לדלג לתוכן

ראובן עטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראובן עטר
מידע אישי
לידה 3 בינואר 1969 (בן 55)
טירת כרמל שבישראל
גובה 1.70 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
1977–1986 מכבי חיפה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1986–1994
1994–1997
1997
1997–1998
1998–1999
1999–2000
2000
2000–2002
2002–2003 		מכבי חיפה
הפועל חיפה
מכבי חיפה
בית"ר ירושלים
הפועל פתח תקווה
הפועל חיפה
בית"ר ירושלים
מכבי חיפה
מכבי נתניה
סך הכול 		198 (49)
69 (37)
18 (6)
1 (0)
27 (5)
5 (2)
16 (5)
66 (6)
21 (9)
421 (119)
נבחרת לאומית כשחקן
1989–1997 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 33 (3)
קבוצות כמאמן
2003–2006
2006
2007–2008
2008–2009
2009–2012
2012
2013
2014–2015
2015–2016
2017
2017
2020 		מכבי נתניה
מכבי הרצליה
מכבי נתניה
בית"ר ירושלים
מכבי נתניה
מכבי חיפה
מכבי נתניה
הפועל חיפה
מכבי נתניה
הפועל עפולה
מ.ס. אשדוד
בני לוד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ראובן (רוּבֵן) עטר (נולד ב-3 בינואר 1969) הוא כדורגלן עבר ישראלי ומאמן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי ונחשב לאחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. עטר מזוהה עם מכבי חיפה[1], בה שיחק רוב הקריירה, ונחשב לאחד מסמלי המועדון בו הבקיע 61 שערי ליגה ב-282 הופעות. לאחר פרישתו ממשחק פעיל החל בקריירת אימון.

קריירה ככדורגלן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 8 החל עטר לשחק בקבוצת הילדים של מכבי חיפה, לאחר מכן עבר לקבוצת הנערים והוביל את הקבוצה לזכייה באליפות הצפון והיה השחקן המצטיין. עטר עלה לקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה בגיל 17 וזומן לנבחרת הנוער של ישראל, ובהמשך זומן גם לנבחרת הבוגרת.

במכבי חיפה התגלה עטר כשחקן בעל שליטה מצוינת בכדור, טכניקה אישית וירטואוזית ובעיטות רבות עוצמה. בעונת 1988/1989 זכה עטר בתואר ראשון במדי מכבי חיפה, כאשר היה שותף לזכייתה של הקבוצה באליפות המדינה עם 8 שערים. בעונת 1990/1991 זכה עם הקבוצה בדאבל הראשון בתולדותיה. בעונת 1992/1993 כבש עטר לזכות הקבוצה את שער הניצחון בגמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב[2]. בעונת 1993/1994 הגיע עטר עם הקבוצה לשיא כאשר הקבוצה זכתה באליפות ללא הפסד. בשנת 1993 כבש עטר לזכות נבחרת ישראל שער בתוספת הזמן מול נבחרת צרפת בפארק דה פראנס שהעניק לנבחרת ניצחון 3–2 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994.

עטר, ששימש קפטן הקבוצה, היה מעורב במסגרת אחד ממשחקיה של מכבי חיפה באירופה בתקרית בעקבות אקט מנהיגותי: במשחק מול טורפדו מוסקבה באצטדיון קריית אליעזר עלו שחקני האורחת להתחמם בחצי המגרש שבו נהגו שחקני חיפה לערוך את החימום ובתגובה, בעט ראובן עטר ממרחק קצר כדור לפניו של שוער היריבה אלכסנדר פוצ'יבלוב, לימים שוער היריבה העירונית הפועל חיפה, ורק התערבות של מספר שחקנים מנעה תגרה המונית[3].

באופן מפתיע ולתדהמת אוהדי מכבי חיפה, ביקש עטר בשנת 1994 לעבור ליריבה העירונית, הפועל חיפה. נשיא הקבוצה לא רצה להשאיר את עטר בניגוד לרצונו ומכר אותו להפועל חיפה תמורת 550,000 דולר[4] – סכום שיא באותה תקופה. עטר הצטיין במדי הפועל חיפה, אך לא הצליח לזכות עימה בתארים קבוצתיים. בעונת 1995/1996 כבש עטר 21 שערי ליגה במדי הקבוצה, שיא אישי עבורו. מאוחר יותר נדד עטר בין הפועל חיפה, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים – שם נפצע באופן קשה, שהשבית אותו לעונה שלמה. בעונה שלאחר מכן הצטרף להפועל פתח תקווה, ובתחילה התקשה לשחק היטב בגלל פציעתו. שני שעריו הראשונים הובקעו בניצחון 7–0 על הפועל בית שאן, ושערו ה-100 בליגה במשחק מול הפועל כפר סבא. בסך הכל הבקיע עטר במדי הפועל פתח תקווה חמישה שערים, ובישל ארבעה נוספים.

בעונת 1999/2000 הצטרף עטר להפועל חיפה, ממנה עבר לבית"ר ירושלים עוד בתחילת העונה. בחלון ההעברות חזר עטר למכבי חיפה אותה אימן אלי כהן. טרם סיום העונה פוטר כהן, ואת מקומו מילא רוני לוי עד לסיומה. לקראת עונת 2000/2001 מונה אברהם גרנט למאמן הקבוצה. גרנט רצה לנצל את ניסיונו וכישרונו של עטר, אחרי 7 שנים בהן חיפה לא זכתה באליפות. בתקופתו של גרנט עלה עטר בעיקר כמחליף מהספסל וסייע למכבי חיפה לנצח מספר משחקים חשובים. יחד עם הקבוצה שכללה שחקנים דוגמת יוסי בניון, יעקובו איגביני, ריימונדאס ז'וטאוטאס, ג'ובאני רוסו, אריק בנדו, אלון חרזי ואדורם קייסי זכה עטר ב-2 אליפויות נוספות.

בסיום עונת 2001/2002, כאשר יצחק שום מונה למאמן הקבוצה, הוחלט לשחרר את עטר מאחר ששום חשב שלא ראוי שהוא יהיה שחקן ספסל. בעונת 2002/2003 עבר עטר למכבי נתניה וסייע לה להשתלב בצמרת הליגה. במהלך העונה הציג יכולת טובה, כבש תשעה שערים ובישל שבעה, אך בעקבות פציעה שעבר במהלך משחקה של נתניה נגד הפועל כפר סבא ב-28 בפברואר 2003 במסגרת המחזור ה-22, וגרמה לו לקרע ברצועות הברך[5], נאלץ לפרוש ממשחק פעיל. ב-5 במרץ 2003 הודיע רשמית על פרישתו[6].

קריירה כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עטר כמאמן מכבי נתניה, 2015

לאחר שפרש מהמשחק, החל עטר קריירת אימון. עטר אימן את מכבי נתניה בעונת 2005/2006, אך בעקבות רכישת הקבוצה על ידי דניאל יאמר ומינוי אייל ברקוביץ' למנג'ר-על, הוא התפטר מתפקידו[7].

לאחר התפטרותו מאימון מכבי נתניה, ועזיבתו של מאמן מכבי הרצליה פרדי דוד, מונה עטר למאמן מכבי הרצליה בעונת 2006/2007 אך פוטר אחרי תקופה קצרה[8]. ב-3 בינואר 2007 פוטר מאמן מכבי נתניה אלי גוטמן, ועטר שב לאמן את הקבוצה[9]. עם עטר הגיעה נתניה למקום השני, דבר שהקנה לה כרטיס לגביע אופ"א, שם התמודדה נתניה מול לייריה הפורטוגלית, אך שער מאוחר במשחק הוציא את נתניה מהמפעל.

בעונת 2007/2008 הוביל עטר את מכבי נתניה שוב אל המקום השני בליגת העל, אך למרות ההישג, הועברה ביקורת על סגנון משחקה של הקבוצה. בסיום העונה החליט בעלי הקבוצה, דניאל יאמר, לא להמשיך עם המאמן לעונה נוספת, והחתים במקומו את לותר מתאוס, שחקן העבר הגרמני.

ב-3 בספטמבר 2008, מספר ימים לאחר המחזור הראשון של עונת 2008/2009, מונה עטר למאמן בית"ר ירושלים במקומו של יצחק שום שפוטר[10]. בסוף העונה זכה עטר עם בית"ר בגביע המדינה, לאחר ניצחון בתוצאה 2-1 על מכבי חיפה במשחק הגמר, אך לא המשיך לאמן את הקבוצה בעונה הבאה.

ב-29 בספטמבר 2009, בעקבות פתיחת עונה חלשה של מכבי נתניה, חזר עטר לאמן את הקבוצה כאשר הוחתם במקומו של נתי עזריה, בתום עונת 2011/2012 הוביל את הקבוצה שוב למוקדמות הליגה האירופית.

ב-23 באפריל 2012 מונה עטר למאמן מכבי חיפה החל מעונת 2012/2013[11]. ב-13 בנובמבר 2012, כשמכבי חיפה דורגה במקום ה-13 בליגה מתוך 14 קבוצות, עם ניצחון אחד ו-7 נקודות בתשעה מחזורים, פוטר עטר מתפקידו[12], וקיבל פיצוי של מיליון דולר.

ב-19 במרץ 2013 חזר עטר למכבי נתניה, בעקבות פיטורי המאמן הקודם, טל בנין, לאחר שהקבוצה נקלעה לתחתית הטבלה[13]. עטר לא הצליח להציל את הקבוצה מירידה לליגה הלאומית, ובתום העונה סיים את תפקידו.

ב-12 במאי 2014 מונה עטר למאמן הפועל חיפה[14]. ב-16 בפברואר 2015, לאחר שהקבוצה התדרדרה לתחתית הטבלה, פוטר עטר מתפקידו. ב-6 בנובמבר 2015 מונה בפעם החמישית למאמן מכבי נתניה לאחר פיטוריו של שלומי דורה, אך כבר לאחר 8 מחזורים פוטר גם הוא מאימון הקבוצה[15].

ב-20 בינואר 2017 מונה עטר למאמן של הפועל עפולה. לקראת עונת 2017/2018 מונה עטר למאמן מועדון ספורט אשדוד[16]. ב-3 באוקטובר 2017 פוטר מתפקידו[17]. במאי 2020 מונה למאמנה של הפועל בני לוד עד לסוף העונה[18].

תארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכבי חיפה

כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכבי נתניה
בית"ר ירושלים

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של עטר עלו ממרוקו לטירת כרמל, שם הוא נולד[19]. לעטר יש 2 אחים ו-3 אחיות. שני אחיו שיחקו כדורגל בעירוני טירת כרמל. עטר גרוש מנעמי[20] ואב לשני בנים ובת, בניו רועי ונדב הם שחקני כדורגל[21].

בחודש אוגוסט 2023, הצטרף ראובן עטר לצוות הפאנל של רדיו חיפה כפרשן מרכזי, במשחקי מכבי חיפה בסמי עופר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן עטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמית גולדשטיין‏, התקווה: ראובן עטר במכבי חיפה, באתר וואלה, 17 באוגוסט 2012
  2. ^ דרור מרשלקוביץ, ראובן עטר. ההבדל הקטן בין עונה כושלת לעונה גדולה, חדשות, 19 במאי 1993
  3. ^ משה הרוש‏, אלופה מחפשת מנהיג, באתר וואלה, 12 באוגוסט 2005
  4. ^ עיתונות ספורט מפעם - 20 שנה בלי רובי שפירא. מי זוכר את ההחתמה הזאת? | פייסבוק, באתר www.facebook.com
  5. ^ ראובן עטר גמר העונה – שוקל פרישה מכדורגל, באתר כאן ישראל, 4 במרץ 2003
  6. ^ משה גוזגל, סופית: ראובן עטר פורש מכדורגל, באתר ynet, 5 במרץ 2003
  7. ^ מוטי פשכצקי ואביתר לנג, ראובן עטר עוזב את נתניה, שטראובר חתם, ז'אנו סגר, באתר nrg‏, 14 במאי 2006
  8. ^ ראובן עטר פוטר ממכבי הרצליה, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2006
  9. ^ אסף אקרמן‏, גוטמן פוטר ממכבי נתניה, ראובן עטר במקומו, באתר וואלה, 3 בינואר 2007
  10. ^ בית"ר ירושלים: יצחק שום פוטר, ראובן עטר מונה, באתר ONE‏, 3 בספטמבר 2008
  11. ^ משה הרוש, שחר הודיע: "ראובן עטר יאמן את מכבי חיפה בעונה הבאה", באתר הארץ, 23 באפריל 2012
  12. ^ דוד בן-שימול, הסמל הולך הביתה: ראובן עטר פוטר ממכבי חיפה, באתר ynet, 13 בנובמבר 2012
  13. ^ רשמית: ראובן עטר חוזר למכבי נתניה, באתר הארץ, 19 במרץ 2013
  14. ^ תומר לוי, ‏עבר צד: עטר מונה למאמן של הפועל חיפה, באתר ערוץ הספורט, 12 במאי 2014
  15. ^ מוטי פשכצקי, ‏ראובן עטר פוטר מנתניה, באתר ערוץ הספורט, 10 בינואר 2016
  16. ^ אלי סניור, ראובן עטר חתם במ.ס אשדוד לשלוש שנים, באתר ynet, 3 באוגוסט 2017
  17. ^ יניב טוכמן‏, מ.ס. אשדוד: ראובן עטר פוטר אחרי שישה מחזורי ליגה בלבד, באתר וואלה, 3 באוקטובר 2017
  18. ^ לאומית: ראובן עטר מונה למאמנה של בני לוד, באתר וואלה, 13 במאי 2020
  19. ^ גל ברקן, ‏עטר החדש: השינוי שעבר על האיש והתלתלים, באתר ONE‏, 21 במאי 2014
  20. ^ עטר ואשתו מתגרשים, באתר ONE - מספר אחת בספורט, ‏2013-12-22
  21. ^ אתר למנויים בלבד יואב בורוביץ, במכבי חיפה דוחקים את הבנים של עטר החוצה?, באתר הארץ, 28 באפריל 2013


מאמני בית"ר ירושלים
צוובנר (1948) • אלפסי (ש) (1953–55) • דבורין (ז) (1954) • פולק (1955–1956) • וינברגר (ש) (1956–1958) • פישר (1958–1959) • שניאור (1959–1960) • אלמליח (1960–1961) • אלפסי (1961) • ברטפלד (1961–1963) • רזניק (ש)(1963–1964) • וארון (1964–1966) • רזניק (1966–1969) • חליבנר (1969–1970) • רדלר (1970–1972) • שפר (1972–1973) • רזניק (ז) (1973) • סטלמך (1973–1974) • פורטל (1974–1975) • חליבנר (1975) • בכר (1975–1976) • מור (1976–1977) • שוויצר (1977–1978) • פוקס (1978) • שנהר (1978–1979) • בכר (1979–1980) • רדלר (1980–1981) • עופר (1981–1982) • בן יהונתן (1982) • דוידוף (1982) • עופר (1982–1983) • שוויצר (1983–1985) • קשטן (1985–1987) • שפיגלר (1987–1988) • עופר (1988) • קשטן (1988–1989) • זלצר (1989–1991) • קדוש (1991–1992) • קשטן (1992–1994) • לבקוביץ' (1994) • מזרחי (1994–1995) • השריף (1995–1997) • קשטן (1997–1999) • אוחנה (1999–2000) • גוטמן (2000–2001) • בכר (2001) • מזרחי (2001–2002) • השריף (2002–2003) • ח. אזולאי (ז) (2003) • אוחנה (2003–2005) • עזורי (ז) (2005) • קאנן (2005) • פרננדס (2005–2006) • ארדילס (2006) • מזרחי (2006–2007) • שום (2007–2008) • עטר (2008–2009) • שום (2009–2010) • אמסלם (ז) (2010) • מלמיליאן (2010–2011) • רוני לוי (2011) • נעים (2011–2012) • ח. אזולאי (2012) • השריף (2012–2013) • א. כהן (2013) • רוני לוי (2013–2014) • קורצקי (2014–2015) • גיא לוי (2015) • דראפיץ' (2015–2016) • בן שמעון (2016–2017) • מימר (2017) • לבנדה (2017) (ז) (2017) • בן זקן (2017–2018) • לוזון (2018) • קלינגר (2018–2019) • רוני לוי (2019–2020) • מזרחי (ז) (2020) • דראפיץ' (2020–2021) • מזרחי (ז) (2021) • קומאן (2021) • מזרחי (2021–2022) • אבוקסיס (2022–2024) • גל כהן (2024) • יצחקי (2024–)

(ש) = מאמן-שחקן ; (ז) = מאמן זמני

מאמני מכבי חיפה
א. שוורץ (1946–1947) • טורנטאואר (1950–1952) • שלפנברג (1952–1954) • פוקס (1954–1956) • קיש (1956–1957) • קוך (1957–1959) • פרקש (1959–1961) • פורבס (1961–1962) • קיש (1962) • שלפנברג (1962–1963) • ספאסוב (1963–1965) • חליבנר (1965) • מנצ'ל (1965–1969) • שמילוביץ (1969–1970) • הרדי (1970–1972) פוקס (1972) • מנצ'ל (1972–1974) • וינברג (1974–1975) • שנהר (1975–1977) • ששון (1977) • הרדי (1977–1978) • קוליק (1978–1979) • שפיגלר (1979) • הרדי (1979–1982) • מנסל (1982–1983) • הרדי (1983) • שרף (1983–1987) • קשטן (1987–1988) • לבקוביץ' (1988–1990) • שרף (1990–1992) • שפיגל (1992–1998) • בריילובסקי (1998) • אוהרין (1998–1999) • בריילובסקי (1999) • אלי כהן (1999–2000) • ר. לוי (2000) • גרנט (2000–2002) • שום (2002–2003) • ר. לוי (2003–2008) • א. לוי (2008–2012) • עטר (2012) • בנדו (2012–2014) • סטנוייביץ' (2014) • בלבול (2014–2015) • ר. לוי (2015–2016) • מלנסטיין (2016–2017) • לוזון (2017) • רוטן (2018) • גוטמן (2018) • בלבול (2018–2020) • בכר (2020–2023) • דגו (2023–2024) • בכר (2024–)
מאמני הפועל חיפה
גלנץ (1949–1950) • פולק (1951–1952) • פריד (1953–1954) • ג. פוקס (1954–1955) • פוליאקוב (1955) • שטרן (1955–1956) • שווייצר (1956–1957) • א. פוקס (1957–1958) • צ'ייקובסקי (1958–1960) • יאבור (1960–1962) • דמיטרוב (1962–1963) • יובנוביץ' (1963–1967) • פרקש (1967–1968) • דה יונג (1968–1970) • מאליס (1970) • יובנוביץ' (1970–1971) • קלימצ'בסקי (1971–1972) • הרדי (1972–1973) • גרונדמן (1973–1975) • סטלמך (1975–1977) • וינברג (1977–1978) • שווייצר (1978–1979) • פרלמן (1979) • שפיגלר (1979–1980) • שנהר (1980–1981) • גוזלן (1981) • וינברג (1981) • אנגלנדר (1981–1983) • פייגנבוים (1983–1984) • גרשגורן (1984–1986) • לורימר (1986) • שום (1986–1987) • אנגלנדר (1987) • ר. דורה (1987–1989) • אנגלנדר (1989–1991) • ר. דורה (1991–1993) • יאנג (1993) • ר. דורה (1993–1994) • קשטן (1994–1995) • חדד (1995) • גרנט (1995–1996) • קטליניץ' (1996–1997) • גוטמן (1997–2000) • ג. לוי (2000–2002) • גוטמן (2002–2003) • פייגנבוים (2003) • ממן (2003–2004) • לוין (2004–2005) • בן שמעון (2005–2006) • ר. כהן (2006) • ש. דורה (2006–2010) • שירזי (2010–2011) • בנין (2011–2012) • קלינגר (2012–2013) • ש. דורה (2013–2014) • עטר (2014–2015) • בנין (2015) • בן מרגי (2015–2016) • א. כהן (2016) • גולן (2016–2017) • קלינגר (2017–2018) • מימר (2018–2019) • סילבס (2019–2021) • א. לוי (2021–2022) • קלינגר (2022) • ר. לוי (2022 -
מאמני מ.ס. אשדוד
בכר (1999) • מ. בן שמעון (1999–2000) • אלישע לוי (2000–2004) • מזרחי (2004–2006) • חזן (2006–2008) • מזרחי (2008–2010) • גרגורי (2010–2011) • מזרחי (2011–2013) • קלינגר (2013–2015) • לחמן (2015) • אוואט (2015–2017) • ר. בן שמעון (2017) • מזרחי (2017) • עטר (2017) • תורג'מן (2017–2018) • מזרחי (2018) • מילבסקי (2018) • נעים (2018–2019) • אוחיון (2019) • בוחבוט (2019) • אוואט (2019–2020) • ר. בן שמעון (2020–2023) • אלי לוי (2023–)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ראובן_עטר&oldid=40162290"
pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy