אליהו כי טוב
 | |
| הרב אברהם אליהו מוקוטובסקי כי טוב | |
| לידה |
22 במרץ 1912 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 1976 (בגיל 63) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 7 בפברואר 1976 |
| חיבוריו |
ספר התודעה |
  | |
הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב, 22 במרץ 1912 – ו' באדר א' ה'תשל"ו, 7 בפברואר 1976) היה עסקן ציבורי, איש חינוך ומחבר ספרות תורנית חרדי ישראלי. נודע במיוחד בעקבות ספר התודעה שכתב.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר ורשה שבפולין, לרחל ולמיכאל מוקוטובסקי, מחסידי הרב צדוק הכהן מלובלין. בילדותו עברה המשפחה לעיירה אופולה לובלסקי. בהיותו כבן 17 שנה עקר לוורשה, שם עסק במלאכת כפיים, בלימוד בבית המדרש ובפעילות ציבורית במסגרת תנועת צעירי אגודת ישראל בפולין. במסגרת פעילותו החינוכית היה מרצה שיעורים קבועים בתלמוד ובספרי הגות ומחשבה. כן התנדב לעסוק בחינוך והוראה במוסדות יהודיים שאינם דתיים. למד אצל הרב יוסף ביגון, ששלח אותו ללמוד דרכי חינוך אצל יאנוש קורצ'אק.
נישא להינדא רבקה, אחותו הצעירה של אלכסנדר זושא פרידמן ומיד לאחר מכן בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל ועסק למחייתו כפועל בניין. בעבודתו זו גילה את מעמדו הנחות של הפועל החרדי, והצטרף לפועלי אגודת ישראל (פא"י). כעבור מספר שנים, בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים ופוליטיים עם הנהגת אגודת ישראל ותנועת הבת שלה פועלי אגודת ישראל, פרשו כי-טוב וכמה מחבריו מפא"י והקימו את תנועת פאג"י (גם אלו ראשי-תיבות של פועלי אגודת ישראל)[1]. במסגרת פעילותו בתנועת פאג"י היה מעורכי עיתונה של התנועה - "הקול", שבו פרסם מאות מאמרים תחת כינויים שונים בנושאים מגוונים. ערך גם את עיתונה היומי של התנועה "היומן" ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". את מאמריו חתם בשמו הספרותי אליהו כי טוב, אשר לימים אומץ על ידו כשמו הרשמי.
בשנת ה'תש"א הקים את בית הספר החרדי לבנים "שילה" וניהל אותו כשמונה שנים[2].
בבחירות לאספה המכוננת, הכינו חוגי פאג"י רשימה נפרדת מהחזית הדתית שבה שולבה אגודת ישראל. במסגרת מאמצים למנוע ריצה נפרדת[3] הוצע שמוקוטובסקי יוצב במקום השני מטעם אגודת ישראל בחזית הדתית. יצחק מאיר לוין סירב והודיע על התפטרותו[4]. בעקבות זאת, רצו המפלגות בנפרד ומוקוטובסקי עמד בראש הרשימה החרדית[5], שלא עברה את אחוז החסימה.
בסוף שנת 1950 חבר לחבר הכנסת מאיר דוד לוינשטיין בדרישה לכינוס ועידה ארצית של אגודת ישראל כדי לדון בהתנהלות של הנהגת אגודת ישראל, בין השאר בטענות על בזבוז כספים על עיתון המודיע[6]. המהלך לא צלח ומוקטובסקי וחבריו הורחקו מהמפלגה[7][8][9]. בשנת 1951 עמד בראש רשימת "אמוני ישראל" לכנסת השנייה[10], שגם היא לא עברה את אחוז החסימה[11]. בעקבות זאת פרש בשנת תשי"ד מעסקנות ומפעילות פוליטית והחל לעסוק בכתיבה.
יסד הוצאת ספרים קטנה בשם "א", שבה פרסם את 12 ספריו. כתבים נוספים טרם נדפסו. מאז ועד סוף ימיו עסק בעיקר בכתיבה ובעריכה. כתב עשרות ספרים, בהם בולט במיוחד "ספר התודעה".
נפטר בו' באדר א' ה'תשל"ו (1976) ונקבר בבית הקברות הר המנוחות, סמוך לקברו של רבי מאיר שפירא מלובלין. בהלווייתו השתתף רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב, שהרב כי טוב עמד עמו בקשר[12].
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סדרת הספרים חסידים ואנשי מעשה:
- במעונות אריות ה'תשט"ו - עשרה סיפורים על חסידים הראשונים והליכותיהם
- כחודו של מחט ה'תשט"ו - שבעה סיפורים מעולמם של חסידי פשיסחא וקוצק
- בחסד עליון ה'תשט"ז - גבורותיו ומעלליו של רבי משה ליב ססובר
- הפותח שער ה'תשט"ז - רבי זלמן בהר"ן, תולדותיו, חייו ומפעלו
- כתר מלכות ה'תשכ"ו - ארבעה סיפורים על רבי ישראלצ'י ריז'ינר וסודו ועוד שבעה סיפורים שונים
- איש וביתו - הליכות והלכות לבית היהודי, אלף מכון להוצאת ספרים ה'תשי"ז (1957)
- ספר הפרשיות - יצירה רבת היקף בפרשנות התורה. בתחילה יצא בצורת ספרונים, אחד לכל פרשה, אחר כך חתנו חנוך בן ארזה הוציאם לאור בעשרה כרכים עבים ומהודרים.
- ספר התודעה - הלכות, מנהגים ודברי עיון לכל מועדי השנה ה'תשי"ח[13]
- כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר, פרקים שרצה להכניס לספר התודעה.
- כפתור ופרח - ריכוז של אמרות חז"ל בצירוף ביאורים, 1960.
- כמו כן הוציא מהדורות חדשות לשבולי הלקט ולמחזור ויטרי.
- בשנת ה'תשנ"א הוציא חתנו חנוך בן ארזה את כל ספריו בהוצאה מחודשת בהוצאת יד אליהו כי טוב שהקים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית (עמ' 140–141), הוצאת הקיבוץ הארצי, ה'תשכ"ה
- שמעון סירוקה, רבי אברהם מוקוטובסקי - כי-טוב ז"ל, דגלנו, אדר א'-ב' תשל"ו, עמ' ח
- חנוך בן ארזה, בהקדמה לחסידים ואנשי מעשה, (עמ' 7–21), הוצאת יד אליהו כי טוב, ה'תשנ"א
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של אליהו כי טוב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אתר האינטרנט הרשמי של "יד אליהו כי טוב"
- על ר' אליהו כי טוב, באתר יד אליהו כי טוב
- קורות חיים של הרב כי טוב, המעין 229, ניסן תשע"ט, עמ' 94–106
- מכתב של הרב כי טוב - על מקור שם משפחתו, יחסו ליום העצמאות ועוד, מתוך פורום אוצר החכמה
- איש וביתו באתר Hebrewbooks
- זאב קיציס, המהפכן מבית פסישחא, במוסף שבת של מקור ראשון, גיליון 710, פרשת צו, תשע"א
- אליהו כי טוב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בועידת הנוער האגודתי, המשקיף, 19 באפריל 1946
- ^ אליהו כי טוב, חנוך ויוסף בן ארזה (ע), ספר התודעה, שניה, ישראל: יד אליהו כי טוב, 1997, עמ' כריכה אחורית
- ^ מרכז אגודת ישראל חייב את המורדים, חרות, 29 בדצמבר 1948
- ^ הרב י. מ. לוין הודיע שלא יעמיד מועמדותו לבחירות, חרות, 31 בדצמבר 1948
- ^ 21 רשימות־מועמדים לאסיפה המכוננת, על המשמר, 7 בינואר 1949
- ^ נסיון פוטש במרכז אגו"י, הצופה, 1 בינואר 1951
- ^ נסיון למרד במרכז אגודת ישראל, דבר, 2 בינואר 1951
- ^ ופילוג בלתי נמנע בשורות אגודת ישראל, חרות, 27 במרץ 1951
- ^ מהחלטות ועידת אגודת ישראל, דבר, 12 באפריל 1951
- ^ גוש דתי נגד החזית הדתית, חרות, 10 באפריל 1951
פאג"י לדין תורה עם האגודה, הצופה, 11 ביולי 1951 - ^ המועמד ששידר ברמקול, מעריב, 3 באוגוסט 1951
- ^ "המהפכן מבית פסישחא / זאב קיציס". מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 2011-03-19. נבדק ב-2018-06-10.
- ^ PDS SSO, aleph.nli.org.il
- אנשי העלייה החמישית
- חסידים
- סופרים ישראלים הידועים בשם עט
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- עורכי עיתונים ישראלים
- עיתונאים חרדים
- עיתונאים חרדים ישראלים
- עיתונאים כותבי עברית
- סופרים חרדים ישראלים
- פעילי אגודת ישראל
- פרשני הגדה של פסח
- מנהלי בתי ספר ישראלים
- פעילים פוליטיים ישראלים
- פעילי ציבור חרדים
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1912
- ישראלים שנפטרו ב-1976