חסידות פשדבורז'
חסידות פשדבורז' (ביידיש: פשעדבורז') הייתה חסידות פולנית. מקים החסידות היה רבי ישעיהו מפשדבורז' תלמידו של החוזה מלובלין.
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי ישעיה וולטפרייד מפשדבורז' (Przedbórz) נולד לרבי מאיר מאלעסק בשנת תקי"ח. היה חתן של הנגיד הרב דן לוינברג מפשדבורז'. היה מגדולי תלמידיו של החוזה מלובלין וחבירו של היהודי הקדוש מפשיסחא. היה לפעמים פוסק אצל רבו החוזה מלובלין ואף כונה על ידיו 'ארון ספרים'. בשנת תקמ"ח התמנה לרבנות פשדבורז'. אחר פטירת רבו 'החוזה' בשנת תקע"ה החל לנהל חצר בעיירתו. נפטר בד' באלול תקצ"א. חתנו היה רבי בריש וינברג (חותנו של רבי יעקב דוד מרדושיץ).
מתלמידיו המפורסמים: רבי דוד יצחק ברומברג מפיוטרקוב חתנו של המאור ושמש, רבי שלמה מרדומסק, רבי משה מלעלוב ורבי יעקב מווידאוה[1].
אחריו כיהן בנו רבי עמנואל וואלטפרייד. נולד בשנת תקס"ב. על פי הוראת החוזה מלובלין נקרא בשם זה כסגולה שלא יפטר בצעירותו כמו אחיו. היה חתנו של רבי ישראל בנו של החוזה מלובלין ובזיווג שני חתנו של רבי משה אהרן מקוטנא. היה תלמידו של רבי ישכר בר מרדושיץ. לאחר פטירת רבי ישכר בר (שכיהן כרב בפשדבורז') החל לכהן כאדמו"ר בפשדבורז' ואת משרת הרבנות נתן לרבי משה מלעלוב. לאחר שרבי משה עלה לארץ ישראל החל רבי עמנואל לכהן גם כרב. נפטר בכ"ז בשבט תרכ"ה ונקבר בוורשה. מזיווג ראשון היו ילדיו; ממלא מקומו רבי אברהם משה מראספשה וחתנו רבי משה אונגר מדומברובה. מזיווג שני היו ילדיו; בניו רבי צמח אב"ד סילוב, רבי נח מבענדין, רבי שלום פנחס מפשדבורז' (חתן רבי אפרים משעננא בנו של רבי יחזקאל מקוזמיר), רבי יחזקאל יחיאל משפערוב וחתנו רבי קלונימוס קלמן בעער מווידאמה נכדו של ה'יהודי הטוב' מניישטאט ונינו של רבי קלונימוס קלמן מקראקא (צאצאו הוא הרב קלמן בר).
אחרי רבי עמנואל כיהן בנו רבי אברהם משה מראספשה. נולד בשנת ת"ר. היה תלמידם של אביו ושל רבי חיים מצאנז. כיהן כאדמו"ר בפשדבורז' לאחר פטירת אביו. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרב בסילוב אך לאחר שלוש שנים חזר לפדשבורז' עקב עלילת דם. בשנת תר"נ עבר לראספשה. בשנת תרע"ו חזר לפשדבורז'. נפטר בכ"ב באלול תרע"ח.
ארבעת בניו של רבי אברהם משה כיהנו כאדמו"רים:
- רבי עמנואל כיהן כאדמו"ר בפאבניץ ובלודז', היה חתנו של רבי יהושע מדז'יקוב ובזיווג שני חתנו של רבי אריה לייב מאוז'רוב. נפטר בי"ט באדר תרצ"ט ונקבר בלודז'. חתניו היו רבי מנחם דוד הורוביץ בן גיסו רבי אלטר מדז'יקוב ורבי משה יחיאל אפשטיין בן גיסו רבי אברהם שלמה מאוז'רוב[2].
- רבי ישעיהו כיהן כאדמו"ר בקאליש. היה חתנו של רבי יחיאל מאלכסנדר. נפטר בי"ב באב תרצ"ט.
- רבי שלמה זלמן כיהן כאדמו"ר בטומשוב. נולד בשנת תר"ל. היה חתנו של רבי פנחס מקינצק. בשנת תרצ"ב עבד ללודז' ובפרוץ מלחמת העולם השנייה עבד לוורשה שם נרצח.
- רבי ישראל כיהן כאדמו"ר ברדומסק. נרצח בשואה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החסידות (1977) מאת יצחק אלפסי, עמ' 143-144.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רבי יעקב היה גם תלמידו של רבי ישכר בר מרדושיץ ולאחר פטירת רבותיו נסע לרבי שלמה מראדומסק ולאחר פטירתו החל לכהן כאדמו"ר.
- ^ ראו עליו עוד: פערל הורביץ, אבוקה בודדה תשע"ד.