המיספרה (מוח)
 | |
| שיוך |
המוח הגדול  |
|---|---|
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
hemispherium cerebri |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A14.1.09.002 |
| TA2 (2019) |
5418 |
| מזהה נרולוקס |
birnlex_1796 |
| מזהה נרוניימס |
241 |
| FMA |
61817 |
  | |
המיספרת המוח או פֶּלֶג מוֹחַ גָּדוֹל[1] (באנגלית: Cerebral hemisphere) היא חלק מהמוח של בעלי חוליות.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל בעלי חוליות המוח הגדול מחולק באמצעות מענית המוח (אנ') לשני חלקים – המיספרה ימין והמיספרה שמאל. חלקן של ההמיספרות הפונה כלפי חוץ מורכב מחומר אפור רב, כאשר מתחתיו נמצא אזור של חומר לבן הנקרא Centrum semiovale (אנ'). החומר הלבן מתפקד כמִשְׁלֶבֶת (אנ') – גורם המקשר בין שני אזורים מבחינה אנטומית. יחד עם החומר הלבן נמצאים גם הגרעינים הבזליים והחדרים הלטרליים[2]. אצל האאותריה חלק גדול מן החומר הלבן מרוכז ברשת ענפה של אקסונים (סיבים עצביים) הנקראת כפיס המוח. מלבד כפיס המוח אצל בעלי חוליות ישנם כמה אזורים קטנים יותר של משלבות כמו המישלבת האחורית (אנ'), המישלבת הקדמית (אנ') והפורניקס.
סימטריה המיספרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סימטריה מבנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצורה מקרוסקופית המיספרה ימין והמיספרה שמאל סימטריות כמעט לחלוטין, זאת למעט כמה הבדלים עדינים כמו מומנט יעקובלב (Yakovlevian torque), עיוות אנטומי קל של המוח הגורם להמיספרת ימין להתפתל קדימה ביחס להמיספרת שמאל ושל המיספרת שמאל להתפתל אחורה ביחס להמיספרת ימין.
עם זאת מבחינה מיקרוסקופית, סוג התאים, תפקודם של התאים, כמות המוליכים העצביים הנמצאים ותת־סוגם של הקולטנים לאותם מוליכים עצביים שונה בין ההמיספרות[3][4]. לדוגמה: יש ריכוז רב יותר של דופמין בהמיספרה השמאלית ושל נוראדרנלין בהמיספרה הימנית. ישנם הבדלים אשר נשמרים בין בני אדם ואף בין מינים שונים, אך ישנו גם שוני רב בין פרטים שונים לאותו המין.
סימטריה תפקודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל רוב בני האדם, המיספרה שמאל מתמחה יותר בעיבוד לשוני של מידע, דבר זה מתבטא בכך שלרוב אזור ברוקה ואזור ורניקה יימצאו בצד שמאל. כמו כן המיספרה שמאל מתמחה בעיבוד מקומי של מידע. לעומת זאת המיספרה ימין מתמחה בעיבוד גלובלי של מידע ובתפקודים מרחביים־חזותיים. המיספרה שמאל תתקשה בתפיסה ויצירה של צורות תלת־ממדיות, ואילו המיספרה ימין אינה מתקשה בכך.
הבדלי גברים ונשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בממוצע אצל גברים נמצאה קישוריות גבוהה יותר בתוך כל המיספרה ואלו אצל נשים נמצאה קישוריות גבוהה יותר בין ההמיספרות[5]. דבר זה מעיד לפי החוקרים אצל גברים על יעילות רבה יותר בתכנון פעולות והוצאתן לפועל, ואילו אצל נשים על יעילות רבה יותר בשילוב של ניתוח אנליטי יחד עם ניתוח הוליסטי[5]. ביחס לנשים במטלות התנהגותיות בממוצע גברים נמצאו מהירים יותר במשימות מוטוריות או מוטוריות־תחושתיות ובעיבוד מרחבי, ואילו נשים נמצאו טובות יותר במשימות המערבות קשב, זיכרון מילולי או זיכרון פרצופים ובקוגניציה חברתית[6][7][8].
עם זאת הנתונים הם ממוצעים, כאשר בוחנים מוחות בודדים ישנה התפלגות רחבה הן של אוכלוסיית הגברים והן של אוכלוסיית הנשים עם אזורים חופפים רבים. לכן לדוגמה יכול להיות מוח השייך לזכר שהוא בעל מאפייני קישוריות נשיים[9].
קודקודי המוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם שלושה אזורים על קליפת המוח הנקראים קודקודי המוח (Poles), הקודקוד העורפי, הקודקוד הצדעי והקודקוד המצחי. הראשון הוא קצהו האחורי של האונה העורפית. השני נמצא בקדמת האונה הרקתית בתוך חלקו הקדמי של גומץ הגולגולת האמצעי (אנ'), והשלישי בקדמת האונה המצחית[10].
חשיבות קלינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קורפוס קלוסטומיה
במקרים חריגים של אפילפסיה אשר עמידים לתרופות וגורמים סבל אקוטי למטופלים, מוצע טיפול ניתוחי המנתק את ההמיספרות אחת מהשנייה על מנת להקטין את חומרתם של התקפים אפילפטיים, בהליך הנקרא קורפוס קלוסטומיה. במקרים נדירים אחרים בהם המוקד האפילפטי נמצא על אחת ההמיספרות, כגון אנצפליטיס על שם רסמוסן, מוצעת הסרה של אחת ההמיספרות בהליך הנקרא הֶמִיסְפֶרְקְטוֹמְיָה (אנ').
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר חושף: גם חצי מוח זה מספיק, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פֶּלֶג מוֹחַ גָּדוֹל במילון ביולוגיה כללית (תשס"ט), 2009, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Snell, Richard S. (2009). Clinical Neuroanatomy (Clinical Neuroanatomy for Medical Students (Snell)). Hagerstwon, MD: Lippincott Williams & Wilkins. p. 262. ISBN 978-0-7817-9427-5.
- ^ Anderson, B.; Rutledge, V. (1996). "Age and hemisphere effects on dendritic structure". Brain. 119 (6): 1983–1990. doi:10.1093/brain/119.6.1983.
- ^ Hutsler, J.; Galuske, R.A.W. (2003). "Hemispheric asymmetries in cerebral cortical networks". Trends in Neurosciences. 26 (8): 429–435. CiteSeerX 10.1.1.133.2360. doi:10.1016/S0166-2236(03)00198-X.
- ^ 1 2 Ingalhalikar, M., Smith, A., Parker, D., Satterthwaite, T. D., Elliott, M. A., Ruparel, K., ... & Verma, R. (2014). Sex differences in the structural connectome of the human brain. Proceedings of the National Academy of Sciences, 111(2), 823-828.
- ^ Gur RC, et al. (2012) Age group and sex differences in performance on a computerized neurocognitive battery in children age 8-21. Neuropsychology 26(2):251–265.
- ^ Cherney ID, Brabec CM, Runco DV (2008) Mapping out spatial ability: Sex differences in way-finding navigation. Percept Mot Skills 107(3):747–760.
- ^ Hamilton C (2008) Cognition and Sex Differences (Palgrave Macmillan).
- ^ Joel, D., Berman, Z., Tavor, I., Wexler, N., Gaber, O., Stein, Y., ... & Liem, F. (2015). Sex beyond the genitalia: The human brain mosaic. Proceedings of the National Academy of Sciences, 112(50), 15468-15473.
- ^ Singh, Vishram (2017). Textbook of Anatomy. Elsevier. p. 389. ISBN 9788131237274.