הצגת המקור של הדף "פיקוד הדרום"

{{יחידה צבאית
|שם=פיקוד הדרום
|סמל=[[קובץ:PadamLogoFrom2019.svg|200px]] [[קובץ:Flag of IDF Southern Command.svg|180px]]
|כיתוב סמל=סמל ודגל של פיקוד הדרום
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|שיוך={{סמל|צה"ל|25}} [[צבא הגנה לישראל]]
|יחידת אם=[[המטה הכללי של צה"ל|המטה הכללי]]
|סוג=[[פיקוד מרחבי]]
|בסיס האם=[[באר שבע]]
|מלחמות=כל [[מלחמות ישראל]]
|דרגת המפקד={{דרגה|אלוף||+}}
|מפקדים=[[#מפקדי הפיקוד|מפקדי הפיקוד]]
}}
'''פיקוד הדרום''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''פָּדָ"ם''') הוא [[פיקוד מרחבי]] ב[[צה"ל]]. הפיקוד, שמפקדתו הראשית שוכנת ב[[בית הסראייה (באר שבע)|בית הסראייה]] ב[[באר שבע]], אחראי לכל היחידות הממוקמות בגזרת [[עזה]], [[הנגב]], [[הערבה]] ו[[אילת]]. מטה הפיקוד צפוי עד 2023 לעבור למתחם בצמוד ל[[קריית התקשוב]] שמוקמת במזרח באר שבע. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא [[אלוף]] [[ירון פינקלמן]].

==היסטוריה==
[[קובץ:PadamLogo.svg|ממוזער|150px|סמל ותג פיקוד הדרום הישן, שהיה בשימוש משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד 2019. בספטמבר 2019 נכנס הסמל החדש עם שועל שעבר רענון ועיצוב מחדש{{הערה|{{אתר צה"ל|ליאור נוישטיין|איך נראה השועל של פיקוד הדרום לאחר מתיחת הפנים?|12794|25 בספטמבר 2019}}}}]]
[[קובץ:IDF Southern Command change of command ceremony, July 2023 VII.jpeg|ממוזער|244x244 פיקסלים|משמר כבוד של פיקוד הדרום בטקס חילופי אלוף הפיקוד בין אליעזר טולדנו לירון פינקלמן, יולי 2023]]
{{מפת מיקומים|מדינה=ישראל|מפורט=לא|כותרת=מפת בסיסי פיקוד הדרום|רוחב תצוגה=250|תמונה=תבליט
|שם=[[באר שבע|מטה הפיקוד]]|אורך=34.786712|רוחב=31.253107|כיוון כתב=ימינה|סוג=עיר
|שם1=[[מחנה רעים|אוגדת עזה]]|אורך1=34.459385|רוחב1=31.385553|סוג1=עיר
|שם2=[[אילת|עוצבת אדום]]|אורך2=34.94422|רוחב2=29.553917|סוג2=עיר
|שם4=[[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה|עוצבת סיני,{{ש}}בא"פ דרום]]|אורך4=34.564276|רוחב4=31.177424|סוג4=עיר
|שם5=[[מעלה אפרים|מפקדת עוצבת הפלדה]]|אורך5=35.397354|רוחב5=32.070824|סוג5=עיר}}
[[קובץ:Yom Kippur War (0-78177-רג).jpg|ממוזער|מלחמת יום הכיפורים, חזית הדרום. מוצב הפיקוד של פיקוד הדרום בג'בל אום-חשיבה. מימין לשמאל: אלוף שמואל גונן, מפקד פיקוד הדרום, שר הביטחון רא"ל (מיל) משה דיין, עוזר הרמטכ"ל אלוף רחבעם (גנדי) זאבי. בין שר הביטחון לאלוף זאב עומד סא"ל שי תמרי קצין האג"מ של פיקוד הדרום. מקום הצילום: סיני.]]

במשך שנים רבות היה אחראי פיקוד הדרום על הגנת [[הנגב]] (ו[[חצי האי סיני]], בעת שהיה בשליטת ישראל) מפני [[מצרים]]. פיקוד הדרום היה מעורב בכל 5 מלחמות שבין ישראל למצרים: [[מלחמת העצמאות]] ([[1949]]–[[1948]]), [[מבצע קדש]] ([[1956]]), [[מלחמת ששת הימים]] ([[1967]]), [[מלחמת ההתשה]] ([[1970]]–[[1968]]) ו[[מלחמת יום הכיפורים]] ([[1973]]). ריבוי הפעילות המבצעית באזור והנטל הרב על הפיקוד גרם לתחלופה מהירה יחסית של מפקדי הפיקוד.

במהלך [[פעולות התגמול]], בחצי הראשון של [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], ערך פיקוד הדרום פעולות אחדות, נגד מצרים ונגד [[ירדן]]. באמצע שנות ה-50 פורק הפיקוד משיקולי תקציב והפך למחוז דרום כחלק מ[[פיקוד המרכז]], אך הוקם מחדש לאחר חצי שנה.{{הערה|[[נחמן שי]], ביטחון 50 : צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון, אלפא תקשורת, 1998}}

בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] צורף [[חצי האי סיני]] לשטח שבשליטת פיקוד הדרום. הפיקוד נשא בחלק ניכר מעול הלחימה ב[[מלחמת ההתשה]], שהחלה ב-[[8 במרץ]] [[1969]] ונמשכה עד [[7 באוגוסט]] [[1970]]. המלחמה התאפיינה בהפגזות כבדות של [[ארטילריה]] מצרית על עמדות צה"ל לאורך התעלה ובפשיטות [[קומנדו]] מצריות. בתגובה הפעיל צה"ל את [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] שניסה לשתק את מקורות הירי לאורך התעלה ובשלב מאוחר יותר עבר לתקיפת מטרות רבות בעומק מצרים. בנוסף, יזמה ישראל פשיטות קומנדו ופשיטות משוריינות לשטח מצרים.

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה [[זירת הדרום במלחמת יום הכיפורים|זירת הדרום]] הזירה היבשתית החשובה ביותר. הצבא המצרי חצה את [[תעלת סואץ]] וערך התקפה רחבת היקף על [[קו בר-לב]]. סמכות מפקד הפיקוד הופקעה מהאלוף [[שמואל גונן]] ("גורודיש") שאיבד שליטה בתחילת המלחמה בעקבות סכסוכים חוזרים ונשנים עם אלוף (מיל') [[אריאל שרון]] (שהיה קודמו בתפקיד). הממשלה מינתה בצו חירום את רא"ל [[חיים בר-לב]], הרמטכ"ל לשעבר, כמפקד-על של חזית הדרום והוא זה שהנהיג את המלחמה שם עד לסיומה.

החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], לאחר שנחתם [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], הייתה חזית הדרום מול מצרים שקטה למדי ועיקר הפעילות התמקדה בשמירה על הגבול בפני מבריחים ו[[ביטחון שוטף]] ב[[רצועת עזה]].

לפיקוד הדרום יש המנון, שכתב [[איזי מן]] והלחין דרור אלכסנדר: "ארץ הדרום / של אשל ושיטה / אנחנו הפיקוד / על פני הסכנה / ארץ הדרום / שקטה אך לא שקטה / אנחנו הפיקוד / שומרים על המדינה...".

===האינתיפאדה השנייה===
[[קובץ:Trophy APS - operational.jpg|ממוזער|250px|[[טנק]] [[מרכבה סימן 4]]מ עם מערכת "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" מסייר ב[[ציר הוברס]].]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - IDF D9s hold drill 1a.jpg|ממוזער|250px|אימון [[צמ"ה]] של "חתולי הפלדה"]]
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[האינתיפאדה השנייה#הלחימה ברצועת עזה|האינתיפאדה השנייה – הלחימה ברצועת עזה]]}}

ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]] היה אחראי פיקוד הדרום על ה[[מלחמה בטרור]] ב[[רצועת עזה]]. גדר המערכת שנבנתה סביב הרצועה ב-[[1993]] סייעה למניעת זליגה של [[פיגועי התאבדות]] מהרצועה, אך המחבלים עקפו בעיה זו באמצעות פיתוח רקטות [[קסאם]] שנורו מעל הגדר לעבר יישובי [[עוטף עזה]] והעיר [[שדרות]]. רצועת עזה - אחד המקומות הצפופים בעולם - הייתה ידועה כמעוז קיצוני של הטרור, בייחוד של ה[[חמאס]] ו[[הג'יהאד האיסלאמי]] - שם הם שלטו במחנות הפליטים והקימו תעשיית יצור אמל"ח משגשגת. עזה רוויה ב[[נגד טנקים|נשק נ"ט]] ולכן יש בה סכנה גדולה לכלי רכב בעלי מיגון קל. החל משנת [[2004]] הלחימה ברצועת עזה נהפכה לאינטנסיבית במיוחד, וכללה [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]], פשיטות משוריינות קצרות ומלחמה עיקשת ב[[מנהרות ההברחה של רצועת עזה|מנהרות ההברחה]] והתופת של המחבלים. בעקבות ריבוי פעילות ה[[טרור]] ברצועה, ובייחוד המנהרות וירי הקסאמים, חישפו [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי חיל ההנדסה]] שטחים נרחבים מאוד בצפון ודרום הרצועה והרסו (לפי מספרים של [[ארגון זכויות אדם|ארגוני זכויות אדם]]) אלפי בתים. זירות העימות העיקריות ברצועה הן (מצפון לדרום) [[מעבר ארז]], [[בית חאנון]], [[מחנה הפליטים ג'בליה]], [[חאן יוניס]], [[ציר כיסופים]], [[רפיח]] ו[[ציר פילדלפי]].

בשנת [[2005]] היה פיקוד הדרום מעורב ב[[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] שחלקה העיקרי היה פינוי כל ה[[התנחלויות]] ברצועת עזה. ב-[[12 בספטמבר]] יצא אחרון החיילים מרצועת עזה ו[[צה"ל]] נערך מחוץ לגדר המערכת.

=== אחרי האינתיפאדה ===
כיום מקובל לציין את סוף האינתיפאדה השנייה ב-[[2005]]. אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] באוגוסט-ספטמבר 2005 המצב ב[[רצועת עזה]] רק הסלים. קצב [[ארטילריה רקטית|ירי הרקטות]] גבר, וצה"ל חזר לתקיפות אוויריות של פעילי טרור ומחסני אמל"ח. ב-[[25 ביוני]] [[2006]] נחטף החייל [[גלעד שליט]] ובעקבותיו יצאה ישראל ל[[מבצע גשמי קיץ]] שגרם נזק ואבדות לארגוני הטרור, אך לא השיג את מטרתו, בין השאר בעקבות פרוץ [[מלחמת לבנון השנייה]] ב[[פיקוד הצפון|חזית הצפונית]]. בשנים שלאחר מכן התנהל [[עימות מוגבל]] ביישובי [[עוטף עזה]] שספגו פגיעות רקטות ו[[מרגמה|פצמ"רים]] וברצועת עזה שם תקף צה"ל את ארגוני הטרור. ב-[[2008]] הגיעו ישראל וחמאס להסכם רגיעה "[[תהדיאה]]", אך הוא נשבר בנובמבר 2008 ובעקבות הסלמה נוספת יצא צה"ל בסוף דצמבר ל[[מבצע עופרת יצוקה]] (דצמבר 2008 - ינואר [[2009]]). ההיבט הצבאי של המבצע נוהל על ידי מפקד פיקוד הדרום האלוף [[יואב גלנט]]. במבצע גרמה ישראל נזק כבד ואבדות רבות לארגוני הטרור ובראשם ל[[חמאס]] (למעלה מ-700 מחבלים נהרגו במבצע) תוך ספיגת מעט מאוד אבדות. מנגד, ישראל ספגה ביקורת בעולם על הנזק הרב שגרמה ברצועת עזה. בעקבות המבצע קטן ירי הרקטות באופן ניכר.

עד סוף [[2010]] שרר באזור שקט יחסי, אך המצב הסלים שוב בדצמבר 2010, אז ירה חמאס [[טיל נגד טנקים]] מדגם [[קורנט (טיל)|קורנט]] אל עבר [[טנק]] [[חיל השריון|ישראלי]]. סבב הלחימה ידע הסלמות ורגיעות, כאשר באפריל [[2011]] רשמה מערכת [[כיפת ברזל]] יירוטים מוצלחים של [[ארטילריה רקטית|רקטות]] [[גראד]] 122 מ"מ תקניות שנורו אל עבר [[אשקלון]], [[אשדוד]] ו[[באר שבע]].

ב־[[18 באוגוסט]] [[2011]] התרחשה [[מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)|מתקפת הטרור בדרום ישראל]], כ-12 ק"מ מצפון ל[[אילת]], בסמוך ל[[גבול ישראל-מצרים]]. מחבלים [[מצרים]] פתחו באש על [[אוטובוס]] "[[אגד]]" (קו 392) ב[[כביש 12]], ובהמשך פתחו באש (לרבות שיגור [[טיל נ"ט]]) על אוטובוס נוסף ומכוניות של אזרחים ישראלים ובכך [[רצח]]ו שישה אזרחים ישראלים, ופצעו 40. בחילופי האש במהלך המרדף אחרי התוקפים נהרגו 7 מהמחבלים, חמישה חיילים מצרים וכן חייל [[צה"ל]] ולוחם [[ימ"מ]]. [[ישראל]] הגיבה לפיגועים בהתקפה של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] לעבר מטרות של [[ועדות ההתנגדות העממית]] ב[[רצועת עזה]], אותו האשימה ישראל בתכנון הפיגוע. הפלסטינים הגיבו בירי רקטות לעבר יישובי הדרום שגרר חילופי אש שנמשכו מספר ימים.

בשנת [[2012]] היו שני סבבים של הסלמה:
* [[העימות בין ישראל לרצועת עזה (מרץ 2012)|הסלמת מרץ 2012]] החלה עם [[סיכול ממוקד|הריגתו]] של [[זוהיר אל-קייסי]], מזכ"ל [[ועדות ההתנגדות העממית]] על ידי [[צה"ל]] ב-[[9 במרץ]]. בעקבות זאת החל ירי רקטות נרחב מ[[רצועת עזה]] לעבר מטרות אזרחיות ב[[ישראל]], ובתגובה תקף [[חיל האוויר הישראלי]] יעדי טרור. ההסלמה נמשכה מספר ימים ודעכה ב-16 במרץ.
* [[מבצע עמוד ענן]] החל ב-[[14 בנובמבר]] [[2012]] והסתיים ב-[[21 בנובמבר]] 2012. המבצע החל עם חיסולו של [[אחמד ג'עברי]], מפקדה בפועל של [[הזרוע הצבאית של החמאס]]. במהלך המבצע תקף צה"ל אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובים בישראל. פיקוד הדרום נערך לכניסה קרקעית לרצועה, אך זו לא מומשה.

=== מבצע צוק איתן ===
[[קובץ:IDF Paratroopers Operate Within Gaza (14538982609).jpg|ממוזער|250px|פיר מנהרת טרור שאותר במהלך מבצע צוק איתן]]
אחרי מבצע עמוד ענן שרר שקט יחסי, שהופר מדי פעם בשיגורי רקטות ופצמ"רים ובהתקפות על [[ציר הוברס]]. צה"ל הגיב באופן נקודתי להפרות וכמעט שלא ביצע פעילות צבאית התקפית בהיקף משמעותי. בחודש מרץ [[2014]] החל המצב להתדרדר, בירי של למעלה מ-60 רקטות על ישראל. הירי נמשך עד לתחילת יולי 2014, אז בעקבות ההסלמה והירי הגובר יצאה ישראל ל[[מבצע צוק איתן]]. המבצע החל ב-[[8 ביולי]] 2014, והסתיים ב-[[26 באוגוסט]] עם [[הפסקת אש]]. המבצע החל בעקבות ירי [[ארטילריה רקטית|רקטי]] הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל, כתגובה ל"[[מבצע שובו אחים]]" של צה"ל לאחר [[חטיפת שלושת הנערים]] ורציחתם ב-[[12 ביוני]]. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של [[חיל האוויר הישראלי]], [[חיל השריון]] ו[[חיל התותחנים]] ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של [[מחבל]]ים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך [[הים התיכון|הים]] או דרך [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות]]. בשלב השני, שהחל ב-[[17 ביולי]], נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה, תחילה לעיירה [[בית חאנון]], במטרה להרוס את מנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-[[5 באוגוסט]] הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות [[כיפת ברזל]] ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים ב[[מרכז הארץ (ישראל)|מרכז הארץ]]. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ו[[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]] לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו בידי [[חיל ההנדסה הקרבית]].{{הערה|[http://www.idf.il/1133-21154-he/Dover.aspx מטרה אחר מטרה: האירועים המרכזיים של "צוק איתן"], באתר דובר צה"ל}}

בצד הישראלי נהרגו 67 חיילים ו-5 אזרחים, ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים. מבחינת ה[[פלסטינים]], מבצע צוק איתן היה קטלני ביותר: 2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, בין 1,068 ל-1,408 פעילי טרור ובין 805–1473 אזרחים הרוגים, מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים, ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]] בידי [[חמאס]] בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל. במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה [[עקורים|נאלצו לנטוש את בתיהם]].

=== לאחר מבצע צוק איתן ===
[[קובץ:SoI-War 23-10-08 IDF 11-3.jpg|ממוזער|הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי בהערכת מצב במטה פיקוד הדרום במהלך מלחמת חרבות ברזל]]
ב-[[2016]] הוקמה [[המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)|המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של פיקוד הדרום]], ומאז [[2017]] החלה בגילוי, איתור והשמדה שיטתית של [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות הטרור]] חודרת ה[[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר]] שחפרו [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] מ[[רצועת עזה]] אל תוך שטח ישראל.

=== מבצע שומר החומות ===
במאי [[2021]] התרחש [[מבצע שומר החומות]] שנפתח עקב [[שיגור רקטות פלסטיניות על ישראל]] מ[[רצועת עזה]]. במבצע שיגרו ה[[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] למעלה מ-4000 רקטות על ישראל, כולל על [[עוטף עזה]], [[אשקלון]], [[אשדוד]], [[השפלה]], [[גוש דן]] ו[[ירושלים]]. מהירי נהרגו 9 [[ישראלים]] (8 אזרחים וחייל) ו-3 עובדים זרים. מנגד, [[צה"ל]] - ובעיקר [[חיל האוויר הישראלי]] - תקף אלפי מטרות טרור ברצועה, השמיד מעל 100 ק"מ של [[מנהרות לחימה ברצועת עזה]], בניינים [[רבי-קומות]] ששימשו כמטות ומפקדות ארגוני הטרור, נכסי [[מודיעין צבאי]] ומשגרי רקטות. בתקיפות צה"ל נהרגו מעל ל-200 [[מחבל]]ים ו-25 מחבלים בכירים.

=== בין שומר החומות למלחמת חרבות ברזל ===
לאחר [[מבצע שומר החומות]] שרר שקט יחסי למשך שנה, שהופר מדי פעם בשיגורי רקטות ופצמ"רים ובהתקפות על [[ציר הוברס]]. צה"ל הגיב באופן נקודתי להפרות וכמעט שלא ביצע פעילות צבאית התקפית בהיקף משמעותי. המצב החל להתדרדר בליל [[2 באוגוסט]] [[2022]] בו ערכו [[צה"ל]], [[מג"ב]] וה[[שב"כ]], כחלק מ[[מבצע שובר גלים]], מבצע מעצרים נרחב ב[[ג'נין]], שבמהלכו [[מעצר|נעצר]] [[בסאם א-סעדי]], ראש [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|הג'יהאד האסלאמי]] בג'נין. המעצר הביא לאיומי הסלמה, מצד הג'יהאד האסלאמי, והעלאת המתיחות. לאחר שכל הניסיונות להפיג את ההסלמה נכשלו פתח צה"ל ב[[מבצע עלות השחר]] במסגרת המבצע תקף צה"ל מטרות המזוהות עם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, כולל מחסני אמצעי לחימה ועמדות צבאיות, מתקני שיגור רקטות, מנהיגי הארגון ויעדים צבאיים נוספים.
[[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-11-02.jpg|ממוזער|דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|פועלים בעזה]], [[מלחמת חרבות ברזל]], 2 בנובמבר 2023]]
לאחר מבצע עלות השחר שרר שקט יחסי במשך פחות משנה. ב-[[2 במאי]] [[2023]] מת ב[[כלא]] ב[[ישראל]] ה[[אסיר ביטחוני|אסיר הביטחוני]] [[ח'דר עדנאן]], חבר ב[[פלוגות אל-קודס]] של [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], אחרי [[שביתת רעב]] ממושכת. בתגובה למותו, בהמשך אותו היום [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|שיגרו]] הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני 102 [[רקטה ארטילרית|רקטות]] לעבר [[שדרות]], יישובי [[עוטף עזה]] ו[[צפון הנגב]]. במטחים אלו נפצע קשה אדם ([[עובדים זרים בישראל|עובד זר]]) בשדרות ונפצעו עוד כ-6 אנשים. במשך שבוע נמנעה ישראל מלהגיב על הירי מהרצועה, עד [[9 במאי]], פתח צה"ל ב[[מבצע מגן וחץ]].

=== מלחמת חרבות ברזל ===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת חרבות ברזל}}
{{מלחמת חרבות ברזל - תחילת מתקפת הפתע}}
בעקבות המתקפה הכריזה [[ממשלת ישראל השלושים ושבע|ממשלת ישראל]] על '''[[מלחמת חרבות ברזל]]''', שמטרותיה הן השמדת חמאס, שחרור החטופים והשבת הביטחון ליישובי עוטף עזה.

השלב הראשון של פעילות צה"ל, שהחל ב-7 באקטובר, כלל הריגה של מאות מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים, יציבות קו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי על ידי [[אוגדה 162]], [[אוגדה 36]] ו[[אוגדה 252]], בשילוב אש מהאוויר ומהים.

==מבנה ארגוני==
{{עץ משפחה מבנה פיקוד דרום}}

==מפקדי הפיקוד==
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#78866B"
|<span style="color: white;">''' דיוקן'''</span> ||<span style="color: white;"> '''שם''' </span>||<span style="color: white;">'''תקופת כהונה'''</span>||<span style="color: white;">'''צעדים עיקריים'''</span>||<span style="color: white;">'''הערות'''</span>
|-
| align=center | [[קובץ:Yigal Allon.jpg|70px]]
| אלוף [[יגאל אלון]] || 1948 – 1949 || מפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות ||לימים [[ראש הממשלה בפועל|ראש הממשלה (בפועל)]] ,[[שר החינוך]], [[שר החוץ]],[[שר הקליטה]], [[שר העבודה]] ה-5 ו[[סגן ראש ממשלת ישראל]]
|-
| align=center | [[קובץ:Rabin Northern Command1957.jpg|70px]]
| סגן-אלוף [[יצחק רבין]] || 1949 || כיהן כממלא מקום || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-7 ,[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
,[[משרד הביטחון|שר הביטחון]] ה-10 [[שר העבודה]] ה-7
|-
| align=center |[[קובץ:Moshe Dayan, Chief of General Staff.jpg|לא ממוסגר|98x98px]]
| אלוף [[משה דיין]] || אוקטובר 1949 – אוקטובר 1951 || במקביל למד קורס מפקדים בכירים בריטניה || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-4 ,[[משרד החוץ|שר החוץ]], [[שר החקלאות]] ו[[משרד הביטחון|שר הביטחון]] ה-4
|-
| align=center | [[קובץ:משה צדוק לרר 1948 ארכיון ההגנה.jpg|70px]]
| אלוף [[משה צדוק]] || אוקטובר 1951 – ינואר 1954 || מפקח הכללי של צהל ||ראש אגל בנוי ומשק במשרד הביטחון
|-
| align=center | [[קובץ:Yaacov Peri (Prulov), December 1952 D359-119.jpeg|70px]]
| אלוף [[יעקב פרי (פרולוב)]] || 1954 || כיהן כממלא מקום ||נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ויו״ר האגודה למען החייל ויו״ר יד לבנים רחובות
|-
| align=center | [[קובץ:צבי גילת הורביץ.jpg|70px]]
| אלוף-משנה [[צבי גילת (קצין)|צבי גילת]] || 1955 || פיקד עליו בתקופת הפדאיון ופעולות התגמול ||נספח צבאי בגאנה
|-
| align=center | [[קובץ:Meir Amit.jpg|70px]]
| אלוף [[מאיר עמית]] || נובמבר 1955 – אוגוסט 1956 || תכנן את מבצע קדש || לימים [[ראש המוסד]]
|-
| align=center | [[קובץ:Asaf_Simchoni_1953.jpg|70px]]
| אלוף אסף שמחוני || אוגוסט – נובמבר 1956 || מפקד הפיקוד בתקופת [[מבצע קדש]], נספה בתאונת מטוס לאחר המלחמה, והועלה לדרגת אלוף לאחר מותו ||
|-
| align=center | [[קובץ:Chaim Laskov.jpg|70px]]
| אלוף [[חיים לסקוב]] || נובמבר 1956 – ינואר 1958 || תקופת [[מבצע קדש]] || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-5
|-
| align=center | [[קובץ:Chaim herzog.jpeg|70px]]
| אלוף [[חיים הרצוג]] (ממלא מקום) || ינואר – יולי 1958 || || לימים [[נשיא המדינה]] ה-6
|-
| align=center | [[קובץ:Avraham Yoffe1960.jpg|70px]]
| אלוף [[אברהם יפה]] || יולי 1958 – מאי 1962 || ||לימים מפקד אוגדה 31 במילואים ויו״ר רשות שמורת הטבע ממסיידי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
|-
| align=center | [[קובץ:Zvi Zamir 1960.jpg|לא ממוסגר|73x73 פיקסלים]]
| אלוף [[צבי זמיר]] || מאי 1962 – דצמבר 1965 || || לימים [[ראש המוסד]]
|-
| align=center | [[קובץ:Gavish 1967.jpg|70x70px]]
| אלוף [[ישעיהו גביש]] || דצמבר 1965 – דצמבר 1969 || תקופת [[מלחמת ששת הימים]] ||מפקד מרחב שלמה במלחמת יום כיפור ומנכ״ל כור תעשיות
|-
| align=center | [[קובץ:Ci-Club12.jpg|63px]]
| אלוף [[אריאל שרון]] || דצמבר 1969 – יולי 1973 || [[מלחמת ההתשה]], מיגור הטרור ברצועת עזה || לימים [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[משרד הביטחון|שר הביטחון]] ה-8
|-
| align=center |[[קובץ:Shmuel Gonen.jpg|לא ממוסגר|93x93 פיקסלים]]
| אלוף [[שמואל גונן]] (גורודיש) || יולי – נובמבר 1973 || תקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]. ב-10 באוקטובר הוכפף לחיים בר-לב שמונה למפקד חזית הדרום. ||
|-
| align=center |[[קובץ:Haim Bar-Lev, Chief of General Staff.jpg|לא ממוסגר|95x95px]]
| [[רב-אלוף]] [[חיים בר-לב]] ||אוקטובר 1973 || כיהן כמפקד חזית הדרום בתקופת מלחמת יום כיפורים (כשהיה רמטכ"ל בדימוס), אחר היותו ה[[רמטכ"ל]] ה-8 ||לימים [[שר המשטרה]], [[שר המסחר והתעשייה]] ה-10, [[שר הפיתוח]] ה-9 ו[[שגרירות ישראל במוסקבה|שגריר ישראל ברוסיה]] ה-9
|-
| align=center | [[קובץ:GeneralIsraelTal 1970 forWikipedia.jpg|70px]]
| אלוף [[ישראל טל]] || נובמבר 1973 – ינואר 1974 || פיתח טנקי מרכבה || אחר היותו [[סגן הרמטכ"ל]]
|-
| align=center |[[קובץ:מפקד אוגדה 162 האלוף אברהם אדן , מלחמת יום הכיפורים 1973.jpg|לא ממוסגר|102x102px]]
| אלוף [[אברהם אדן]] || ינואר – יולי 1974 || התמנה כממלא מקום ||ממיניפי דגל הדיו באום רשרש לימים מבקר משרד המשטרה
|-
| align=center |[[קובץ:פרידה מפורום מטכ"ל משרד הביטחון וראש הממשלה (cropped).jpg|לא ממוסגר|136x136 פיקסלים]]
| אלוף [[יקותיאל אדם]] || יולי 1974 – מרץ 1976 ||מימוש [[הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975]] || לימים [[סגן הרמטכ"ל]]
|-
| align=center | [[קובץ:Herzl Shafir, 1973 (cropped).jpg|לא ממוסגר|102x102 פיקסלים]]
| אלוף [[הרצל שפיר]] || מרץ 1976 – פברואר 1978 || || לימים [[מפכ"ל]] משטרת ישראל
|-
| align=center |[[קובץ:Dan Shomron, Chief of General Staff.jpg|לא ממוסגר|91x91px]]
| אלוף [[דן שומרון]] || פברואר 1978 – ינואר 1982 || היה אחראי על פנוי חלקו המערבי של סיני לקו אל עריש - ראס מוחמד || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-13
|-
| align=center |[[קובץ:ErellRabinErez1985 (cropped).jpg|לא ממוסגר|75x75px]]
| אלוף [[חיים ארז]] || ינואר 1982 – אוקטובר 1983 || היה אחראי על השלמת נסיגת כוחות צהל מסיני ||לימים ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
|-
| align=center | [[קובץ:Moshe Bar Kochva.jpg|לא ממוסגר|98x98 פיקסלים]]
| אלוף [[משה בר כוכבא]] (בריל) || אוקטובר 1983 – פברואר 1986 || ||לימים מנכ״ל רכבת ישראל
|-
| align=center | [[קובץ:Uri Sagi 2015.jpg|74x74px]]
| אלוף [[אורי שגיא]] || פברואר – אוגוסט 1986 || ||לימים ראש מפקדת חילות השדה גיס 479 וראש אמן
|-
| align=center | [[קובץ:Yitzhak Mordechai (cropped).jpg|70px]]
| אלוף [[יצחק מרדכי]] || אוגוסט 1986 – 1989 || תחילת [[האינתיפאדה הראשונה]] ||לימים [[שר הביטחון]] ה-12, [[שר התחבורה]] ה-23
|-
| align=center | [[קובץ:Matan Vilnai.jpg|70px]]
| אלוף [[מתן וילנאי]] || 1989 – נובמבר 1994 ||
* מימוש [[הסכם קהיר (1994)|הסכם קהיר]] - נסיגת צה"ל מעזה
| לימים [[סגן הרמטכ"ל]] [[שר המדע, התרבות והספורט]] ה-13 ,[[המשרד להגנת העורף|שר להגנת העורף]] ה-1 [[שגרירות ישראל בבייג'ינג|שגריר ישראל בסין]] ה-7 ו[[סגן שר]] [[משרד הביטחון|הביטחון]]
|-
| align=center |[[קובץ:Shaul Mofaz, Chief of General Staff.jpg|לא ממוסגר|100x100 פיקסלים]]
| אלוף [[שאול מופז]] || נובמבר 1994 – 1996 || || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-16 ,[[המשנה לראש הממשלה]], [[סגן ראש ממשלת ישראל|סגן ראש הממשלה]],[[שר הביטחון]] ה-15 [[שר התחבורה והבטיחות בדרכים]] ה-29
ו[[ראש האופוזיציה]] ה-11
|-
| align=center | [[קובץ:Shlomo Yanai (3479) (cropped).jpg|85x85px]]
| אלוף [[שלמה ינאי]] || 1996 – ספטמבר 1997 || ||ראש אגף התכנון
|-
| align=center |[[קובץ:Yom-Tov Samia 2000.jpg|לא ממוסגר|116x116 פיקסלים]]
| אלוף [[יום טוב סמיה]] || ספטמבר 1997 – 2000 ||
* פריצת האינתיפאדה שנייה בעזה
|
|-
| align=center |[[קובץ:Doron Almog 1993.jpg|לא ממוסגר|115x115 פיקסלים]]
| אלוף [[דורון אלמוג]] || 2000 – יולי 2003 ||
* [[האינתיפאדה השנייה]]
| לימים חתן [[פרס ישראל]] ויו"ר [[הסוכנות היהודית]]
|-
| align=center |[[קובץ:Dan Harel (15562609626) (cropped).jpg|לא ממוסגר|126x126px]]
| אלוף [[דן הראל]] || יולי 2003 – אוקטובר 2005 ||
* [[האינתיפאדה השנייה]]
* [[תוכנית ההתנתקות]]
| לימים [[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]]
|-
| align=center |[[קובץ:שער עיתון במחנה עם ההודעה על בחירתו של אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל.jpg|לא ממוסגר|109x109px]]
| אלוף [[יואב גלנט]] || אוקטובר 2005 – אוקטובר 2010 ||
* [[מבצע עופרת יצוקה]]
|לימים [[משרד החינוך|שר החינוך]] ה-24 ו[[משרד הביטחון|שר הביטחון]] ה-22
|-
| align=center | [[קובץ:Tal Russo Aug-2011.JPG|127x127px]]
| אלוף [[טל רוסו]] || אוקטובר 2010 – אפריל 2013 ||
* [[מבצע עמוד ענן]]
|לימים [[חבר הכנסת]]
|-
| align=center | [[קובץ:Sami Turgeman portrait.jpg|לא ממוסגר|114x114 פיקסלים]]
| אלוף [[סמי תורג'מן]] || אפריל 2013 – אוקטובר 2015 ||
* [[מבצע צוק איתן]]
|
|-
| align=center |[[קובץ:EyalzamirIDF.jpg|לא ממוסגר|120x120px]]
|| אלוף [[אייל זמיר (קצין)|אייל זמיר]] || 14 באוקטובר 2015 – 6 ביוני 2018 ||
* [[העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)|העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה]]
|לימים [[סגן ראש המטה הכללי]] ומנכ"ל [[משרד הביטחון]].
|-
| align=center |[[קובץ:Aluf Herzi Halevi.jpg|לא ממוסגר|106x106 פיקסלים]]
|| אלוף [[הרצי הלוי]] || 6 ביוני 2018 – 21 במרץ 2021 ||
* [[העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)|העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה]]
* [[מבצע חגורה שחורה]]
|לימים [[סגן ראש המטה הכללי]] ו[[ראש המטה הכללי|הרמטכ"ל]] ה-23.
|-
| align=center |[[קובץ:Eliezer Toledano.jpg|לא ממוסגר|106x106 פיקסלים]]
|| אלוף [[אליעזר טולדנו]] || 21 במרץ 2021 – 9 ביולי 2023||
* [[מבצע שומר החומות]]
* [[מבצע עלות השחר]]
* [[מבצע מגן וחץ]]
* [[העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)|העימותים בגבול ישראל - רצועת עזה]]
|לימים ראש [[אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי]]
|-
|align=center |[[קובץ:Yaron Finkelman portrait.jpg|לא ממוסגר|106x106 פיקסלים]]
|אלוף [[ירון פינקלמן]]
|9 ביולי 2023 –
|
* [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]] ו[[מלחמת חרבות ברזל]]
|
|}

== ראשי מטה הפיקוד ==
{| cellspacing="0" cellpadding="4" border="1"
|שם
|תקופת כהונה
|הערות
|-
|[[צבי צור]]
|1949-?
|
|-
|[[רחבעם זאבי]]
|1955-1957
|
|-
|[[חיים הרצוג]]
|1957-1958
|
|-
|[[אריה שחר (שוורצמן)|אריה שחר]]
|1967
|
|-
|[[אשר לוי]]
|1967-1970
|
|-
|[[נתן שרוני]]
|1972-1973
|
|-
|[[ששון יצחקי]]
|1973
|
|-
|[[חיים גרניט]]
|1978-1980
|
|-
|[[יעקב לפידות]]
|1983-1984
|
|-
|[[יעקב אור]]
|1987-1990
|
|-
|[[יחיאל גוזל]]
|1998-?
|
|-
|[[צביקה פוגל]]
|2000-2003
|
|-
|[[אפי עידן]]
|2005-?
|
|-
|[[דוד סויסה]]
|2008-2009
|
|-
|[[הראל כנפו]]
|2009-2010
|
|-
|[[רועי אלקבץ]]
|2011-2013
|
|-
|[[אודי בן-מוחה]]
|2013-2016
|
|-
|[[עופר לוי (קצין)|עופר לוי]]
|2016-2019
|
|-
|[[ציון רצון]]
|2019-2022
|
|-
|[[מנור ינאי]]
|2022-מכהן
|
|}

==ראו גם==
* [[פיקוד מרחבי]]
* [[עוצבת סיני]]
* [[אוגדת עזה]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר צה"ל|נעמה זלצמן|צפו בתרגיל המשותף של חטיבות "עוצבת הפלדה"|10694|21 במרץ 2017}}
* {{mako|מיכל דניאלי|מבנה צה"ל: המדריך המלא|fe4c56dfa9ca031006|pzm-recruits/guides|20 ביוני 2011}}
* [http://www.handasa.org.il/page_15107 אבן מספר 9: חה"נ 803 – מפקדת הנדסה פיקוד הדרום], באתר עמותת [[חיל ההנדסה הקרבית]]
* {{אתר צה"ל||הכירו את ה"מוח" שחושף את מנהרות הטרור של חמאס|80074|15 באפריל 2018}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007305522605171|ישראל, צה"ל. פיקוד דרום}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מפקדי פד"ם}}

{{ש}}{{צבא הגנה לישראל}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:פיקוד הדרום|*]]
[[קטגוריה:צה"ל: זרועות ופיקודים|דרום]]