אילי גורליצקי
 | |
| אִילִי גורליצקי, 1965 | |
| לידה |
14 ביולי 1935 (בן 89) י"ג בתמוז ה'תרצ"ה  תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1952 |
| עיסוק | שחקן, זמר, מנהל |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
אִילִי גורליצקי (נולד ב-14 ביולי 1935) הוא שחקן, זמר, מנהל וסופר ישראלי, חבר בסגל השחקנים של התיאטרון הקאמרי. גורליצקי התפרסם במיוחד בתפקידו במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", לצידן של יונה עטרי ורחל אטאס. גורליצקי עוסק גם בפילוסופיה דתית, וכתב שני ספרי פילוסופיה המתמקדים בהוגים מן ההיסטוריה היהודית. ייסד וניהל את חברת "אשכולות" האחראית על חלוקת התמלוגים לאמני ישראל[1][2]. בנוסף, היה גורליצקי בין מקימי האיגוד אמ"י.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורליצקי נולד בתל אביב עם תסמונת סיסטוס אינברסוס[3]. הוריו, שהיו קומוניסטים אדוקים, קראו לו אילי על שם מנהיגהּ הראשון של ברית המועצות, ולדימיר איליץ' לנין[4]. הוא למד בתיכון עירוני א', ובגיל 17 התקבל לבית הספר הדרמטי שליד תיאטרון הקאמרי. הוא שיחק בתפקידים קטנים, בין השאר בהצגות "הנפש הטובה מסצ'ואן" (1955) ו"הוא הלך בשדות" (1956). בגיל 21 התגייס ללהקת פיקוד המרכז, בה ביצע כסולן את השירים "חמסינים במשלט" ו"הזקנקן". לאחר שהשתחרר מהצבא, חזר לתיאטרון הקאמרי ונחשב לאחד מהבולטים שבשחקניו הצעירים. גורליצקי שיחק במספר הצגות של התיאטרון בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, כמו "הלילה ה-12" של שייקספיר ו"כנרת כנרת" של נתן אלתרמן.
בשנת 1964 העלה הקאמרי את המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", בו שיחק גורליצקי בתפקיד הראשי. המחזמר זכה להצלחה גדולה והפך את שחקניו הראשיים לחביבי הקהל. בעקבות הצלחת המחזמר, העלו עטרי וגורליצקי את המופע "שוק המציאות" ב-1965 שהיה מבוסס על שירים של נתן אלתרמן שהולחנו בידי סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר. המופע הוליד ביצועים מצליחים לשיריו של אלתרמן, כגון: "קונצרטינה וגיטרה", "לימון וצלחת" ו"בכל זאת יש בה משהו". ב-1968 העלה עם יוסי בנאי את תוכנית הבידור "חכמים בלילה". מאז הופיע גורליצקי בכמה מופעי רוויו שזכו להצלחה רבה, כמו "זהו בידור" שכלל שירים ממחזות זמר מפורסמים. ב-1969 זכה בפרס כינור דוד. בשנת 1981 השתתף במחזמר "ברנשים וחלומות" אשר כלל אף הוא שירי מחזות זמר שונים והופיעו בו גם ירדנה ארזי, ששי קשת, שולה חן, חנה לסלאו, עירית ענבי ואחרים.
גורליצקי שיחק במספר סרטי קולנוע, בהם:
- חבורה שכזאת (1962)
- שלושה ימים וילד (1967)
- סיירים (1967)
- טוביה ושבע בנותיו (1968)
כאשר הוקם ארגון אמ"י בתחילת שנות השמונים, מונה גורליצקי למנהלו הראשון. בשנת 1983 מונה למנכ"ל חברת "אשכולות", האחראית על חלוקת תמלוגים לאמנים מבצעים, שהוקמה ביוזמת גורליצקי וששי קשת (איתו שיתף גורליצקי פעולה גם בתחום האומנותי).
בשנות השמונים הנחה בטלוויזיה את סדרת התוכניות "מדע פופולרי".
גורליצקי דיבב את דמותו של קא הנחש בסרט "ספר הג'ונגל" וכן בסרט ההמשך.
גורליצקי הוא חובב פילוסופיה ועוסק הרבה באלוהות וקבלה (אף כי הדגיש שהעיסוק שלו בקבלה הוא אקדמי בלבד[4]). נמשך גם מאוד לכתביו של ברוך שפינוזה. בשנת 2002 כתב את הספר "הסוד הכמוס" (הוצאת ידיעות אחרונות), שעוסק במפגש של שני פילוסופים דגולים מהמאה ה-12: הרמב"ם היהודי ואבן רושד המוסלמי. הם משוחחים ביניהם על האדם, החברה, על עניינים אלוהיים, על היהדות, האסלאם ועוד.
בצעירותו הרבה לעסוק במסחר בשוק ההון, ואהב לעסוק כתחביב בגלישת גלים[4].
בשנת 2006 יצא ספרו השני של גורליצקי - "טהירו" (הוצאת ידיעות אחרונות), שעוסק במהלכיו של שבתי צבי והתנועה המשיחית שהקים במאה ה-17.
בשנת 2009, השתתף גורליצקי בשני מופעים בשם "שגעון המוזיקה", מופעי שחזור של המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", לצידה של יונה עטרי ודפנה ארמוני ובהשתתפות התזמורת הסימפונית חיפה והמקהלה הקאמרית של טבעון.
בשנת 2019 הוענק לו האות "יקיר העיר תל אביב-יפו".
חיים פרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורליצקי היה נשוי לשחקנית גילה אלמגור; לציירת דוריס ראו, ממנה יש לו שני בנים; ולרקדנית רותי לרמן, ממנה יש לו בן, אדם גורליצקי, ובת. בעשורים האחרונים הוא בן זוגה של ענת גלובוס, עורכת חדשות בחברת החדשות המשודרות בקשת 12. בני הזוג מתגוררים בתל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילי גורליצקי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אילי גורליצקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אילי גורליצקי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אילי גורליצקי, באתר שירונט
אילי גורליצקי, באתר ספוטיפיי
אילי גורליצקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אילי גורליצקי, באתר Discogs (באנגלית)- אילי גורליצקי, דף שער בספרייה הלאומית
- אילי גורליצקי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- אילי גורליצקי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אילי גורליצקי ויונה עטרי ב"ציפורי לילה מתגעגעות", גלי צה"ל, 18 בספטמבר 2011
- שירי לב-ארי, צופן גורליצקי, באתר הארץ, 23 בינואר 2006
- אלי אשד, על "סודות האלוהות על פי אילי גורליצקי", סקירה על הספר "טהירו"
- שגיא בן נון, אילי גורליצקי: "אני מתגעגע למחר", באתר וואלה, 19 ביולי 2015
- יובל אברמוביץ', "אין לי זמן להתעסק במוות", באתר ישראל היום, 18 בדצמבר 2015
- אלי אלון, אילי גורליצקי יקיר העיר תל אביב , באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 במאי 2019
אהרון ברנע מראיין את אילי גורליצקי בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 8.2.15
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "אין לי זמן להתעסק במוות"
- ^ ענת ביין-לובוביץ', השחקנים הצעירים טוענים לקיפוח בתמלוגים, הוותיקים מרוצים, באתר גלובס, 31 ביולי 2019
- ^ אילי גורליצקי באתר אישים
- ^ 1 2 3 חוצה ישראל – רינו צרור בריאיון עם אילי גורליצקי, באתר יוטיוב, 2008, בדיקה אחרונה ב־16 בנובמבר 2022
