סטניסלב רוסטוצקי

סטניסלב רוסטוצקי

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	21 באפריל 1922 ריבינסק, פלך ריבינסק, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
פטירה	10 באוגוסט 2001 (בגיל 79) ויבורג, רוסיה
מקום קבורה	בית העלמין וגנקובסקויה
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
מקום לימודים	המכון לפילוסופיה, ספרות והיסטוריה של מוסקבה המכון לקולנוע על שם גרסימוב
בן או בת זוג	נינה מנשיקובה
צאצאים	אנדריי רוסטוצקי
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1970, 1975) פרס לנין (1980) אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1969) פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה (1964) עיטור מלחמת המולדת (1985) פרס לנין קומסומול (1974) עיטור הכוכב האדום (1944) אמן העם של ברית המועצות (1974) עיטור לנין (1982) עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (1985) עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (1996) עיטור מהפכת אוקטובר המשמר הסובייטי עיטור הדגל האדום של העמל תג הפציעה
פרופיל ב-IMDb

סטניסלב רוסטוצקי (ברוסית: Станислав Иосифович Ростоцкий;‏ 21 באפריל 1922 – 10 באוגוסט 2001) היה במאי ותסריטאי קולנוע סובייטי. הוא בעל תואר אמן העם של ברית המועצות (1974), חתן פרס ברית המועצות (1970, 1975) ופרס לנין (1980).

על פעילותו הציבורית רוסטוצקי קיבל מספר עיטורים כולל עיטור לנין עיטור מהפכת אוקטובר, עיטור הדגל האדום ועוד.

ביוגרפיה

סטניסלב רוסטוצקי נולד בעיר ריבינסק (מחוז ירוסלבל) למשפחת רופא בעל שורשים פולנים. לאחר סיום בית הספר הוא התחיל ללמוד במכון לספרות ופילוסופיה במוסקבה. לרוסטוצקי היו בעיות בעמוד השדרה ולכן הוא שוחרר מגיוס חובה. למרות זאת, בפברואר 1942 הוא גויס לצבא אדום ובעקבות בעיות בריאות הוצב ביחידה עורפית. לאור בקשותיו בספטמבר 1943 הוא עבר ליחידה קרבית ונשלח לחזית מלחמת העולם השנייה. ב-11 בפברואר 1944 רוסטוצקי נפצע קשה ולאחר תקופת החלמה שוחרר מהצבא והוכר כנכה.

בספטמבר 1944 רוסטוצקי החל את לימודיו ב-VGIK אצל גריגורי קוזינצב. במקביל ללימודים הוא עבד ולכן תקופת לימודים התארכה ל-7 שנים. עבודת הגמר של רוסטוצקי לא הועברה להקרנה מסיבות פוליטיות. בשנת 1955 רוסטוצקי ביים סרט על חיי הקולחוז הסובייטי. לאחר הקרנתו לעסקני קולנוע סובייטי הסרט נאסר להקרנה ואף הייתה סכנה שלרוסטוצקי לא יורשו להמשיך בבימוי סרטים נוספים. באופן מפתיע ניקיטה חרושצ'וב אהב את הסרט הוא הוצא להקרנות. לאחר מספר שנים הסרט בכל זאת הורד מהקרנות בבתי הקולנוע הסובייטים.

בחלק משמעותי של סרטיו, רוסטוצקי היה גם תסריטאי.

החל משנת 1975 הוא היה 5 פעמים יושב ראש חבר השופטים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה.

לאחר התפרקות ברית המועצות רוסטוצקי לא ביים אף סרט. הוא נפטר בשנת 2001 מהתקף לב.

פילמוגרפיה (חלקית)

• 1968 - "נחיה ונגיע ליום שני" (Доживём до понедельника), היה סרט השנה בברית המועצות, קיבל פרס ברית המועצות
• 1972 - הזריחות כאן שקטות (А зори здесь тихие), היה סרט השנה בברית המועצות ומועמד לפרס אוסקר, קיבל פרס ברית המועצות
• 1977 - "בים הלבן בעל האוזן השחורה" (Белый Бим Чёрное ухо), היה סרט השנה בברית המועצות ומועמד לפרס אוסקר, קיבל פרס לנין

משפחה

רוסטוצקי התחתן עם נינה מנשיקובה. היא הייתה שחקנית קולנוע ושותפה בחלק מהסרטים של בעלה. מנשיקובה נפטרה בשנת 2007. בנם אנדריי רוסטוצקי היה איש פעלולים ונהרג במהלך הנכה לאחד הפעלולים.

קישורים חיצוניים

• סטניסלב רוסטוצקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• סטניסלב רוסטוצקי, באתר AllMovie (באנגלית)
• סטניסלב רוסטוצקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• סטניסלב רוסטוצקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)