אביתר מתניה

אביתר מתניה

לידה	11 ביוני 1966 (בן 58) כ"ג בסיוון תשכ"ו חיפה
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב
תפקידים אזרחיים
מקים וראש מערך הסייבר הלאומי מקים וראש מטה הסייבר הלאומי

אביתר מתניה (נולד ב-11 ביוני 1966) הקים את מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ועמד בראשו מינואר 2012 והקים את מערך הסייבר הלאומי ועמד בראשו מפברואר 2015 עד ינואר 2018. מכהן כפרופסור בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, כראש התוכניות לתואר שני בלימודי ביטחון ובלימודי סייבר, פוליטיקה וממשל, וכן בראש מרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל.

מתניה מייעץ בתחום הסייבר למגזר הציבורי והפרטי בהיבטי הגנה, מדיניות, אסטרטגיה לאומית ובינלאומית.

ביוגרפיה

אביתר מתניה נולד בשנת 1966, בן לנעמי (קליין), מורה לעברית, ואליהו (מתיוביץ') מתניה, מהנדס כימאי. הוריו, במקורם מירושלים, עברו לחיפה בתחילת שנות ה-50 בשל לימודי האב בטכניון. בהיותו בן 7 נהרג אחיו הבכור, אהוד, במלחמת יום הכיפורים, ולימים כתב על כך מתניה את הספר "בין כסה לצלמון – יומן כיפורים", שמספר על השכול מנקודת מבטו של ילד. מתניה אף סיפר בראיון שאובדן זה מלווה אותו בהחלטותיו האישיות והמקצועיות בחייו ובבחירת הנושאים שבהם הוא עוסק, בפרט ביטחון לאומי. מתניה הוא בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה בשנת 1984 (מחזור ס"ה).

מתניה הוא בוגר מחזור ו' של תוכנית תלפיות, מחזיק בתואר ראשון בהצטיינות בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בהצטיינות במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב עם עבודת גמר שכותרתה "בחינת השפעת איכון זמן הגניבה על אסטרטגיות המפקח והמפעיל במשחקי פיקוח" (1996) ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בתחום שיפוט וקבלת החלטות, במחלקה לפסיכולוגיה, על עבודה שכותרתה "תפישות של אי צדק ואפליה" (2008).

כבוגר תלפיות שירת במגוון תפקידי מחקר, הובלת פרויקטים ופיתוח, במסגרת מפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות), בתעשייה הביטחונית ובחטיבת המחקר באגף המודיעין. סיים את שירותו בדרגת רב-סרן והועלה במילואים לדרגת סגן אלוף.

לאחר שחרורו עבד בתעשיית ההייטק הישראלית, בין השאר כאנליסט ראשי בקרן הון הסיכון פולריס (כיום פיטנגו).

ב-2002 מונה לעמוד בראש תחום (כיום חטיבה) תוכניות המצוינות הצבאיות-אקדמיות תלפיות ופסגות במפא"ת שבמשרד הביטחון, תפקיד אותו ביצע קרוב לעשור. כמו כן, הוא ההוגה והיוזם של תוכנית חבצלות של אגף המודיעין ויוזם תוכנית נחשון ליצירת פוטנציאל לעתודה מובילה למדינת ישראל.

מתגורר ביישוב שוהם, נישא ב-1992 למאיה ולהם חמישה ילדים.

ראש מערך הסייבר הלאומי

באוגוסט 2011 קבלה ממשלת ישראל החלטה על הקמת מטה שיהיה אמון על ייעוץ לממשלה בנושא מדיניות סייבר לאומית וקידום יישומה, על פיתוח אסטרטגיה לאומית כוללת להגנת מרחב הסייבר של ישראל, על קידום ובניין התשתיות הלאומיות בתחום הסייבר, על קידום הגנת הסייבר של מדינת ישראל, על עידוד תעשיית הסייבר, על קידום מחקר ופיתוח בתחום הסייבר וגיבוש אסטרטגיה לפיתוח ההון האנושי בסייבר וקידום יישומה ועוד.

בדצמבר 2011 מונה מתניה להקים את מטה הסייבר הלאומי ולשמש כראש המטה הראשון, בכפיפות ישירה לראש הממשלה, והחל את תפקידו ב-1 בינואר 2012.

בפברואר 2015 אימצה ממשלת ישראל את המלצתו של מתניה בדבר אסטרטגיית ההגנה הלאומית של מדינת ישראל, וקיבלה שתי החלטות משמעותיות בנושא: הראשונה היא "קידום ההיערכות הלאומית להגנת מרחב הסייבר", שכללה הקמת גוף ייעודי להגנה על המגזר האזרחי במרחב הסייבר, הרשות הלאומית להגנת הסייבר, ואופן ההתארגנות להגנת מרחב הסייבר בישראל. ההחלטה השנייה היא "קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר" לגבי אופן התארגנות הממשלה ועבודתה לאסדרת המשק האזרחי בתחום. עם קבלת החלטות הממשלה, החל מתניה לשמש אף כראש מערך הסייבר הלאומי, שכלל את הרשות הלאומית להגנת הסייבר ואת מטה הסייבר הלאומי כשתי יחידות סמך עצמאיות שהרכיבו את המערך בתוך משרד ראש הממשלה.

בהמשך להמלצתו של מתניה, החליטה ממשלת ישראל בדצמבר 2017 על "איחוד יחידות מערך הסייבר הלאומי", ולפיה אוחדו מטה הסייבר והרשות הלאומית להגנת הסייבר לכדי יחידת סמך אחת בשם מערך הסייבר הלאומי וחדלו להתקיים כיחידות נפרדות.

עם הפעולות המשמעותיות שביצע מערך הסייבר תחת הובלת מתניה ניתן למנות הקמת שישה מרכזי מחקר אקדמיים בתחום הסייבר באוניברסיטאות המחקר בישראל; ייסוד תוכניות לקידום תעשיית הגנת הסייבר הישראלית: תוכנית קידמ"ה (קידום הגנת סייבר) בשיתוף פעולה עם המדען הראשי במשרד הכלכלה ותוכנית מס"ד (מו"פ סייבר דואלי) בשיתוף פעולה עם מפא"ת; קידום באר שבע כעיר סייבר בשותפות עם עיריית באר שבע ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב; וקידום תוכניות שונות לפיתוח ההון האנושי בסייבר בישראל.

כמו כן, בתקופת כהונתו פרסם מערך הסייבר הלאומי את האסטרטגיה הישראלית להגנת הסייבר, אשר עליה מושתתת ההגנה המדינתית שאותה מוביל המערך. האסטרטגיה מבוססת על מודל שלוש השכבות להגנה על ממד הסייבר של מדינה אשר הגה מתניה ופורסם ב-2016 בכתב העת Georgetown Journal of International Affairs.

מתניה נמנה בעת כהונתו ברשימת 100 המשפיעים של מגזין כלכליסט לשנת 2015, שם נכתב עליו כי "הוא האדם שמחליט מהם הנושאים על סדר היום של אבטחת הסייבר בישראל."

מתניה סיים את תפקידו בינואר 2018 והוחלף על ידי יגאל אונא כראש מערך הסייבר הלאומי.

פעילות אקדמית

החל מ-2018 מכהן כפרופסור בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. עומד בראש התוכנית לתואר שני בלימודי ביטחון החל מ-2018, וכן בראש התוכנית לתואר שני בלימודי סייבר, פוליטיקה וממשל, אותה הקים ב-2020. בנוסף, עומד בראש מרכז "אלרום" לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל שהוקם בשיתוף חיל האוויר הישראלי בדצמבר 2021.

כיהן כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים בתחומי הון סיכון, קבלת החלטות וביטחון לאומי בין השנים 2011-2002. לצד זאת, בשנים 2011-2009 שימש כעמית מטעם מפא"ת בסדנת תל אביב למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, וכן פרסם מגוון מאמרים בתחומי הביטחון הלאומי, המודיעין והסייבר.

בין השנים 2018–2021 כיהן כפרופסור נלווה בבית הספר לממשל באוניברסיטת אוקספורד כמוביל מודול סייבר.

בין השנים 2018–2020 עמד יחד עם פרופ' יצחק בן ישראל בראש המיזם הלאומי למערכות נבונות, שגיבש המלצה לראש ממשלת ישראל על תוכנית לאומית להפיכת ישראל למעצמת בינה מלאכותית. המסקנות הוגשו לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, אך עקב משבר הקורונה והיעדר תקציב מדינה מסודר לא הגיע המיזם לכדי החלטת ממשלה.

פרסומים

ספרים

• "סייברמאניה: איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות," ביחד עם עמיר רפפורט, הוצאת כנרת–זמורה–דביר, ישראל, 2021. ראה אור גם באנגלית ובצרפתית.
• "בין כסה לצלמון: יומן כיפורים", הוצאת עקד, ישראל, 2013.

מאמרים עיקריים

בתחום הביטחון והאסטרטגיה

• מתניה, א. וסרי-לוי, א. (2023). "12 באוקטובר 1973: ניתוח דיוני קבלת ההחלטות האסטרטגיות." עדכן אסטרטגי, כרך 26, גיליון 3, עמ' 19-4.
• מתניה, א., ובכרך, מ. (2023). מזכר מיוחד: מניעה אסטרטגית כ"רגל חמישית" בתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל - מסמך יסוד. עדכן אסטרטגי [פרסום מחקרי מיוחד].
• מתניה, א., פודהורצר, א., ודניאל, נ. (2022). "הקיום הנעדר של הטכנולוגיה בחשיבה האסטרטגית-ביטחונית של ישראל." עדכן אסטרטגי, כרך 25, גיליון 3, עמ' 22-37.
• מתניה, א. (2022). "האבולוציה של שירות החובה בישראל: מבניין המיליציה לעמוד התווך של העליונות הצבאית-הטכנולוגית." עדכן אסטרטגי, כרך 25, גיליון 2, עמ' 18-3.
• מתניה, א. וסרי-לוי, א. (2021). "בקלע ובאבן: אסטרטגיה של רדוקציה טכנולוגית." עדכן אסטרטגי, כרך 24, גיליון 2, עמ' 15-3.
• יפה, ל. ומתניה, א. (2011). אפקט העיגון כהטיה יסודית במחקר מודיעין. תל אביב: סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון.
• מתניה, א. וסא"ל י. (2005). "'האחר שבתוכנו' - התאמת הכשרתו של איש המודיעין לעידן הנוכחי." מערכות, גיליון 402, עמ' 52-46.

בתחום הביטחון והסייבר

• Sommer, U., Matania, M., and Hassid, N. (2023) "The rise of companies in the cyber era and the pursuant shift in national security," Political Science, 75:2, 140-164, DOI: 10.1080/00323187.2023.2278499
• Matania, E., and Sommer, U. (2023). "Tech titans, cyber commons and the war in Ukraine: An incipient shift in international relations." International Relations (In print). https://doi.org/10.1177/00471178231211500
• Matania, E. and Yoffe, L., 2022. "Some Things the Giant Could Learn from the Small: Unlearned Cyber Lessons for the US from Israel." The Cyber Defense Review, 7(1), pp.101-110. URL: https://www.jstor.org/stable/48642042#metadata_info_tab_contents
• Matania, E., and Tal-Shir, E. (2020). "Continuous terrain remodeling: gaining the upper hand in cyber defence." Journal of Cyber Policy, Vol. 5, No. 2, pp. 285-301. DOI: 10.1080/23738871.2020.1778761
• Paikowsky, D., and Matania, E. (2019). "Influence Operations in Cyber: Characteristics and Insights." In INSS Memorandum No. 197, The Cognitive Campaign: Strategic and Intelligence Perspectives, Y. Kupperwasser and D. Siman-Tov (Eds.), pp. 99-112. URL: https://www.inss.org.il/wp-content/uploads/2019/10/Paikowsky-and-Matania.pdf
• Matania, E., Yoffe, L., and Goldstein, T. (2017). "Structuring the national cyber defence: In evolution towards a Central Cyber Authority." Journal of Cyber Policy, Vol. 2, No. 1, pp. 16-25. DOI: 10.1080/23738871.2017.1299193
• Matania, E., Yoffe, L., and Mashkautsan, M. (2016). "A Three-Layer Framework for a Comprehensive National Cyber-security Strategy." Georgetown Journal of International Affairs, Vol. 17, No. 3, pp. 77-84. DOI: 10.1353/gia.2016.0038

בתחום המדיניות הטכנולוגית

• Ben-Israel, I., Matania, E., and Friedman, L. (2020). "Harnessing Innovation: Israeli Perspectives on AI Ethics and Governance." In Towards Regulation of AI Systems, CAHAI Secretariat (Ed.), pp.120-147. URL: https://rm.coe.int/prems-107320-gbr-2018-compli-cahai-couv-texte-a4-bat-web/1680a0c17a
• Avni, T., and Matania, E. (2020, September 18). "The AI landscape is shifting from ‘data’ to ‘knowledge.’ Here’s why that matters." The Next Web. URL: https://thenextweb.com/news/the-ai-landscape-is-shifting-from-data-to-knowledge-heres-why-that-matters

דו"חות

• בן ישראל, י., מתניה, א., ופרידמן, ל. (עורכים). (ספטמבר 2020). המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות להעצמת הביטחון הלאומי והחוסן המדעי-טכנולוגי: אסטרטגיה לאומית לישראל. דו"ח מיוחד לראש הממשלה.

קישורים חיצוניים

• יוסי הטוני, ‏ד"ר אביתר מתניה, המטה הקיברנטי: "ישראל משקיעה רבע מיליארד שקלים להובלה עולמית בסייבר", באתר "אנשים ומחשבים"
• ד"ר אביתר מתניה, טל גולדשטיין, המטרה: שיתוף פעולה גלובלי מול איומי הסייבר, ישראל דיפנס, 2013
• אביתר מתניה (1966-), דף שער בספרייה הלאומית
• מרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל
• התוכנית לתואר שני בלימודי סייבר: פוליטיקה וממשל
• התוכנית לתואר שני בלימודי ביטחון