מנחם קורמן
 | |
| מנחם קורמן, 2015 | |
| לידה |
18 באוגוסט 1927 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 23 בנובמבר 2018 (בגיל 91) |
| מידע כללי | |
| מדינה |
ישראל  |
| ספורט | |
| ענף ספורט | כדורסל |
| מאמן | אתלטיקה קלה |
  | |
מנחם קורמן (18 באוגוסט 1927 – 23 בנובמבר 2018)[1] היה כדורסלן במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל. לאחר פרישתו מכדורסל שימש כמורה לחינוך גופני וכמאמן אתלטיקה קלה.
הוא נחשב לשחקן הכדורסל הישראלי הראשון שהשתמש בקליעת ניתור (Jump Shot).[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנחם קורמן נולד ב-1927 בתל אביב, דור חמישי בארץ ישראל. גר בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב. למד בבית הספר היסודי "ביאליק" ולאחר מכן החל לעבוד כמסגר. כנער הצטרף ל"הגנה" בתל אביב ביחידה למדריכי תנועות הנוער, לימים פיקוד הגדנ"ע לאחר קום המדינה.
פעילותו ככדורסלן בנבחרת ישראל ובמכבי תל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל לשחק כדורסל במסגרת "מכבי הצעיר", התקדם לקבוצת הנוער ומשם לקבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב. שיחק במכבי תל אביב בהדרכת המאמן יהושע רוזין ובנבחרת ישראל[3]. השתתף באולימפיאדת הלסינקי בשנת 1952[4]. בשנת 1953 השתתף באליפות אירופה שנערכה במוסקבה[5], בה סיימה נבחרת הכדורסל במקום חמישי. היה חלק מהחמישייה של מכבי תל אביב בשנות ה-40 וה-50.
בריאיון עיתונאי סיפר קורמן כי התרגש במיוחד מיהודי ברית המועצות שפנו בחשאי אל חברי הנבחרת, מסרו להם את שמם וכתובתם וכן שם וכתובת בישראל של קרובים ומיהרו להיעלם. במהלך הקריירה שלו כשחקן כדורסל, מוזכר קורמן כישראלי הראשון שהשתמש בקליעת ניתור (Jump Shot):
”אברהם זייף, ששפט במשחק שבו ניסיתי את הזריקה הזו לראשונה, שרק לצעדים - ורק אחרי שהסברתי לו כי באוויר אין צעדים, הוא קיבל את דבריי.”[6].
קורמן שיחק במכבי תל אביב עד פרישתו מהכדורסל בשנת 1962 וזכה אתה באליפויות רבות[7].
הקריירה החינוכית בבית ספר תיכון עירוני ט' תל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל להיותו שחקן, הדריך קורמן בקורס מאמני כדורסל בשנת 1953[8]. בעת היותו כדורסלן פעיל, למד במחזור השני של המדרשה למורים לחינוך גופני. עם סיום לימודיו החל לעבוד כמורה לחינוך גופני בבית הספר "מעורב נווה צדק". לאחר זמן קצר עבר לבית הספר "החיל" ביד אליהו, שם החלה למעשה קריירת האימון שלו באתלטיקה קלה. בשל צורכי בית הספר והתחרויות הנלוות, קורמן פיתח את הענף ובית הספר הפך למוביל בתחום זה. בין חניכיו הבולטים בעת ההיא היו לוי פסבקין ורינה וינרייך. לאחר מכן עבר ללמד בתיכון עירוני ט' בתל אביב, שם עבד למעלה מארבעים שנה והגיע להישגים ארציים משמעותיים בתחום האתלטיקה הקלה. בנוסף לכך הקים נבחרות כדורסל וקבוצת נוער בבית ספרו. אחד ממפעלי הספורט החשובים שקורמן יזם וארגן הייתה תחרות אתלטיקה קלה לזכר תלמידי בית הספר שנפלו במלחמות ישראל. בתחרות מסורתית זו שהתקיימה שנים רבות, השתתפו טובי האתלטים בארץ, כמחווה לקורמן שראה באירוע שילוב של זיכרון לאומי ותחרות ספורטיבית.
מאמן אתלטיקה קלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת דרכו כמאמן, פעל קורמן באצטדיון המכביה הישן ליד נמל תל אביב יחד עם אברהם גרין, המאמן הראשי של אגודת מכבי תל אביב באתלטיקה קלה[9]. בשנת 1964 הוא אימן את נבחרת הנשים של ישראל יחד עם שורה רפפורט[10]. בתחילת שנות השבעים, הצליח קורמן לממש חלום ישן שלו, להקים אצטדיון אתלטיקה קלה בבית הספר, פרויקט לא שגרתי בימים ההם. האצטדיון, שתוכנן והוקם בפיקוחו של אברהם גרין, הפך למעין סניף של מכבי תל אביב בא"ק ושם אימן קורמן את מיטב האתלטים שעברו תחת ידיו, כאשר הבולטים ביניהם היו לוי פסבקין, רינה ויינרייך, משה אליצור, חיים מונהייט, ציפי בן-דב, דני שרעבי, מאיר קופלר (ששבר את שיאו ה'נצחי' של דוד טבק ב-200 מ'), עדנה גורני, מרית ולטמן, צביה וייספלד, שרונה פיקסלר ודורון שיטרוק[11].
לאור הצלחותיו התמנה קורמן לאחד ממאמני נבחרת ישראל, ומסגרת זו הדריך את הנבחרת במפעלים רבים בישראל ומחוצה לה. במסגרת עבודתו ניהל מאות רבות של תחרויות א"ק, הן במסגרות בית ספריות והן במסגרות ארציות ובינלאומיות כגון משחקי המכביה וכינוסי הפועל וכן מפגשים רב לאומיים אחרים שנערכו בארץ[11].
בשנת 1987 נבחר קורמן לחבר באיגוד האתלטיקה בישראל וגם שם תרם במשך כחמש עשרה שנים מניסיונו הרב לקידום ענף זה במסגרת לאומית.
פרסים ועיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת המכביה ה-13 שנערכה בשנת 1989, הוענק לקורמן עיטור מכבי ישראל[12].
בשנת 1998 קיבל תואר עמית כבוד של איגוד האתלטיקה על מכלול תרומתו לקידום הספורט בישראל[11].
בשנת 2006 קיבל מעיריית תל אביב את פרס דוב הוז על מכלול תרומתו לקידום הספורט בישראל.
נפטר ב-23 בנובמבר 2018[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם קורמן, באתר olympedia.org
אריה ליבנת, מנחם קורמן, האיש מאחורי הג'אמפ שוט הראשון בישראל, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "הלך לעולמו מנחם קורמן". מכבי תל אביב. נבדק ב-2018-11-29.
- ^ יהושוע רוזין - כולם היו בני (2000)
- ^ 12 שחקנים בנבחרת כדור־סל, הַבֹּקֶר, 18 במאי 1952
- ^ ההולכים לאולימפיאדה, דבר, 13 ביוני 1952
- ^ אלכסנדר דורון, סלי מוסקבה, מעריב, 28 במאי 1965
- ^ נח קליגר, זיכרונות מ-1953, באתר ynet, 30 ביולי 2017
- ^ "כדורסל-מכבי ת"א: האליפות הראשונה". FXP. נבדק ב-2018-06-12.
- ^ קורסים למאמני כדורסל של מכבי, הַבֹּקֶר, 11 במרץ 1953
- ^ יעקב גרוס (2011-11-03), עירוני ט' יום ספורט 1966., נבדק ב-2018-06-12
- ^ יוון-ישראל באתלטיקה בסוף השבוע בתל אביב, הַבֹּקֶר, 13 בספטמבר 1964
- ^ 1 2 3 איגוד האתלטיקה ע"ר - חדשות, באתר mail.iaa.co.il (ארכיון)
- ^ Art-Up LTD, מכבי ישראל | עיטורים והוקרות, באתר www.maccabisport.org
 משלחת ישראל לאולימפיאדת הלסינקי (1952) 
| ||
|---|---|---|
 אתלטיקה
|
אוריון גלין גלר • אריה גליק • לאה זמרי • אולגה וינטנברג • דוד טבק • תמר מטל-שומכר • אריה קלינשטוב-נוה | |
 כדורסל
|
דני ארז • משה דניאל • יהודה וינר • מרסל חפץ • פרדי כהן • עמוס לין • זכריה עופרי • אליהו עמיאל • ראובן פכר • מנחם קורמן • רלף קליין • שמעון שלח • אברהם שניאור (מאמן: מוריס רסקין) | |
 קליעה
|
אלכס אלירז • דב בן-דב • שמואל לביב-לובין • צבי פנקס | |
 קפיצה למים
|
יואב רענן | |
 שחייה
|
נחום בוך | |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1953 (מקום חמישי) | ||
|---|---|---|
|
1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 קורמן • 5 פ.כהן • 6 הייבלום • 7 שלח • 8 וינר • 9 קליין • 10 חפץ • 11 ממרן • 12 ארז • 13 פכר • מאמן: שאלתיאל |
| |