גראפלינג
 | |
| אליפות הוואי בגראפלינג | |
| אמנים מפורסמים | משפחת גרייסי, אדי בראבו, מרסלו גרסיה, ג'יגורו קאנו, אריק זאבי |
|---|---|
| ספורט אולימפי | ג'ודו, היאבקות |
גראפלינג (באנגלית: Grappling) הוא כינוי כללי המתייחס לקטגוריה יכולות, אמנויות לחימה וספורט לחימה שמטרתן היא לבסס יתרון גופני בטכניקות שאינן טכניקות של הכאה. לדוגמה ביסוס עמדת שליטה גופנית, בריחים, חניקות, היחלצויות והכנעות. אמנויות הלחימה בהן גראפלינג תופס חלק מרכזי הן ג'ו ג'יטסו, היאבקות, ג'ו ג'יטסו ברזילאי, אמנויות לחימה משולבות וג'ודו. את טכניקות הגראפלינג ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות: גראפלינג עמידה וגרפלינג קרקע. בשתיהן הדרך המקובלת להכניע יריב היא באמצעות בריחים - הפעלה של מנוף כנגד אחד מפרקי היריב ואילוצו להיכנע מפאת הכאב, או חניקה, שמטרתה להאט את קצב זרימת הדם לראש ובכך לאלץ את היריב להיכנע כדי לא להסתכן באבדן הכרה. במזרח לעיתים מכנים טכניקות מקטגוריה זו טכניקות "רכות", בניגוד לטכניקות של הכאה שנקראות טכניקות "קשות".
גראפלינג עמידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גראפלינג עמידה הם טכניקות גראפלינג המשמשות בזמן שהלוחמים עומדים על רגליהם. מטרתן של טכניקות אלו משתנה בין סגנונות הלחימה השונים, אך לרוב המטרה המרכזית הפלת היריב באופן שיאפשר למפיל לשמור על עמדת שליטה. באמנויות לחימה מסוימות כגון ג'ודו ואיגרוף תאילנדי, עצם ההפלה יכולה לסיים את המשחקון או הסיבוב, בעוד שבאחרות, כגון ג'ו ג'יטסו ברזילאי, סמבו וההפלה מיועדת להוביל להכנעת המתמודד על הקרקע. בנוסף ישנן גם יכולות הכנעה שונות גם בעמידה כדוגמת בריחי עמידה וחניקות שונות. באומנויות שונות משתמשים בגראפלינג עמידה לצד שימוש במכות שונות (בעיקר אגרופים ובעיטות) לדוגמה באמנויות לחימה משולבות וקרב מגע.
אמנויות לחימה השמות דגש על גראפלינג עמידה:
- ג'ודו
- ג'ו ג'יטסו
- נין ג'וטסו
- אייקידו
- הפקידו
- היאבקות (ספורט)
- סאנדה (ספורט)
- שוואי ג'יאו (היאבקות סינית)
- היאבקות מונגולית
גראפלינג קרקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]גראפלינג קרקע, הנקרא גם קרב קרקע, הוא אוסף טכניקות המשמשות את הלוחמים כאשר הם אינם עומדים על רגליהם. בחלק גדול מענפי ספורט הלחימה ואמנויות הלחימה בהן משתמשים בטכניקות גראפלינג קרקע המטרה היא הכנעה בדמות בריח או חניקה, אם כי חשוב גם כינון עמדה שולטת והיחלצות מעמדת נחיתות. עמדה שולטת היא עמדה המקנה למתמודד אופציה לצאת למגוון של טכניקות הכנעה, ומונעת באותה עת אופציות דומות מיריבו (לדוגמה, במאונט) המתמודד המצוי בעמדת נחיתות, מנסה לרוב להיחלץ לעמדה יותר שוויונית או לעמדת יתרון המעניקה לו הגנה ויכולת תקיפה, למשל גארד.
אמנויות לחימה בהן משתמשים בטכניקות גראפלינג קרקע:
טכניקות בסיסיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
את סוגי הטכניקות ניתן לקטלג בכלליות למספר קבוצות: קלינצ' (clinch), הפלות והטלות, הכנעות, ריתוקים ועמדות שליטה, הפיכות והחלצויות.
- קלינצ' או "קלינצ' פייטינג" היא קבוצת טכניקות המשמשות כששני הלוחמים במצב עמידה ומטרתן להתגונן מפני מכות שונות, ויצירת קרבה מספקת להפלה.
- הפלות והטלות הן מספר טכניקות שמטרתן לשנות את מצב הקרב מעמידה לקרב קרקע, תוך כינון עמדה שולטת. קבוצת טכניקות זו כוללת את הטלות הירך מג'ודו, מגוון הפלות מהיאבקות וגריפות, שהן טכניקות בהן מתחרה אחד גורף את רגלו של מתחרה אחר כדי להפילו.
- ההכנעות מתחלקות לשני סוגים: האחד הוא "בריחים", והשני "חניקות". "בריח" הוא הפעלה של מנוף על מפרק מסוים בגוף ואילוץ היריב להיכנע מפאת הכאב. בתורות הגנה עצמית ואמנויות לחימה צבאיות, כגון קרב מגע, סמבו, ג'ו ג'יטסו וכו', מטרת הבריח היא שבירת העצם או פריקת המפרק (ראה פריקת כתף). ברוב התחרויות הספורטיביות בריחים על הפרקים הקטנים (כגון אצבעות ובהונות) אסורים מכיוון שהם מסוכנים ועלולים להביא לשבר או פריקה בקלות יחסית. גם חניקות מתחלקות לשני סוגים: חניקות גרגרת וחניקות דם. בחניקות גרגרת מופעל לחץ על הגרגרת המקשה על היריב לנשום ויוצר רפלקס הקאה קל, המאלץ אותו להיכנע. בחניקות דם (הסוג הנפוץ יותר של חניקה) מופעל לחץ על העורקים התרדמניים המוליכים דם לראש, ומסכן את היריב באבדן הכרה אם לא ייכנע. ברוב קרבות הגראפלינג הכנעה היא היעד העליון והיא מכריעה סופית את הקרב.
בתחרויות ג'ודו מותרות כל החניקות אך בריחים מותרים רק על המרפק. בתחרויות סמבו אסורות כל החניקות אך מותרים כל הבריחים. בתחרויות ג'ו ג'יטסו ברזילאי מותרות כל החניקות וכל הבריחים פרט לבריח קרסול מסובב, מפאת הנזק שהוא גורם. בתחרויות אמנויות לחימה משולבות מותרים כל הבריחים וכל החניקות.
- ריתוקים ועמדות שליטה הן טכניקות שמטרתן משתנה מאומנות לאומנות. ריתוק הוא הצמדה של שכמות היריב לקרקע בצורה כזו שהוא אינו מסוגל להזיז את פלג גופו העליון. באמנויות לחימה מסוימות, כגון ג'ודו והיאבקות הריתוק עצמו מסיים את הקרב בניצחון הצד המרתק, בעוד שבאחרות, כגון ג'ו ג'יטסו ברזילאי ואמנויות לחימה משולבות הריתוק הוא רק אמצעי להשגת הכנעה. עמדות שליטה הן עמדות בהן המתמודד שולט פיזית בתנועתו של יריבו. ישנן מספר עמדות כאלה שהמרכזיות ביניהן הן המאונט והגארד. מטרתן של עמדות אלה משתנה מעמדה לעמדה. ברוב העמדות המטרה היא ליצור הזדמנויות התקפיות מצד אחד (הזדמנויות לבריחים וחניקות) והגנה על המתמודד השולט מטכניקות דומות מהצד השני.
- החלצויות (Escapes) הן תמרונים שנועדו להוציא מתמודד ממצב מסוכן או נחות. לדוגמה מתמודד אשר נתפס בשליטה צידית ינסה להחלץ ולעבור לגארד - מצב פחות מסוכן עבורו.
- הפיכות או "סוויפּים" (sweep) משמשים מתמודד להפוך את מאזן השליטה. לדוגמה מתמודד שתפס את יריבו בגארד, יוכל להפוך את יריבו ולהיות מעליו במאונט.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]שהגרפלינג תופס באמנויות לחימה וענפים ספורטיבים שונים, משתנה ממקרה למקרה. ענפים מסוימים כמו היאבקות, ג'ו ג'יטסו ברזילאי, סומו וג'ודו הם ענפי גראפלינג "טהורים", מכיוון שאסור להשתמש בהם בטכניקות שאינם גראפלינג. רוב אמנויות הלחימה כוללות בתוכן סוג כל שהוא של גראפלינג. מעט אמנויות לחימה אינן כוללות גראפלינג, לדוגמה אגרוף וקיקבוקס. רוב אמנויות הלחימה שאינן כוללות גרפלינג מתמקדות בטכניקות סטרייקינג, הכוללות אגרופים ובעיטות. באותם ענפי ספורט אשר אינם כוללים גראפלינג מתחרים ישתמשו בדרך כלל בקלינצ' בזמן עייפות או כאב, אם כי במקרים אלה אמור השופט להפריד בין המתמודדים ולהזהיר אחד או את שניהם, לדוגמה תחרויות איגרוף, קיקבוקס, טאקוונדו וכו'. בעוד שבאגרוף תאילנדי השופט יפריד קלינצ' רק לאחר זמן מה.[דרוש מקור] לטכניקות גראפלינג והתגוננות חשיבות בתורות הגנה עצמית ובקרב רשויות החוק. טכניקות הגראפלינג הנפוצות ביותר להגנה עצמית הן ההחלצויות וההכנעות הבסיסיות, כגון בריחים וחניקות. הגראפלינג נכנס לתודעת הספורטאים ואמני הלחימה בעיקר בעקבות אליפות הלחימה האולטימטיבית, בהן ניצח רויס גרייסי בשלוש מתוך ארבע האליפויות הראשונות על ידי הכנעת יריבים גדולים וחזקים ממנו באמצעות שימוש מושכל בטכניקות גראפלינג.
סגנונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מספר ענפי ספורט וסגנונות גראפלינג בעולם ובכל מדינה. סגנונות מסוימים כמו ג'ודו, סמבו, ג'ו ג'יטסו ברזילאי והיאבקות ספורטיבית זכו לתפוצה עולמית. ג'ודו, היאבקות חופשית והיאבקות יוונית רומית הם ענפי ספורט אולימפיים ולג'ו ג'יטסו ברזילאי וסמבו יש אליפויות עולם ותחרויות ספורטיביות שונות משלהם. עוד אמנויות לחימה המתמקדות בגראפלינג הם אייקידו והפקידו.
חלוקה נוספת בין הסגנונות היא באמצעות הלבוש – הקייקוגי. הגי הוא הלבוש שפותח על ידי ג'יגורו קאנו עבור הג'ודו. הגי מורכב משני חלקים, חלק עליון שהוא ג'קט עבה בצבע לבן, כחול או שחור, עשוי כותנה אשר נרכס על ידי חגורה המסמלת את דרגת האמן, וחלק תחתון - מכנסי כותנה בצבע דומה. ענפי הגראפלינג שאינם מתהדרים בלבוש נקראים נו-גי לעומת אלה המתהדרים בלבוש הנ"ל המכונים גי. בג'ו ג'יטסו הברזילאי קיים מאבק מתמשך בנוגע להגדרת הלבוש. לסוג הלבוש נודעת חשיבות ניכרת מכיוון שבענפי הגי, הלבוש משמש לאחיזה לצורך הטלות שונות, בריחים ואפילו חניקות תוך שימוש בבגד להפעלת לחץ. תומכי הגי טוענים שהגי יוצר תחרות שהיא יותר ריאליסטית להגנה עצמית, מכיוון שגם במקרה של קרב אמיתי יש להניח שהתוקף יהיה לבוש, וניתן יהיה להשתמש בלבושו במהלך הקרב. ובנוסף טוענים המחייבים שהגי מבטל פאקטורים לא ספורטיבים מסוימים כגון לחות והחלקה. תומכי הנו-גי טוענים כי בתחרות ספורטיבית על המתחרה להסתמך רק על גופו, ולא על לבושו או לבוש יריבו, לכן הם מעדיפים גראפלינג במכנס קצר או מכנס וחולצה צמודה. הלבוש בגי הוא חובה בתחרויות ג'ודו, סמבו וברוב תחרויות הג'ו ג'יטסו ברזילאי. שימוש בלבוש לטכניקות הכנעה אסור ברוב ענפי ההיאבקות ביניהן הענפים האולימפיים.
תחרויות גראפלינג ספורטיביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים שלושה ענפי גראפלינג הנכללים במשחקים האולימפיים: ג'ודו, היאבקות יוונית-רומית, והיאבקות חופשית. בנוסף, ישנן גם מספר תחרויות גראפלינג לא אולימפיות כגון:
- FILA grappling- פילה הוא ארגון גראפלינג ספורטיבי צרפתי המממן את אליפות פילה לגראפלינג הכנעות. התחרות היא במבנה טורניר כשההכנעה מהווה ניצחון אוטומטי והניקוד הוא שיטת הכרעה משנית. באליפות פילה שתי חטיבות, גי ונו-גי.
- ה-ADCC (ראשי תיבות של "אבו דאבי קומבט קלאב"), לרוב מכונה "אבו דאבי", היא אליפות הנו-גי היוקרתית ביותר. היא מקבלת את שמה מהאמירות, מכיוון שגדולי תורמיה הם השייח' חזה בן זייד בן סולטאן אל-ניאן ואחיו, השייח' תחנון בן זייד בן סולטאן אל-ניאן. אליפות זו לא מתרחשת באבו דאבי מאז שנת 2001, ונודדת כל שנה, כשהאחרונה התרחשה בנוטינגהאם, אנגליה. באליפות זו קיימת רק חטיבת נו-גי המתחלקת לשש רמות משקל: עד 66 קילוגרם, עד 77 ק"ג, עד 88 ק"ג, עד 99 ק"ג, מעל 99ק"ג ומשקל חופשי. מנצחי תחרות זו הם ברובם המוחלט ברזילאים בהם הרוב בא מקרב מתאמני הג'ו ג'יטסו הברזילאי כשהזוכה במספר הרב ביותר של ניצחונות הוא מרסלו גרסיה הברזילאי אשר ניצח ארבע פעמים בקטגוריית משקל של עד 77 קילוגרם.
- אליפות הג'ו ג'יטסו הברזילאי העולמית, הידועה גם כ"המונדיאל" ("עולם" בפורטוגזית) היא אליפות הגי היוקרתית ביותר. בתחרות זו המשתתפים מחויבים ללבוש גי מלא, וחוקיה דומים לשל שאר תחרויות הגראפלינג בהן הניצחון מוכרע על ידי הכנעה או ניקוד בהיעדר הכנעה. האליפות מחזיקה גם בחטיבת נו גי, אבל זו נחשבת לפחות יוקרתית מאבו דאבי. בשנים הראשונות התקיימו התחרויות בריו דה ז'ניירו, ולאחר מכן התקיימו בלונג ביץ', קליפורניה. המנצח במספר הרב ביותר של ניצחונות באליפות זו הוא רוג'ר גרייסי ממשפחת גרייסי שניצח עשר פעמים. מרסלו גרסיה, המנצח במספר הרב ביותר באליפות אבו דאבי, ניצח חמש פעמים במונדיאל.
