רעות (ערך)

לוחם איסוף קרבי מחבק את חברו בשעת אבלו, במסגרת ערך הרעות המוביל את לוחמי צה"ל

רעות הוא מונח המסמל קשר נפשי עמוק בין שני בני אדם או בין קבוצה מצומצמת של אנשים, שאינו תלוי באינטרסים של אחד מהצדדים. הרעות יכולה להיווצר בשני אופנים מרכזיים: ידידות ארוכת שנים, היוצרת היכרות עמוקה בין הרעים, או מצב המחייב כוחות משותפים וערבות הדדית.

ערך הרעות כולל בתוכו ערכים נוספים, כגון: ערבות הדדית, תקשורת, חוסר של אינטרסים ואמון.

מבחנה הגדול של הרעות הוא במקרים בהם צריך לוותר צד אחד על האינטרסים שלו על מנת להטיב עם רעו. לדוגמה, כאשר אחד הרעים נחשד או מורשע בפלילים, נדרשים רעיו להחליט עד כמה חשובה בעיניהם הרעות - האם ימשיכו לקיימה ולהגן על הרע שחטא, או יבגדו בו.

דוגמה מובהקת נוספת היא בשדה הקרב, אז נקראת הרעות לעיתים בשם "אחוות לוחמים". במצב זה נדרשת נאמנות, אמון וערבות הדדית למען מטרת הכלל. בשם ערך הרעות נדרש הפרט לוותר על טובתו האישית, לעיתים תוך סיכון עצמי. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על התאמה בין הרעות לסיכון החיים. ככל שהסיכון עולה כך גם הרעות עתידה לעלות.^{[דרוש מקור]}

בישראל

ערך הרעות קיבל ביטוי רשמי כאחד מערכי צה"ל בסעיף: "רעות - החייל יפעל מתוך אחווה ומסירות לחבריו לשירות, וייחלץ תמיד לעזרתם כשהם זקוקים לו או תלויים בו, חרף כל סכנה וקושי, עד כדי חירוף הנפש". עוד קודם לניסוח רוח צה"ל זכתה הרעות לתהילה בשיר "הרעות", מאת חיים גורי.

יש הטוענים כי בחברה הישראלית בת ימינו (נכון לשנת 2020) אבדה הרעות שהייתה קיימת בשנותיה הראשונות של המדינה, לטובת האינדיבידואליזם, ומביאים לכך דוגמאות שונות.

העיתונאי גדעון לוי מבקר במאמרו "רק בגרמניה?" את ערך הרעות הצבאי הישראלי כערך המסוגל להשחית את האדם ולגרום לו לעשות מעשים לא מוסריים.[1] הוא מצטט מהספר "סיפור של גרמני": "הרעות קשורה למלחמה. כמו האלכוהול, גם היא מעין שיקוי תנחומים למי שנתון בתנאים בלתי אנושיים... היא מדרדרת ומשחיתה את האדם יותר מכל אלכוהול או אופיום... גרוע מזה: הרעות פוטרת אדם מן האחריות לחייו בפני אלוהיו ובפני מצפונו. הוא עושה מה שעושים כולם. אין לו ברירה. אין לו זמן להרהר... מצפונו הוא 'החברים' ומובטחת לו כפרה שלמה, כל עוד ימשיך לעשות מה שכולם עושים".

ראו גם

• אלטרואיזם
• ידידות
• חיבה
• לא תעמוד על דם רעך