טוקיו
| |||
 | |||
| עם כיוון השעון מלמעלה: שינג'וקו, גשר הקשת בענן בלילה, בניין הפרלמנט של יפן, תחנת שיבויה, עץ השמיים בלילה | |||
| מדינה |
 יפן | ||
|---|---|---|---|
| חבל | קאנטו | ||
| מחוז |
 טוקיו | ||
| ראש העיר | יוריקו קויקה | ||
| רשות מחוקקת |
Tokyo Metropolitan Assembly  | ||
| בירת העיר |
שינג'וקו | ||
| תאריך ייסוד |
6 בספטמבר 1868 | ||
| על שם |
עיר בירה, מזרח | ||
| שטח | 2,187.66 קמ"ר | ||
| גובה | 6.2 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
הר קומוטורי | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 14,264,798 (2022) | ||
| ‑ במטרופולין | 37,468,460 (2023) | ||
| ‑ צפיפות | 6,000 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| קואורדינטות | 35°41′N 139°46′E / 35.683°N 139.767°E | ||
| אזור זמן | UTC +9 | ||
| metro.tokyo.jp | |||
  | |||
טוקיו (ביפנית: 東京都 – IPA: ⓘⒾ) היא עיר הבירה של יפן ומהווה את המרכז התרבותי והכלכלי של המדינה. טוקיו ממוקמת בחופו המזרחי של האי הונשו שהוא האי הראשי של יפן, על גדות מפרץ טוקיו.
בטוקיו חיים למעלה מ-14 מיליון תושבים, ובמטרופולין טוקיו מעל ל-37 מיליון תושבים, מה שהופך אותה למטרופולין המאוכלסת בעולם. למעלה משני מיליון איש המתגוררים מחוץ לעיר נוסעים בקביעות לעבוד בתוכה. התמ"ג של העיר הוא הגבוה ביותר בעולם.
טוקיו עיר מתקדמת ומודרנית. קו הרקיע שלה עמוס בגורדי שחקים המעוצבים בחדשנות, מערכת התחבורה הציבורית שלה נחשבת לטובה ביותר בעולם, מערכת הכבישים שבה יעילה וניתן למצוא בה אזורי קניות ובילוי המשלבים בין המודרניות של עיר מערבית גדולה לבין מאפיינים יפניים מסורתיים, חלקם ייחודיים לאזור טוקיו.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעברה, נודעה טוקיו בשם "אדו", אשר משמעותו שפך נהר,[1] בהתאם למיקומה. שם העיר שונה לטוקיו (טו – מזרח, קיו – בירת) כאשר הפכה אדו לבירת הקיסרות בשנת 1868, בקנה אחד עם מסורת מזרח אסיאתית בה כוללים את המילה "בירה" בשם עיר הבירה.[1] בתקופת מייג'י המוקדמת, העיר נקראה גם "טוקאי" (Tōkei), הגייה אלטרנטיבית לאותן אותיות סיניות המייצגות את המילה "טוקיו".[2] בכמה מסמכים מערביים ששרדו, נהוגה ההגייה "Tokei". עם זאת, ההגייה הזאת ארכאית ואינה בשימוש.[3]
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה רשמית ומנהלית השם "טוקיו" אינו מתייחס לעיר אחת אלא למחוז שלם (ביפנית "טוקיו-טוֹ").[4] עיר עצמאית בשם טוקיו ("טוקיו-שִי") התקיימה רשמית רק עד שנת 1943, ולאחר מכן התמזגה עם המחוז הפרברי שממערב לה ("טוקיו-פוּ") כדי ליצור את מחוז טוקיו הנוכחי, שמעמדו המנהלי זהה לשאר 46 המחוזות ביפן. מחוז זה נקרא בשפות זרות "מטרופולין טוקיו".
השטח במרכז המטרופולין, שהוגדר בעבר כטוקיו העיר, חולק במסגרת הארגון מחודש ל-23 "רבעים מיוחדים" (tokubetsu-ku) שכל אחד מהם הוא במעמד מנהלי של עיר עצמאית. בחלק הפרברי של המחוז ישנם 26 ערים, 5 עיירות ו-8 כפרים. כמו כן כלולים במחוז טוקיו איים מרוחקים באוקיינוס השקט.
23 רובעי טוקיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז טוקיו מורכב מ-23 ערים במעמד של "רובע מיוחד". כל הרבעים האלה הם ישויות עירוניות עצמאיות, עם ראש עיר נבחר ומועצה נבחרת, אך חלק מהפונקציות המשותפות לרבעים מנוהלות על ידי ממשלת מטרופולין טוקיו. נכון לשנת 2003, התגוררו ברבעים 8.34 מיליון תושבים. צפיפות האוכלוסין הממוצעת: 13,416 נפשות לקמ"ר.
הרבעים המיוחדים הם:
ערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערבית ל-23 הרבעים של טוקיו מצויים "ערים" ("שִׁי") אשר מעמדן המשפטי זהה למעמד ערים אחרות ביפן. ערים אלה מהוות פרברים של טוקיו, ומקום מגורים לעובדים הרבים היוממים בעיר. קבוצת ערים אלה מכונה "מערב טוקיו".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של טוקיו
את חשיבותה הנוכחית של טוקיו ניתן לשייך לפועלם של שני אנשים: השוגון טוקוגאווה איאיאסו, והקיסר מוצוהיטו. בשנת 1603, לאחר איחוד המדינות השונות למדינה אחת, השוגון טוקוגאווה איאיאסו, הפך את העיר, שנקראה אז אדו לעיר הבירה מבחינה מעשית, אם כי מבחינה פורמלית עיר הבירה ("קיו" ביפנית) המשיכה להיות קיוטו, מאחר ששם שכנה המשפחה הקיסרית. השוגון הקים את מבצרו המרשים, מקום מגוריו, מגורי לוחמיו הסמוראים והמרכז המנהלי, במקום שהיום נמצא הארמון הקיסרי (皇居). אז היה זה ממש מעל לנמל, אך כיום הוא במרכז העיר, שכן חלקים גדולים מהעיר נמצאים על מילוי אדמה מלאכותי. כתוצאה מפעולה זו גדלה העיר והפכה לאחת הערים הגדולות בעולם (במאה ה-18 התגוררו בעיר למעלה ממיליון תושבים).
לאחר ההפיכה באמצע המאה ה-19 שהפילה את השוגונים והחזירה את שלטון הקיסר, עבר בשנת 1869 הקיסר מוצוהיטו בן ה-17 מקיוטו לאדו, שינה את שם העיר לטוקיו, והפך אותה לבירה הקיסרית. את ארמונו קבע הקיסר במתחם הגדול (קוטרו כחמשה ק"מ) שבו שכן מבצרו של השוגון. כיום ניתן לבקר בחלק קטן ממתחם זה, המכונה "הגנים המערביים", בעוד שלמתחם הפנימי ניתן להיכנס רק פעמיים בשנה: ב-23 בדצמבר, יום הולדתו של הקיסר מוצוהיטו, וב-2 בינואר, לרגל השנה החדשה. בתמונות המתפרסמות בכלי תקשורת רבים נראים הקיסר ומשפחתו יוצאים למרפסת ומנופפים מספר פעמים לקהל הרב (כ-40,000 איש המתחלפים בכל פעם).
אסונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1923 נפגעה העיר ברעידת האדמה הגדולה בקאנטו (קאנטו הוא חבל הארץ אשר טוקיו במרכזו). ברעידת אדמה זו נהרגו כ-140,000 בני אדם וכשני מיליון איש איבדו את ביתם, בעיקר בשל שריפות ענק שהשתוללו בכאוס שלאחר הרעידה. כ-20 שנה לאחר מכן, העיר עמדה שוב בפני סכנה גדולה. הפצצות בעלות הברית במהלך 1945 פגעו קשה בעיר.
כחלק ממאמצי השיקום המוצלחים שנערכו ביפן בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, שוקמה העיר. התוצאה היוותה בסיס לטוקיו המודרנית. הוקמו בה מערכות רכבת תחתית ורכבות מצוינות, נבנו גורדי שחקים רבים, ומרכזי מסחר ובילויים קרמו עור וגידים. כיום טוקיו נחשבת למופת של השתקמות מהפצצות, בקנה מידה אחד עם ברלין המשוקמת.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טוקיו ממוקמת בצפון מערב מפרץ טוקיו, לחוף האוקיינוס השקט. גודל העיר כ-90 ק"מ ממזרח למערב וכ-25 ק"מ מצפון לדרום.
הרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד הר פוג'י הגובל בטוקיו, הנחשב לאחד מסמלי יפן ולאחד ההרים המפורסמים בעולם, ישנם מספר הרים נוספים בטוקיו. ההר הגבוה ביותר המצוי בשטח המטרופולין הוא הר קומוטורי שגובהו 2,017 מ'. הרים נוספים בטוקיו הם הר טאקאסו (1,737 מ'), הר אודאקה (1,266 מ'), והר מיטאקה (929 מ'). בחלקה המערבי ביותר של העיר נמצא מחוז נישיטאמה ("גאן" ביפנית), אשר רובו הררי מאוד ואינו מאפשר מגורים.
איים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפרץ טוקיו נמצא האי המלאכותי אודאיבה. מלבדו, מרבית האיים השייכים לעיר טוקיו פרוסים עד למרחק של 1,300 ק"מ ממרכז העיר. הם מנוהלים על ידי סניפים של הממשל המטרופוליני, ורובם נחשבים למעשה לכפרים ולא לחלק מטוקיו עצמה.
- אושימה – איי קוזושימה, ניי-ג'ימה, אושימה וטושימה.
- מייאקה – איי מיקוראג'ימה ומייאקג'ימה (העיר העיקרית באיים: מייאקה).
- האצ'יג'ו – איי אאוגאשימה והאצ'יג'וג'ימה (העיר העיקרית באיים: האצ'יג'ו).
- ארכיפלג אוגסווארה
- איי בונין, וכן איי נישינושימה, קיטא איוו ג'ימה, איוו ג'ימה, ומינאמי איוו ג'ימה. כמו כן, האי המזרחי ביותר ביפן, מינאמיטורישימה, והאי הדרומי ביותר ביפן, אוקינוטורישימה, מהווים חלק משרשרת האיים השייכת לטוקיו.
פארקים לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במערב טוקיו מצויים שלושה פארקים לאומיים: פארק לאומי צ'יצ'יבו טאמה, פארק לאומי מייג'י נו מורי טאקו קוואסי ופארק אואנו ("מתנה קיסרית"). דרומית לטוקיו נמצא הפארק הלאומי איי אוגסווארה.
אתרים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במרכזה של טוקיו מצוי הארמון הקיסרי – במקום בו עמדה בעבר טירת אדו.
- בניין השלטון המטרופוליני של טוקיו נמצא בשינג'וקו.
- אזורי העסקים והכספים העיקריים של טוקיו, בהם נמצאים הנהלות הבנקים הגדולים הם מארונוצ'י ואטמאצ'י.
- אזורי הקניות והבידור העיקריים הם אזורי גינזה ויוראקוצ'ו.
- שיבויה הוא מרכז אופנה, קניות ובילויים יוקרתי והומה בצורה יוצאת מגדר הרגיל אפילו בקנה המידה של טוקיו. מעבר החצייה המרכזי בשיבויה, הסמוך לתחנת הרכבת שיבויה, הוא מעבר החצייה ההומה ביותר בעולם. אתרים מפורסמים בשיבויה: חנות הכלבו 109 ופסלו של הכלב האצ'יקו.
- ברובע מינאטו-קו מצוי מגדל טוקיו, מגדל תקשורת ותצפית ומגדל תומכות הפלדה הגבוה בעולם.
- בסומידה ניתן לצפות בעיר טוקיו ממגדל עץ השמיים, מגדל תצפית שהוא הגבוה ביותר ביפן. במגדל יש 2 תחנות תצפית. בתחנת התצפית הראשונה הוצבו מול החלונות מסכים אינטראקטיביים, המאפשרים להציג את תמונת הנוף הנשקף מהחלון כפי שהיא נראית בשעת יום ובשעת לילה.
- באואנו מצוי פארק אואנו וגן החיות אואנו וכן מספר רב של מוזיאונים. סמוך לפארק אואנו נמצא שוק אמיוקו, אחד השווקים הגדולים באסיה, בו ניתן למצוא בגדים, אביזרי אופנה, מוצרי מזון ומתנות.
סביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיריית טוקיו חוקקה תקנה אשר מטרתה לצמצם בפליטת גזי חממה. המושל שינטרו אישיהארה יצר את מערכת איזון הפליטה הראשונה ביפן, בכוונה להוריד את פליטת גזי החממה בשיעור מצטבר של 25% עד 2020, מתחת לרמה של 2000.[5] טוקיו היא דוגמה לאי חום עירוני (מטרופולין חמה בצורה יוצאת דופן מאשר האזור המקיף אותה), והתופעה בולטת במיוחד ברבעי המטרופולין[6] (ולא בערים המרכיבות את טוקיו). על פי ממשלת מטרופולין טוקיו,[7] הטמפרטורה הממוצעת השנתית עלתה בכ-3 מעלות צלזיוס במהלך 100 השנים האחרונות. זהו שינוי בולט כל כך, עד שבחוגים מסוימים מצוטטת טוקיו כ"דוגמה משכנעת לקשר שבין צמיחה עירונית לאקלים"[6]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
| |||||||||||||||||||||||||||
- כמות האנשים הנמצאים בעיר לפי שעות היממה (נכון לשנת 2007)
- בשעות היום: 14.978 מיליון
- בשעות הלילה: 12.416 מיליון
- לפי לאום
- תושבים זרים: 364,653 (נכון ל-2006)
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרופולין טוקיו היא בעלת הכלכלה המטרופולינית הגדולה בעולם. על פי מחקרים שנערכו, בשנת 2008 לאזור העירוני של טוקיו (35.2 מיליון תושבים) היה תמ"ג כולל של 1.479 מיליארד דולר (שווי כוח הקנייה), מה שמיקם את טוקיו במקום הראשון ברשימה.[10] על פי נתונים שנאספו בשנת 2009, 51 מהחברות שמדורגות במדד הפורצ'ן גלובל 500 (המדרג את 500 התאגידים הגדולים בעולם על פי הפדיון שלהם), בסיסן בטוקיו. מספר זה הוא כפול ממספר חברות במדד שנמצאות בעיר המדורגת במקום השני מבחינת מספר החברות, פריז (27 חברות).[11]
על פי דירוג רשימת הערים העשירות בעולם שפרסמה חברת ייעוץ ההגירה הנלי אנד פרטנרס בתחילת 2024, טוקיו היא העיר השלישית בדירוג המקומות המועדפים ביותר על עשירי העולם אחרי העיר ניו יורק ואזור מפרץ סן פרנסיסקו. נכון ל-2024 גרים בה מעל 298,000 מיליונרים ומתוכם 14 מוגדרים כמיליארדרים.[12]
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טוקיו, כמרכז אזור טוקיו רבתי, הוא השטח הגדול ביפן מבחינת תחבורה קרקעית ואווירית. התחבורה הציבורית בתוך טוקיו נשלטת על ידי רשת ענפה של רכבות ורכבת תחתית, הידועות ביעילותם ובניקיונם.[13] בנוסף, ישנן מספר מפעילות תחבורה ציבורית המספקות שירותי אוטובוסים, מונורייל, וחשמליות, המהוות אמצעי תחבורה יעיל אך שולי יחסית.
שדות תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטוקיו שני שדות תעופה מרכזיים. נמל התעופה טוקיו האנדה, שהוא נמל התעופה הגדול ביפן, ומשמש בעיקר לטיסות פנים, ונמל התעופה טוקיו נריטה (ממוקם בנריטה שבצ'יבה), המשמש בעיקר לטיסות בינלאומיות. בנוסף, לטוקיו ארבעה שדות תעופה משניים: שדה התעופה צ'ופו שב-צ'ופו סיטי, המשמש לטיסות מקומיות לאיי איזו; שדה התעופה אושימה, שדה התעופה הצ'יג'וג'ימה ושדה התעופה מייאקג'ימה.
רכבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת הרכבות היא אמצעי התחבורה הראשי של טוקיו (ושל יפן). בטוקיו נמצאת גם תחנת שינג'וקו שהיא תחנת הרכבת העמוסה בעולם ותחנת הרכבת טוקיו שמהווה תחנת מעבר ראשית לרוב קווי השינקנסן. קו יאמאנוטה, קו קייהין טוהוקו, קו צ'והו וקו סובו מהווים את קווי הרכבת העיקריים המשרתים את תושבי טוקיו. חברת הרכבות של יפן מפעילה את כל הקווים האלה, דרך חברת הבת שלה, חברת הרכבות של מזרח יפן. בעיר פועלת גם רכבת השינקנסן.
קו יאמאנוטה הוא קו מעגלי, המופעל בידי חברת הרכבות של מזרח יפן, ועובר דרך מרבית התחנות החשובות של מרכז טוקיו, ודרך האזורים השוקקים ביותר שלה: גינזה, שיבויה, אקיהברה ושינג'וקו. על פי נתונים מ-2008, ביום ממוצע נוסעים בקו יאמאנוטה כ-3.232 מיליון נוסעים. סך הכול אורכו הכולל של הקו, על כל 29 תחנותיו, הוא 34.5 קילומטר.
רכבת תחתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותה מהיעילות, נקיות, מורכבות ומקיפות בעולם, נחשבת מערכת הרכבת התחתית של טוקיו, הטוקיו מטרו, לטובה ביותר בעולם. היא משמשת כציר תחבורה מרכזי בעיר, ויש הטוענים (המספרים שונים ממחקר למחקר ומשתנים באופן תדיר) שהיא מערכת הרכבת התחתית העירונית העמוסה בעולם. על הפעלת הרכבת התחתית מופקדת "לשכת התחבורה של מטרופולין טוקיו" ("טואיי סבוואי"). ראו למשל את קו גינזה.
אוטובוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף על השלטון המקומי המפעיל רשת אוטובוסים רחבה, פועלות בטוקיו מספר חברות אוטובוסים פרטיות. לאוטובוסים בטוקיו תפקיד משני בלבד והוא השלמת קווי הרכבת התחתית.
מוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוניות משמשות את תושבי טוקיו בעיקר אחרי חצות הלילה, כאשר קווי הרכבת התחתית אינם פעילים.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזיאונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המוזיאון הלאומי של טוקיו
- המוזיאון הלאומי לאומנות מערבית
- מוזיאון המדע הלאומי
- מוזיאון אדו טוקיו
- מוזיאון טאיאן לאומנות של מטרופולין טוקיו
- המוזיאון הלאומי לאומנות מודרנית (טוקיו)
- המוזיאון הפתוח לארכיטקטורה אדו טוקיו
- מוזיאון הצילום המטרופוליני של טוקיו
- מוזיאון האמנות המטרופוליני של טוקיו
- קוקוגיקאן – מוזיאון הסומו
מוזיאונים שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיאון שיטמאצ'י
- טוקיו בונקה קייקאן
- מוזיאון פוקאגאווה אדו
- מוזיאון החברות היפני
- עיר האופרה של טוקיו
- מוזיאון מורי ארט
- מוזיאון טיין לאומנות
תיאטראות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התיאטרון הלאומי טוקיו
- קאבוקי - זה
- תיאטרון נו הלאומי (קוקוריטסו נוהגאקו דו)
- התיאטרון הלאומי של יפן (קוקוריטסו גקיג'ו)
תזמורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגדל טוקיו
- גשר הקשת בענן
- בניין הדיאט הלאומי
- הבריכה האולימפית יויוג'י
- בניין עיריית טוקיו
- טוקיו ביג סייט
- תחנת טוקיו
- טוקיו אינטרנשיונל פורום
- האקדמיה לאומנות
טוקיו בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]טוקיו, בהיותה אחת מהערים המערביות והגדולות באסיה, מהווה בעשורים האחרונים מוקד משיכה רב לאישים שונים בתרבות המערבית. ספרים, מחזות, סרטים וסדרות עוסקים בה.
עיריית טוקיו מנהלת סיומת אינטרנט .tokyo.
בסרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהיותה של טוקיו העיר הגדולה של יפן, ומכיוון שממוקמים בה מרבית אולפני הסרטים והטלוויזיה של יפן, מהווה העיר תפאורה למרבית הסרטים, סדרות וסרטי הטלוויזיה, ואף סדרות וספרי ההנפשה היפנית (הן אנימה והן מאנגה).
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טוקיו מהווה את מרכז ההשכלה של יפן, ונמצאות בה אוניברסיטאות, מכללות ובתי ספר מקצועיים רבים. הטובה באוניברסיטאות יפן היא אוניברסיטת טוקיו. אוניברסיטאות חשובות נוספות הן אוניברסיטת היטוטסובאשי, אוניברסיטת ואסדה ואוניברסיטת קיו.
אוניברסיטאות בטוקיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוניברסיטאות לאומיות
- אוניברסיטת אוצ'אנומיזו
- אוניברסיטת היטוטסובאשי
- אוניברסיטת טוקיו
- אוניברסיטת טוקיו גאקוגיי
- אוניברסיטת טוקיו גייג'וטסו דייגאקו
- אוניברסיטת טוקיו לאומנות
- אוניברסיטת טוקיו לחקלאות
- אוניברסיטת טוקיו ללימודים זרים
- אוניברסיטת טוקיו למדעי הים והטכנולוגיה הימית
- האוניברסיטה לאלקטרו - קומוניקציה
- מכון טוקיו למדע
אוניברסיטאות ציבוריות
אוניברסיטאות פרטיות
אגודות מדעיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמעט כל האגודות המדעיות הגדולות ממוקמות בטוקיו: פארק אואנו הוא ביתן של שתי האקדמיות הלאומיות: האקדמיה של יפן והאקדמיה לאמנות של יפן. מועצת המדע של יפן ממוקמת ברופונגי, מינאטו.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לטוקיו אצטדיון ספורט אחד מרכזי, הבולט מעל השאר: הטוקיו דום. הוא אצטדיון בייסבול, בו משחקים היומיורי ג'איינטס. צורתו הייחודית זיכתה אותו בכינוי "הביצה הגדולה של טוקיו" והוא אחד המבנים הידועים בעיר.
בטוקיו שתי קבוצות בייסבול מקצועיות:
- קבוצת יאקולט סוולוס (Yakult Swallows)
- וקבוצת יומיורו ג'יינטס (Yomiuri Giants)
איגוד הסומו היפני ממוקם בטוקיו, ומדי שנה, בינואר, במאי ובספטמבר נערכות תחרויות סומו.
בשנת 1964 נערכו משחקי הקיץ האולימפיים בעיר.
מדי שנה נערך בעיר מרתון טוקיו, אחד מששת המרתונים הנכללים בסבב המרתונים המרכזיים העולמי.
בקיץ 2021 אירחה העיר טוקיו את האולימפיאדה שוב.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטוקיו 11 ערים תאומות:
יתר על כן, לרבים מהרבעים והערים בתוך טוקיו יש ערים תאומות.
נוף העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טוקיו (באנגלית)
טוקיו, ברשת החברתית פייסבוק
טוקיו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
טוקיו, ברשת החברתית טיקטוק
טוקיו, סרטונים בערוץ היוטיוב- טוקיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רויטרס, עתידנות וקומיקס – 48 שעות בטוקיו, באתר ynet, 4 בינואר 2012
- מיכל חדד, טוקיו שיק, באתר את, 6 במאי 2015
- אמנון דירקטור, מה יש לעשות בטוקיו? מדריך, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2016
יניב חלילי, גדולה לא נגמרת, באתר "ידיעות אחרונות", 10 בנובמבר 2017- זיו ריינשטיין, טוקיו, יפן: העיר ששמה את כל שאר היעדים בכיס הקטן, ובצדק, באתר וואלה, 1 בפברואר 2018
- זיו ריינשטיין, טוקיו הקלאסית: התמצית של יפן כולה, באתר וואלה, 15 בפברואר 2018
- ארווין פלר, טוקיו תטרוף אתכם מהרגע הראשון – ואתם תיהנו מכל רגע, באתר וואלה, 23 ביולי 2019
- אמנון דירקטור, תקום עד 2050: כך תיראה עיר העתיד האקולוגית של טוקיו, באתר ynet, 27 באוקטובר 2022
- בנימין אפלבאום, ניו יורק טיימס, הנס של טוקיו: הרכבות שבנו עיר עם דיור בר־השגה לכל נפש, באתר TheMarker, 6 באוקטובר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Room, Adrian, Placenames of the World.,McFarland & Company, 1996; ISBN 0786418141
- ^ Fiévé, Nicolas and Paul Waley, Japanese Capitals in Historical Perspective: Place, Power and Memory in Kyoto, Edo and Tokyo.2003
- ^ 明治東京異聞～トウケイかトウキョウか～東京の読み方, הארכיונים הלאומיים של טוקיו (2004) (ביפנית)
- ^ Maps and City Guide of Tokyo, digi-joho TOKYO (באנגלית)
- ^ "World Business Council for Sustainable Development (WBCSD)"(הקישור אינו פעיל, 18.05.2018)
- ^ 1 2 Barry, Roger Graham & Richard J. Chorley. Atmosphere, Weather and Climate. Routledge (2003)
- ^ Efforts in Japan to Mitigate the Urban Heat Island Effect, אתר "Japan for Sustainability ", ספטמבר 2008(הקישור אינו פעיל, 18.05.2018)
- ^ האומדן התפרסם ב-1 באוקטובר 2003, כך שהוא אינו מעודכן כראוי
- ^ ללא המחוזות הסמוכים
- ^ תמ"ג לערים מסביב לעולם בין השנים 2008–2025, באתר של Pricewaterhouse Coopers (חברה כלכלית יוקרתית)
- ^ החברות המובילות ב"פורצ'ן גלובל 500", על פי ערים. באתר המגזין הכלכלי של CNN
- ^ ליטל סמט, דירוג הערים העשירות: איפה גרים הכי הרבה מיליונרים, וכמה יש בתל אביב?, באתר כלכליסט, 8 במאי 2024
- ^ "A Country Study: Japan", Library of Congress
- ^ מעודכן לאוגוסט 2010
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | ||
|---|---|---|
| 20,000,000+ | שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי | 
|
| 10,000,000+ | קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו | |
| 5,000,000+ | סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה | |
| ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים | |
|---|---|
|
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 טוקיו  יוקוהמה | |||||||||
| 1 | טוקיו | טוקיו | 9,744,534 | 11 | הירושימה | הירושימה | 1,201,281 |  אוסקה  נגויה | |
| 2 | יוקוהמה | קנאגאווה | 3,778,318 | 12 | סנדאי | מיאגי | 1,097,196 | ||
| 3 | אוסקה | אוסקה | 2,754,742 | 13 | צ'יבה | צ'יבה | 975,210 | ||
| 4 | נגויה | אאיצ'י | 2,333,406 | 14 | קיטקיושו | פוקואוקה | 939,622 | ||
| 5 | סאפורו | הוקאידו | 1,975,065 | 15 | סאקאי | אוסקה | 826,447 | ||
| 6 | פוקואוקה | פוקואוקה | 1,613,361 | 16 | הממאצו | שיזואוקה | 791,155 | ||
| 7 | קווסאקי | קנאגאווה | 1,539,081 | 17 | ניאיגטה | ניאיגטה | 789,715 | ||
| 8 | קובה | היוגו | 1,527,022 | 18 | קוממוטו | קוממוטו | 738,744 | ||
| 9 | קיוטו | קיוטו | 1,464,890 | 19 | סגמיהארה | קנאגאווה | 725,302 | ||
| 10 | סאיטאמה | סאיטאמה | 1,324,591 | 20 | אוקיאמה | אוקיאמה | 725,108 | ||