איזי דורות

איזי דורות
לידה	8 בפברואר 1916; איוואנו-פרנקיבסק, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	9 באפריל 1980 (בגיל 64)
שם לידה	איזידור רוט
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	27 בספטמבר 1936
מקום קבורה	בית העלמין הדרום
	ספטמבר 1952 – אוקטובר 1953; (כשנה)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	→ איסר הראל עמוס מנור ←
מקום קבורה	בית העלמין הדרום
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה; שירות הביטחון הכללי; המוסד
תקופת הפעילות	אמצע שנות ה-40 – 1963
תפקידים בשירות
	איש הש"י; שליח לאירופה; סגן ראש המוסד;
	פקיד פלוגתי בגדוד העברי השני בצבא הבריטי; ממקים חברת ההשקעות "הרן";
	פקיד פלוגתי בגדוד העברי השני בצבא הבריטי; ממקים חברת ההשקעות "הרן";

יצחק (איזי) דורות (8 בפברואר 1916^[1] – 9 באפריל 1980) היה ראש השב"כ השני וסגן ראש המוסד.

ביוגרפיה

נולד בעיר איוואנו-פרנקיבסק בשם איזידור רוט (Izydor Roth) בנם של זהבה (לבית פאהן) ואלקנה, סוחר סוסים. למד בתיכון ממלכתי מקומי ועלה לארץ ישראל ב-27 בספטמבר 1936^[1]. הוא התיישב בשכונת מקור ברוך בירושלים^[1] ועבד בפרדסנות. למד לטינית ויוונית עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביולי 1939 הוכשר בבית הספר לנוטרים בכפר ילדים בעפולה^[1] ולאחר מכן שירת במשטרת היישובים העבריים. בדצמבר 1940 התנדב לצבא הבריטי ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה כפקיד פלוגתי בגדוד העברי השני, שם זכה לכינוי "בריג" (קיצור של בריגדה). עם שחרורו גויס לש"י (שירות הידיעות של "ההגנה") ונודע בכינוי "דפני". בעת שירותו שם נפצע קשה בגבו בתאונת דרכים בירושלים. לפי אחת השמועות, התאונה נגרמה כתוצאה מירי בגבו של דורות, שבוצע על ידי אנשי לח"י בשעה שחקר את ההתנקשות ברוזן ברנדוט, וגרם להידרדרות הג'יפ בו נסע.

לאחר קום המדינה החל לעבוד בשב"כ. הוא שימש סגנו של ראובן שילוח בעת הקמת המוסד.

כשנדרש איזידור רוט לעברת את שם משפחתו, בהתאם להנחיות שהיו נהוגות באותה עת בשירות המדינה (לדרישת דוד בן-גוריון), הפגין את שנינותו ושינה את שמו ל"איזי דורות", וכך ציית להוראה מבלי ששמו החדש יישמע אחרת.

בשנת 1951 יצא לשליחות באירופה, ובספטמבר 1952 מונה לעמוד בראש השב"כ, תפקיד שבו כיהן במשך שנה אחת^[2]. במהלך כהונתו נתפסו שניים מאנשי שירות הביטחון שטיפלו במכשיר האזנה שהוטמן בשולחן עבודתו של מאיר יערי ממנהיגי מפ"ם^[3]. דורות ניהל את מבצע ההאזנה יחד עם איסר הראל. לטענתם, הם חששו שגורמי שמאל בתוך מפ"ם שהזדהו עם ברית המועצות יפעלו באופן חשאי למען ברית המועצות ובקשו לעקוב אחריהם^[4]. יערי, לעומת זאת, טוען שההאזנות היו ממניעים פוליטיים^[5].

בין השנים 1963–1953 היה סגנו של ראש "המוסד", איסר הראל. בשנים אלה עסק, בין היתר, בלכידתם של סוכנים זרים שפעלו בישראל ובחקירת פרשות כגון בגידתו של אברי אלעד. עם פרישתו של הראל, בעקבות פרשת המדענים הגרמנים במצרים, פרש גם דורות, והקים חברת השקעות בשם "הרן" שעסקה בפיתוח מיזמים שונים ברחבי ישראל.

גם לאחר פרישתו שמר בקנאות על פרטיותו, ולא התראיין מעולם. שמו לא נודע ברבים עד לפטירתו.

איזי דורות נפטר ב-9 באפריל 1980 ונטמן בבית העלמין הדרום. הותיר אחריו אישה ושני בנים.

לקריאה נוספת

איתן הבר, אלמוני בחייו ובמותו, ידיעות אחרונות, 17 באפריל 1991.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איזי דורות בוויקישיתוף

עמוד לזכרו של איזי דורות, באתר שירות הביטחון הכללי

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ Roth Izydor, ארכיון המדינה
^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 55.
^ מכשיר האזנה סודי אלחוטי הותקן בחדרו של מאיר יערי, חרות, 30 בינואר 1953
^ אורי דן, החוטים הסמויים שהוליכו למיקרופון, מעריב, 15 באוגוסט 1969
^ מ. יערי דוחה טענות א. הראל בעניין הטמנת מכשיר האזנה בחדרו, דבר, 13 באוגוסט 1969

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ Roth Izydor, ארכיון המדינה

[2] יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 55.

[3] מכשיר האזנה סודי אלחוטי הותקן בחדרו של מאיר יערי, חרות, 30 בינואר 1953

[4] אורי דן, החוטים הסמויים שהוליכו למיקרופון, מעריב, 15 באוגוסט 1969

[5] מ. יערי דוחה טענות א. הראל בעניין הטמנת מכשיר האזנה בחדרו, דבר, 13 באוגוסט 1969

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

ביוגרפיה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.