל ("מיגל השני") | 
|
1853 | 1927 | Miguel de Bragança | |
| דוארטה נונו ("דוארטה השני") | 
|
1907 | 1976 | Duarte II Nuno | |
| דוארטה פיו ("דוארטה השלישי") | 
|
1945 | Duarte III Pio | הטוען הנוכחי לכתר. חי כיום בפורטוגל. |
