חזון עזרא
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | רובו בעברית, מעט ביוונית ובלטינית |
| סוגה | ספרות דתית, פסאודואפיגרפיה |
  | |
חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר. בספר שישה-עשר פרקים. הספר לא נכלל בתנ"ך, נמצא בוולגטה, אך לא בקאנון של אף אחת מהכנסיות הנוצריות.
הספר זכה לכמה וכמה שמות. בוולגטה הוא מכונה עזרא ד' (או עזרא הרביעי), כהמשך לספרי עזרא ונחמיה המקראיים וספר עזרא החיצוני. יש המכנים אותו ספר עזרא השני, אך השם הנפוץ שלו בלעז הוא עזרא הרביעי. בתרגומים אחרים הוא מכונה ספר עזרא הראשון, בתרגומים הסורי והערבי ספר עזרא, אצל איש הדת קלימינס מאלכסנדריה עזרא הנביא, אהרן קמינקא מכנה אותו בשם "ספר חזונות אַסִּר שאלתיאל", ואילו אברהם כהנא מכנה אותו חזון עזרא. יש המכנים אותו, על שום תוכנו, "אפוקליפסה של עזרא".
בנוסחו הלטיני מונה הספר שישה-עשר פרקים, כאשר שני הראשונים בהם ושני האחרונים בהם הם ממקור נוצרי. לכן החליט אברהם כהנא, בתרגומו לעברית, בעקבות קמינקא, להשמיט את ארבעת הפרקים הללו, שמופיעים בתרגום ללטינית שנשתמר. גם במהדורת ליכט הושמטו הפרקים הללו.
תוכנו של הספר אפוקליפטי, והוא מתאר את חזון אחרית הימים.
שפת המקור, זמן חיבורו וזהות המחבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקרים סבורים כי רוב הספר - פרקים ג-יד - נכתב במקורו בעברית. חלקים קטנים מפרקים אלה נכתבו אולי ביוונית. פרקים א-ב ופרקים טו-טז נכתבו כנראה במקורם בלטינית, ואינם חלק מהחיבור המקורי. בכל מקרה, המקור העברי אבד.
זהות מחבר הספר אינה ידועה. אברהם כהנא סבור כי היה זה יהודי שחי בתקופת חורבן הבית השני. הוא היה כנראה מבכירי הקהילה, אדם משכיל ביותר שהכיר את כל כתבי הקודש וגם את הספרים החיצוניים. נראה שהיה סופר במקצועו, ובחר לייחס את ספרו לעזרא מאימת הצנזורה הרומית. שמו האמיתי היה, לדעתו, שאלתיאל - שם שנוסף לספר כשלא היה חשש מן הרומים. גדליה אלון סבור כי "ספר עזרא הרביעי[---] נכתב בארץ ישראל כשלושים שנה לאחר החורבן ואוצר בתוכו יסודות שנתרקמו ונהגו או אף נרשמו בימים הסמוכים לחורבן ספר שכל עצמו הועלה ממצוקת הפרובלמטיקה [---] שתקפה את הלבבות עם חורבן הבית ונכתב בידי [---] מן הקרובים לחכמים.
תוכן הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שני הפרקים הראשונים - הוכחת יושבי יהודה על חטאיהם ו"נבואה" (בדיעבד) על בואו של המשיח הוא בן אלוהים. פרקים אלה הם כאמור תוספות נוצריות לחיבור המקורי, והם הושמטו מתרגומי הספר לעברית.
- החיזיון הראשון - שאלת חורבן ציון והצלחת בבל. אוריאל המלאך מסביר את האותות שיבשרו את סוף העולם הזה ותחילת העולם הבא, זאת רק לאחר שהנהגת העולם תהיה כתיקונה ותתמלא מכסת הצדיקים.
- החיזיון השני - מה יהיה גורלם של המתים? המלאך מסביר שגורלם יהיה זהה לזה של החיים, וחוזר ומתאר את אותות הקץ.
- החיזיון השלישי - השאלה על מספרם הקטן של הניצולים ביום הדין וגורל הצדיקים והרשעים.
- החיזיון הרביעי - החוזה מקונן על חורבן ירושלים של מעלה וחורבן ירושלים של מטה.
- החיזיון החמישי - נשר עולה מן הים ולו שלושה ראשים, שתים עשרה כנפיים ושמונה כנפיים זעירות. אריה יוצא מן היער ושואג אל הנשר. כנפי הנשר וראשיו נעלמים וגופו נשרף. מהו הנמשל? - הנשר הוא המלכות הרביעית שבחזון דניאל והאריה הוא מלך המשיח. העם בא לעזרא ומבקשו לא לעזבו.
- החיזיון הששי - בן אדם יצא מן הים, אויביו באו להילחם איתו והוא ניצחם, אחר כך באו אליו המון אנשי שלום. הפתרון? אותו אדם הוא מלך המשיח, אויביו הם הגויים ואנשי השלום הם עשרת השבטים.
- החיזיון השביעי - עזרא שומע מתוך הסנה מצווה לכתוב תשעים וארבעה ספרים, ומהם לפרסם עשרים וארבעה ולמסור את היתר בסתר לחכמי העם. הכוונה לעשרים וארבעה ספרי התנ"ך ולשבעים ספרים חיצוניים.
- פרקים ט"ו וט"ז - נבואות נוצריות מאוחרות שהתווספו לספר, כנראה במאה השלישית לספירה. הן, נחשבות על ידי החוקרים לזיוף מאוחר ואינן מובאות בתרגום לעברית.[דרוש מקור].
הספר זכה לכמה תרגומים לעברית. הוא תורגם על ידי קמינקא, על ידי אברהם כהנא, כחלק מהמפעל של הספרים החיצוניים שלו, ובשנת תשכ"ח על ידי יעקב ליכט.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על הספר
- שמעון דובנוב, האפוקליפסות הישראליות האחרונות, בתוך: דברי ימי עם עולם, תל אביב: הוצאת דביר, תשי"ח. בתרגום לעברית מאת ברוך קרוא (מהדורה ערוכה וסדורה מחדש יצאה לאור בתשל"ב). כרך ג', §12.
- צפורה טלשיר, עזרא החיצוני - דיוקן של תרגום, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשמ"ב/ 1982, עמ' 47
- מהדורות הספר
- אברהם כהנא, חזון עזרא, בתוך: הספרים החיצונים - חלק שני, תל אביב, תרצ"ז, עמ' 279–325.
- א. ש. הרטום, חזיונות עזרא־שאלתיאל, בתוך: הספרים החיצונים, חזיונות, כרך ב, הוצאת יבנה תל אביב, עמ' 1–88 (ממוספר מחדש לאחר חזון ברוך).
- יעקב ליכט, ספר חזון עזרא, מוסד ביאליק, ספריית דורות, תשכ"ח. תרגום, פירוש והערות לספר, כולל מבוא.
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- א. קמינקא, ספר חזונות אסר שאלתיאל, תל אביב: דביר, תרצ"ו, תרגום, פירוש והערות לספר, כולל מבוא.
- גצל קרסל, חזונות אסר שאלתיאל, דבר, - כולל סקירה ספרותית של הספרים החיצוניים, כ"ח בחשוון תרצ"ז, 13 בנובמבר 1936
- עדנה ישראלי, "בני המשיח" (filius meus Christus) בספר עזרא הרביעי (חזון עזרא), אוהב שלום, 2005, (תשסה), עמ' 143–164
- M.E. Stone, Fourth Ezra, Minneapolis 1990
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטקסט המלא באנגלית מתוך תנ"ך המלך ג'יימס
- מאמר הכולל קישורים לטקסט המלא של הספר ולמאמרים אודותיו (אנגלית)
- "ESDRAS, BOOKS OF", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מאמר ניתוח מקיף של הספר
- חזון עזרא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| מצהף קדוס – כתבי הקודש של ביתא ישראל | ||
|---|---|---|
| אורית | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים • יהושע • שופטים • רות | 
|
| ספרי המלכים | מלכים א' • מלכים ב' • מלכים ג' • מלכים ד' | |
| ספרי שלמה | משלי א' • משלי ב' • קהלת • חכמת שלמה • שיר השירים | |
| תרי עשר | הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי | |
| הצוואות | צוואת אברהם • צוואת יצחק • צוואת יעקב • צוואת אהרון • צוואת משה | |
| נוספים | תהילים • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל • דניאל • איוב • אסתר • עזרא • נחמיה • דברי הימים א' • דברי הימים ב' • בן סירא • יהודית • טוביהו • עזרא החיצוני • מקבים • חנוך • יובלים • ברוך • שיחת משה • חזון עזרא | |
| כתבי הקהילה | תאזזה סנבת • ספר התלמידים • גורגוריוס • ספר השעות • פירוש יהושע • פלספה • אבא אליאס • ספר המלאכים • מעשה שושנה • דרשת אברהם ושרה במצרים • בראשית ברא אלוהים | |
