מחלת ליים

מחלת ליים
Lyme disease

פריחת Erythema Migrans האופיינית למחלת ליים
תחום	מחלות זיהומיות
תסמינים	erythema chronicum migrans, neuritis, חום, chronic neuropathic pain, דלקת קרום המוח, דלקת שריר הלב, מנינגואנצפליטיס, דלקת מפרקים, encephalomyelitis, הפרעת קצב, נמלול, כאב ראש, עייפות, ורטיגו, כאבי מפרקים, fasciculation, כאבי שרירים, קרדיומיופתיה היפרטרופית
טיפול	צפטריאקסון דוקסיציקלין אמוקסיצילין cefuroxime אזיתרומיצין
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/330178
DiseasesDB	1531
MeSH	D008193
MedlinePlus	001319
סיווגים
ICD-10	A69.2
ICD-11	1C1G

מחלת ליים (Borreliosis; Lyme Disease) היא מחלה הנגרמת לרוב על ידי חיידקים מהמין Borrelia burgdorferi, ולעיתים על ידי חיידקי Borrelia afzelii ו-Borrelia garinii (בעיקר באירופה).

שלב המחלה המוקדם מתאפיין בכאב ראש, חום, עייפות, דיכאון ופריחה בעור הנקראת Erythema Migrans. אם החולה לא מקבל טיפול ייפגעו לרוב מערכות שונות בגוף כגון: מערכת העצבים, המפרקים ואף הלב. ברוב המקרים, אם החולה מאובחן בשלבי המחלה הראשונים ומקבל טיפול אנטיביוטי, הוא יחלים מהמחלה. אבחון מאוחר של המחלה או קבלת טיפול בלתי הולם יכולים לגרום לתסמינים חריפים, שיהיו קשים לטיפול.

היסטוריה

המחלה הוכרה לראשונה בארצות הברית ב-1975 בעיירה Lyme בקונטיקט, ועל שמה היא קרויה. מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית החלה לחקור, לאחר ההתפרצות באותו מקום, סדרה ארוכה של מחלות חום בילדים. והממצאים היוו אישור לגילויה של מחלה חדשה.

החיידק Borrelia burgdorferi הגורם למחלה קרוי על שם החוקר וילי בורגדורפר (Willy Burgdorfer), שהיה הראשון לבודדו ב-1982. מחקרים אחרונים מאוניברסיטת באת' בבריטניה הוכיחו כי אותו חיידק קיים כבר מלפני עידן הקרח, והיה מצוי באירופה. ההנחה היא שציפורים העבירו קרציות שנשאו אותו לאמריקה.

תפוצת המחלה

מדינות שבהן דווחו מקרים של מחלת ליים

מחלת ליים הייתה שכיחה בצפון אמריקה ובאירופה. לאחרונה, פרסומים מבשרים כי המחלה מתפשטת בכל העולם ומצויה באפריקה, אוסטרליה ואסיה.

אזורי התפוצה של החיידקים משתנים, והם מאיימים בעיקר על מרכזי אוכלוסייה גדולים.

התפשטות המחלה מוסברת כאחת מתוצאות הלוואי של ההתחממות העולמית. מחלות שהיו מוגבלות לאזורים קטנים, נודדות לאזורים שהתחממו. על פי מחקר מדעי של החברה האמריקאית להגנת הטבע (WCS), מחלת הליים נמנית עם 12 המחלות הקטלניות ביותר, שעלולות להחמיר עם הזמן ואף אולי להתפרץ כמגפות.

בישראל המחלה נדירה ביותר.

• צפון אמריקה: בארצות הברית שכיחה המחלה בעיקר באזורים כפריים העשירים בצמחיית פראית, בחורשות וביערות. המחלה מצויה ב-49 מדינות מתוך ה-50 של ארצות הברית, אך היא שכיחה יותר בעשר מדינות, שבהן הממוצע להימצאות המחלה עומד על 31.6 בני אדם לכל 100 אלף איש.

רשימת מדינות שבהן שכיחות המחלה גבוהה

• צפון אמריקה:
  • ארצות הברית: צפון קליפורניה, ניו יורק, ניו ג'רזי, קונטיקט, דלאוור, פנסילבניה, מרילנד וויסקונסין.
  • קנדה: קולומביה הבריטית, אלברטה, מניטובה, אונטריו וחלקים של נובה סקוטיה.
• מרכז ודרום אמריקה: האיים הקריביים, קולומביה, בוליביה, מקסיקו, צ'ילה, ברזיל, ארגנטינה, קוסטה ריקה.
• אירופה: אנגליה וחבל ויילס, אירלנד, פינלנד, גרמניה, אוסטריה, יוון, פולין, אסטוניה, קרואטיה, שווייץ, איטליה, שוודיה, הולנד, טורקיה, צרפת, צ'כיה, בולגריה, ליטא, לטביה, בלארוס, בלגיה, נורווגיה ודנמרק.
• אסיה: דווחו מקרים ביפן, מונגוליה, צפון סין, מזרח רוסיה, טאיוואן, קוריאה, הודו ומדינות נוספות.
• אפריקה: סימנים לחיידקי Borrelia burgdorferi נמצאו בתוניסיה, אלג'יריה, מצרים, מרוקו ובאתיופיה.
• אוסטרליה: איים באוקיינוס השקט וניו זילנד דווחו אף הן על המצאות החיידק.

העברת המחלה

קרציה מהמין Ixodes scapularis המשמשת וקטור המעביר את המחלה

רוב בעלי החיים החיים בטבע, במשק חקלאי או בבית (כגון כלבים, כבשים, מכרסמים וציפורים), נושאים קרציות ופרעושים. חלק מקרציות ופרעושים אלה עלולים להיות פונדקאים נושאי חיידקים מסוכנים, אותם יעבירו לבני אדם. הקרציות אוהבות לחות ולכן ניתן למצוא אותן מתחת לעלים, בשדה ובצמחייה הנמוכה. הקרציות והפרעושים ניזונים מדם בעלי חיים ומדמו של האדם, וכך מעבירים אליהם גורמי מחלות שונים בזמן הנשיכה.

כשקרציות מהמינים Ixodes scapularis ו-Ixodes pacificus נושכות אדם, הן מעבירות לגופו חיידקים מסוג Borrelia מהמערכת Spirochaete. חיידקים מחוללי המחלה הללו אינם גורמים לקרציות ולבעלי החיים הנושאים אותם לחלות במחלה: החיידקים חיים בתוך הקרציה ומגיעים לגפי הפה שלה. גפי הפה מנקבים את עור הקרבן ומוצצים את דמו; כשהקרציות נושאות החיידקים מעבירות אותם לאדם, הוא יחלה במחלה.

במקביל למציצת הדם מפרישה הקרציה לאזור הנשיכה חומרים נוגדי קרישה, מעכבי מערכת החיסון וכן אנטי דלקתיים. חומרים אלה מסייעים לקרציה להמשיך למצוץ דם מבלי שהנפגע מרגיש את הנשיכה.

רוב הקרציות אינן נגועות בחיידקים, לכן מרבית הנשיכות לא יגרמו לזיהום. מאידך, תסמיני המחלה עלולים להופיע בכל זמן לאחר תקופת הדגירה, שיכולה להיות ארוכה. הקרציות או החרקים הנגועים בחיידק פעילים בחודשים אפריל עד נובמבר. המחלה מועברת בנשיכה בלבד ולכן איננה מדבקת.

מניעת המחלה

שיטת המניעה הטובה ביותר - היא מודעות לסכנה והימנעות מחשיפת העור לקרציות ופרעושים.

1. יש לבדוק אם בעלי החיים סביב הבית והמשק נושאים קרציות ולטפל בהם בתכשירים נגד קרציות המותאמים לחיות. יש להיזהר מבעלי חיים שמסתובבים חופשיים בשטחי הבר ומתקרבים לשטחים המיושבים.
2. יש להימנע מלהיכנס למקומות מועדים לקרציות, במיוחד בחודשי האביב והקיץ.
3. במקרים בהם לא ניתן להימנע ממקומות מועדים לקרציות, יש להשתמש בבגדים מגינים: בגדים בהירים, חולצה ארוכת שרוולים, מכנסים ארוכים ומגפי גומי (רצוי בהירי צבע) על מנת שיהיה קל לזהות את הקרציה הכהה ולהימנע מנשיכה. את החלק התחתון של המכנסיים יש להכניס לנעליים למניעת עקיצת הקרציה בגפיים התחתונות. יש לחבוש כובע.
4. תכשירים: תכשירי הגנה למריחה על העור מסוג DEET מגינים היטב על העור מפני נשיכה. החומר מתאים הן לילדים והן למבוגרים. יש להשתמש בהתאם להמלצות הרפואיות למניעת רעילות. כמו כן ניתן להספיג את הבגדים ב"פרמטרין" שהורג קרציות.
5. מומלץ לבדוק את הגוף פעם ביום.
6. אם מוצאים קרציה יש להסירה באמצעות פינצטה בלבד, ולחטא היטב באלכוהול את האזור בגוף וכן את הפינצטה. יש לגשת לרופא אפילו אם היא הוסרה. הרופא ישקול מתן טיפול אנטיביוטי.

תסמינים

התסמינים שונים ועשויים להופיע זמן רב אחרי נשיכת הקרציה. במקרים רבים הרופאים עלולים לטעות באבחון, ומאבחנים את התופעה כשפעת או מחלה אחרת.

הסימנים הראשונים של מחלת ליים דומים לשפעת. התסמינים מופיעים החל מיום אחד עד שלושים ימים לאחר הנשיכה. החולה יחוש בעייפות, צמרמורת, חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ופרקים ונפיחויות בבלוטות הלימפה. ברוב המקרים תופיע גם פריחה בעור. החיידקים שחודרים לעור גורמים לזיהום הנראה כעיגול אדום בקוטר 1.5 ס"מ. העקיצה יכולה להיות נפוחה או שטוחה, העיגול האדום הולך וגדל כשהמרכז הולך ונעשה בהיר בעוד שסביבו נוצר מעגל אדום. הצורה הסופית היא של טבעת במרכזה אזור בהיר. הפריחה אינה כואבת אך אזור העקיצה חם. חלק מהחולים מפתחים תסמינים קלים ומתעלמים ממאפיינים אלו.

אם לא מטפלים מיד במחלה ונלחמים בחיידקים, יתפתחו לאחר מספר חודשים סימפטומים נוספים שיחמירו את מצב הגוף. החיידקים יתפשטו בכל הגוף וישפיעו על תפקודם של איברים שונים. הכאבים יהפכו לכרוניים כעבור מספר חודשים.

המחלה עלולה לגרום לחלק או לכל הסממנים הבאים:

• פרקים: התקפי דלקת פרקים תכופים מלווים בנפיחות במפרקים והגבלה בתנועת המפרק הנגוע; גפיים רדומים, תחושת כאבים בגפיים ובמפרקים, תחושות כאב בלסת.
• מערכת עצבית: פגיעה במערכת העצבית עלולה לגרום לנזק משמעותי למוח. תחושת עקצוצים בגפיים, אובדן רפלקסים, צוואר נוקשה, כאבי ראש חזקים, שיתוק בשרירי הפנים, שינויים בחוש הטעם והריח, קשיי בליעה, לעיסה או דיבור, סחרחורות עד כדי נטייה להתעלפויות, רגישות לאור ולצלילים, שינויים בתחושת השמיעה, צניחת עפעפים, הפרעות שינה.

כמו כן תיתכנה הפרעות קוגניטיביות כמו חשיבה מעורפלת והפרעות בזיכרון.

• עיניים: הפרעות בראייה עד כדי עיוורון, דלקת הלחמית, דלקת בחלקים שונים של העין, ראייה כפולה.
• עור: חבורות בגדלים ובצבעים שונים על גוף החולה. חבורות אלו גורמות לגירודים עזים, צורת החבורות שונה, היא יכולה להיות עגולה, אובאלית, משולשת או ארוכה.
• לב ומערכת הדם: מעורבות לבבית מדווחת בכ-1% מהמטופלים הלוקים במחלה. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהפרעות קצב עם פעמת, כאב חזה, דלקת כלי דם, heart block, דלקת שריר הלב.
• כבד: תפקודי כבד לא נורמטיביים.
• ריאות: קשיי נשימה, דלקת ריאות.
• שרירים: כאבים, דלקות, התכווצויות, אובדן טונוס שרירי.
• מערכת עיכול: הקאות, בחילות, שלשולים, איבוד תיאבון, אנורקסיה.
• אברי הרבייה: גברים - חוסר תפקוד מיני.
• נשים בהריון: היתכנות להפלות, לידה מוקדמת ובמקרים נדירים מוות של העובר. תיתכן היפרדות שליה. ברוב המקרים נשים שאובחנו בזמן וקיבלו טיפול ראוי ילדו תינוקות בריאים.

יש הקושרים את מחלת הליים לאוטיזם, לתסמונת העייפות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome CFS), למחלת הלגיונרים ועוד.

תסמיני המחלה בכלבים וחתולים

מרגע ההידבקות במחלה ועד להופעת התסמינים יכול לחלוף אצל חלק מחיות המחמד זמן רב, עד למעלה משנה. במשך תקופה ממושכת זו עלולה המחלה להתפשט מאוד בגוף החיה. תופעות:

1. סירוב לאכול וחוסר תיאבון.
2. סימני כאב בלתי מוגדר עד כדי הימנעות מתנועה.
3. צליעה.
4. חום גבוה.

בהיעדר טיפול, הסימנים עשויים להיעלם עם הזמן, ולהתעורר מחדש כעבור מספר שבועות או חודשים.

אבחון

אם מסירים את הקרציה במהלך 24 השעות הראשונות מרגע העקיצה - הסבירות להדבקה נמוכה מאוד. אף שהממצאים הקליניים מספיקים לאבחנת המחלה - דרושות בדיקות מעבדה לאישור אבחנה זו: ניתן לאתר נוגדנים כנגד חיידקי B.burgdorferi,‏ B.afzelii ו-B.garinii בבדיקת דם ייחודית. יש לערוך בדיקות מעבדה ולעיתים לשאוב נוזל מהמפרק המודלק לאיתור נוגדנים כנגד החיידקים. אם בבדיקה הספציפית זוהו הנוגדנים יש לבצע בדיקת מעבדה נוספת לאישור הממצא. כשקיימת דלקת מפרקים מסיבה לא ידועה, ושתי בדיקות הדם המוזכרות למעלה חיוביות לנוכחות החיידקים, נקבעת האבחנה.

טיפול וחיסון

כיוון שהפתוגנים הגורמים למחלה הם חיידקים, הטיפול במחלה הוא אנטיביוטי. הטיפול האנטיביוטי ניתן דרך הפה במשך ארבעה שבועות. האנטיביוטיקה המומלצת בדרך כלל היא אמפיצילין או דוקסיציקלין לשלושה עד ארבעה שבועות. אם מסתיים טיפול אחד של אנטיביוטיקה והדלקת טרם חלפה, לרוב ממתינים שישה שבועות, שאחריהם ניתן להסיק כי הטיפול נכשל. במקרה כזה, ניתן להוסיף טיפול אנטיביוטי נוסף.

מעל 80% מהחולים במחלה יבריאו לאחר מתן סבב טיפול אנטיביוטי בודד או כפול. במקרים אחרים יידרש טיפול בתרופות נוגדות דלקת. אם הקרציה שהתה פחות מ-24 שעות על הגוף ואין תסמינים, לא ניתן טיפול אנטיביוטי. אם מופיעים סימני זיהום, הטיפול האנטיביוטי יעצור את התרבות החיידקים וימנע התפתחות המחלה.

בארצות הברית שווק חיסון בין השנים 1998 ו-2002. החיסון נגד זן מסוים של Borrelia burgdorferi הגן על 75-80% המאוכלוסייה המחוסנת. לפי המחקרים האחרונים השפעת החיסון לא נמשכת לאורך זמן. חברות הביטוח הרפואי סירבו לממן את החיסון. כמו כן התפשטו שמועות בלתי מבוססות ביחס לבטיחות החיסון. השמועות וסירוב חברות הביטוח הרפואי לכיסוי עלות החיסון גרמו למכירות חלשות והפסקת השיווק. צוותי מחקר של אוניברסיטת צפון קרוליינה והמרכז לבקרת מחלות ומניעתן ממשיכים במחקר אודות החיידק ובדיקת התנהגותו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחלת ליים בוויקישיתוף

• מחלת ליים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• סימפטומים של מחלת הליים -אנגלית
• ארגון מחלת הליים ארצות הברית - אנגלית
• האקדמיה הלאומית למדעים ארצות הברית -אנגליתPNAS
• ארגון הבריאות העולמי - אנגלית
• מגזין המדע האמריקאי

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.