וידוי (יהדות)
וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה[1] להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.
| מקרא | במדבר, ה', ז' |
|---|---|
| משנה תורה | ספר המדע, הלכות תשובה, פרק א', הלכה א' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ע"ג ספר החינוך, מצווה שס"ד |
  | |
מהות הווידוי
עריכההווידוי על חטא בין אדם למקום נעשה בין האדם לבין אלוהיו. וידוי בפני אדם אחר מוגדר לדעת רב כהנא בתלמוד[2] כ"חוצפה". לעומת זאת במקור אחר בתלמוד מובא דעת רב נחמן שעל חטא שבין אדם לחברו רצוי להתוודות בציבור,[3] וכך פסק הרמב"ם[4] ומציין שווידוי כזה הוא "שבח גדול".
הווידוי כשלעצמו אינו מכפר על החטא, אלא מהווה חלק מתהליך שכולל גם עזיבת החטא (צריך להפסיק לעשותו בפועל, ולנקוט פעולות כדי להתרחק ממנו אם אפשר), התחרטות עליו, וקבלה לעתיד - שלא יחטא (הכרה, חרטה וקבלה לעתיד).[5] הווידוי צריך להיעשות דווקא בדיבור ולא במחשבה. על פי רבי נחמן מברסלב, יש חשיבות לווידוי דברים לפני תלמיד חכם[6]. בהמשך נטש רבי נחמן עמדה זו, כפי שהראתה עדה רפפורט-אלברט[7].
ככלל, אין נוסח אחיד לווידוי והמטרה פשוט להודות על חטאו. בספר משנה תורה, כתב הרמב"ם:
"כיצד מתודין? אומר: 'אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך הרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה' וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה הרי זה משובח".
בתפילה
עריכהבנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי רגיל (לפעמים נקרא "ווידוי קטן" או "ווידוי זוטא"). בחלק מנוסחאות התפילה, הווידוי נאמר כחלק מהתחנון, ונאמר בלחש ברוב ימי החול בתפילת שחרית ובתפילת מנחה לאחר חזרת הש"ץ (ויש נוהגים לאומרו רק בתחנון הארוך של ימי שני וחמישי); במנהגים אחרים, הוא נאמר רק במקרים מיוחדים, כגון בסליחות (גם בימים נוראים וגם בתענית) ובכל תפילות יום כיפור[8]. במשך חזרת הש"ץ ביום הכיפורים נוהגים לומר אותו בקול רם, ובחלק מהקהילות אף לשיר אותו[9].
בנוסף, יש נוסח "ווידוי הגדול" או "ווידוי רבא" - "על חטא שחטאנו לפניך ב...", הנאמר רק בתפילות יום הכיפורים ובמנחה של ערב יום כיפור. בקהילות האשכנזים נוהגים שגם החתן ביום חופתו אומר וידוי זה בתפילת מנחה.
הווידויים נאמרים בעמידה, ונהוג לאומרם תוך כדי הכאה על החזה מול הלב (ומכאן הביטוי "מכה על חטא").[10] גם נוהגים על פי השל"ה לאומרם תוך התכופפות קדימה.
בנוסחים רבים, הווידויים כוללים רשימה של חטאים המסודרים בסדר אלפביתי; הווידוי הרגיל מונה חטא אחד לכל אות, ואילו קטע "על חטא" מונה שני חטאים לכל אות בנוסחאות מסוימות.[11]
מעבר לנוסחים הכלליים יצאו לאור רשימות שונות של חטאים לאמירה בווידוי כהרחבה לנוסח הרשמי. אחד מווידויים אלו הוכן על ידי שמשון מאוסטרופולי.[12]
נוסח וידוי הרגיל
עריכהנוסח הספרדים ועדות המזרח:
אנא ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו. תבוא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מלכנו מתחינתנו. שאין אנחנו (נ"א: אנו) עזי פנים וקשי עורף לאמר לפניך ה' אלוהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל חטאנו, עוינו, פשענו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו.
אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי ולשון הרע.
העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו.
טפלנו שקר ומרמה. יעצנו עצות רעות. כיזבנו. לצנו.
מרדנו. מרינו דבריך. ניאצנו. ניאפנו. סררנו. עווינו.
פשענו. פגמנו. צררנו. צערנו אב ואם. קישינו עורף. רשענו.
שיחתנו. תיעבנו. תעינו ותעתענו.
נוסח ספרד ונוסח האשכנזים:
אלוהינו ואלוהי אבותינו (נ"א אנא) תבוא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מתחינתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לאמר לפניך ה' אלוהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו.
אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי.
העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו.
טפלנו שקר. יעצנו רע. כיזבנו. לצנו.
מרדנו. ניאצנו. סררנו. עווינו.
פשענו. צררנו. קישינו עורף. רשענו.
שיחתנו. תיעבנו. תעינו. תעתענו.
נוסח בבל
עריכהנוסח הווידוי הגדול של מנהג בבל העתיק היה קצר ביותר וכלל בסך הכל כ-144 מילים. הוא מתחיל בקטע "אתה יודע רזי עולם ...", ממשיך במניית קטגוריות כלליות של עבירות, ומסיים באמירה: "הגלויים לנו כבר אמרנו לפניך ושאינם גלויים לנו לפניך הם גלויים ... ומלפניך סליחה ומחילה". הנוסח הבבלי אפילו לא כלל את נוסח וידוי הקטן המופיע כמעט בכל שאר הנוסחים כחלק מהוידוי הגדול.[13][14]
בנוסחי אשכנז וספרד מתחיל וידוי הגדול בווידוי הקטן, ממשיך ב"אתה יודע", "על חטא" לפי סדר הא"ב כפול, "על חטא" של קבוצות חטאים ומסתיים ב"את שגלויים לנו ...".[15] בנוסח איטליה ומנהגים אחרים אומרים ווידוי הקטן, ואחר כך אומרים וידוי הגדול לפי סדר א"ב יחיד.[16]
לפני המיתה
עריכה
ערך מורחב – וידוי שכיב מרע
נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו. יסוד הדין הוא במסכת שבת ובמסכת שמחות. קיימים מספר נוסחים שנתקנו לעת זו, בין החשובים הוא נוסח אשר מביא הרמב"ן בספרו תורת האדם.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהדניאל גולדשמידט, וידוי, בתוך מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 369-371. המאמר מביא נוסח ווידוי מפויט מאת רב סעדיה גאון, המקשר בין נוסח אשמנו לעשרת הדיברות.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרבה פרופ' דליה מרקס, שיעור על הווידוי, סדרת שיעורים על הימים הנוראים, בית אביחי, אתר יו טיוב
- מלילה הלנר-אשד, הווידוי: אלוהים סופג את החטא, באתר ynet, 1 באוקטובר 2006
משה הלברטל, הקלות הבלתי נסבלת של הווידוי: מתי ומדוע אל לנו להתוודות?, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016- הרב אליעזר מלמד, מצוות הווידוי באתר פניני הלכה
- מאמרים בנושא וידוי, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
עריכה- ^ לדעת הרמב"ם וידוי הוא אחד מתרי"ג מצוות. ספר המצוות, עשה ע"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ה'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ג'
- ^ לקוטי עצות/וידוי דברים
- ^ Ada Rapoport-Albert, "Confession in the circle of R. Nahman of Braslav", Bulletin of the Institute of Jewish Studies 1, 1973, 65ff.
- ^ לווידוי חוברו פיוטים רבים. מביניהם השתמר הפיוט הקדום אשמנו מכל עם שנאמר בסליחות ברוב עדות ישראל.
- ^ כפי שמציין בעל תפארת ישראל (על המשנה תענית ד ח) מנהג ישראל לשיר את האשמנו ביו"כ והרי קינה מבע"ל. אמנם הוא לרמז שכולם נתהפכו לזכיות, וראוי לשורר עליהם כעל זכיות] זאת אומרת שחורה אני ואעפ"כ נאוה, ואהלי קדר השחורים, בעיניך כיריעות שלמה המרוקמים זהב מופז
- ^ קהלת רבה פרשה ז׳ והחי יתן אל לבו, שער הכוונות דרושי חזרת העמידה סוף דרוש ה
- ^ לאמתו של דבר, מדובר בסדרי א"ב שונים שנתחברו ביחד להגיע לסדר א"ב כפול. בנוסח איטליה ומנהגים אחרים אומרים רק סדר א"ב אחד, ראו דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנואים, כרך ב (יום כפור) עמ' יא בהקדמה.
- ^ שמשון מאוסטרופולי, וידוי הגדול, ירושלים, תרנ"א, באתר היברובוקס
- ^ נפתלי וידר, לחקר מנהג בבל הקדמון, תרביץ, טבת תשכ"ח, עמ' 136, 140-142
- ^ סעדיה גאון, סדור רב סעדיה גאון, מקיצי נרדמים, ראובן מס, ירושלים, תשכ"ג, עמ' רנט-רס, באתר היברובוקס
- ^ שמשון הענא, מחזור חלק ראשון כמנהג ק"ק אשכנזים, הומבורג, תפ"א, עמ' פ:-פא:, באתר היברובוקס
- ^ ראו דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנואים, כרך ב (יום כפור) עמ' יא בהקדמה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.