ראס עטייה
 | |
| ראס עטייה | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,895[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°09′31″N 34°59′27″E / 32.1587°N 34.990802777778°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
ראס עטייה (בשמו המלא: ח'ירבת ראס עטיה; בערבית: خربة رأس عطيّه) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, דרומית לקלקיליה ולחבלה, מערבית לאלפי מנשה ומזרחית למתן. פירוש שם הכפר בערבית הוא 'פסגת המתנה'.
לפי נתוני הרשות הפלסטינית התגוררו בכפר 1,895 תושבים בשנת 2016.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על-פי סקירה היסטורית מאת עבד אל-עזיז אמין עראר, הקימו את הכפר שלוש חמולות שיצאו מכפר ת'ולת': מראעבה, שוואהנה ועראר בתחילת המאה ה-19.[2]
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על ראש גבעה בו אספקת המים מגיעה מבורות מים".[3]
בעקבות מלחמת העצמאות ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית. במסגרת ההסכם סופחו ב-20 במאי 1949 יישובי אזור "המשולש", ה"הקו הירוק" נמתח לאורך גבלו המערבי של הכפר והוא נותק מהיישובים הסמוכים טייבה, טירה, קלנסווה שעברו לשליטה ישראלית.
בשנת 1952 הותקף הכפר בפעולת תגמול.[4]
בשנת 1961 נמנו בראס עטייה 224 תושבים.[5]
לאחר 1967
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
בספטמבר 1983, הוקמה ההתנחלות אלפי מנשה מצפון לכפר. בשנות התשעים של המאה ה-20 הוקמו היישובים מתן ונירית כ 500 מטר בצמוד לקו הירוק ממערב לכפר.
בהסכם אוסלו ב' סווגו השטח הבנוי של הכפר כשטח B ו-80% מהקרקעות החקלאיות שלו כשטח C.
בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. על מנת לכלול את היישוב אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר, הגדר מכתרת את ראס עטייה ואת חבלה מכל עבריהן, למעט שני מעברים: בצפון מנהרה מתחת לכביש 55 המחברת את חבלה עם קלקיליה, ומדרום כביש לכיוון כפרים ועיירות אחרים באזור, כסניריא, כפר ת'ולת ועזון.[6] בגדר שממזרח לכפר הוקם מחסום צה"ל, "מחסום ראס-עטייה", הפועל 12 שעות ביממה, ומשמש את תושבי הכפר שלהם אדמות חקלאיות שנותרו מחוץ לגדר, וכן את תושבי הכפר ראס א-טירה, שנותר אף הוא במובלעת אלפי מנשה שבצד הישראלי של הגדר. תוואי הגדר באזור שונה בעבר בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ.[7] עתירה נוספת שהגישו תושבי האזור נגד התוואי החדש נדחתה.[8]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות או מעבודה בישראל, ומיעוטם עובדים במוסדות הרשות הפלסטינית.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Welcome To Khirbat Ras Atiya
- Welcome To Kh. Ras al-Tira
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- Ras 'Atiya (including Ras at Tira & Wadi ar Rasha Localities) (Fact Sheet), ARIJ
- Ras ‘Atiya Village Profile (including Ras at Tira & Wadi ar Rasha Localities), ARIJ
- Ras ‘Atiya, aerial photo, ARIJ
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ P 12 Ras ‘Atiya Village Profile (including Ras at Tira & Wadi ar Rasha Localities), ARIJ
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 355</
- ^ נהרג חייל בחילופי יריות, דבר, 1 ביוני 1952
- ^ Government of Jordan, 1964, p. 27
- ^ חגי מטר, עשור לגדר, פרק 4: הכפרים ממערב לגדר, אתר שיחה מקומית, 28 במרץ 2012
- ^ בג"ץ 7957/04 מראעבה ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח'
- ^ בג"ץ 10309/06 מועצה מקומית אלפי מנשה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'
- ^ עקיבא אלדר, מחכים למובארק, באתר הארץ, 4 ביוני 2002
 | ||
|---|---|---|
| ערים | קלקיליה | 
|
| מועצות מקומיות | חבלה • כפר ת'ולת' • עזון | |
| כפרים | אבו סלמאן • אימאתין • אל-פונדוק • באקת אל-חטב • בית אמין • ג'יוס • ג'ינסאפוט • ג'ית • עזון • חג'ה • כפר לאקף • כפר קדום • נבי אליאס • סניריא • עזון עתמה • עיזבת א-טביב • ערב א-רמאדין • פלאמה • פרעתא • ראס א-טירה • ראס עטייה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
