בלארוס במשחקים האולימפיים
 | ||||||
 | ||||||
| המשלחת הבלארוסית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | BLR | |||||
| שם | הוועד האולימפי הלאומי של הרפובליקה של בלארוס | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| מדליות חורף | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
בלארוס השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת לילהאמר (1994), ובמשחקי הקיץ השתתפה לראשונה באולימפיאדת אטלנטה (1996). עד אז, התחרו הספורטאים הבלארוסים במסגרת המשלחת הסובייטית, ובמשחקים שנערכו ב-1992 השתתפו, לצד ספורטאים מ-11 מדינות נוספות שהרכיבו בעבר את ברית המועצות, במשלחת מאוחדת (Unified Team).
בחמש אולימפיאדות הקיץ בהן השתתפה, צברה בלארוס 85 מדליות, מהן 13 מדליות זהב. הענף הבולט ביותר הוא אתלטיקה (14 מדליות, מהן 3 מדליות זהב). לצד ההישגים בענף זה, נקשרו לא אחת שמותיהם של אתלטים בלארוסים בשערוריות של שימוש בחומרים אסורים, ומכמה מהם ניטלו המדליות בהן זכו. באולימפיאדות החורף צברה בלארוס 18 מדליות, בהן 8 מדליות זהב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספורטאים בלארוסים נטלו חלק במשחקים האולימפיים במסגרת המשלחת הסובייטית החל מאולימפיאדת הלסינקי (1952). הבלארוסי הראשון שזכה במדליה אולימפית היה מיידה הפטיש מיכאיל קריבונוסוב שזכה במדליית כסף באולימפיאדת מלבורן (1956). הראשונים שזכו במדליית זהב אולימפית (לזכות ברית המועצות) היו חותרי הקיאק לאוניד גיישטור וסרגיי מקרקנקו באולימפיאדת רומא (1960).
אולימפיאדת אטלנטה (1996)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהופעת הבכורה של בלארוס כמדינה עצמאית במשחקי הקיץ, באולימפיאדת אטלנטה, צברו 159 הספורטאים הבלארוסים 15 מדליות. רק אחת מהן הייתה מדליית זהב, בה זכתה החותרת יקטרינה קרסטן. המתעמל ויטלי שרבו, שזכה ב-6 מדליות זהב באולימפיאדת ברצלונה (1992), בה התחרה במסגרת המשלחת המאוחדת, הסתפק הפעם ב-4 מדליות ארד, בתרגילי הקרב-רב, המקבילים, מתח וסוס הקפיצות. ארבעה מתאבקים בלארוסים זכו במדליות: אלכסנדר פבלוב, סרגיי לישטוואן ואלכסיי מדוודב זכו במדליות כסף, וואלרי צילנט זכה במדליית ארד. הקלע איגור בסינסקי זכה במדליית כסף בירי באקדח, ושמיניית החותרות זכו במדליית ארד.
האתלטים הבלארוסים זכו בארבע מדליות. בזריקת דיסקוס, זכה ולדימיר דוברובשצ'יק במדליית כסף, ובמדליית הארד זכה וסילי קפטיוך. בתחרות המקבילה לנשים זכתה אלינה זוורבה במדליית ארד. במדליה הרביעית, מדליית כסף, זכתה נטליה סזנוביץ', בקרב שבע. אתלטים בלארוסים נוספים שבלטו באטלנטה כללו את ויקטור גינקו (מקום חמישי בהליכה ל-50 ק"מ), אדוארד המליינן (מקום חמישי בקרב עשר), דמיטרי מרקוב (מקום שישי בקפיצה במוט), אולגה קרדופולצבה (מקום שישי בהליכה ל-10 ק"מ), איגור אסטפקוביץ' (מקום שביעי ביידוי פטיש), סרגיי אליי (מקום שמיני ביידוי פטיש) וולנטינה ציובולסקאיה (מקום שמיני בהליכה ל-10 ק"מ).
אולימפיאדת סידני (2000)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאולימפיאדת סידני (2000) שלחה בלארוס משלחת בת 139 ספורטאים, שזכו ב-17 מדליות, מהן 3 מדליות זהב.
האתלטים זכו בחמש מהמדליות, ובשתי ממדליות הזהב: יאנינה קארולצ'יק בהדיפת כדור ברזל ואלינה זוורבה בזריקת דיסקוס. זורקת דיסקוס נוספת, אירינה יאצ'נקו, זכתה במדליית ארד, והישג דומה רשמו נטליה סנזוביץ' בקרב שבע ואיגור אסטפקוביץ' ביידוי פטיש. אתלטים בולטים נוספים כללו את איוואן ציחאן (מקום רביעי ביידוי פטיש), וסילי קפטיוך (מקום רביעי בזריקת דיסקוס), ליודמילה גובקינה (מקום שישי ביידוי פטיש) וולדימיר דוברובשצ'יק (מקום שביעי בזריקת דיסקוס). על השתתפותה של נבחרת האתלטיקה הבלארוסית במשחקים העיב מיידה הפטיש ואדים דוויאטובסקי, לאחר שהתברר כי נטל חומרים אסורים, הודח מהתחרויות והושעה לשנתיים.
במדליית הזהב השלישית זכתה החותרת יקטרינה קרסטן, ששחזרה את הישגה מאטלנטה, בניצחון שהושג בפער של מאית השנייה. נבחרת ההתעמלות האומנותית זכתה במדליית כסף, וכך גם יוליה רסקינה, בתחרות היחידות. הקלע איגור בסינסקי זכה במדליית כסף שנייה ברציפות בירי באקדח, וכן זכה במדליית ארד בירי באקדח אוויר. שני קלעים נוספים זכו במדליות ארד, סרגיי מרטינוב בירי מ-50 מטר בשכיבה ולליטה יאוגלאוסקאיה בירי באקדח. במדליות ארד נוספות זכו מרימי המשקולות גנאדי אולשצ'וק וסרגיי לברנוב, הג'ודוקא אנטולי לריוקוב, המתאבק דמיטרי דבלקה, וכן פאבל דובגל בקרב חמש מודרני.
אולימפיאדת אתונה (2004)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשלחת הבלארוסית לאולימפיאדת אתונה (2004) גדלה ל-151 ספורטאים, שזכו ב-13 מדליות. שניים מהזוכים זכו במדליית זהב: הג'ודוקא איהר מקראו היה לגבר הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית לזכות בלארוס, והאתלטית יוליה נסטסיארנקה ניצחה בריצת 100 מטר. שני אתלטים נוספים זכו במדליות, איוואן ציחאן במדליית כסף ביידוי פטיש ואירינה יצ'נקו במדליית ארד בזריקת דיסקוס, ואולם 8 שנים לאחר המשחקים, בשנת 2012, הורה הוועד האולימפי הבינלאומי לשלול מהם את המדליות שהוענקו להם, בעקבות בדיקות סמים עדכניות שנערכו. אתלטים בלארוסים נוספים שבלטו באתונה כללו את נדזיה אסטפצ'וק (מקום רביעי בהדיפת כדור ברזל), ואדים דביאטובסקי (מקום רביעי ביידוי פטיש), ריטה טוראבה (מקום רביעי בהליכה ל-20 ק"מ), נטליה חראנקה (מקום חמישי בהדיפת כדור ברזל), אנדריי מיכנביץ' (מקום חמישי בהדיפת כדור ברזל), נבחרת השליחות ל-100X4 מטר (מקום חמישי), וסילי קפטיוך (מקום רביעי בזריקת דיסקוס), וולגה צאנדר (מקום שישי ביידוי פטיש) ויורי ביאלו (מקום שישי בהדיפת כדור ברזל).
מרימות המשקולות חנה בציושקה וטטיאנה סטוקלבה זכו במדליות כסף וארד, ומרימת משקולות נוספת, נסטסיה נוביקבה, סיימה במקום החמישי. בקרב הגברים, זכה אנדריי ריאבקו במדליית כסף, וויטלי דזרביאניו סיים במקום הרביעי. באיגרוף, זכו שני בלארוסים במדליות כסף, ויקטור זוייב ומגומד אריפגדג'ייב. החותרת יקטרינה קרסטן לא הצליחה לזכות בתואר האולימפי בפעם השלישית, והסתפקה במדליית כסף. החותרות יוליה ביצ'יק ונטליה גלאך זכו במדליית ארד. הקיאקיסטים ואדזים מחנאו ורומן פיאטרושנקה זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מטר, וגם דורגו במקום השישי במקצה הרביעיות ל-1,000 מטר. חותר הקאנו אלכסנדר ז'וקוסקי סיים במקום הרביעי במקצה ל-500 מטר. רוכבת האופניים נטליה צילינסקאיה זכתה במדליית ארד במרוץ נגד השעון וסיימה במקום החמישי במרוץ הספרינט. בהיאבקות, זכה ויאצ'יסלב מקרנקה במדליית ארד, מוראד גאידרוב סיים במקום השישי וסרגיי בורצ'נקה סיים במקום השביעי. המתאבקת וולגה חילקו סיימה במקום השישי. ענף נוסף בו זכה ספורטאי בלארוסי במדליה היה הקליעה, לאחר שסרגיי מרטינוב זכה במדליית ארד שנייה ברציפות בירי בשכיבה.
ספורטאים בלארוסים נוספים שרשמו הישגים בענפים אחרים כללו את המתעמל איוואן איוונקוב (מקום רביעי בתרגיל המקבילים), המתעמל דמיטרי פוליארוש (מקום רביעי בטרמפולינה), הסייף דמיטרי לפקס (מקום רביעי בחרב), נבחרת ההתעמלות האומנותית (מקום רביעי), דמיטרי מליאך (מקום חמישי בקרב חמש מודרני), השחיינית אלנה פופצ'נקה (מקום שביעי במשחה ל-100 מטר פרפר ומקום שמיני במשחה ל-100 מטר חופשי) והמתעמלת האומנותית אינה ז'וקובה (מקום שביעי).
אולימפיאדת בייג'ינג (2008)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שיא של 181 ספורטאים בלארוסים נטלו חלק באולימפיאדת בייג'ינג (2008), והם גם רשמו את ההישג הטוב ביותר בתולדות המדינה - 13 מדליות, מהן 3 מדליות זהב.
שתיים ממדליות הזהב הושגו בענף הקאנו/קיאק. האחים אלכסנדר ואנדריי בגדנוביץ' זכו במדליית זהב במקצה הקאנו לזוגות ל-1,000 מטר, ובמדליית הזהב השנייה זכתה רביעיית הקיאקיסטים במקצה ל-1,000 מטר. הקיאקיסטים מחנאו ופיאטרושקה, שהיו שותפים לזכייה זו, זכו במדליית ארד שנייה ברציפות במקצה הזוגות ל-500 מטר. חותר קאנו נוסף, אלכסנדר ז'וקובסקי, סיים במקום החמישי הן במקצה ל-500 מטר והן במקצה ל-1,000 מטר.
האתלטים הגברים זכו במספר מדליות: אנדריי קראוצ'נקה זכה במדליית כסף בקרב עשר, ואדים דביאטובסקי זכה במדליית כסף ביידוי פטיש, ואיוואן ציחאן זכה במדליית ארד באותה תחרות. גם על משחקים אלה העיבה פרשה של נטילת חומרים אסורים. אקסנה מיאנקובה קבעה שיא אולימפי ביידוי פטיש (76.34 מ') אך ב-2016 נשללה ממנה המדליה בשל הרשעה באימרוץ. בהדיפת כדור ברזל, זכתה נטליה מיכנביץ' במדליית הכסף ונדזיה אסטפצ'וק במדליית הארד. שתי מדליות אלו נשללו מהן ב-2016 לאחר הרשעה באימרוץ. בעקבות בדיקה שנערכה לדוויאטובסקי ולציחאן, בהן נמצאו כמויות בלתי רגילות של טסטוסטרון, שלל מהם הוועד האולימפי הבינלאומי את המדליות. ציחאן הושעה לשנתיים וכן מאולימפיאדת לונדון (2012), ואילו דוויאטובסקי, שהייתה זו הרשעתו השנייה, הושעה לצמיתות. בשנת 2010 ביטל בית הדין לבוררות בספורט את שתי ההרשעות, בשל תקלה שהתגלתה במעבדה הסינית בה נבדקו הדגימות, והמדליות הושבו להם. אתלט אחר, אנדריי מיכנביץ', שבדומה לאשתו נטליה זכה במדליית כסף בהדיפת כדור ברזל, נפסל אף הוא בשל שימוש בחומרים אסורים, ופסילתו נותרה בתוקף. אתלטים בלארוסים נוספים שבלטו בבייג'ינג כללו את נבחרת השליחות ב-400X4 מטר (מקום רביעי), אלינה זוורבה (מקום שישי בזריקת דיסקוס) ואולדזימיר קאזלו (מקום שמיני בהטלת כידון).
מרים המשקולות אנדריי אראמנאו זכה במדליית זהב, עם שיא עולם חדש בקטגוריית המשקל של עד 105 ק"ג - 436 ק"ג. גם אנדריי ריאבקו, שהתחרה בקטגוריית המשקל של עד 85 ק"ג שבר את שיא העולם, 394 ק"ג, ואולם הסיני לו יונג, שהרים את אותו משקל דורג לפניו בשל מקבץ תוצאות טוב יותר, וריאבקו זכה במדליית כסף שנייה ברציפות, מדליה זו נשללה ממנו ב-2016 לאחר שהורשע באימרוץ. בתחרויות הנשים, זכתה נסטסיה נוביקבה במדליית ארד ואירנה קולשה סיימה במקום הרביעי, אך שתיהן נפסלו ב-2016 בשל הרשעה באימרוץ.
המתעמלת האומנותית אינה ז'וקובה זכתה במדליית כסף, ונבחרת ההתעמלות האומנותית זכתה במדליית ארד. החותרת יקטרינה קרסטן זכתה במדליה אולימפית חמישית ברציפות, מדליית ארד, וגם צמד החותרות ביצ'יק וגלאך זכה במדליית ארד. שני מתאבקים זכו אף הם במדליות ארד, מוראד גאידראו ומיכאיל סיאמיונאו. ב-2016 שודרגה המדליה של גאידראו לכסף לאחר פסילת מתאבק אוזבקי בשל הרשעה באימרוץ. מתאבק נוסף, אלג מיכלוביץ', דורג חמישי.
ספורטאים בלארוסים נוספים שבלטו בבייג'ינג כללו את: אנסטסיה סמוסביץ' (מקום רביעי בקרב חמש מודרני), הקלעית ויקטוריה צ'איקה (מקום רביעי באקדח אוויר), רוכב האופניים וסיל קיריינקה (מקום חמישי באומניום), נבחרת הסייפים בחרב (מקום חמישי), רוכבת האופניים נטליה צילינסקאיה (מקום שישי בספרינט), המתעמל דמיטרי קספיארוביץ' (מקום שישי בקפיצות), השחיינית אלכסנדרה גרסימניה (מקום שמיני במשחה ל-50 מטר חופשי) והקלע סרגיי מרטינוב (מקום שמיני בירי בשכיבה).
לראשונה השתתפה במשחקים נבחרת בלארוסית בענפי הכדור, נבחרת הנשים בכדורסל, שסיימה במקום השישי. שחקנית הנבחרת ילנה לאוצ'נקה קלטה במהלך הטורניר 10 כדורים חוזרים בממוצע למשחק, יותר מכל שחקנית אחרת, וקלעה 13.8 נקודות בממוצע למשחק.
אולימפיאדת לונדון (2012)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת לונדון (2012) זכו הבלארוסים ב-10 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. הטניסאים מקס מירני וויקטוריה אזרנקה ניצחו בטורניר הזוגות המעורבים, לאחר שגברו על הצמד הבריטי אנדי מארי ולורה רובסון. אזרנקה זכתה גם במדליית ארד בטורניר היחידות, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לסרינה ויליאמס, וגברה על מריה קירילנקו במשחק על המקום השלישי. במדליית הזהב השנייה זכה הקלע סרגיי מרטינוב, בירי מ-50 מטר בשכיבה. קלעית נוספת, ויקטוריה צ'איקה, סיימה במקום החמישי בירי ברובה אוויר.
השחיינית אלכסנדרה גרסימניה זכתה בשתי מדליות כסף, במשחים ל-50 ול-100 מטר חופשי. חותרי הקאנו האחים אלכסנדר ואנדריי בגדנוביץ' איבדו את תוארם במקצה הזוגות ל-1000 מטרים, אך זכו במדליית כסף. חותרי הקיאק ואדים מחנאו ורומן פיאטרושנקה זכו אף הם במדליית כסף, במקצה ל-200 מטרים, ורביעיית חותרות הקיאק זכו במדליית ארד במקצה ל-500 מטרים. נבחרת ההתעמלות האומנותית זכתה במדליית כסף וליובוב צ'רקשינה זכתה במדליית ארד בתחרות היחידות.
ספורטאים נוספים שבלטו במשלחת הבלארוסית כללו את חותר הקאנו דניס חראז'ה (מקום חמישי ב-200 מטר), טטיאנה פיאטרניה (מקום חמישי בטרמפולינה), החותרת יקטרינה קרסטן-חודוטוביץ' (מקום חמישי), המתאבקים סוסלאן גטסייב, אלכסנדר קיקיניו, צימאפיי דזאינצ'נקה ויוסב צ'וגושווילי ווסיליסה מרזליוק (סיימו כולם במקום החמישי), חותר הקיאק אלה יורניה (מקום שישי ב-1000 מטר), אנסטסיה פרוקופנקו (מקום שישי בקרב חמש מודרני), נטליה קרייבה (מקום שביעי בריצת 1500 מטר), חותר הקאנו אלכסנדר ז'וקובסקי (מקום שביעי ב-1000 מטר), רביעיית החותרים (מקום שביעי), פאבל ליז'ין (מקום שמיני בהדיפת כדור ברזל) ואולגה פנרינה (מקום שמיני במרוץ אופני מסלול).
גם בלונדון נסובה סביב המשלחת הבלארוסית פרשה של שימוש בחומרים אסורים. נדזיה אסטפצ'וק זכתה במדליית הזהב בהדיפת כדור ברזל, אך ימים ספורים לאחר מכן התברר כי השתמשה בסטרואידים אנאבוליים, והמדליה ניטלה ממנה. מרימות המשקולות אירנה קולשה ומרינה שקרמנקובה זכו במדליות ארד אך אלו נשללו מהן ב-2016. מרימת משקולות נוספות, דינה סזאנאווטס סיימה במקום הרביעי ואף היא נפסלה ב-2016, נסטסיה מירונצ'יק-איבנובה שסיימה במקום שביעי בקפיצה לרוחק נפסלה אף היא ב-2016.
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) הייתה החלשה ביותר בתולדות בלארוס. המשלחת צברה לראשונה מספר חד-ספרתי של מדליות, תשע, ובמדליית הזהב היחידה זכה קופץ הטרמפולינה אולדיסלאו גנצ'רו. בלארוס השיגה מכסה של שמונה מרימי משקולות להשתתפות במשחקים, אך הפדרציה הבינלאומית להרמת משקולות הורידה את המכסה לשישה, עקב ריבוי מקרים של שימוש בסמים במדינה. שניים ממרימי המשקולות זכו במדליות כסף, ואדים סטראלצו ודריה נאומבה. המתאבקת מריה ממשוק זכתה אף היא במדליית כסף, ושני מתאבקים נוספים זכו במדליות ארד, ג'אוויד גמזטאו ואבראהים סאידאו. יודה הפטיש איוואן ציחאן בן ה-40, שסיים לרצות את תקופת ההשעיה שלו, זכה במדליית כסף, ובמדליות ארד זכו השחיינית אלכסנדרה גרסימניה (במשחה ל-50 מטר חופשי) ורביעיית הקיאקיסטיות במקצה ל-500 מטר.
ספורטאים בלארוסים נוספים שבלטו בריו כללו את הקיאקיסטית מרינה ליטבינצ'וק (מקום רביעי במקצה ל-500 מטר ומקום שישי במקצה הזוגות ל-500 מטר, יחד עם נדיה ליאפשקה), טניסאי השולחן ולדימיר סמסונוב (מקום רביעי), הקלע ויטלי בובנוביץ' (מקום חמישי בירי מ-50 מטר בשכיבה), טטיאנה חלדוביץ' (מקום חמישי בהטלת כידון), וולגה מזורונק (מקום חמישי במרתון), המתאבקת וסיליסה מרזליוק, המתעמלת האמנותית מלטיניה סטניוטה (מקום חמישי), קופצת הטרמפולינה טטיאנה פיאטרניה (מקום חמישי), החותר סטניסלאו שצ'רבצ'ניה (מקום חמישי), נבחרת ההתעמלות האמנותית (מקום חמישי), מרים המשקולות פטר אסיונאק (מקום שישי), המתעמלת האמנותית קטרינה חלקינה (מקום שישי), הקלע איליה צ'ארחייקה (מקום שישי בירי ברובה אוויר), מרינה ארזמסבה (מקום שביעי בריצת 800 מטר), המתאבק אסדולה לצ'ינאו (מקום שביעי), מרימת המשקולות דריה פצ'בוט (מקום שביעי), מרים המשקולות פבל חדסביץ' (מקום שביעי), חנה מלישיק (מקום שביעי ביידוי פטיש), מרים המשקולות אלכסנדר ברסנאו (מקום שמיני), אליונה דוביצקיה (מקום שמיני בהדיפת כדור ברזל), קופצת הטרמפולינה חנה חרצ'ונאק (מקום שמיני), החותרת יקטרינה קרסטן בת ה-44 (מקום שמיני) והחותרות יוליה ביצ'יק וטטיאנה קוחטה (מקום שמיני).
ספורטאים אינדיבידואלים ניטרליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספורטאים אינדיבידואלים ניטרליים
לקראת אולימפיאדת פריז (2024) הושעתה רוסיה עקב פלישת רוסיה לאוקראינה וכן בלארוס שמסייעת לרוסיה במלחמתה כנגד אוקראינה. הוועד האולימפי הבינלאומי הקים מסגרת ייצוגית חדשה ספורטאים אינדיבידואלים ניטרליים לספורטאים מרוסיה ומבלארוס שאושרו להשתתף בשנת 2024 באולימפיאדת פריז ובמשחקים הפאראלימפיים. הקוד של מסגרת ייצוגית זו הוא AIN.
אולימפיאדות החורף
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל אולימפיאדת חורף בה השתתפה, זכה לפחות ספורטאי בלארוסי אחד במדליה. המדליות הושגו בביאתלון, סקי חופשי והחלקה מהירה.
באולימפיאדת לילהאמר (1994) זכו הבלארוסים בשתי מדליות כסף: הביאתלטית סווטלנה פרמיגינה, במקצה הספרינט ל-7.5 ק"מ, ואיגור ז'לזובסקי בהחלקה מהירה ל-10,000 מטר. באולימפיאדת נאגנו זכה הביאתלט אלכסיי איידרוב במדליית ארד במרוץ ל-20 ק"מ, ודמיטרי דשינסקי זכה במדליית ארד בסקי חופשי.
באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) זכה רק ספורטאי בלארוסי אחד במדליית ארד, אלכסיי גרישין, בסקי חופשי. נבחרת ההוקי קרח העפילה לשלב חצי הגמר, אך הובסה בידי נבחרות קנדה ורוסיה, ודורגה במקום הרביעי. לאחר שנמצא כי רופא הנבחרת יבגני לוסיצקי סיפק לשחקן הנבחרת וסילי פנקוב תרופה המכילה חומרים אסורים בשימוש, הורחקו השניים מהכפר האולימפי.
באולימפיאדת טורינו (2006) שב גולש הסקי החופשי דמיטרי דשינסקי לעמוד על הפודיום, לאחר שזכה במדליית כסף. באולימפיאדת ונקובר (2010) זכה אלכסיי גרישין במדליית הזהב הראשונה לזכותה של בלארוס, בסקי חופשי. בביאתלון זכו סרגיי נוביקוב במדליית כסף ודריה דומרצ'בה במדליית ארד.
אולימפיאדת סוצ'י (2014) הייתה מוצלחת בהרבה מקודמותיה עבור המשלחת הבלארוסית. במהלך המשחקים צברו ספורטאי המשלחת 6 מדליות, בהן 5 מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות. מעל כולם בלטה הביאתלטית דריה דורמצ'בה, שזכתה ב-3 מדליות זהב, במרוץ האישי, במרוץ המרדף ובמרוץ הזינוק ההמוני. ביאתלטית נוספת, נדז'דה סקרדינו, זכתה במדליית ארד במרוץ האישי. בסקי חופשי, זכו שני גולשים במדליות זהב, אלה צופר ואנטון קושניר.
באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) המשלחת הבלארוסית צברה שלוש מדיות: מדליית זהב, בה זכתה האנה הוסקובה בתחרות הנשים בסקי בסגנון חופשי, ושתי מדליות בביאתלון, מדליית זהב של נבחרת הנשים בהובלת דריה דומרצ'בה ומדליית כסף אישית של דומרצ'בה במרוץ הזנקה המונית.
מדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
באולימפיאדות הקיץ:[1]
|
באולימפיאדות החורף:[1]
|
-
המתעמלת אינה ז'וקובה, עם מדליית הכסף בה זכתה בקרב-רב בבייג'ינג -
השחיינית אלכסנדרה גרסימניה, שזכתה בשתי מדליות כסף באולימפיאדת לונדון ובמדליית ארד בריו -
הטניסאי מקס מירני, שזכה במדליית זהב בטורניר הזוגות המעורבים באולימפיאדת לונדון
לפי ענף
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
בענפי הקיץ:[2]
|
בענפי החורף:[2]
|
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברית המועצות במשחקים האולימפיים
- המשלחת המאוחדת במשחקים האולימפיים
- בלארוס במשחקים הפאראלימפיים
- בלארוס במשחקים האולימפיים לנוער
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-13 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-13 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
| מדינות אירופה במשחקים האולימפיים | ||
|---|---|---|
|
