שאול חנא קוק
 | |
| לידה |
1879 גריבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1955 (בגיל 76 בערך) |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1955 |
| בן או בת זוג |
לאה קוק |
  | |
שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרב שלמה זלמן הכהן קוק ב-1879 בגריבה (לטב'). למד בישיבות ואצל אחיו הגדול, הרב אברהם יצחק קוק. בעקבות עליית אחיו הרב ליפו בקיץ ה'תרס"ד, עלה גם הוא ליפו בתשרי ה'תרס"ה. באדר א' באותה שנה נשא לאישה את לאה סלוצקין. כל ימיו עסק במסחר ביפו ובתל אביב.
בפעילותו הציבורית היה חבר ועד הקהילה של תל אביב. לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת המזרחי והיה פעיל בולט בתנועה. שימש בתפקידים שונים בתנועה - בוועד החינוך, בפיקוח על בתי הספר של התנועה, בבנק המזרחי, וכן ניהל את לשכת העלייה של התנועה. ערך את התקנות הראשונות של תנועת הפועל המזרחי, והשתתף ביסוד אגודת תורה וישיבת תל אביב ובית המלאכה ליד תלמוד תורה שערי תורה בנווה צדק. היה ממייסדי אגודת ההתיישבות "בית וגן", שיסדה את העיר בת ים. כן היה חבר ועדת פרס הרב קוק של עיריית תל אביב.[1]
הרבה לעסוק בתורה ובחכמת ישראל, ופרסם מאות מאמרים בקבצים שונים. מאמריו מקיפים תחומים רבים במדעי היהדות – משנה ותלמוד, ספרות הגאונים והראשונים, פיוט ושירה, הלכה, מנהג היסטוריה ועוד.
אשתו לאה קוק הייתה פעילת ציבור.[2] ילדיהם: דבורה (נולדה בה'תרס"ו) שנישאה לאברהם פרידמן בשנת ה'תרפ"ט,[3] רפאל נחום (נולד בערב ראש השנה שנת ה'תרס"ט) שנישא לחנה פרנק בה'תרצ"ד ואריה (נולד בה'תרע"ג) שנישא למרים לוי בה'תרצ"ט.[4]
שאול חנא קוק נפטר בקיץ 1955 בביתו שבתל אביב. הובא למנוחות בבית הקברות הישן בתל אביב.[5]
| עץ משפחת קוק |
|---|
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועד מיוחד שהוקם לאחר פטירתו הוציא לאור את כתביו בשני כרכים - עיונים ומחקרים, מוסד הרב קוק, ה'תשי"ט-ה'תשכ"ג.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "שאול חנא קוק", בתוך: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ירושלים: מוסד הרב קוק, 1983, כרך ה.
- הרב משה צבי נריה, "אחי הרב, שאול-חנה הכהן קוק", בתוך ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים ה'תשע"ה, עמ' 256-263 (בעמ' 261–263 נדפס מאמרו של הרב יהודה ליב מימון, "חבר וידיד", אף הוא על דמותו של שאול חנא קוק).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "שאול חנא הכהן קוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 345
- צבי מאיר רבינוביץ, ר' שאול חנה קוק (במלאת לו שבעים שנה), הצופה, 22 באפריל 1949, עמ' 4–5 (חלק 1, חלק 2)
- הרב שאול חנא קוק, דבר, 25 ביולי 1955, עמ' 12
- ד"ר משה עמנואלי, יזכור: אחרי מיטתו של רבי שאול חנא קוק זצ"ל, הבוקר, 31 ביולי 1955, עמ' 2
- א., ר' שאול חנה קוק ז"ל, דבר, 19 באוגוסט 1955, עמ' 6
- מ. ב., יזכור: רבי שאול חנה קוק, הבוקר, 23 באוגוסט 1955, עמ' 3
- ד"ר דוד מרגלית, שאול חנא קוק ז"ל (חמש שנים לפטירתו), הצופה, 29 ביולי 1960, עמ' 7
- הרב א. מאירי, עיונים ומחקרים מאת ש. ח. קוק (על הכרך הראשון), שערים, 4 בספטמבר 1959, עמ' 2
- שמחה רז-רקובר, עיונים ומחקרים ביהדות (על הכרך השני של עיונים ומחקרים), הצופה, 14 ביוני 1963, עמ' 6
- ד"ר דוד מרגלית, זיכרון להולכים: ר' שאול חנה קוק (עשור למותו), הצופה, 19 באוגוסט 1965, עמ' 3
שאול חנא קוק (1874-1955), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון אוסף מכתבים אל שאול חנא קוק., בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אברהם בויאר, פרס הרב קוק וערכו: נאום הפתיחה בטקס החלוקה ה-11 של הפרס, הצופה, 2 בספטמבר 1955, עמ' 2
- ^ דוד תדהר (עורך), "לאה קוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 99.
- ^ תעודת הנישואין באתר ארכיון המדינה
- ^ על פי רשימה אוטוביוגרפית מאת הרב שאול חנא שפורסמה ב בלוג עם הספר.
- ^ שאול חנא קוק באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
- ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.
| בקרת זהויות |
|
|---|