קבוצת קי"ץ

קבוצת קי"ץ (ראשי תיבות של קולנוע ישראלי צעיר) היא קבוצה שפעלה בשנים 1976–1977 לקידום הקולנוע הישראלי האיכותי.

בראש הקבוצה עמד הבמאי עוזי פרס, שחי בפריז, וחבריה המרכזיים היו ניסים דיין, רנן שור, רחל נאמן ויעוד לבנון. חברי הקבוצה פעלו בתקופה בה הקולנוע הישראלי היה תחת החטיבה לתעשיות קלות במשרד המסחר והתעשייה. בהשראת "מנשר אוברהאוזן" שקרא להקמת הקולנוע הגרמני החדש, הם ניסחו מניפסט שקרא לקידום התמיכה בקולנוע כערך תרבותי ולקידומו תוך דחיקת הקולנוע הבידורי – צעד שעורר עניין רב. לקבוצה הצטרפו הבמאים עמוס גוטמן, דני וקסמן, ג'אד נאמן, דן וולמן, נדב לויתן, גדעון גנני, אילן מושנזון ואורי ברבש.

ראשי הקבוצה פעלו מול משרד המסחר והתעשייה שקידם באותה תקופה את המפיקים, המפיצים ובעלי בתי הקולנוע, הטלוויזיה הישראלית – הערוץ הראשון, ששעריו היו סגורים בפני במאים ויוצרים צעירים, ובאמצעי המדיה של אותם ימים.

מניפסט קי"ץ הודפס לראשונה ברבעון קולנוע, בהוצאת המכון הישראלי לקולנוע, גיליון מס' 14, קיץ 1977

חבורה של במאי קולנוע ישראליים צעירים חברו יחדיו למאבק משותף ופרסמו מנשר על טענותיהם ומטרותיהם. זו לשון המנשר:

"הקולנוע הישראלי נמצא בימים אלה בעיצומו של תהליך חשוב: הקולנוע המסחרי הוותיק, ששלט במסכי הקולנוע בישראל למעלה מחמש עשרה שנה – מתמוטט. הגולם קם על יוצריו ועכשיו נכונו לסרט הישראלי זמנים חדשים. לצידה של התעשייה פועלים כבר מפיקים, במאים, צלמים ותסריטאים צעירים שכל כוונתם ליצור קולנוע אישי, אמנותי משוחרר מלחצים מסחריים הרסניים.

צעירים אלה, וצעירים רבים אחרים שיצרו סרטים קצרים, אישיים, למכביר בשנים האחרונות, חברו יחד להוכיח כי לקולנוע הישראלי ולתרבות הישראלית יש עתיד, וכי הרחוב הישראלי, על כל צדדיו, טעמיו ותהפוכותיו, הוא מקור לא – אכזב ליצירת סרטים בשפה פילמאית אחרת, חדשה, חיה ומקורית.

לחברי הקבוצה אין טעם אמנותי זהה, או השקפות אידאולוגיות דומות. משותפת לנו האמונה, כי סרטים ישראליים יכולים וצריכים להיות מופקים בתקציבים נמוכים, בצוותים התואמים את המציאות הישראלית היום. אמונתם של המפיקים המסחריים, כי סרט באורך מלא זקוק להשקעה של מיליוני לירות – אמונה הנתמכת על ידי משרדי ממשלה הנוגעים בדבר – נראית לנו לא רק מופרכת אלא אף שלילית. ניתן וצריך לעשות סרטים זולים.

התנאי הבסיסי להפקת סרטים זולים, שלא יסכנו את עתידם של המפיק והבמאי, הוא שינוי מדיניות העידוד של הממשלה. על הממשלה לאחד את כל מקורות עידוד הסרט הישראלי (המפוזרים כיום במשרדי המסחר והתעשייה, החינוך והתרבות ומשרד החוץ), לבטל את שיטת הפרסים והוועדות, וליצור חלוקה שווה של הכספים לעשרות יוצרי הקולנוע בארץ.

במקביל, מתכוונים חברי הקבוצה להעמיד לפני כל יוצר-קולנוע שיבקש להצטרף אליה, אפשרויות הפצה, הן בארץ והן מחוצה לה, אם במסגרות מסחריות, ואם במסגרות אחרות (אוניברסיטאות, סינמטקים, בתי קולנוע אמנותיים וכו').

התמיכה המוסרית-ההדדית בין חברי הקבוצה ושינוי במדיניות הממשלה בנושא עידוד הסרט הישראלי, יאפשרו לבמאי ולמפיק ליצור לפחות סרט אחד בשנה ללא תלות בקופה; כישלון סרט אחד לא יעיב על אפשרויות של במאי הקולנוע להמשיך ולביים סרטים.

החירות ליצור, היא התנאי לקיומה של כל אמנות אמיתית, ואנו נעשה הכל כדי ליצור את התנאים להתפתחותו של קולנוע חופשי – חופשי מלחצים מסחריים, מאפוטרופסות של ועדות וממוסכמות מקובלות. אנו מאמינים כי זו הדרך ליצירת קולנוע ישראלי חדש."

פעילות הקבוצה הייתה קצרה, אך שינתה את השיח בתוך קהילת הקולנוע הישראלי. גרעין מתוך הקבוצה שכלל את רנן שור, יעוד לבנון וג'אד נאמן פעל ב-1978 למען הקמת קרן הקולנוע הישראלי.