גאולה בן אליעזר
 | |
| גאולה בן אליעזר בשנת 1974 | |
| לידה |
11 בספטמבר 1918 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
1998 (בגיל 79 בערך) תל אביב-יפו, ישראל  |
| תאריך עלייה | 1919 |
| ידועה בשל | בתו של ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן-גוריון |
| מפלגה | רפ"י, תל"ם |
  | |
גאולה בן אליעזר (11 בספטמבר 1918 – 1998) הייתה מחנכת ישראלית ובתו הבכורה של דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה לפולה ולדוד בן-גוריון בעת שהותם בעיר ניו יורק. עלתה לארץ עם אמה ב-15 בנובמבר 1919, רק אז ראה אותה לראשונה אביה, שהשתחרר מעט לאחר מכן מהצבא הבריטי.
בהיותה כבת 19, נישאה לעמנואל בן אליעזר, יליד 1915, בנו של הסופר והעיתונאי משה בן אליעזר. נולדו להם שלושה ילדים: הבנים יריב (נולד ב-1940) ומשה ("מושי", נולד ב-1948), לימים בעלי תואר דוקטור בתקשורת, והבת אורית (לימים אורית עציוני, נולדה בערך ב-1950), ציירת ועובדת משרד החינוך. המשפחה התגוררה בשכונת צהלה בתל אביב.
בן אליעזר למדה הוראה ועבדה כמורה וכמחנכת בבית הספר היסודי בית החינוך ליד גן מאיר ולאחר מכן בצהלה במשך עשרות שנים. עם תלמידיה נמנה מי שהפך לימים לנשיא המדינה, יצחק הרצוג[1].
בפתיחת שנת הלימודים ה'תשפ"ב, אמר הנשיא הרצוג בדבריו לתלמידים ולמחנכים[2]: ”לפני 55 שנה הלכתי לכיתה א'. למורה שלי קראו גאולה. גאולה בן אליעזר, שהייתה בתו הבכורה של דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ומי שהכריז על עצמאותה. אבא שלי עבד עם דוד בן גוריון, אבל זה לא שינה למורה גאולה. עבורה הייתי תלמיד שלה, אחד מעשרות תלמידים. המורה גאולה לימדה אותנו אהבת האדם ואהבת הארץ, סקרנות וצניעות. היא זו שהטמיעה בי את אהבתי הגדולה לקריאת ספרים. היא דיברה בטון רם וקשוח, אבל ידעה לומר דברים עדינים ורכים מאוד. הערצנו את המורה גאולה ושמרתי איתה על קשר עד יום מותה. זה מה שנקרא "מורה לחיים".”
בשנת 1969 ניסתה בן אליעזר לפנות לחיים הציבוריים והתמודדה למועצת העיר תל אביב במקום השלישי ברשימת רפ"י[3], אך לא נבחרה. בשלב מאוחר יותר הייתה חברה בתנועת תל"ם של משה דיין[4].
בשנת 1991, בתוכנית שהנחה יהורם גאון וששודרה ביום העצמאות ה-43 בערוץ 2 הניסיוני, התארחה בן אליעזר לשיחה פתוחה על אביה ועל החיים בצלו. לדבריה, חייו של בן-גוריון היו קודש לבניין הארץ והמדינה, בעוד חיי המשפחה נדחקו הצידה. היא מספרת כי בעוד חבריה וחברותיה היו יוצאים לטיולים עם משפחותיהם בסופי השבוע, בן-גוריון האב לא הקדיש פנאי לבילויים מסוג זה, ואף לא לארוחות משפחתיות, שלטענתה לא נערכו מעולם בהרכב מלא. כמו כן היא מתארת כי בן-גוריון לא היה מעורב בחיי ילדיו ובלימודיהם[5].
בראיונות נוספים ציינה בן אליעזר: "אני לא זוכרת את קיומו הרצוף בבית, מה עשה או איך התנהג איתנו. העובדה שאני הבת של בן-גוריון לא עזרה לי מעולם, להפך, הקניטו אותי ודרשו ממני יותר ממה שדרשו מהאחרים"[6].
לצד אלה, העריכה בדיעבד את פועלו של אביה ואף ראתה בו נביא, שחזה בין היתר את הסכמי השלום עם מדינות ערב ואת העלייה הגדולה מברית המועצות.
גאולה בן אליעזר נפטרה בשנת 1998, והובאה למנוחות בבית העלמין מורשה . בעלה עמנואל, שהיה גמלאי של משרד הביטחון, האריך ימים ונפטר ביולי 2008.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רונית ורדי, המנוע השקט של בוז'י // פרופיל: יצחק הרצוג, באתר מגזין ליברל, 14 ביוני 2014
- ^ יצחק הרצוג, ילדי ישראל, אהבת האדם היא הבסיס, באתר ynet, 1 בספטמבר 2021
- ^ בתו של ב.ג. - לבחירות, באתר מעריב, 27 באוקטובר 1969
- ^ עמנואל רוזן, בת גוריון, באתר מעריב, 23 במאי 1986
- ^ גאולה בן אליעזר בראיון ליהורם גאון - יום העצמאות 1991, באתר יוטיוב
- ^ ליאה לוין, בית דוד, באתר רוטר (פורסם במקור בידיעות ירושלים), 19 באפריל 2010
