סול בלו
 | |
| לידה |
10 ביוני 1915 לאשין, קוויבק, קנדה  |
|---|---|
| פטירה |
5 באפריל 2005 (בגיל 89) ברוקליין, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Solomon Bellows |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Morningside Cemetery |
| מקום מגורים |
ברוקליין, מונטריאול |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת שיקגו, Roberto Clemente Community Academy, אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, Camp B'nai Brith, Weinberg College of Arts and Sciences |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
הרפתקאות אוגי מארץ', הרצוג, הנדרסון מלך הגשם |
| הושפע מ |
דלמור שוורץ, רודולף שטיינר, מארק טוויין, מרסל פרוסט, פרנץ קפקא, פיודור דוסטויבסקי, ג'וזף קונרד, וילהלם רייך, אנטון צ'כוב, מיגל דה סרוואנטס, ג'יימס ג'ויס, תומאס מאן, סטנדל, ויליאם שייקספיר |
| צאצאים |
אדם בלו |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
סול בלו (באנגלית: Saul Bellow; 10 ביוני 1915 – 5 באפריל 2005) היה סופר קנדי-אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1976.
זכה בפרס הרצאת ג'פרסון לשנת 1977[1] ובפרסים רבים נוספים.
בלו נודע בעיקר בכתיבת רומנים החוקרים את הבידוד, הניתוק הרוחני והאפשרות להתעוררות האדם. נחשב, על ידי מבקרים רבים, לאחד הגדולים בסופרי ארצות הברית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלו נולד בשם סולומון, בלאשין, פרבר בעיר מונטריאול בקנדה, להורים שהיגרו מסנקט פטרבורג. בגיל 9 עברה משפחתו לארצות הברית לעיר שיקגו. בלימודי התואר הראשון באוניברסיטת נורת'ווסטרן התמקד באנתרופולוגיה, ונטען שללימודים אלו הייתה השפעה על כתיבתו. הוא סיים תואר שני באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון. לימד יותר משלושים שנה בוועדה למחשבה חברתית (Committee on Social Thought) באוניברסיטת שיקגו וכן במוסדות אקדמיים רבים אחרים, בהם אוניברסיטאות מינסוטה, ייל, ניו יורק, פרינסטון ובוסטון, שם הרצה בחוג לאנגלית. לשם קבלת המשרה בבוסטון עזב את שיקגו אחרי שנים רבות, ועבר להתגורר במסצ'וסטס בסוף העשור השמיני לחייו. הוא נפטר בגיל 89 בברוקליין, מסצ'וסטס, והובא למנוחות בבית העלמין היהודי "שיר ההרים" בברטלבורו, ורמונט.
בלו ביקר פעמיים בישראל, שאליה היה לו קשר נפשי עמוק: במלחמת ששת הימים ב-1967, עת סיקר עבור "ניוזדיי" את הקרבות והניצחון, וב-1975 עת שהה שלושה חדשים בירושלים עם אשתו הרביעית, אלכסנדרה, כאורחו של טדי קולק. בעקבות ביקורו השני פרסם את "לירושלים ובחזרה", אחד החיבורים היותר מעמיקים על ישראל (ראה אור גם בעברית, בהוצאת עידנים, בתרגום אהרן אמיר).
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלו נמנה עם קבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק. הוא היה תומך מובהק של מדינת ישראל, וכתב את הספר "לירושלים ובחזרה" שבו סיפר על פגישותיו עם פוליטיקאים ישראלים בירושלים. העיר ראשון לציון קראה רחוב על שמו.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלו היה נשוי חמש פעמים, בין היתר לאלכסנדרה בלו ולצד נישואיו, הסוערים בדרך כלל, ניהל פרשיות אהבים לרוב. "אני פוליגמיסט מוצהר ומודע", נהג לומר. בתו האחרונה נולדה כשהיה בן 85, מנישואיו למזכירתו ג'ניס פרידמן, הצעירה ממנו ב-35 שנים.
סגנון ספרותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד בספר הנדרסון מלך הגשם, רוב גיבורי ספריו של בלו הם גברים יהודים לא-צעירים המתגוררים בשיקגו או בניו יורק.
עלילות ספריו מובלות על ידי מסעות חיפוש אישיים ומשברים של הגיבורים ופחות על ידי פעולה. על פי רוב, גיבוריו של בלו נמצאים בנקודת משבר בחייהם מסיבה רומנטית, כספית או אחרת. הסערה שחווה גיבור הספר מעוררת שאלות קיומיות.
בלו התייחס בספריו ליצירותיהם של פילוסופים גדולים, בדרך כלל מבלי לפגוע בקריאות הספר או להפריע לעלילה. דוגמה מרשימה לכך ניתן למצוא בספר כוכב הלכת של מר סאמלר, העוסק בניצול שואה נרגן שחי בעיר ניו יורק במהלך המהפכה התרבותית של שנות השישים.
בלו שלח ידו גם בכתיבת מחזות - שניים מהם אף הועלו בברודוויי, אך נחלו כישלון חרוץ. כמה מספריו עובדו לסרטים.
ספריו שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על בלימה (1944), תרגם יותם ראובני, זמורה ביתן, 2000.
- הקורבן (1947), תרגם ארז אשרוב, זמורה ביתן, 2010.
- הרפתקאות אוגי מארץ' (1953), תרגם אהרן אמיר, זמורה ביתן, 1979.
- תפוס את היום (1956), תרגם אביב מלצר, הוצאת אדם, 1980. תרגום נוסף: משה זינגר, זמורה ביתן, 1991.
- הנדרסון מלך הגשם (1959), תרגמה אופירה רהט, ספרית פועלים, 1976. תרגום נוסף: משה זינגר, זמורה ביתן, 1992.
- הרצוג (1964), תרגם אליהו פורת, ספרית פועלים, 1965. תרגום נוסף: עודד פלד, זמורה ביתן, 1992.
- זיכרונות מוסבי וסיפורים אחרים (1968), תרגם יותם ראובני, זמורה ביתן, 2000.
- כוכב הלכת של מר סאמלר (1970), תרגם חיים גליקשטיין, ספרית פועלים, 1971. תרגום נוסף (בשם כוכבו של מר סאמלר): משה זינגר, זמורה ביתן, 1993.
- מתנת המבולדט (1975), תרגמה אביבה גור, ספרית פועלים, 1978. תרגום נוסף (בשם מתנת הומבולט): מרדכי ברקאי, זמורה ביתן, 1993.
- לירושלים ובחזרה - דיווח אישי (1976), תרגם אהרן אמיר, עידנים, 1977.
- דצמבר של הדיקאן (1982), תרגם חיים איזק, זב"מ, 1984.
- הפה הגדול (1984), תרגם משה זינגר, זמורה ביתן, 1988.
- רבים יותר מתים מלב שבור (1987), תרגם משה זינגר, זמורה ביתן, 1990.
- גניבה (1989), תרגם אלי הירש, זמורה ביתן, 1994.
- ממשות (1997), תרגם יונתן פרידמן, זמורה ביתן, 1999.
- קשר בלרוסה ומשהו בשביל שיזכרו אותי, תרגום אירית מילר, זמורה ביתן, 1998
- רוולסטין (2000), תרגם מיקי גורן, זמורה ביתן, 2001.
- סול בלו, הסיפורים הנבחרים (2001), כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2004.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדה אהרוני, הקול הפנימי ביצירתו של חתן פרס נובל סול בלו, הוצאת פרדס, 2007. (הספר בקטלוג ULI)
- Ruth Miller, Saul Bellow, a Biography of the Imagination, St. Martin's Press, 1991 (הספר בקטלוג ULI)
- Ben Siegel, Gloria Cronin (eds.), Conversations with Saul Bellow, University Press of Mississippi, 1994 (הספר בקטלוג ULI)
- Zachary Leader, The Life of Saul Bellow: to Fame and Fortune, 1915-1964, Vol. 1, Knopf, 2015 (הספר בקטלוג ULI)
- Zachary Leader, The Life of Saul Bellow: Love and Strife, 1965-2005, Vol. 2, Knopf, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
- James Atlas, Bellow: a Biography, Random House, 2000 (הספר בקטלוג ULI)
- Greg Bellow, Saul Bellow: a Son's Memoir, Bloomsbury, 2013 (הספר בקטלוג ULI)
מבחר מאמרים על יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האריה המת והכלב החי, על מקומה של היהדות בכתבי סול באלו, מאת צפירה פורת, מאזנים מ"ב, תשל"ו 1976. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- הדו"ח האישי של סול בלו, מאת יעקב רבי, על המשמר, דצמבר 1976.
- סול בלו בירושלים, מאת מיכאל ששר, ידיעות אחרונות, ינואר 1977.
- השלמות ומילואים לביבליוגרפיה בעברית על סול בלו, מאת יוסף ירושלמי, עלי-שיח 6, תשל"ט 1979.
- ארבעה ניסיונות תיווך בין טקסטים יהודיים ואמריקניים: סופרים יהודים-אמריקנים לנוכח איום האנטישמיות בתקופת מלחמת העולם השנייה, מאת עופר שיף, הציונות כ"א, תשנ"ח 1998.
- מסתבר שיש לבבות המקרינים יותר אהבה מאחרים, מאת אלן ללצ'וק, ארץ אחרת 29, תשס"ה 2005.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סול בלו, ברשת החברתית Goodreads- הספרים של סול בלו, באתר "סימניה"
- סול בלו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מידע על סול בלו בקטלוג הספרייה הלאומית
- סול בלו, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- על הזהות היהודית ביצירתו של סול בלו בכתבה על הספר של חוקרת יצירתו עדה אהרוני
- אריק גלסנר, על "הסיפורים הנבחרים" של סול בלו ו"מתנת המבולדט" של סול בלו, מרץ 2008
- נועה לימונה, "הקורבן" מאת סול בלו, בכל רגע יכולות לצוץ דרישות, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
- תום שגב, תרנגולות ערביות וגרביים צעקניים, באתר הארץ, 19 באפריל 2010
- רונן טל, חג הקורבן: על "הקורבן" של סול בלו, באתר nrg, 18 באפריל 2010
- אלי אליהו, עכבר העיר אונליין, המכתבים של סול בלו, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2010
- פיליפ רות', פיליפ רות' בשיחה על חברו הטוב סול בלו, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 21.07.2019
רונן טל, סול בלו כתב ספרים סוערים וחי חיים סוערים עוד יותר, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2021- סול בלו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סול בלו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סול בלו (1915-2005), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על הרצאת ג'פרסון באתר ה-NEH, הקרן הלאומית למדעי הרוח
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) | |
| זוכי הרצאת ג'פרסון | ||
|---|---|---|
| 1972–1980 | ליונל טרילינג • אריק אריקסון • רוברט פן וורן • פול א. פרוינד • ג'ון הופ פרנקלין • סול בלו • סי. ון וודוורד • אדוארד שילס • ברברה טוכמן | |
| 1981–1990 | ג'רלד הולטון • אמילי ורמול • ירוסלב פליקן • סידני הוק • קליאנת' ברוקס • לשק קולקובסקי • פורסט מקדונלד • רוברט ניסבט • ווקר פרסי • ברנרד לואיס | |
| 1991–2000 | גרטרוד הימלפרב • ברנרד נוקס • רוברט קונקווסט • גוונדולין ברוקס • וינסנט סקלי • טוני מוריסון • סטיבן טולמין • ברנרד ביילין • קרוליין ביינום • ג'יימס מק'פרסון | |
| 2001–2010 | ארתור מילר • הנרי לואיס גייטס (הבן) • דייוויד מק'קלו • הלן ונדלר • דונלד קגן • טום וולף • הארווי מנספילד • ג'ון אפדייק • לאון קס • ג'ונתן ספנס | |
| 2011 ואילך | דרו גילפין פאוסט • וונדל ברי • מרטין סקורסזה • וולטר אייזקסון • אנה דיאוור סמית • קן ברנס | |
- סגל אוניברסיטת שיקגו
- סופרים יהודים אמריקאים
- זוכי פרס נובל לספרות
- זוכי פרס נובל יהודים אמריקאים
- זוכי פרס נובל יהודים קנדים
- יהודים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- סגל קולג' בארד
- זוכי מלגת גוגנהיים
- זוכי הרצאת ג'פרסון
- זוכי פרס הספר הלאומי האמריקאי
- זוכי הפרס הלאומי לספרים יהודיים
- זוכי פרס או. הנרי
- בוגרי אוניברסיטת שיקגו
- בוגרי אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
- זוכי פרס פוליצר: סיפורת
- סוציאליסטים אמריקאים
- אמריקאים ממוצא יהודי-ליטאי
- זוכי המדליה הלאומית לאמנויות
- זוכי הפרס הספרותי של סנט לואיס
- קצינים בלגיון הכבוד
- אמריקאים שנולדו ב-1915
- אמריקאים שנפטרו ב-2005