צרה (יהדות)
צרה הוא מונח מתאר את הקשר המשפחתי בין אישה אחת לרעותה כאשר שתיהן נמצאות במקביל בקשר נישואים עם אותו הגבר. נישואים של גבר ליותר מאישה אחת מותרים על פי התורה, אך אסורים מתוקף חרם דרבינו גרשום.
מקור הביטוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק י"ח נכתב איסור מיוחד על נשיאת שתי אחיות: ”וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ”. בעקבות לשון 'צרור' שבפסוק, נשותיו של אדם נקראות "צרות" זו לזו. רש"י כותב שמשמעות המילה צרות ביחס לשתי נשים היא: ביחד - סמוכות, כיוון שנשים אלו סמוכות זו לזו[1]. המצודת ציון מפרש כי נקראות צרות "מלשון צר ואויב כי על פי רוב שונאות זו לזו"[2].
שימוש במושג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתנ"ך, המקום היחיד שמופיעה המילה "צרה" במשמעות זו היא בתחילת ספר שמואל א', על נשות אלקנה, חנה ופנינה – "וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ"[3]. בתלמוד בבלי נפוץ השימוש בביטוי זה ביחס לשתי נשים, בעיקר בעניין צרת הבת במסכת יבמות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רש"י על תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה', עמוד א', ד"ה צרות סמוכות זו לזו
- ^ מצודת ציון על ספר שמואל א', פרק א', פסוק ו'
- ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק ו'
