הרצל בודינגר
 | |
| בודינגר כמפקד חיל האוויר | |
| לידה |
7 במאי 1943 (בן 81) חיפה |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | אוגוסט 1961 – יולי 1996 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה מבצע דין וחשבון מבצע ענבי זעם | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
  | |
הרצל בודינגר (נולד ב-7 במאי 1943) הוא איש צבא בדימוס, כיהן כמפקד ה-12 של חיל האוויר, מינואר 1992 ועד יולי 1996.
לאחר שירותו הצבאי שימש בכמה תפקידים אזרחיים, ובהם נשיא ויו"ר דירקטוריון חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות, נשיא עמותת חיל האוויר, יו"ר דירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל ויו"ר אוניברסיטת אריאל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו, יצחק בודינגר,[1] נולד ב-1913 בעיירה סוצ'אבה שברומניה. ב-1933 עלה ארצה בראש קבוצה של הנוער הציוני, והתגייס לארגון נוטרות, ממנו למחלקת הבילוש במשטרה הבריטית בחיפה, תוך שהוא שומר בסוד את חברותו בארגון "ההגנה". לחם במלחמת העצמאות במסגרת "ההגנה" והיה בין משחררי חיפה. לאחר מלחמת העצמאות, נמנה עם מקימי משטרת ישראל, תעודת שוטר מספר 53. כתב את המילון העברי-אמהרי אמהרי-עברי הראשון ב-1967.
אמו, דינה שלם, נולדה ב-1921 בבומביי שבהודו. ב-1935 עלתה משפחתה ארצה. עבדה במרכז המבצעים של חיל האוויר הבריטי. ב-1941 הכירה את יצחק, וב-1942 נישאו. לזוג נולדו שלושה בנים כשהרצל הוא הבכור בהם. מאז היה בן ארבע, התגורר הרצל בודינגר עם משפחתו בקריית מוצקין והוא בוגר בית הספר היסודי "אחדות" בעיר. לאחר מכן, למד בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה.[2]
עם תום לימודיו התגייס והתנדב לקורס טיס (מס' 40) באוגוסט 1961, וסיים אותו במגמת מטוסי קרב במרץ 1963. שירת כטייס דאסו מיסטר IV וסוד אוויאסיון ווטור בטייסת 110 ברמת דוד. ביוני 1964 התפוצץ מנוע מטוס הווטור אותו הטיס. בודינגר החליט שלא לנטוש את המטוס וביצע נחיתת אונס בפרדס. כתוצאה מהנחיתה נפצע בגבו ועבר שיקום במשך כשנה. לאחר השיקום נקבע לו הפרופיל הרפואי 45, והוא שב לשירות קרבי כטייס. מנובמבר 1965 עד דצמבר 1967 היה מדריך בבית הספר לטיסה. ב-1966 היה שותף לסדרת קרבות אוויר שנועדו ליצור בסיס נתונים על מיג 21, שהובא לארץ במבצע יהלום של "המוסד".
במלחמת ששת הימים (יוני 1967) במבצע מוקד, השתתף בתקיפת שדות התעופה בני-סואף ולוקסור שבמצרים ו-H-3 שבעיראק. הוא השמיד 10 מפציצי טופולב Tu-16 על הקרקע, ועוד ציוד צבאי. במהלך תקיפת שדה התעופה בלוקסור נפגע מכל הדלק הראשי של מטוס הווטור שלו מאש נ"מ מצרית ונזילת הדלק הביאה בהמשך לכיבוי אחד המנועים. בודינגר המשיך להטיס את המטוס עם מנוע אחד, הגיע בטיפות הדלק האחרונות לשדה התעופה באילת ונחת בשלום. ב-1969 מונה לסמ"ט א' בטייסת 117, טייסת מטוסי מיראז' 3, וב-1972 למפקד טייסת ראשוני בבית הספר לטיסה. שימש מוביל הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי. בהצבת חירום שירת כטייס מיראז' בטייסת 117.
במהלך מלחמת יום הכיפורים, ב-9 באוקטובר 1973, בעת טיסת פיטרול שהוביל באזור קוניטרה, הבחין בודינגר ברביעיית מטוסי מיג 17 סוריים. בודינגר נכנס איתם לקרב אוויר בגובה נמוך בעומק סוריה, במהלכו ירה צרור מתותחי המטוס לעבר אחד המיגים, שבעקבות זאת התהפך והתרסק. באפריל 1974, במלחמת ההתשה במובלעת הסורית, הוזנק בודינגר לקרב אוויר והפיל מיג 21 סורי באזור לבנון. ביום האחרון של המלחמה מונה למפקד טייסת 101. הטייסת, תחת פיקודו, הייתה הראשונה לקלוט את מטוסי הכפיר בחיל האוויר. בודינגר הטיס את מטוס הכפיר הראשון שמסרה התעשייה האווירית לחיל האוויר בשנת 1975.
ב-1976 מונה לראש ענף מטוסים וסגן ראש מחלקת אמצעי לחימה במטה חיל האוויר. ביולי 1979 מונה למפקד בית הספר לטיסה והועלה לדרגת אלוף-משנה. בינואר 1982 מונה למפקד בסיס רמת דוד, ופיקד עליו במהלך מבצע שלום הגליל. באוגוסט 1984 מונה לראש להק אוויר, בדרגת תת-אלוף. בשנים 1985–1987 היה ראש מטה החיל. למד לתואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן ואחר כך מונה בפברואר 1990 לסגן צבאי למבקר מערכת הביטחון. יצא ללימודי קורס מנהל מתקדם באוניברסיטת הרווארד, בינואר 1992 שב מחופשת הלימודים ומונה למפקד החיל, בדרגת אלוף, במקום אביהו בן-נון.
מפקד חיל האוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת כהונתו, בליל 10 באוגוסט 1992, התרחש אסון הכבל, תאונת אימונים שהתרחשה במהלך אימון חילוץ מוסק של יחידה 669 ליד ערד. במהלך תרגול העלאת לוחמים למסוק יסעור נקרע הכבל שקשר את שני לוחמי היחידה, אסף רוזנברג וגיל צוריאנו, בזמן שהועלו למסוק. השניים נפלו מגובה 15 מטרים ונהרגו. בודינגר מינה ועדת חקירה פנימית שקבעה שהאסון קרה עקב כשל טכני, ובעקבות המלצות הוועדה קבע בודינגר שורה של לקחים ליישום בחיל האוויר. ב-28 באוגוסט 1992 הורה בודינגר לאחד את ביסנ"מ עם אחד מאגדי הנ"מ, זאת בעקבות השינויים בסדר כוחות הנ"מ. בקיץ 1993 הועבר ביסנ"מ מהרצליה לבסיס משאבים.
לאחר מלחמת המפרץ הגדיר חיל האוויר את הצורך במטוסי תקיפה לטווח ארוך. ההצעות שהתקבלו היו הצעותיהן של חברות לוקהיד מרטין, שהציעה גרסה של מטוס F-16, ומקדונל דאגלס שהציעה שתי הצעות: F/A-18 ו-F-15E. המלצת חיל האוויר, אותה גיבש בודינגר, הייתה לרכוש מטוסי F-15E, החלטה שאושרה על ידי ממשלת ישראל ב-17 בינואר 1994. ישראל רכשה 25 מטוסים; דגם המטוס שונה מעט, והדגם נקרא F-15I, "רעם". המטוס הראשון נמסר לחיל האוויר בנובמבר 1997, ונקלט בטייסת 69 ("הפטישים") שבסיסה בחצרים, כפי שקבע בודינגר. כלי טיס נוספים שרכש חיל האוויר באותה תקופה היו מסוקי סיקורסקי UH-60 בלקהוק ("ינשוף"), שהגיעו לחיל האוויר באוגוסט 1994; מסוקי יורוקופטר SA-565 דולפין ("עטלף"), שנרכשו על ידי חיל הים והופעלו על ידי חיל האוויר; מטוסים קלים מדגם סוקטה TB-20 טרינידד ("פשוש"); וכלי טיס בלתי מאוישים מדגם סרצ'ר ("חוגלה").
בשנת 1993, מ-25 ועד 31 ביולי באותה שנה, השתתף חיל האוויר במבצע דין וחשבון. המבצע היה תגובה להסלמה במצב הביטחוני בגבול הצפון. במהלך המבצע הותקפו כפרים רבים בדרום לבנון שהיו מזוהים עם חזבאללה בירי תותחים וטנקים, והופצצו על ידי מטוסי חיל האוויר, שביצעו קרוב לאלף גיחות הפצצה נקודתיות. המבצע גרם לנזק רב בלבנון, בין השאר לגשרים ולתחנות כוח, וספג ביקורת חריפה בישראל ובעולם. ב-31 ביולי, לאחר שבוע של הפגזות הדדיות, נחתם הסכם הפסקת האש. ב-19 באוגוסט, פחות משלושה שבועות לאחר הסכם הפסקת האש, הטמינו מחבלי חזבאללה מספר מטעני צד שהרגו תשעה חיילי צה"ל. ישראל הגיבה בהתקפה על מספר מוצבי חזבאללה ליד הגבול הסורי. כשנה לאחר תום המבצע, ב-2 ביוני 1994, תקפו מטוסי חיל האוויר בסיס אימונים של חזבאללה ליד עין דרדרה, בו התקיים טקס סיום של מחזור קצונה בארגון. במחזור הזה היו בנים רבים של בכירים בחזבאללה. כ-40 מצוערי חזבאללה נהרגו בתקיפה.
בשנת 1994 חל מהפך בקורס הטיס של חיל האוויר: על פי החלטת בג"ץ, נפתח הקורס לנשים. בית המשפט העליון פסק ברוב דעות שאי גיוסן של נשים לחיל האוויר, אך ורק בגין היותן נשים, מהווה יחס מפלה ופסול. כתוצאה מכך, הוצא צו שחייב את רשויות הצבא לזמן את אליס מילר למבדקי התאמה לקורס טיס ולקבל אותה אם תימצא מתאימה. זאת על אף שבודינגר דרש, כתנאי לפתיחת הקורס, דיון ציבורי בשאלה האם נכון שנשים תאיישנה תפקידי לוחמה מסוכנים ביחידות העלית וכטייסות קרב. בשנת 1995, במסגרת אירועי יום השנה לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, נערך מפגן אווירי משותף בשמי שתי המדינות. ב-1996 חזר אי-השקט לגבול הצפוני, וישראל יצאה למבצע ענבי זעם. המבצע החל בשעות הבוקר של 11 באפריל, ובמהלכו תקף חיל האוויר מאות מטרות של חזבאללה דרום לבנון, בבקאע ובביירות. במהלך כל המבצע המשיך חזבאללה לירות רקטות לעבר שטח ישראל. חיל האוויר וחיל התותחנים הגיבו בירי על מתקני השיגור. במהלך המבצע השתתף בודינגר במשימת תקיפה מבצעית מעל לבנון, במטוס F-16.[3] ביולי 1996 העביר את הפיקוד על החיל לאיתן בן-אליהו.
במהלך קריירת הטיסה שלו ביצע 451 גיחות מבצעיות[3] והפיל שני מטוסי אויב בקרבות אוויר.
לאחר פרישתו מצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]משסיים בודינגר את שירותו כמפקד חיל האוויר מונה לנשיא ומנכ"ל חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות. במקביל היה למפקד חיל האוויר הראשון שהתנדב לשירות מילואים כמדריך בבית הספר לטיסה.[4] הוא הפסיק את שירות המילואים באוקטובר 2006 (בן 63), בעקבות בקשתו של מפקד החיל, אליעזר שקדי. בעקבות הסכם שנחתם ב-1995 בין נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, וראש הממשלה שמעון פרס בעניין ניסויים בחלל, הוחלט לכלול ישראלי בטיסת מעבורת חלל. בודינגר ביקש מחיל האוויר לאתר מועמדים עם השכלה אוניברסיטאית בתחום מדעי או טכני וניסיון בעריכת ניסויים בתוך חיל האוויר. מפקד חיל האוויר הנכנס, איתן בן-אליהו, בחר באילן רמון לתפקיד.
ב-2001 נמנה בודינגר עם מנסחי אמנת כנרת, השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו'). בין השנים 2001–2003 עמד בראש ועדת א.ל.ה שהוקמה ביוזמת עוזי דיין במסגרת הפורום לאחריות לאומית. מטרת הוועדה הייתה שיפור תפקודה של מערכת החינוך והצעת רפורמות מערכתיות. דו"ח הוועדה נמסר לשרת החינוך, לימור לבנת, בנובמבר 2003, והוצג בפני ועדת החינוך של הכנסת מספר ימים לאחר מכן. המלצות הוועדה לא יושמו. בספטמבר 2003 ממשלת ישראל הקימה את ועדת דוברת אשר הציגה בינואר 2005 מסקנות דומות לשל ועדת א.ל.ה.
ביולי 2005 באישור ראש הממשלה, אריאל שרון, פעל בוושינגטון כנציגו האישי של שר הביטחון, שאול מופז, על מנת לפתור את משבר האמון עם ארצות הברית, שנוצר עקב מכירת מל"טים ומזל"טים מתקדמים על ידי משרד הביטחון לסין. בנובמבר, באותה שנה היה מועמד להחליף את משה קרת כמנכ"ל התעשייה האווירית לישראל,[5] תפקיד אליו נבחר לבסוף יצחק ניסן. באוגוסט 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הקים שר הביטחון, עמיר פרץ, ועדת בדיקה למלחמה בראשות הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק. החברים בה היו יו"ר "טבע" אלי הורוביץ, והאלופים (במיל.) הרצל בודינגר ואילן בירן. בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות".[6] זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה ועדת וינוגרד. ב-10 בספטמבר 2007 מינה שר התחבורה, שאול מופז, את בודינגר לעמוד בראש ועדה ציבורית שתכין תוכנית אב לנמלי התעופה בישראל. ב-8 בספטמבר 2008 פורסם כי מגיע לסיומו סקר על צורכי תעופה שמבצע בודינגר. בהתאם לתוצאות הסקר, התגבשה המלצה לבנות נמל תעופה בינלאומי במגידו. ב-2011, ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל, נבחר לדמות השנה הביטחונית של "Israel Defence".[7]
באוגוסט 2012 אמר בריאיון ב"יומן" חדשות ליל שישי של הערוץ הראשון, כי ישראל הייתה צריכה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן עוד ב-2005. לדעתו: "העולם לא יצליח לעצור את התגרענות איראן באמצעות הסנקציות, וכשתהיה להם פצצה אנחנו נהיה במצב אחר לגמרי... אנחנו מאוד מעריכים את העזרה של האמריקנים ואת תמיכתם, אבל בסוף אתה עומד עם עצמך, עם גורלך. אם נתקוף ייפלו פה טילים, אבל גם אם האמריקנים יתקפו ייפלו פה טילים... הרמטכ"ל האמריקני אמר השבוע שלפי דעתו ישראל לבד לא תוכל להשמיד את המערך של איראן, אבל אני חושב שהוא לא לגמרי יודע מה מסוגלים לעשות כוחות ישראליים. האמריקנים לא יודעים עלינו הכל"[8].
באוגוסט 2013 היה מועמד של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי.[9]
בין השנים 1998–2016 היה בודינגר נשיא ויו"ר דירקטוריון חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות, נשיא עמותת חיל האוויר, יו"ר דירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, יו"ר אוניברסיטת אריאל,[10] חבר בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, חבר בוועד עמותת הבוגרים של הפנימייה הצבאית לפיקוד, חבר בוועד המנהל של "קרן תקדים", וחבר בעמותות "לחופש נולד" ו"תסמונת פראדר וילי בישראל".
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בודינגר נשוי לעורית ואב לארבעה ילדים. בנו, אילן בוגר, שירת אף הוא כטייס קרב ובתפקידו האחרון כיהן כראש להק כוח האדם בחיל האוויר בדרגת תת-אלוף.
בן דודו הוא פסיכולוג, הנקרא גם הוא הרצל בודינגר.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרצל בודינגר, באתר חברת ראדא (באנגלית)
- הרצל בודינגר, באתר העמותה הישראלית להגנה מפני טילים
- הרצל בודינגר, באתר חיל האוויר הישראלי
- מירב הלפרין, בווטור מעל H-3, בטאון חיל האוויר 120, דצמבר 1980, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סיפורי ראשונים - בודינגר דינה ויצחק - 1947, במקור, באתר האינטרנט של בית גרושקביץ; כעת בארכיון האינטרנט "archive.is"
- ^ הרצל בודינגר, באתר "בהשקט ובבטחה".
- ^ 1 2 הרצל בודינגר באתר חיל האוויר
- ^ הרצל בודינגר, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ הדס מנור, הרצל בודינגר - מועמדו המועדף של מופז למנכ"ל תע"א במקום קרת, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2005
- ^ ניר יהב, הרצל בודינגר פרש מוועדת "שחק", באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 באוגוסט 2006
- ^ עמיר רפפורט, אלוף (מיל') הרצל בודינגר: "המלאך של בית שאן", באתר "Israel Defence"
- ^ "ישראל היתה צריכה לתקוף כבר ב־2005", באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2012
- ^ לילך ויסמן, הרומנים של נתניהו, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2013
- ^ הרצל בודינגר מונה ליו"ר אוניברסיטת אריאל, באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2013
- ^ הילה ויסברג, ההרצלים, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2010
- דירקטורים ישראלים
- טייסי חיל האוויר הישראלי
- מפקדי בית הספר לטיסה של חיל האוויר
- מפקדי בסיס רמת דוד
- מפקדי חיל האוויר הישראלי
- אלופי צה"ל
- ראשי להק ראש המטה
- ראשי להק האוויר
- בוגרי בית הספר אחדות (קריית מוצקין)
- אלופי צה"ל בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד חיפה
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- ראשי מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר
- ישראלים שנולדו ב-1943
- חיילי חיל האוויר במלחמת ששת הימים
- חיילי חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים