Content-Length: 162133 | pFad | https://he.wikipedia.org/wiki/MI5

MI5 – ויקיפדיה לדלג לתוכן

MI5

MI5
בית התמזה, לונדון
בית התמזה, לונדון
Regnum Defende עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות אם משרד הפנים (בריטניה) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי בית התמזה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mi5.gov.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוכנות הביון הבריטית, נקראת בשמה הרשמי MI5 (ראשי תיבות של Military Intelligence, Section Five - מחלקה חמש באגף המודיעין הצבאי), או בקיצור 5 וידועה גם בכינוי 500 Box (על שם הכתובת של מטה הארגון בזמן מלחמה, PO Box 500; הכתובת הנוכחית היא PO Box 3255, London SW1P 1AE), הוא שירות ביטחון לאומי הפועל במסגרת גבולות בריטניה, בדומה ל-FBI האמריקאי, ל-DGSI הצרפתי ולשב"כ הישראלי. סוכנות הביון נוסדה בשנת 1909 יחד עם ה-MI6 וה-GCHQ.

בשנת 2002 התמנתה לתפקיד המנהל הכללי של הארגון אליזה מנניגהם-באלר. כאשה היא דמות חריגה בניהול גופי ביון. בשנת 2007 מונה לתפקיד במקומה של אליזה ג'ונתן איוונס. שירות הביטחון הידוע בכינויו ה-MI5 הוא שירות המודיעין הפנימי בבריטניה, חלק ממנגנון המודיעין לצד המודיעין של השירות החשאי החיצוני MI6, שאחריותו כוללת את ההגנה על הדמוקרטיה הפרלמנטרית הבריטית והמונרכיה והאינטרסים הכלכליים, טיפול בטרור וריגול נגדי בתוך בריטניה. השירות כולל תשעה משרדים ברחבי בריטניה כולל מטה ראשי בצפון אירלנד, ויש הטוענים כי גם בגלאזגו. ארגון שירות הביטחון MI5 פועל תחת סמכותו של שר הפנים בתוך הממשלה, כמו כן השירות מופקד על ידי ועדת המודיעין והביטחון של חברי הפרלמנט, אשר מונתה ישירות על ידי ראש הממשלה.

ביקורת שיפוטית על התנהלות של הארגון מבוצעת על ידי בית הדין לחקירת סמכויות. לארגון השירות MI5 יש מטה הארצי הממוקם בבית התמזה מילבנק לונדון מאז 1995, מקום המאחד כמה מחלקות שונות של השירות. בית התמזה משותף גם למטה המודיעין של צפון אירלנד, וגם ביתם של המרכז לניתוח והערכת פעולות הטרור (ארגון הכפוף לשירותי הביטחון הבריטיים).

על ארגון ה-MI5 נעשתה סדרת טלוויזיה בשם "MI5", אשר זכתה להצלחה רבה עם ביקורות שנויות במחלוקת על תיאורו של הארגון בתקשורת.

היסטוריה כללית של ארגון MI5

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכניסה לבניין מפקדת ה-MI5 בלונדון

תקופת שתי מלחמות העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכת השירות החשאי של שירותי הביטחון MI5 הוקמה בשנת 1909 כדי להילחם בפעולות הריגול של הקיסרות הגרמנית בבריטניה. עד מלחמת העולם הראשונה ובמהלך המלחמה עצמה, ביקשו מרגלים גרמנים להשיג סודות צבאיים ותעשייתיים כחלק ממאמץ המלחמה של מדינתם. השירות הוכיח עצמו כיעיל במאבק נגד איום זה, רשת המרגלים הגרמנים בבריטניה התפרקה ערב הכרזת המלחמה, ובמהלך המלחמה עוד 35 מרגלים נתפסו, חלקם הוצאו להורג, או נכלאו בבתי הכלא.

בין שתי מלחמות העולם עמד ארגון ה-MI5 מול אתגר הולך וגדל של ריגול מברית המועצות וגרמניה הנאצית, כמו גם איום פנימי של חתרנות ידי הקומוניסטים והפשיזם. למרות זאת, מספר עובדי השירות הצטמצם באופן משמעותי משיא של צוות כ-844 איש לרק כתריסר ב-1929. מייסד הארגון סר ורנון קאל (Sir Vernon Kell), נשאר אחראי על הארגון לאורך כל התקופה שבין המלחמות.

במהלך מלחמת העולם השנייה, שיחק שירות הביטחון תפקיד מרכזי במאבק נגד האויב בריגול ויירוט תקשורת גרמנית, כולל מסירת מידע שגוי חזרה לגרמניה. השירות זכה להצלחה גדולה בחשיפת סוכני האויב בבריטניה, חלקם שוכנעו על ידי השירות והפכו לסוכנים כפולים להעברת מידע כוזב לידי הגרמנים. ההצלחה של השירות באה לאחר תקופה ראשונית של בלבול גדול, לאחר שהארגון לא היה מוכן כראוי לגידול המסיבי בעבודה שהגיע עם תחילת המלחמה. בנוסף למשימות הצבאיות, עם התקדמות הוורמאכט באירופה התמודד השירות עם פחדים עקב "גיס חמישי" של אוהדי נאצים בבריטניה המכין את הקרקע לפלישה הגרמנית.

אחד הגורמים לקושי בהתמודדות עם עומס המשימות היה כוח האדם המצומצם. בסוף שנת 1938 כלל השירות רק 30 קצינים ועוד 103 מזכירות וצוות רישום[דרוש מקור]. מלחמת העולם הביאה ביקוש רב למועמדים לשירות-במהלך הרבעון השני של 1940 קיבל השירות בממוצע 8,200 בקשות הצטרפות בכל שבוע[דרוש מקור].

בשנת 1940 הוחלף ראש השירות סר ורנון קל (Sir Vernon Kell) בבריגדיר אוסוולד הרקר (Brigadier Oswald Harker), ובשנת 1941 נכנס לתפקיד ראש השירות סר דייוויד פטרי. תחת פטרי עבר השירות רפורמות גדולות כגון שיפור היכולת להתמודד עם דרישות המלחמה, וזכה להצלחות גדולות כנגד הריגול הגרמני.

תקופת המלחמה הקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תבוסתה של גרמניה הנאצית גדל החשש במערב אירופה ואמריקה למידת השפעתה של ברית המועצות ושאיפותיה, המלחמה הסתיימה כשאירופה מחולקת בין שתי המעצמות ארצות הברית וברית המועצות. במרץ 1946 ראש ממשלת בריטניה לשעבר וינסטון צ'רצ'יל (Winston Churchill ) תיאר איך "מסך הברזל" ירד על רחבי היבשת, ובמשך שלושים שנה שלט העימות בין שתי המעצמות הגדולות על ידי הסכסוך האידאולוגי בין הגוש הסובייטי לבין הדמוקרטיות המערביות.

אחת המבוכות הגדולות של הארגון הייתה חשיפת רשת קיימברידג' ופרשת הריגול של אנתוני בלאנט שהיה בכיר בארגון, ונחשף כמרגל מטעם ברית המועצות.

תקופת המחתרת האירית ועד הטרור בהווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין מפקדת ה-MI5

שינויים עיקריים עברו על עבודת השירות החשאי בתחילת שנות ה -1990 עם תום המלחמה הקרה, פעולות הטרור לעומת זאת לא שככו, פעולות טרור של המחתרת האירית העסיקו את השירות במידה רבה. תאריך פיגועי 11 בספטמבר 2001, פיגועי הטרור בארצות הברית ציין נקודת מפנה מפתח עבור השירות, פעולות טרור אלה הדגימו לראשונה כי אנשי הטרור הם בעלי רצון ויכולת לבצע פיגועי הרג עם מספר עצום של נפגעים. המימון הממשלתי של השירות הוגבר מיד, כדי להגביר את עבודת השירות כנגד איום הטרור הבינלאומי, ומימון נוסף הוכרז בחודש פברואר 2004. ב-2005 אירעו בלונדון סדרת פיגועים של אל-קאעידה. השירות לקח חלק בסיכול הפיגוע האווירי הטרנס-אטלנטי ב-2006.

ב-2015 איתר הארגון 3 טונות של חומרי נפץ של ארגון חזבאללה בלונדון.[1]

מבנה הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות הביטחון מעסיק כיום כ-3800 אנשים, 41% נשים, 56% מתחת לגיל 40, 8% ממיעוט שחור או ממיעוט אתני אחר, ועוד 3% בעלי מוגבלות או נכות כלשהי.

כמו כן עובדים בארגון כ-300 חברי צוות ממחלקות וסוכנויות אחרות.

מנהלי השירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רוני ברבש, לוחמה חשאית במלחמת העולם השנייה, אוריון הוצאת ספרים, 2023, עמ' 150–187.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]










ApplySandwichStrip

pFad - (p)hone/(F)rame/(a)nonymizer/(d)eclutterfier!      Saves Data!


--- a PPN by Garber Painting Akron. With Image Size Reduction included!

Fetched URL: https://he.wikipedia.org/wiki/MI5

Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy