מבצע בלק
מבצע בלק היה מבצע רכבת אווירית של מטוסי תובלה במלחמת העצמאות להובלת מטוסים, נשק ותחמושת, שנרכשו עבור ישראל בצ'כוסלובקיה, כחלק מעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית. במסגרת המבצע בוצעו כ-100 גיחות, כמעט כולן החל מאמצע מאי 1948. המבצע הסתיים ב-12 באוגוסט 1948. המשלוחים כללו מאות טונות של ציוד ונשק, לרבות מטוסי קרב מסוג אוויה S-199 – גרסה צ'כית של מסרשמיט Bf 109.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הסתמן סופו של המנדט הבריטי ואפשרות של פלישת צבאות ערב כדי למנוע הקמת מדינה יהודית לאחר מכן, יצאו שליחי רכש מטעם היישוב לרחבי העולם. מלחמת העולם השנייה שהסתיימה שנים ספורות קודם לכן, הותירה עודפי נשק בכמויות עצומות. עם זאת, ארצות הברית, יצרנית הנשק העיקרית של בעלות הברית, הכריזה אמברגו נשק למזרח התיכון עם פרוץ הקרבות, דבר שהגביל ביותר את אפשרויות רכישת הנשק בתחומיה. גם מדינות אחרות אסרו באופן דומה רכישת נשק.
מקור חלופי לרכישת נשק נמצא בצ'כוסלובקיה, וזו אף העמידה לרשות היישוב, ואחר כך לרשות ישראל, בסיס אוויר כמעט אוטונומי בעיר ז'אטץ שכונה בחיל האוויר עציון. לבסיס זה הגיעו כעשרה מטוסי תובלה אשר הוברחו מארצות הברית בניצוחו של מהנדס הטיסה היהודי-אמריקני אל שווימר, תחת כיסוי חברת התעופה הפנמית LAPSA[1][2].
גם לאחר שנרכש הנשק, עמדה בפני היישוב בעיית הובלתו. לצ'כוסלובקיה לא היה חוף ים, ובנוסף לכך הבריטים שלטו על דרכי הים לארץ ישראל עד תום המנדט באמצע מאי 1948. לפיכך, שימשו מטוסי התובלה דרך מהירה להובלת ציוד צבאי לארץ ישראל, אם כי בכמויות צנועות בהשוואה לדרך הים. טיסות אלה היו הדרך היחידה להובלת מטוסי הקרב אוויה S-199 שנקנו מצ'כוסלובקיה שהיו מטוסי הקרב היחידים ברשות מדינת ישראל בחודשים הראשונים לעצמאותה.
שם המבצע ניתן לו כמשחק מילים על שם הדמות התנ"כית בלק בן צִפור. השם המבצעי של סדרת המבצעים כולה היה "יקום פורקן", על שם התפילה הפותחת במילים "יקום פורקן מן שמיא" – תבוא ישועה מהשמים. המטוסים המריאו משדה התעופה הצ'כי בז'אטץ, ולמעט הראשון שבהם, כולם נחתו בתל נוף, שנודע אז כבסיס עאקיר.
הטיסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצע החל ב-31 במרץ 1948 עם הנחתת מטוס "בלק-1" (דאגלס C-54 סקיימאסטר) בבית דראס, שליד באר טוביה, במבצע חסידה. לנשק שהגיע במטוס זה נודעה חשיבות במבצע נחשון של ההגנה. "בלק 1" היה מבצע יוצא דופן, כיוון שמטוס זה נחכר על טייסיו למבצע חד פעמי, למספר שבועות והייתה זו טיסתו היחידה עבור ישראל. מכאן ואילך להק תובלה אווירית (אשר קיבל את שמו ביולי) נשא בנטל המבצע, תחת הכיסוי של חברת LAPSA.
"בלק-2" (דאגלס C-54 סקיימאסטר) נחת ב-12 במאי 1948 בשדה התעופה עקרון (כיום בסיס תל נוף) עם מטען נשק מצ'כוסלובקיה, זאת לאחר שהבריטים עזבו את השדה והאזור נכבש במבצע כיתור.
"בלק-3" (C-54 סקיימסטר) נחת ב-14 במאי עם מטען של מקלעים בינוניים (בזות), ציוד חבלה וחלקי חילוף.
"בלק-5" (C-54 סקיימסטר) נחת ב-20 במאי 1948 כאשר בבטנו מטוס הקרב הראשון, אוויה S-199 מפורק, פצצות, פגזי תותחים, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם בצ'כוסלובקיה: לו לנארט, מילטון רובנפלד, אדי כהן, עזר ויצמן ומודי אלון[3].
המבצע הואץ עם הגיע מטוסי קרטיס C-46 קומנדו אשר הוברחו מארצות הברית. מכאן ואילך נשאו אלה בעיקר נטל המבצע. עם זאת, כיוון שטווח טיסתם לא הספיק לטיסה במטען מלא מז'אטץ לישראל, נאלצו מארגני המבצע למצוא מקום לתדלוקם. זה נמצא, בהיעדר מקום נוח יותר, באז'קסיו שבקורסיקה. עם זאת, הדבר האריך מאוד את הטיסה. בטיסה חזרה, כאשר המטוס כמעט ריק, לא נדרשה חנייה לשם תדלוק.
"בלק-6" ו"בלק-7", שני מטוסי קרטיס C-46 קומנדו, נחתו ב-21 במאי ובהם מטוס אוויה S-199 שני מפורק. מטוס אחד הוביל את הגוף והשני הוביל את הכנפיים והמדחף.
מכאן ואילך נכנסו הטיסות למעין שגרה. טיסה רגילה הייתה יוצאת מצ'כוסלובקיה בשעת בוקר מוקדמת, 5:00 או 6:00, ונוחתת בישראל סמוך לחצות. זמן שהייה אופייני בעקרון היה כשעתיים, ואז מטוס התובלה היה שב וממריא בעוד לילה, שכן באותם שלבים של המלחמה העליונות האווירית הייתה בידי הערבים.
באחת מטיסות אלה, בליל 23–24 במאי 1948, אירעה תאונה. מטוס "קומנדו" נקלע לערפל בעת שעשה דרכו לנחיתה. בזמן שחג בסביבת תל נוף כדי לאתר את המסלול, נתקל המטוס בגבעה נמוכה והתרסק. אחד מאנשי הצוות, הנווט מוזס "מו" רוזנבאום, נהרג, כיוון שנמחץ על ידי גוף ה"אוויה" שהיה עיקר מטענם. שלושה אחרים – נורמן מוניץ, קברניט המטוס, שלדון אייכל ואדוארד "אד" סטירק, נפצעו. בנוסף לתאונה זו, אירעו מספר מקרים בהם מטוסים וצוותים עוכבו או הוטרדו בעת שחלפו או נחתו במדינות שונות בדרכם.
סיום המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב לחץ אמריקני כבד, סגרו שלטונות צ'כוסלובקיה את בסיס "עציון" ב-12 באוגוסט 1948. בכך הסתיים מבצע בלק, לאחר שנערכו כ-100 גיחות של מטוסי התובלה. לאחר שבסיס "עציון" בצ'כוסלובקיה נסגר, להק תובלה אווירית, כולל הצוותים ומטוסי התובלה, הועברו לתל נוף. ב-23 באוגוסט כבר הופעלו המטוסים והצוותים להעברת אספקה, אמצעי לחימה ונוסעים אל ומהנגב המנותק במסגרת מבצע אבק [4]. כחודש אחרי סגירת "עציון", נסגרה חברת LAPSA גם היא בגלל לחץ אמריקני. בסוף 1948 ובתחילת 1949, הפך הלהק בהדרגה לטייסת 106 בחיל האוויר. בסופו של דבר, חלק מן המטוסים והצוותים עשו את דרכם לחברת אל על.
פרשת מכירת הנשק הצ'כוסלובקי, כולל טיסות מבצע בלק, עלתה שוב במשפטי פראג, כהוכחה ל"קשר ציוני", אשר הופנה כאישום נגד חלק מן הנאשמים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נתיבי אוויר פנמיים בע"מ. בספרדית: Lineas Aereas de Panama Sociedad Anonima
- ^ LAPSA באתר Airline History
- ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית־מעריב, 1990, עמ' 50-52
- ^ http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/8/168.rtf
| מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות | |
|---|---|
|
