אליקים בן משולם
| לידה |
המאה ה־11 בסביבות ד'תש"צ  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־11 בסביבות ד'תת"ס |
| תקופת הפעילות |
? – המאה ה־11 |
| השתייכות | רבני אשכנז, רבני גרמניה, ראשונים |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| רבותיו | רבי יצחק הלוי סג"ל בוורמייזא, רבי יצחק ב"ר יהודה במגנצא |
| תלמידיו | חתנו הריב"א |
| חיבוריו | פירוש לתלמוד הבבלי |
  | |
רבנו אליקים ב"ר משולם[1] הלוי (בערך ד'תש"צ, 1030 – ד'תת"ס, 1100) היה מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י וחותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חייו של רבינו אליקים ב"ר משולם הלוי התרכזו בשלוש "ערי שו"ם" (שפירא, וורמייזא ומגנצא). הוא קיבל תורה מתלמידיו של רבנו גרשום מאור הגולה, רבי יצחק הלוי סג"ל בוורמייזא, ואחר כך גם מרבי יצחק ב"ר יהודה במגנצא. בימי שבתו במגנצא היה חלק מחבורת החכמים הנקראת "חכמי מגנצא" שעסקו בסידור תורת רבותיהם על התלמוד, הפירושים הידועים לנו כיום כפירושי רבנו גרשום על התלמוד הם פרי יצירתם של חכמים אלו.
בסוף ימיו עבר לשפירא, שם שימש כרב וראש ישיבה ושם נפטר בערך בשנת ד'תת"ס (1100), את מקומו ירש חתנו הריב"א, שהיה ראש וראשון לבעלי התוספות באשכנז.
מקום הולדתו אינו ידוע, אך מצבותיהן של בנותיו שנפטרו בחייו נמצאו בבית הקברות הישן בוורמייזא, דבר המעיד שככל הנראה הוא התגורר שם עד לעת זקנותו.
מלבד בתו שהייתה נשואה לריב"א (ששמה אינו ידוע), נמצאו גם המצבות של שתיים מבנותיו, חנה (נפטרה ד'תתמ"ג) ופריצא (נפטרה ד'תתמ"ח).
רבותיו של רבינו אליקים היו גם רבותיו של רש"י, והמהרש"ל אף מציין שהיו חברים. גם בספר "הפרד"ס" מבית מדרשו של רש"י מובאים תקנות והנהגות ממנו, אמנם רש"י איננו מציין אליו בפירושו ואף הוא מציין לרש"י רק פעם אחת ברמז, שאף הוא מוטל בספק.
תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אליקים חיבר פירוש לארבעה מסדרי התלמוד בבלי (פרט לסדר זרעים וטהרות)[2] אך רובו ככולו אבד, כמו תורת רוב חכמי אותו הדור, מחמת פירושו של רש"י שהיה מצוי ושימושי יותר. פירושו לסדר קדשים היה לעיני רבינו בצלאל אשכנזי, שעשה בו שימוש בספרו שיטה מקובצת, אך רוב פירושיו אבדו ולא נשתייר מהם כמעט זכר למעט קטעים בודדים המבאים בספרי ראשונים אחרים. גורל שונה היה לפירושו על מסכת יומא שנשתייר כמעט בשלימות, ויצא לאור על ידי חברת מקיצי נרדמים בשנת תשכ"ד. שרידים מפירושו למסכת תענית יצאו לאור בשנת תשי"ט על ידי מוסד הרב קוק בשם "שרידים מפירוש הר"א".
לדעת אברהם אפשטיין רבי אליקים היה חלק מהעורכים של קונטרס מגנצא, שנקרא בטעות "פירוש רבנו גרשום"[3]. אבל חוקרים מאוחרים יותר חלקו על קביעה זו, לאור גילויי פירושיו העצמיים והשוני ביניהם לבין קונטרס מגנצא[4]. י"מ תא-שמע אמר שרבי אליקים בסך הכל שיקע פירושים רבים מקונטרס מגנצא בפירושו, וחכמי צרפת שלא היה בידיהם קונטרס מגנצא, הביאו משם את המובאות מקונטרס מגנצא[5].
מלבד זאת תיקן מספר תקנות שהובאו בשמו בספרי הראשונים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליקים בן משולם משפירא, דף שער בספרייה הלאומית- פירוש ר' אליקים למסכת יומא, ירושלים, ה'תשכ"ד, באתר הספריה הלאומית –ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך מופיע ברוב המקורות. בשני מקומות ר' בצלאל אשכנזי קורא לו "אליקים בן קלונימוס" (הגהות למסכת בכורות כ' ע"ב; ליקוטים למסכת פסחים נ"ז ע"ב), אבל זה כנראה שיבוש.
- ^ כך מופיע באילן היוחסין שבשו"ת מהרש"ל סימן כט. הרא"ש כותב בתשובותיו שהוא פירש את כל הגמרא (שו"ת הרא"ש א,ח; פה,י).
- ^ פירוש התלמוד המיוחס לרבינו גרשום מאור הגולה, נטועים ו' (תש"ס).
- ^ ראה במבוא של ד' הלבני לפירושו על תענית, ושל ד' גניחובסקי לפירושו ליומא.
- ^ כנסת מחקרים חלק א, ירושלים תשס"ד, עמ' 13-17.
| תקופת חייו של הרב אליקים בן משולם על ציר הזמן |
|---|
 |