נח"ל
 | |
| סמל הנח"ל | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | בנג"ע (בן גרעין) |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | מסלול נח"ל |
| בסיס האם | מחנה דורי |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 19 באוגוסט 1948 – הווה (76 שנים) |
| מקים היחידה | סא"ל אלחנן ישי |
| מלחמות | כל מלחמות ישראל |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | בני גרעיני נח"ל ובוגרי תנועות נוער בישראל |
| פיקוד | |
| יחידת אם | מערך מג"ן |
| דרגת המפקד |
 רב-סרן |
| מפקדים | מפקדי הנח"ל |
| עיטורים | |
פרס ישראל (1984)  | |
  | |
נוער חלוצי לוחם (בראשי תיבות: נח"ל) הוא מסגרת בצה"ל דרכה מתגייסות יחד קבוצות של תנועות וארגוני נוער (הנקראות גרעין נח"ל) ובאמצעות המסגרת שומרים על שלמות הקבוצה ומשלבים בין משימה צבאית לבין משימה לאומית, כיום בתחומי החינוך וההתיישבות.
במקור, הדגש היה על משימה התיישבותית ומאז שנות ה-90 הסיט הנח"ל את משימתו המרכזית לעשייה חינוכית בקהילה. כיום, בדגש לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, חוזר הנח"ל לעסוק גם במשימות התיישבות וסיוע לקהילות.
היסטוריה של הנח"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנח"ל נוסד באישורו של דוד בן-גוריון ב-19 באוגוסט 1948 כמענה לפניית תנועות הנוער הציוניות ב- 10 באוגוסט 1948, בו ביקשו ליצור מסגרת צבאית בה ישרתו חברי גרעיני הכשרה כקבוצה ולא יופרדו זה מזה[1]. חששן של תנועות הנוער נולד כתוצאה מגיוס המוני של בני 17 לאימון צבאי מרוכז במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ביוני 1948, במטרה להכין עתודה שתוכל להתגייס באופן מיידי אם יורע המצב בחזיתות. היענות בני הנוער הייתה גדולה ותנועות הנוער חששו מהתפזרות הגרעינים ההתיישבותיים במסגרת נטולת רעיונות חלוציות[2]. תנועות השומר הצעיר והמחנות העולים סירבו בתחילה להצטרף להסדר של הנח"ל מחשש שהוא יפגע בגרעיני ההכשרה שלהם וישמש תחליף לפלמ"ח אותו ביקש בן-גוריון לפרק ועד אז נשא את דגל ההתיישבות החלוצית.
חיילי הנח"ל עברו אימונים של כחודשיים עד שלושה חודשים, ולאחר מכן יצאו לתשעה חודשים ליישובי ספר למלא תפקידים צבאיים, לעבוד בחקלאות ולהשלים את הכשרתם המשקית[3][4]. בתחילת 1949 קיים הגדנ"ע מסלול דומה לחיילי גח"ל[5]. במהלך שנת 1949 נלקחו פלוגות של הנח"ל למשימות שונות כמו סלילת כביש בין סדום ועין גדי והכשרת אילת להתיישבות[6]. התקווה הייתה שלאחר שנת השירות בנח"ל, יוצאי הנח"ל יישארו להתגורר ביישובי הספר, אולם תקווה זאת לא התגשמה ורוב יוצאי הנח"ל עזבו את יישובי הספר, לעיתים מיד לאחר תום שנת השירות ולעיתים מספר שנים לאחר מכן[7]. ההערכה היא שרק כ-35% מיוצאי הנח"ל נותרו בהתיישבות.
בראשיתו, הוכפף הנח"ל לפיקוד הגדנ"ע אך מ-24 בנובמבר 1949 הופרד מהגדנ"ע ותפקד כחיל עצמאי. לאחר מספר שנים החל הנח"ל להקים היאחזויות נח"ל, שהיו מאוכלסות בגרעיניו במהלך שירותם הצבאי. שיטה זו שירתה מקרים רבים של משימות יישוב לאומיות, בשטחים בהם האוכלוסייה היהודית מדולדלת ונחשבו ליעד התיישבות מועדף. בראשית דרכו של הנח"ל, אתרי ההתיישבות המועדפים היו בעיקר בתחומי הנגב, הגליל והערבה. לאחר מלחמת ששת הימים מוקד העניין עבר אל יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן וסיני. באופן רשמי, היאחזות הנח"ל הראשונה היא קיבוץ נחל עוז[8], אולם קיימת טענה כי קיבוץ הנח"ל הראשון הוא קבוצת הצופים ז', שהתיישבה על גבעת תל-אל-קאסר (כעת קיבוץ תל קציר), ב-6 בנובמבר 1949. נח"ל עוז הוקם בשנת 1951 מול רצועת עזה.
יחידת "קדם – 101" הייתה יחידה ללא שם מהגדוד הראשון של הנח"ל. פעלה ללא שם משנת 1950 עד 1953. עיקר פעילותה במתארי פשיטה ומארב מעבר לקווי האויב הירדני והמצרי. מפקד היחידה היה דב רובין, פעלה לפני ה-101 במשימות דומות. היחידה ביצעה עשרות רבות של פעולות שלא פורסמו (להוציא פרסום בעיתונות מעת לעת), אי הפרסום היה בהנחיית ראש הממשלה דוד בן-גוריון: להתנער מהפעולות של היחידה ולא לקחת עליהן אחריות מדינית.
בשנת 1960 הקים ניסים בנימין בהיותו מנהל מחלקת הנוער בקואופרציה את "הנחל התעשייתי", גרעיני נח"ל שנועדו להקים ולשלב חיילים משוחררים במפעלי התעשייה[9] המתקדמת בארץ ישראל. בשנת 1964, שירתו חיילי הנח"ל שנתיים וחצי בשירות חובה וחיילות שירתו במשך שנתיים, 4 חודשים יותר משירות החובה הכללי שהיה נהוג באותה עת[10].
בשנות ה-90, העביר הנח"ל את עיקר המשקל של פעילות גרעיניו למשימות חינוכיות בקהילות אזרחיות שונות, זאת סביב הקמתן של תנועות בוגרים בתנועות הנוער המהוות את מרבית המתגייסים למסלול. תנועות הבוגרים סימנו מפנה בתפיסת ההגשמה בתנועות – מהגשמה התיישבותית להגשמה חינוכית בקהילה, ובהתאם לכך שינה גם הנח"ל את מבנהו. גם היום מהווה הנח"ל כלי להמשך הכשרתן ופעילותן של הגרעינים המשימתיים-תנועתיים בתקופת השירות הצבאי, לפיכך, המסלול בנוי כדי לעודד את המשך קיומו המשימתי של הגרעין גם לאחר תום השירות הצבאי.
כמו כן, ב-1982 הוקמה חטיבת הנח"ל כיחידה נפרדת מפיקוד הנח"ל, המשמש כגוף חינוכי-הגשמתי, המאגד בתוכו את פעילות הגרעינים, בוגרי תנועות וארגוני הנוער. חטיבת הנח"ל כוללת את בני הגרעינים כמו גם חיילים שאינם שייכים לגרעין כלשהו ומכונים 'נח"ל בקו"ם' (או "בקו"מוסטים"). בתחילת שנות ה-90 גדל חלקם היחסי של חיילי הנח"ל שאינם בני גרעינים, אולם בשנים האחרונות מגמה זו מתהפכת, וחלקם של בני הגרעינים בחטיבה ובתפקידים שונים בחיל החינוך עלה.
ב-1995 הוקמו בפרדס חנה אנדרטה ואתר זיכרון לחללי הנח"ל וחיל החינוך. במקום שתוכנן על ידי האדריכל חנן הברון, הוקמו מגדל שבבסיסו לוח זיכרון לנופלים ובו מונצחים 1008 חללי הנח"ל ו-50 חללי חיל החינוך. סביב המגדל יש מבנים בצורת חצי עיגול ובהם אודיטוריום ואולם הנצחה. האתר נראה מהאוויר כסמל הנח"ל – מגל וחרב.
בעקבות ארגון מחדש של משרד הביטחון וצה"ל, פיקוד הנח"ל פורק ויחידותיו פוצלו לפיקודים המרחביים ולזרועות. מסלול הנח"ל מנוהל כיום על ידי מדור נח"ל במערך מגן בחיל החינוך והנוער - ברמת רס"ן. אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון שינה את שמו לאגף הביטחוני-חברתי.
מסלול גרעיני נח"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרעין נח"ל הוא מסגרת שיתופית היוצאת מתנועות הנוער וארגוני הנוער ונתמכת על ידי הצבא ותנועות הנוער, במסגרתו בני ובנות הגרעין משרתים בצבא במסגרת הנח"ל בשילוב עם משימות חברתיות. המונח גרעין מקורו בתנועות הנוער בטרם הקמת המדינה. הכוונה לקבוצת שמיניסטים המיועדים להגשמה משותפת בדרך כלל במסגרת התיישבותית, אולם כיום ההגשמה ניתנת במשימות מגוונות בהתאם לצורכי החברה הישראלית ובבסיסה עומדת התפיסה כי הפעולה כקבוצה מהווה כוח משמעותי על פני פעולה של אדם בודד.
השירות בנח"ל מחולק לכמה חלקים: פרק צבאי ראשון ופרק צבאי שני המכונה גם "פרק המשימה הלאומית". סדר הפרקים הוא קבוע, אך ישנם שינויים באורכי זמן של הפרקים בהתאם למחזור הגיוס[11].
עד למתגייסי נובמבר 2022 (לא כולל) היו מבצעים חברי הגרעין (הגברים) גם פרק צבאי שלישי אשר היה מכונה "פרק הבט"ש" (ביטחון שוטף), אולם מאז בוטל הפרק ומשכי השירות בפרק הצבאי הראשון והשני אורגנו מחדש.
פרק צבאי ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני הגרעין במסלול הנח"ל משרתים יחד ביעדי שירות מוגדרים, במטרה לשמר מוקדים חברתיים בכל גרעין:
- גברים בפרופיל לחימה בשירות קרבי במסגרת גדוד 50 (בפלוגה הרובאית או הפלוגה המבצעית "בני גרעינים") או גדוד קרקל (בעבר - נובמבר 2017 ועד נובמבר 2022, גם גדוד ברדלס היווה יעד).
- נשים הבוחרות להיות לוחמות והן בעלות פרופיל מתאים לכך, משרתות כלוחמות בגדוד קרקל, והגברים לצידן.
- תפקידי פיקוד, הדרכה וחינוך - כמפקדות נוער בבסיסי הגדנ"ע (צלמון ושדה בוקר), כמש"קיות הוראה (במסלולים השונים בהתאם לצורכי צה"ל, הנח"ל אף יזם והקים את מסלול "תקומה" במקצוע ההוראה על מנת לתמוך את הקהילות והמפונים במלחמת חרבות ברזל), מ"כית טירונים בבסיסי הטירונות במגל (מחנה 80 וניצנים), מדריכות מוזיאון בבית הפלמ"ח ותפקידי הסברה ביחידות ההסברה הגאוגרפיות של חיל החינוך והנוער.
- תפקידי תומכי לחימה ומעטפת יחידה (התפקידים הורחבו החל מגיוס נובמבר 2024) - מש"קית ת"ש, מדריכת אימון גופני, מדריכת קליעה, תפקידי מטה ביחידה.
ייתכנו שינויים בתפקידים ובמגמות בהתאם לצורכי צה"ל במועד גיוס המחזור.
במסגרת שירותם, זכאים בני אותו גרעין לשרת באותה המחלקה (לוחמים ולוחמות), לקיים מפגשים נח"לאיים כגון: מפגשים ביחידות עם מדריכי הגרעין, סמינרים במהלך סופי שבוע ולהיות מלווים על ידי מדריך הגרעין מתנועת / ארגון הנוער.
במהלך הפרק בוחרים הגרעינים שליחים מתוכם לתפקידי פיקוד, כגון מ"כים ביחידות הלוחמות וקצונה בחיל החינוך והנוער ומגל. הגרעינים מחויבים לשלוח לפיקוד כמות מינימלית מוגדרת (20% גברים ו־15% נשים). חברי הגרעין שיצאו לתפקידים אלו נקראים "אחוזים" ולא ימשיכו לפרק המשימה הלאומית, אך ימשיכו להוות חברים בגרעין ולהשתתף במסגרת המפגשים הנח"לאיים ולהיות מלווים על ידי מדריך הגרעין בתנועה / ארגון.
פרק צבאי שני - פרק המשימה הלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה מתקבצים כל חברי הגרעין מיעדי השירות השונים ומשרתים תחת יחידת ההכנה לצה"ל במערך מגן - חיל החינוך והנוער. בימי קום המדינה הייתה המשימה הלאומית בעיקר הקמה של יישובים חדשים באזורי פריפריה (באמצעות היאחזויות נח"ל) והרחבה של קיבוצים קיימים. עם השנים, ובהתאם לשינויים שחלו בחברה הישראלית, התחלפה המשימה הלאומית למשימה חינוכית-חברתית בקרב בני ובנות נוער בכל הארץ וכיום מבצעים בני הגרעינים בפרק המשימה משימות חינוכיות-חברתיות בפריפריה החברתית של מדינת ישראל. לאחר ה-7 באוקטובר, פועל הנח"ל על מנת לחזור ולהפעיל גרעיני התיישבות גם במשימות חקלאיות לצד המשימות החינוכיות-חברתיות על מנת לתמוך את הצורך הלאומי.
החיילים מתגוררים בדירות ברשויות מקומיות ואזוריות שונות, בדגש על הפריפריה. משרתים במשימות במסגרות פורמליות כגון: בתי ספר, קידום נוער ועוד ובמסגרות בלתי פורמליות כגון: מועדונים, מתנ"סים, מרכזי נוער, תנועות וארגוני נוער, מרכזי קליטה ועוד. כמו כן, בשנים האחרונות מבצעים חלק מהגרעינים את פרק המשימה בקרב מיעוטים, במשימות חקלאיות, כפרי נוער ועוד.
את חברי הגרעין בפרק המשימה תומכים סגל הפיקוד של יחידת ההכנה לצה"ל בקהילה, רכזי הנוער ברשות המקומית, נציגי תנועת / ארגון הנוער אליה שייך הגרעין ומשרד החינוך - מנהל חברה ונוער.
תנועות נוער ויציאה לשנת שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסלול הנח"ל בתנועות נוער שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלש"בים המעוניינים לקחת חלק במסלול יכולים לעשות זאת גם דרך יציאה לשנת י"ג. ישנן שנות שירות שמחייבות הצטרפות לגרעין נח"ל כבר בהצטרפות לשנת השירות וישנן כאלה שניתנת האפשרות להצטרף למסלול הנח"ל בזמן שנת השירות. הבחירה במסלול שנת השירות של גרעין נח"ל היא עבור המשכיות המסלול יחד עם החברים למסלול בשירות הצבאי והוא מהווה מסגרת תרומה גדולה יותר. תנועות הנוער המאפשרות יציאה למסלול הנח"ל – קצ"ב, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, המחנות העולים, מכבי צעיר, מרכז מעשה, תרבות, בני עקיבא, בינ"ה, הצופים[12], הסוכנות היהודית, התנועה הקיבוצית, דרכים (החלוץ), נוע"ם – נוער מסורתי, השומר החדש, האיחוד החקלאי, הנוער הלאומי-בית"ר איילים והתנועה החדשה.
מפקדי הנח"ל לדורותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר | דרגה | שם | תפקיד | תחילת הכהונה | סיום הכהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אל"ם | אלחנן ישי | מפקד הגדנ"ע | 1948 | 24/11/1949 | כאשר הנח"ל עוד היה כפוף לפיקוד הגדנ"ע |
| 2 | אל"ם | יצחק פונדק | מפקד הנח"ל | 24/11/49 | 1/12/50 | - |
| 3 | אל"ם | משה נצר | מפקד הנח"ל | 1/12/50 | פברואר 1954 | |
| 4 | אלוף | אהרון דורון | מפקד הנח"ל | פברואר 1954 | נובמבר 1956 | |
| 5 | אל"ם | איתמר בן ברק | מפקד הנח"ל | נובמבר 1956 | דצמבר 1958 | |
| 6 | תת-אלוף | אהרן אבנון | מפקד הנח"ל | דצמבר 1958 | ספטמבר 1960 | |
| 7 | אלוף | שמואל איל | מפקד הנח"ל | ספטמבר 1960 | פברואר 1964 | |
| 8 | תת-אלוף | יהונתן דותן | מפקד הנח"ל | פברואר 1964 | ספטמבר 1966 | |
| 9 | אל"ם | צבי שמאלי | מפקד הנח"ל | אוגוסט 1966[13] | יולי 1969 | |
| 10 | אל"ם | צבי לבנון | מפקד הנח"ל | יולי 1969 | אוגוסט 1972 | |
| 11 | אל"ם | אשר דר | מפקד הנח"ל | אוגוסט 1972 | ינואר 1975 | בעל עיטור העוז וצל"ש אלוף |
| 12 | אל"ם | רענן שריר | מפקד הנח"ל | ינואר 1975 | ספטמבר 1978 | יו"ר העמותה להנצחת חללי הנח"ל ומורשת הנח"ל |
| 13 | אל"ם | גבי מגל | מפקד הנח"ל | ספטמבר 1978 | ספטמבר 1980 | |
| 14 | תא"ל | אמנון אשכול | מפקד הנח"ל | ספטמבר 1980 | יולי 1984 | בעל עיטור המופת |
| 15 | תא"ל | יורם גלבוע | מפקד הנח"ל | יולי 1984 | אוגוסט 1987 | |
| 16 | תא"ל | בנצי ויינר | מפקד הנח"ל | אוגוסט 1987 | אפריל 1990 | |
| 17 | תא"ל | מנחם זטורסקי | מפקד הנח"ל | אפריל 1990 | אוגוסט 1995 | בעל עיטור העוז ממבצע "אביב נעורים" |
| 18 | תא"ל | רן גלינקא | מפקד הנח"ל | אוגוסט 1995 | 1997 | כיהן כמנכ"ל זמני של רשות השידור, קצין חינוך ראשי ומפקד שייטת 13 |
| 19 | אל"ם | אביעזר סגל | מפקד הנח"ל | 1997 | 1998 | |
| 20 | אל"ם | שרון דוידוביץ' | מפקד מרכז נח"ל | 1998 | 2001 | סגירת פיקוד הנח"ל והכפפת הנח"ל לחיל החינוך והנוער |
| 21 | אל"ם | עופר אופיר | מפקד מרכז נוער ונח"ל | 2002 | 2003 | |
| 22 | אל"ם | זאב שרוני | מפקד מערך מג"ן | 2003 | 2007 | מכהן כיום כמנהל מערך ההסברה של חברת נתיבי ישראל |
| 23 | רס"ן | יואל לוי | רמ"ד נח"ל וסגן מפקד המערך | 2007 | 2020 | ב־2015 הוצמד לרמ"ד נח"ל "כובע" סגן מפקד המערך |
| 24 | רס"ן | אלה מעוז | רמ"ד נח"ל וסגן מפקד המערך | 2020 | 2023 | |
| 25 | רס"ן | טל מאיר | רמ"ד נח"ל וסגנית מפקדת המערך | 2023 | 2023 | |
| 26 | רס"ן | יואל לוי | ממלא מקום רמ"ד נח"ל | 2023 | במילואים, תפקיד הסגן הופרד מרמ"ד נח"ל כבעבר |
נח"ל אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-60 התקיים פרויקט סיוע ישראלי למדינות מתפתחות, באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, בעזרתו של חיל הנח"ל. הסיבות להקמת פרויקט זה, היו בין השאר ניסיון ליצור אזורי השפעה במדינות הגובלות והקשורות בקשרים מדיניים עם מדינות שהיו בעימות ישיר עם ישראל. כמו כן פרויקט זה סייע ביצירת תדמיתה הבינלאומית של מדינת ישראל, ופתח פתח לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים.
תחילת הפרויקט היה בגינאה. ג'ון טאטגה, מזכ"ל האיגודים המקצועיים במדינה גילה התעניינות בחיל הישראלי ובשיטותיו להפרחת השממה, ולאחר משא ומתן נשלחה לגינאה משלחת בת ארבעה קציני נח"ל ישראלים שסייעו להקמת יחידות דומות בצבא הגנאי שאורגנו במסגרת חטיבתית בשם "חטיבת הבונים". חטיבה זו סייעה ביצירת מסגרת תעסוקתית לאלפי גינאים, קידמה את החקלאות הבלתי מפותחת למדינה, ואף אחדה בין בני שבטים שונים בעלי היסטוריה של עוינות במסגרת אחת. ג'ון טאטגה עמד בראש המסגרת ובהמלצת הישראלים קיבל דרגה מקבילה לאלוף-משנה.
עשרות משלחות נח"ל ישראליות השתתפו בפרויקט שהחל בגינאה והמשיך בקניה, טנזניה, זמביה, מלאווי, חוף השנהב, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, צ'אד, קמרון, טוגו; ומחוץ לאפריקה: איראן, סינגפור, אקוודור, בוליביה ועוד. משלחות נציגים מאותן המדינות אף הגיעו לארץ ללמוד מההיאחזויות. הנח"ל סייע ביצירת מסגרות חצי צבאיות או צבאיות, ובפיתוח שיטות חקלאיות ושיטות לבירוא יערות.
פעילותו של הנח"ל בחו"ל ובמישור הבינלאומי נפסקה ברובה בעקבות התדרדרות יחסיה המדיניים של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, אולם רבות מהמסגרות שהוקמו המשיכו לתפקד, ואף נמשכו שיתופי פעולה מסוימים במישורים שונים. דוגמה מובהקת לכך היא קניה, שבה פעל הנח"ל, ושהייתה זו תחילת מערכת היחסים המדינית עמה, שהובילה לבסוף לשיתוף פעולה מסוים בעת מבצע יונתן לשחרור חטופי אנטבה.
רשימת הגדודים תחת פיקוד נח"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדוד 902 – גדוד האחזויות באזור כנרת.
- גדוד 903 – גדוד האחזויות בבקעה ובערבה.
- גדוד 904 – גדוד היאחזויות ברצועת עזה, רפיח, אל עריש.
- גדוד 905 – גדוד היאחזויות בערבה ובדרום סיני.
- גדוד 906 – נח"ל נגב, מחנה שבטה. היום בי"ס למכ"ים בביסלמ"ח.
- גדוד 907 – גדוד האחזויות. במלחמת ששת הימים נלחם במסגרת חטיבת הנגב
- גדוד 908 – גדוד בט"ר (מחנה 80), מ-1993 בא"ח 908 (תל ערד) שפעל, בתחילה, תחת פיקוד הנח"ל.
- גדוד 931 – גדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד הצפון (הוקם ב-1976). היום בחטיבת נח"ל.
- גדוד 932 – גדוד בט"ש של פיקוד המרכז (הוקם ב-1976). היום בחטיבת נח"ל.
- גדוד 937 – גדוד היאחזויות בשנות התשעים.
- גדוד 950 – גדוד בט"ש עד 1987. אחר כך התמזג עם גדוד 50 של נח"ל המוצנח וצורף לחטיבת נח"ל.
-
טקס עם דגל גדוד נח"ל 908. -
-
-
-
-
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולביטחון - כרך "נח"ל", הוצאת רביבים.
- מורשת גדוד 50, 1948-2008, קינג הוצאה לאור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר העמותה להנצחת חללי הנח"ל ומורשת הנח"ל
- סיפור מקומי - מורשת הנח"ל, ציר הזמן המציג את התפתחות הנח"ל לאורך השנים באמצעות תמונות וסרטונים
- גדוד 88 - ראשית הנח"ל המוצנח בצה"ל
- פעולות תגמול ומלחמות. שילוב לוחמי הנח"ל בפעולות הצנחנים
- הנח"ל - מאז ועד היום, אתר חיל החינוך והנוער
- תולדות הנח"ל ורשימת היאחזויות - מאתר רשת עמלנט, מאורכב בארכיון האינטרנט
- סיפורה של תקופה(הקישור אינו פעיל) - סרט דוקומנטרי אודות חברי גרעין נח"ל שדה-אליהו - עלומים ששרתו בין השנים 1967–1970. באתר של שחר הפקות
- הנח"ל באתר צה"ל
"היאחזות הנח"ל בגליל", יומני כרמל ספטמבר 1953 (התחלה 4:40)- טקס המחזור הראשון של נח"ל, יומני כרמל אוגוסט 1951 (התחלה 1:49)
ישראל, צה"ל. נח"ל, דף שער בספרייה הלאומית- מסמכים על הקמת הנח"ל, באתר הארכיון הציוני, 20 באוגוסט 2023
- רעות גוויסר, הנח"לאים חוזרים: סיפורה של החטיבה הירוקה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 3 בינואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ח. יעיר, אכן משהו לא בסדר במערכת האופוזיציה, דבר, 5 בנובמבר 1948
- ^ מגל וחרב, באתר הנח"ל
- ^ נח"ל למשקי הספר, דבר, 9 בינואר 1949.
- ^ עשרות גרעיני נוער להתיישבות, דבר, 20 בפברואר 1949
- ^ סיום מחזור ד' של נח"ל וגח"ל, דבר, 12 באפריל 1949
- ^ נח"ל ממשיך במבצע חלוצי - הפעם באילת, דבר, 5 באוגוסט 1949
- ^ אריה אופיר, סיסמאות מכשילות, דבר, 6 ביוני 1958
- ^ רשימת האחזויות הנח"ל, באתר הנח"ל
- ^ צבי מגן, אפיק חדש לנח"ל, דבר, 25 במאי 1965.
- ^ חיילי הנח"ל ייקראו לשרת שנתיים וחצי בשירות חובה, וחיילות לשנתיים, למרחב, 22 בנובמבר 1964
- ^ מדור נח"ל, חיל החינוך והנוער
- ^ מסלול הנח"ל, באתר תנועת הצופים העבריים בישראל
- ^ סא"ל צ. שמאלי נתמנה מפקד פיקוד הנח"ל, דבר, 10 באוגוסט 1966.
| בקרת זהויות |
|
|---|