פרשת ויגש
| |||||
| פסוקים | בראשית, מ"ד, י"ח - מ"ז, כ"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 106 | ||||
| מספר תיבות | 1480 | ||||
| תוכן | יהודה מציע עצמו כעבד במקום בנימין, יוסף חושף את זהותו בפני אחיו, יעקב ומשפחתו יורדים למצרים, יוסף מנהל את כלכלת מצרים | ||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| יחזקאל, ל"ז, ט"ו–כ"ח | |||||
פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק מ"ד, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק מ"ז, פסוק כ"ז.
הפרשה ממשיכה לתאר את אירועי יוסף ואחיו. בפרשה יוסף מתגלה לאחיו לאחר נאום יהודה בו האחרון מציע את עצמו לעבד במקום אחיו בנימין. בעקבות כך יעקב אביו יורד למצרים עם כל משפחתו. בסוף הפרשה מתוארת באריכות מכירת הלחם למצרים בשנות הרעב.
את פרשת ויגש קוראים בין התאריכים ד' בטבת-י"א בטבת.
תוכן הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאום יהודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נאום יהודה
הפרשה הקודמת הסתיימה בדרישתו של יוסף לקחת את בנימין לעבד, אחרי שהואשם בגנבת גביע הכסף של יוסף. יהודה הציע שהאחים כולם יישארו במצרים כעבדיו של יוסף, אך יוסף מסרב וקובע ששאר האחים יחזרו לארץ כנען ורק בנימין יישאר עבד.
יהודה ניגש ליוסף ופורש בפניו בנאום ארוך את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו. הוא מתאר את התעניינותו החריגה של יוסף בבני משפחת האחים שנשארו בכנען ("היש לכם אב או אח") ואת התעקשותו על הבאת בנימין, למרות אזהרת האחים כי בנימין לא יכול לעזוב את יעקב. כן הוא מתאר את מערכת היחסים המיוחדת בין יעקב ובנימין ("ונפשו קשורה בנפשו") את מצבו הנפשי הרעוע של יעקב מאז היעלמות יוסף, ואת התנגדותו לכך שבנימין ירד למצרים. יהודה מדגיש כי הוא ערב לשלומו של בנימין בפני יעקב, ומבקש להישאר במקום בנימין כעבדו של יוסף.
התוודעות יוסף לאחיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – התוודעות יוסף לאחיו
יוסף איננו מצליח יותר להסתיר את זהותו מהאחים. הוא משלח את כל הנוכחים מהחדר, פורץ בבכי ומציג עצמו בפני אחיו: "אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?"[1] האחים נבהלים ושותקים, ויוסף מסביר להם שבעוד שהם חשבו עליו רעה, למעשה אלהים עומד מאחורי מכירתו, שכן היא הובילה לכך שהוא מסוגל לכלכל את משפחתו בשנות הרעב, והוא מבקש מאחיו שיביאו את יעקב ואת משפחתו למצרים. הוא ובנימין בוכים זה על צוארי זה, ואז הוא מנשק את אחיו ובוכה עליהם. הוא שולח את האחים, עם עגלות ומזון רב על פי ציווי פרעה, חזרה לכנען, מתוך כוונה שהמשפחה כולה עם יעקב תבוא אל יוסף למצרים.
ירידת יעקב למצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ירידת יעקב למצרים
יעקב מתקשה בתחילה להאמין כי יוסף עודנו חי. לאחר שהאחים מספרים לו את דברי יוסף והוא רואה את העגלות ששלח יוסף, הוא מקבל בהתרגשות גדולה את הבשורה ויוצא לדרך למצרים. בדרך, הוא עוצר בבאר שבע ומעלה קורבנות. שם מתגלה אליו אלוהים בלילה, ומחזק את ידיו בירידה למצרים. יצחק לעומתו, הצטווה להישאר בארץ כנען (פרק כ"ו, פסוק ב'). אלוהים מבטיח ליעקב כי זרעו יהיה לגוי גדול במצרים ובסופו של דבר יעלו חזרה לארץ ישראל. לאחר מכן מובאת בתורה רשימה של צאצאי יעקב שירדו למצרים. התורה מונה 70 'יוצאי ירך יעקב' היורדים מצרימה, נשים וגברים, מלבד נשי בני יעקב, יוסף ושני בניו (שהיו כבר במצרים), והוא עצמו.[2]
משפחת יעקב מגיעה למצרים יוסף יוצא לקראת המשפחה במרכבתו. כשיעקב ויוסף נפגשים, יוסף נופל ובוכה על צוארו של יעקב. יוסף מנחה את אחיו לומר לפרעה שהם רועי צאן, כדי שישכן אותם באזור נפרד במצרים. בני יעקב נפגשים עם פרעה ואחריהם בא גם יעקב עצמו ומברך את פרעה. יוסף משכן את אחיו בארץ גושן ומספק להם מזון במהלך שנות הרעב.[3]
יוסף בשנות הרעב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מכירת ארץ מצרים לפרעה
במקביל להתרחשות בין יוסף למשפחתו, מנהל יוסף את הכלכלה המצרית כולה בזמן הרעב. המצרים הרעבים ללחם נותנים ליוסף את כספם בתמורה לאוכל. כשהכסף אוזל הם נותנים לו את מקניהם, ולבסוף הם נותנים את אדמותיהם וגם את עצמם לעבדים לפרעה בתמורה לאוכל. לאחר הלאמת הרכוש, יוסף קובע מערכת של מיסים, שבה פרעה מחזיק בכל הנכסים, מספק לעם זרעים לעבודת האדמה והעם מחזיר לו חמישית מן היבול. יוסף מחריג את הכהנים מהלאמת הקרקעות, שכן הם מקבלים לחם על פי חק מפרעה.
תאריכי הקריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבת בה קוראים את פרשת ויגש יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:
- שנת השא ושנת השג - ד' בטבת
- שנת הכז - ה' בטבת
- שנת החא - ו' בטבת
- שנת גכה ושנת בשה, שנת גכז ושנת בשז - ז' בטבת
- שנת בחג ושנת זשג, שנת בחה ושנת זשה - ט' בטבת
- שנת זחא ושנת זחג - י"א בטבת
הפטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההפטרה היא בספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוקים ט"ו–כ"ח. יחזקאל מנבא על איחוד ממלכת יהודה וממלכת ישראל, המיוחסת אצלו ליוסף:
וְאַתָּה, בֶן אָדָם, קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו,
וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו.
וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ.
בנוסח רומניא הפטירו ספר יהושע, פרק י"ד, פסוק ו' עד פרק ט"ו, פסוק ו'.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
פרשת ויגש, באתר ויקיטקסט- פרשת ויגש - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת ויגש, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת ויגש, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת ויגש
- פרשת ויגש, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת ויגש, באתר "כיפה"
- פרשת ויגש עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת ויגש, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת ויגש, באתר "בינינו"
- פרשת ויגש, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת ויגש", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת ויגש באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת ויגש, באתר "התנועה הרפורמית"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |