משה קופפרמן

משה קופפרמן
	משה קופפרמן (1983)
לידה	12 באוגוסט 1926; יארוסלב, פולין
פטירה	20 ביוני 2003 (בגיל 76); לוחמי הגטאות, ישראל
תחום יצירה	ציור
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2000); פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית (1998) ;

משה קוּפפרמן (לעיתים קופרמן; Kupferman; ‏ 12 באוגוסט 1926 – 20 ביוני 2003) היה צייר ישראלי, חתן פרס ישראל לציור לשנת 2000.

ביוגרפיה

משה קופפרמן נולד בירוסלב שבפולין בשנת 1926, למשפחה שעסקה במסחר בטקסטיל. אביו בא ממשפחת חרשי נחושת וזהו מקור שם המשפחה (קופר – מן). בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, גורש עם משפחתו מביתו, ושנותיו הבאות עברו עליו בבריחה מתמדת. הוא חי במחנה באורל, בקזחסטן ובמחנות העקורים בגרמניה, שני הוריו נפטרו בתקופה זו, והוא שרד בזכות עבודה בעבודות פיזיות קשות. חוויית המלחמה באו לידי ביטוי עז בהמשך חייו בעבודותיו האמנותיות.

לאחר שחזר לפולין אחרי המלחמה, עלה קופפרמן לארץ ישראל בשנת 1948, והיה ממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות, שבו חי עד לפטירתו. עם עלייתו עבד כטפסן בניין. לאחר מכן למד ציור והושפע בעיקר מזרם אופקים חדשים שהיה שליט באומנות הישראלית בעשורים הראשונים של המדינה. עבודותיו המאוחרות הן ציורים ורישומים מופשטים שאלמנט הבנייה והמחיקה של היווצרות הציור ופעולת הציור נוכחים בו מאוד.

תערוכתו הראשונה הוצגה במוזיאון ישראל בירושלים בשנת 1969. מאז הציג גם במוזיאון סטיידלק באמסטרדם, במרכז פומפידו בפריז, במוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות ובקארנגי אינטרנשיונל. בשנת 2002 אצר יונה פישר תערוכה רטרוספקטיבית גדולה של קופפרמן במוזיאון ישראל. תערוכה זו יצרה דיון מחודש בעבודתו.

בשנת 2000 זכה קופפרמן בפרס ישראל לציור (יחד עם מיכאל גרוס ומיכה בר-עם). בנימוקיהם ציינו השופטים כי "עבודתו ניצבת היום בכותל המזרח של אומנות ישראל. תמונותיו גדולות הממדים וכן רישומיו הקטנים מוצגים וזוכים להערכה רבה בכל המוזיאונים החשובים בעולם".

בשנת 2003 נפתחה בצמוד לסטודיו האומן בקיבוץ לוחמי הגטאות, גלריה בשם "בית אוסף קופפרמן" בה מוצגות עבודות מתחלפות מעבדותיו.

משה קופפרמן נפטר בישראל בשנת 2003, בגיל 77. הותיר אחריו אשה - מיה, ולהם שלוש בנות ובן. עם מותו הספיד אותו הצייר רפי לביא: "משה קופפרמן, צייר שבכל פעם שאני רואה ציור שלו, אני מתרגש, נפטר. התערוכה שיונה פישר אצר לפני כשנה סימנה אותו כערך תרבותי עצום. קונצנזוס".

גלריה

השבר והזמן, 1999
שמן על בד
200x200 ס"מ
הסטודיו בו עבד משה קופפרמן ולצידו גלריה המציגה את עבודותיו בקבוץ לוחמי הגיטאות

השכלה

1953 - קורס לציור של הקיבוצים בנען, בהדרכת יוסף זריצקי ואביגדור סטימצקי.
1955 - קורס לציור של הקיבוצים בנען, בהדרכת אביגדור סטימצקי.

פרסים

1971, פרס שיף מטעם עיריית חיפה
1972 פרס סנדברג, מוזיאון ישראל, ירושלים
1991 פרס חיים גמזו לקידום האמנויות, מוזיאון תל אביב לאמנות
1996 פרס זוסמן לציורים על השואה, יד ושם, ירושלים
1998 פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
2000 פרס ישראל לציור

הנצחה בסדרת בולים על אמנות ישראלית

בתאריך 26 ביולי 2005 דאר ישראל הנפיק סדרה של 3 בולי דאר על הנושא "אמנות ישראלית" . אחד מהבולים האלה הוקדש לציור של משה קופפרמן משנת 1999 שכותרו "השבר והזמן". הבול עוצב על ידי האמן אד ואן אויין.^[1]

פרסומיו

משה קופפרמן, עם בירות, אחרי בירות, עם בירות: יומן רישומים, תל אביב: הקיבוץ האוחד, תשמ"ד. (אלבום איורים שנעשו אחרי טבח סברה ושתילה)

איורים

פניה ברגשטיין, בני וגיטה: ספור / ציורים: משה קופרמן, תל אביב: הקבוץ המאוחד, תש"ך.
שרה נשמית, הילדים מרחוב מאפו: סיפור לבני-הנעורים / הציורים: משה קופרמן, תל אביב: הקבוץ המאוחד, תשכ"ה 1965.
יאיר הורביץ, ציפור כלואה, (שירים), ציורים - משה קופפרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.
שירי גבי דניאל, מגיש בנימין הרשב, דיוקן המשורר והערות - א"נ לוריא, ציורים - משה קופפרמן, מוציא לאור: ספרי סימן קריאה, תל אביב, תש"ן, 1990.
בנימין הרשב, טאקע אויף טשיקאוועס: געבליבענע לידער, צייכענונגען - מ. קופפערמאן. מוציא לאור: ראוון ד'וויילז: דריי שוועסטער, תשנ"ד, 1994.
יצחק קצנלסון, על נהרות בבל: מחזה תנכ"י (תרגם מיידיש שלום לוריא; הרישומים: משה קופפרמן), לוחמי הגטאות: בית לוחמי הגטאות, 1995.

ספרים וקטלוגים אודות יצירתו

יונה פישר, משה קופפרמן, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1969.
גבריאל תדמור, משה קופפרמן - יצירות חדשות, המוזיאון לאמנות חדשה, חיפה, 1972.
יונה פישר (אוצר), אד פטרסן, שרה ברייטברג-סמל, משה קופפרמן - ציורים, עבודות על נייר 1984-1963, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1985-1984.
יונה פישר (אוצר ועורך), איתן הלל, יורגן הרטן, כל הדרך ועוד פסיעה - משה קופפרמן: עבודות מ-1962 עד 2000, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2002.
גליה בר אור, עירן דורפמן, נמרוד רייטמן, משה קופפרמן: בנוסף לצפוי, המשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד, 2012.
גדעון עפרת, קופפרמןתומרקין: פגישה בזמן - שנות ה-60, 2017.

מחקר אוניברסיטאי

אלומה רז, הציור של משה קופפרמן כמרחב עדות, עבודת גמר (מ.א.) - אוניברסיטת תל אביב, 2012.

לקריאה נוספת

בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980.
גליה בר אור, מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, המשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד, 2009.
יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה קופפרמן בוויקישיתוף

אתר הבית של אוסף קופפרמן
משה קופפרמן, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
משה קופפרמן באוספי מוזיאון ישראל
מידע לאספנים אודות משה קופפרמן, באתר עסקי אמנות
משה קופפרמן בארופיאנה
משה קופפרמן, באתר פרס ישראל
משה קופפרמן, באתר תנועת העבודה הישראלית
סמדר שפי, מת משה קופפרמן, חתן פרס ישראל בציור, באתר הארץ, 22 ביוני 2003
דניאל עוז, הקאמבק של הסובייקט, באתר ynet, 16 בנובמבר 2009
ד"ר דרור פימנטל, חובה לחקור גם מאחור | על תערוכתו של משה קופפרמן, צד א' צד ב', הגלריה בבצלאל סלמה, היחידה להיסטוריה ותאוריה, בצלאל // גיליון מספר 11 - צילום והזירה הפוליטית, ינואר 2009
מכירת שיא לציור (78,200$) "ללא כותרת" של משה קופפרמן במכירה פומבית של תירוש, בשנת 2013
יונתן אמיר, צלקתו של קופפרמן, באתר ערב רב, פברואר 2016
משה קופפרמן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל

[1] התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל

[1]

זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית
פיסול	זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008)
ציור	יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו, פנחס ליטבינובסקי (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008)
ציור ופיסול	זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000)
אדריכלות	דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013)
עיצוב	יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007)
תולדות האמנות	בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004)
צילום	דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010)
אמנות פלסטית	יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023)