קובי מרום
לידה |
16 במרץ 1960 (בן 64) מקנס, מרוקו |
---|---|
תאריך עלייה | 1963 |
מדינה | ישראל |
כינוי | קובי |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | אוגוסט 1978 – דצמבר 2000 (כ־22 שנים) |
דרגה | אלוף-משנה |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
יעקב (קובי) מרום (מויאל) (נולד ב-16 במרץ 1960) הוא קצין בצה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה, את רוב שירותו עשה קובי מרום בגולני, היה מפקד גדוד 13, ומפקד בא"ח גולני. פיקד על חטיבת החרמון, ועל עוצבת חירם -769 בתקופת רצועת הביטחון.
כיום מרצה בישראל ובעולם בנושא אתגרי הביטחון של ישראל, מתמחה בזירה הצפונית.
שירותו הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרום נולד במקנס במרוקו. במאי 1963 עלה עם משפחתו לישראל וגדל במושבה ראש פינה בתקופת תקריות הגבול עם הסורים ערב מלחמת ששת הימים. בשנת 1968 עברה משפחתו לקריית ביאליק. התחנך באורט ביאליק במגמה ריאלית והיה חבר בתנועת הצופים בשבט להבות, הצטיין בכדורסל ושיחק בקבוצת הנוער של הפועל חיפה והיה בסגל נבחרת הקדטים של ישראל. עם גיוסו לצה"ל באוגוסט 1978 שובץ בחטיבת גולני. מרום עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת גולני. בגולני עבר מרום הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. הוא לקח חלק במבצעים רבים בלבנון לרבות מבצע מוביל, פשיטה על יעדי מחבלים בכפר ארנון שבלבנון, ובפעולת ההשתלטות על בית המחבלים במשגב עם. בשנת 1980 נבחר מרום לחייל מצטיין צה"לי במסגרת פרויקט "מלך ליום אחד" במסגרת פרייקט מיוחד זה נפגש מרום לפגישה אישית עם ראש הממשלה מנחם בגין, ראש המוסד ועוד. ב-1980 יצא לקורס קציני חי"ר[1] אותו סיים בהצטיינות, בהמשך שימש מפקד מחלקה בגדוד 51, תחת פיקודו של גבי אשכנזי בפלוגה א' יחד עם גדי איזנקוט.
במלחמת לבנון הראשונה שימש כקצין המבצעים הגדודי[2], בקרב למרגלות הבופור ביום הראשון למלחמה, לאחר שנפצעו המג"ד והמ"פים, נטל מרום את הפיקוד על הכוח והוביל אותו בלחימה עד לבוא הסמג"ד, בהמשך המלחמה נתמנה למפקד פלוגה ב' בגדוד איתה לחם בביירות במשך חודשים רבים. בקיץ 1983 התמנה מרום לקצין אג"ם ביחידת שלדג תחת פיקודם של גיורא ענבר ודורון אלמוג. במסגרת השירות בשלדג מרום פיקד על מבצע משה להעלאת יהודי אתיופיה ממדבר סודאן. ב-1985 השתלם בקורס מתקדם בצבא ארצות הברית שנערך בפורט בנינג, עם שובו נתמנה לסגן מפקד גדוד 13 תחת פיקודו של משה קפלינסקי. ב-1986 יצא מרום לשנת לימודים בבית הספר לפיקוד ומטה אותו סיים בצטיינות ובסיומו נתמנה לקצין אג"מ חטיבת גולני תחת פיקודו של המח"ט גבי אשכנזי.
ב 1988 מרום פיקד על גדוד 17 בחטיבת ביסלמ"ח והוביל את קליטת נגמ"ש האכזרית בצה"ל, לאחר מכן ב-1990 פיקד על גדוד 13[3], בתקופתו של משה צין כמח"ט גולני, בפעילות בשיטחי איו"ש ובגבול לבנון כולל במבצע גדודי חוצה גבול מול קבריח'א. ב-1992 יצא מרום לשנת השלמת תואר באוניברסיטת חיפה, לאחר מכן פיקד על בא"ח גולני. ב-1994 פיקד על חטיבת החרמון בשנים 1994–1996. בהמשך מונה למפקד עוצבת חירם בין השנים 1996–1998[4], בין היתר במבצע "ענבי זעם", אסון השריפה בוואדי סלוקי[1]. ואסון המסוקים[5]. ב-1998 נשלח מרום עם משפחתו ללימודי תואר שני בוושינגטון מטעם צה"ל (n.d.u), שם החליף את בני גנץ. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כמדריך בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים. בדצמבר 2000 השתחרר מצה"ל[6] ומשמש עמית מחקר במרכז הבינתחומי הרצליה.
מרום תושב נווה אטי"ב בגולן, נשוי לקארן ואב לחמישה[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורין רוזנר ועידו גפן, 15 שנה לאסון המסוקים: האנשים שהיו שם, כשהשמים נפלו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 5 בפברואר 2012.
- יאיר קראוס, צה"ל עזב, במטולה חוששים מהגרוע מכל, באתר nrg, 4 בנובמבר 2013.
- יעקב מאור, הצצה על השכנים מצפון, באתר ynet, 23 בנובמבר 2004.
- , בני טוקר, קובי מרום: הקרב על קונייטרה - גורלי, באתר ערוץ 7, 30 באוגוסט 2014.
- עמוס הראל, הלילה הקשה ביותר, הארץ, 4 בפברואר 1998, כפי שהועלה באתר פרש.
- עמוס הראל, האם הצלקת הלבנונית עדיין מנחה את התנהלות ישראל מול עזה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017.
- מכתביו
- מזימה סורית-אירנית, "ישראל דיפנס", 18 במאי 2011.
- בחזרה למלחמת לבנון הנשכחת, באתר הארץ, 30 בינואר 2018.
- 18 שנה מחוץ ללבנון: האומץ, המחיר וההחמצה, באתר ynet, 29 במאי 2018.
- 21 שנה לנפילת ארז גרשטיין: "האיר זרקור על דור שלם של לוחמים", באתר וואלה, 5 במרץ 2020.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אביחי בקר, "בעיית אמינות: אל"ם קובי מרום", הארץ, 22.09.2000.
- ^ אמיר בוחבוט, מגדי התלמיד לאיזנקוט הרמטכ"ל: דרכו לפסגה של החייל מספר 1, באתר וואלה, 16 בפברואר 2015.
- ^ יעקב מאור, הצצה על השכנים מצפון, באתר ynet, 23 בנובמבר 2004.
- ^ בני טוקר, תא"ל קובי מרום: הצבא ערוך לאירועי יום הנכסה, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2011.
- ^ אורין רוזנר ועידו גפן, 15 שנה לאסון המסוקים: האנשים שהיו שם, כשהשמים נפלו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 5 בפברואר 2012.
- ^ 1 2 יצחק לץ, בסוף הם יילכו לייהד את תל-אביב, באתר גלובס, 31 בינואר 2001.
מפקדי חטיבת החרמון | |
---|---|
|
מפקדי עוצבת חירם | |
---|---|
|